Old/New Testament

א תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, ² על- פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. ³ גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, ⁴ כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת.

⁵ בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה^[a] – ממשרתי בית-המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. ⁶ זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים , אשר אהבו את ה' ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. ⁷ אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים.

יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית- המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה' ולהקטיר קטורת. ¹⁰ בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת קטורת.

¹¹ לפתע נראה מלאך ה' אל זכריה מימין למזבח הקטורת. ¹² זכריה נבהל ונמלא פחד.

¹³ "אל תירא, זכריה," הרגיע אותו המלאך. "באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו 'יוחנן'. ¹⁴ לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, ¹⁵ כי ה' הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. ¹⁶ יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה' אלוהיהם. ¹⁷ הוא ילך לפני ה' ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון." ¹⁸ "כיצד אדע שדבריך נכונים"?" שאל זכריה. "הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה."

¹⁹ "אני המלאך גבריאל!" השיב המלאך. "אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. ²⁰ דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!"