Old/New Testament

¹⁹ אם תאמר: "אבל הענפים ההם נכרתו כדי שלי – הגוי – יהיה מקום בעץ, ומשום כך אני חשוב." ²⁰ זכור, היהודים נכרתו משום שלא האמינו, ואתה הורכבת רק משום שהאמנת. אל תתגאה בעצמך, אלא הישמר לך, והתייחס אל אלוהים בכבוד וביראה. ²¹ כי אם אלוהים לא חס על הענפים הטבעיים, הוא לא יחוס גם עליך. ²² שימו לב, אלוהים הוא טוב לב, ויחד עם זאת קפדן ומחמיר. הוא מחמיר עם אלה שאינם מצייתים לו, אולם הוא ייטיב אתכם, אם תמשיכו לאהוב אותו ולבטוח בו. אם לא תאהבו אותו ולא תבטחו בו, הוא יכרות גם אתכם. ²³ דעו לכם שאם היהודים יאמינו, אלוהים ירכיבם חזרה על העץ. אל תחשבו שהדבר למעלה מכוחו!

²⁴ אם אלוהים היה מוכן לקחת אתכם, הגויים, שהייתם רחוקים ממנו כל-כך והייתם ענפי זית בר, ולהרכיבכם על עץ הזית שלו שהוא ממין משובח, האם אינכם חושבים שישמח יותר להרכיב חזרה על העץ את היהודים, אשר היו הענפים הטבעיים?

²⁵ אחי היקרים, איני רוצה להעלים מכם את האמת, פן תתגאו בעצמכם. נכון שיהודים רבים אינם מאמינים בבשורת אלוהים, אך מצב זה יימשך רק עד שכל הגויים, אשר נבחרו על-ידי אלוהים, יאמינו בו. ²⁶ ואז כל עם-ישראל ייוושע, ככתוב^[a]: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב." ²⁷ אלוהים אף אמר שיכרות ברית עם ישראל ויסלח לחטאיהם^[b].

²⁸ יהודים רבים הם עתה אויבי הבשורה; הם שונאים אותה. אולם כל זה היה לתועלת שלכם, כי בגלל יחסם זה העניק לכם אלוהים את אוצרותיו. אבל עלינו לזכור שהיהודים הם עדיין עמו הנבחר של אלוהים, בזכות הבטחותיו לאברהם, יצחק ויעקב. ²⁹ שהרי אלוהים לעולם אינו מתחרט על דבריו, ולעולם אינו דורש חזרה את מתנותיו. ³⁰ פעם גם אתם מרדתם באלוהים, אך הוא ריחם עליכם. ³¹ עתה היהודים הם המורדים והסרבנים, ברם יום אחד הם יחזרו בתשובה, ואלוהים ירחם גם עליהם כפי שריחם עליכם. ³² כי אלוהים הסגיר לידי החטא את כל בני-האדם, כדי שיוכל לרחם על כולם.

³³ מה נפלא הוא אלוהינו! מה עמוקה ועשירה חכמתו! מה עשירה דעתו! דרכיו ומשפטיו הם למעלה מכושר הבנתנו ותפיסתנו. ³⁴ מי מאיתנו יודע את מחשבותיו? מי חכם דיו כדי לייעץ לו? ³⁵ או מי העניק לו מעולם מתנה המזכה אותו בגמול? ³⁶ הרי הכול בא מאלוהים לבדו. הכול נברא על-ידו ולכבודו. לאלוהים הכבוד לעולם. – אמן.