Old/New Testament

³¹ לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.

³² "יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו" השיב ישוע.

³³ "מי הביא לו אוכל?" שאלו התלמידים איש את רעהו.

³⁴ "מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו," הסביר ישוע. ³⁵ "אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר! ³⁶ הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. ³⁷ כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר. ³⁸ שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם."

³⁹ שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה: "הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!"

הקהל הרב ביקש מישוע להאריך את שהותו אצלם, והוא נשאר שם יומיים נוספים. בזמן הקצר הזה האמינו בו עוד אנשים רבים לאחר ששמעו את דבריו. ⁴² "הוא באמת מושיע העולם!" אמרו השומרונים לאישה. "עתה אנחנו מאמינים בו מפני ששמענו אותו בעצמנו, ולא רק משום הדברים שאת סיפרת לנו."

⁴³ בתום שני ימי שהותו בשומרון הלך ישוע לגליל, ⁴⁴ למרות שאמר: "הנביא זוכה לכבוד ולהערכה בכל מקום, מלבד בעיר מולדתו." ⁴⁵ ברם, אנשי הגליל התאספו בהמוניהם וקיבלו אותו בזרועות פתוחות, שכן היו בירושלים בחג הפסח וראו את הנפלאות שחולל.

⁴⁶ ישוע חזר לכפר-קנה שבגליל, היכן שחולל את נס היין. בכפר-נחום היה פקיד אחד בשירות-המלכותי, שבנו היה חולה מאוד. ⁴⁷ כששמע הפקיד שישוע עזב את יהודה ובא לגליל, הוא הלך לכפר-קנה לפגוש אותו, והתחנן לפניו שיבוא לרפא את בנו הגוסס. ⁴⁸ "אם לא תראו נסים ונפלאות לא תאמינו," אמר ישוע.

⁴⁹ "אנא, אדוני, בוא מהר לפני שבני ימות," התחנן הפקיד.

⁵⁰ "לך לביתך," הרגיע אותו ישוע. "בנך חי ובריא!"

הפקיד האמין לדברי ישוע והלך לביתו. ⁵¹ בדרך פגשו אותו משרתיו ובישרו לו שבנו הבריא.

⁵² "באיזו שעה חלה השינוי במצבו לטובה?" שאל הפקיד.

"אתמול בשעה אחת בצהריים ירד חומו באופן פתאומי," השיבו המשרתים.

⁵³ האב ידע כי בשעה זו בישר לו ישוע על החלמת בנו, והוא וכל בני-ביתו האמינו בישוע.

⁵⁴ זה היה הנס השני שחולל ישוע בגליל לאחר שובו מיהודה.