Old/New Testament

²¹ כתוב בכתבי-הקודש^[a], שאלוהים ידבר אל העם הזה בשפות זרות, אבל גם אז לא יקשיב העם לה'. ²² מכאן אתם רואים שדיבור בשפה זרה ולא-ידועה אינו עוזר לאנשים להאמין. אך הנבואה עוזרת לאנשים להאמין. ²³ אם יבואו לקהילתכם אורחים או לא-מאמינים ויראו את כולכם מדברים בשפות זרות ולא מוכרות, מה יחשבו? הם יחשבו שיצאתם מדעתכם! ²⁴ בעוד שאם תטיפו את דבר ה', גם האורח וגם הלא-מאמין שיבקרו בקהילתכם ישמעו ויבינו. יתכן מאוד שדבר אלוהים יגע בלבם, יוכיח אותם בחטאם, ²⁵ ותוך כדי הקשבה לדבר ה' יתרכך לבם, והם יכרעו ברך לפני ה' ויודו כי אלוהים באמת נמצא בינינו.

²⁶ לסיכום: כשתתאספו יחד, אחד ישיר, שני ילמד, שלישי יגלה חזון מיוחד מאלוהים, רביעי ידבר בשפה לא-ידועה, חמישי יפרש בקול רם את השפה הלא-ידועה, אולם זכרו: כל מה שנעשה צריך להועיל לכולם, לחזק ולבנות את כולם באדון. ²⁷ בכל אסיפה מותר רק לשניים או שלושה איש לדבר בשפות לא-ידועות; עליהם לדבר זה לאחר זה, ומישהו חייב לתרגם את דבריהם. ²⁸ אם אין בקהל מי שמסוגל לתרגם, אסור להם לדבר בקול רם; עליהם לדבר בלחש לעצמם ולאלוהים, ולא לציבור.

שניים או שלושה נביאים ידברו – זה לאחר זה וכל האחרים יקשיבו. אולם אם בשעה שאחד מדבר אדם אחר מקבל חזון מאלוהים, על הראשון להפסיק ולהניח לשני לדבר. ³¹ בדרך זאת כל מי שמקבל חזון או נבואה מה' יוכל לדבר – אחד-אחד – וכולם ילמדו, יתעודדו ויתחזקו. ³² אל תשכחו כי האנשים שמביאים אליכם את דבר אלוהים מסוגלים לשלוט בעצמם ולחכות בסבלנות בתור! ³³ אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא שלום.

כנהוג בכל הקהילות, ³⁴ על הנשים לשתוק בעת אסיפות הקהילה; אסור להן להשתתף בשיחה, כי עליהן להיכנע לגברים, כפי שמלמדים אותנו הכתובים. ³⁵ אם יש להן שאלות, שתשאלנה את הבעלים בבית, כי לא נאה לאישה להביע את דעתה באסיפות הקהילה. ³⁶ האם אינכם מסכימים איתי? האם אתם חושבים שאתם בעצמכם המצאתם את הכתובים? או האם אתם לבדכם מבינים את הכתובים? ³⁷ אם מישהו חושב שהוא נביא או רוחני, אז שיכיר בכך שהדברים שאני כותב הם מצוות האדון. ³⁸ אך אם מישהו לא יכיר בכך, אז לא יוכר בו.

³⁹ אם כן, אחי היקרים, השתדלו להשיג את מתנת הנבואה, ואל תאסרו את הדיבור בשפות לא-ידועות. ⁴⁰ על כל פנים, כל מה שאתם עושים עשו תוך שמירה על הסדר והטעם הטוב.