Read the New Testament in 24 Weeks

א אל הקהילה בגלטיא. מאת פולוס השליח – שליחם לא של בני-אדם, כי אם של ישוע המשיח, ושל אלוהים האב אשר הקימו מן המתים – ² ומאת כל המאמינים המשיחיים הנמצאים אתי ברומא. ³ שלום וברכה לכם מאת האלוהים אבינו ומאת ישוע המשיח אדוננו.

⁴ אלוהים רצה שישוע המשיח ימות על הצלב בעד חטאינו, כדי להושיענו מהשעבוד לעולם הרע הזה שבו אנו חיים. ⁵ לאלוהים הכבוד, התודה והתהילה מעולם ועד עולם. – אמן.

⁶ אני מתפלא שאתם מתרחקים כל-כך מהר מאלוהים. ברוב אהבתו ורחמיו הוא נתן לכם במתנה חיי נצח, על-ידי ישוע המשיח, ואילו אתם כבר מצאתם "בשורה" אחרת, שכביכול תושיע אתכם. אולם דעו לכם שבשורה זאת לא תושיע אתכם, ⁷ שכן לא קיימת בשורה אחרת, מלבד זו שבישרנו לכם. אלה שהסיתו אתכם מהדרך הנכונה ללכת בדרכם, מרמים אתכם; הם מסלפים ומעוותים את האמת על אודות המשיח.

⁸ ארור כל מי שיספר לכם (כולל אני עצמי) על דרך לישועה השונה מהדרך שסיפרנו לכם. גם אם יבוא מלאך מן השמים ויספר לכם על דרך אחרת לעבוד את אלוהים – ארור הוא! ⁹ אני חוזר ואומר: ארור מי שיבשר לכם בשורה השונה מזו שהאמנתם בה.

¹⁰ אתם רואים שאיני משתדל למצוא-חן בעיניכם במחמאות ובדברי חנופה; אני משתדל למצוא-חן בעיני אלוהים בלבד. לו ניסיתי למצוא-חן בעיני בני-אדם, לא יכולתי להיות עבדו של ישוע המשיח.

¹¹ אחים יקרים, אני מבטיח לכם כי הדרך אל אלוהים, שעליה סיפרתי לכם, איננה סיפור דמיוני ואף לא חלום שחלמתי. ¹² ישוע המשיח עצמו מסר לי את הבשורה שבישרתי לכם, והוא לימד אותי מה לומר וכיצד לומר זאת; איש מלבדו לא לימד אותי.

¹³ האם אתם זוכרים כיצד התנהגתי בתקופה שהייתי בקרב היהודים? האם אתם זוכרים כיצד רדפתי את המאמינים במשיח, הצקתי להם ללא רחמים, וגם השתדלתי כמיטב יכולתי להיפטר מכולם? ¹⁴ בין בני-גילי הייתי אחד היהודים האדוקים ביותר בכל הארץ, והשתדלתי לקיים את כל המנהגים הישנים והמסורתיים של דת אבותיי.

אולם אז קרה דבר מה! שכן עוד לפני שנולדתי בחר בי אלוהים להיות אחד מילדיו המאמינים בישוע המשיח, כדי שאוכל ללכת אל הגויים ולספר להם את הבשורה אודות ישוע המשיח.

כאשר כל זה התרחש, לא מיהרתי להיוועץ באיש. ¹⁷ לא הלכתי לירושלים כדי להיוועץ בשליחי האדון המנוסים ממני, אלא הלכתי למדבריות ערב, ולאחר מכן חזרתי לדמשק. ¹⁸ רק כעבור שלוש שנים עליתי לירושלים, כדי לבקר את פטרוס, ונשארתי אצלו חמישה-עשר יום. ¹⁹ מלבד פטרוס פגשתי עוד שליח אחד בלבד – יעקב, אחיו של ישוע אדוננו.

²⁰ הקשיבו היטב לדברי. אלוהים עדי שאיני משקר ושכל דברי אמיתיים ונכונים! ²¹ לאחר הביקור בירושלים הלכתי לסוריה וקיליקיא. ²² כל אותו זמן לא ראו אותי עדיין המאמינים ביהודה. ²³ כל מה שידעו היה, שהאויב הפך לאוהב, ושעתה הוא מטיף לאמונה אשר לפנים ניסה לחסל ולהשמיד. ²⁴ וכולם היללו את אלוהים על הנס שחולל בחיי.

ב כעבור ארבע-עשרה שנים חזרתי לירושלים עם בר-נבא, וטיטוס הצטרף אלינו. ² אלוהים ציווה עלי להתייעץ עם האחים בירושלים בנוגע לבשורה שבישרתי לגויים. נועצתי גם בזקני הקהילה, כדי שכולם יבינו את תוכן הבשורה שאני מספר לגויים. קיוויתי שזקני הקהילה יסכימו אתי, ³ והם אכן הסכימו; הם אף לא דרשו מטיטוס (שאינו יהודי) להימול.

⁴ שאלת ברית-המילה כלל לא הייתה עולה על הפרק אלמלא כמה אנשים, הקוראים לעצמם "מאמינים", שבאו לרגל בינינו. הם רצו לראות איזה חופש העניק לנו המשיח בנוגע לקיום מצוות התורה. אנשים אלה רצו לשעבד אותנו לחוקים שלהם. ⁵ אך לא הקשבנו לדבריהם, כי לא רצינו לבלבל אתכם. לא רצינו שתחשבו שאתם יכולים להושיע את עצמכם על-ידי קיום ברית-המילה, או על-ידי קיום מצוות התורה.

⁶ לנכבדי הקהילה לא היה מה להעיר או להוסיף על דברי. (אגב, כלל לא התרשמתי מהעובדה שהם היו נכבדי הקהילה, כי אני יודע שבעיני אלוהים כולנו שווים!) כשראו פטרוס, יעקב ויוחנן, שנחשבו לעמודי התווך של הקהילה, כיצד ברך אלוהים את עדותי לגויים, כשם שברך את עדותו של פטרוס ליהודים – שכן אלוהים נתן לכל אחד מאיתנו מתנות שונות ותפקידים שונים – הם לחצו את ידי ואת ידו של בר-נבא, ועודדו אותנו להמשיך להעיד לגויים, בזמן שהם ממשיכים להעיד ליהודים. ¹⁰ הם רק הזכירו לנו לא לשכוח לעזור לעניים, אבל התזכורת הייתה מיותרת, שכן אני תמיד דואג לעניים.

¹¹ אולם כשכיפא^[a] (פטרוס) בא לאנטיוכיה, הוכחתי אותו לפני כולם, משום שהתנגדתי בכל תוקף למעשיו ולהתנהגותו. ¹² כשכיפא הגיע בראשונה לאנטיוכיה, הוא נהג לסעוד עם המאמינים המשיחיים הלא-יהודים (שלא נימולו, ולא שמרו את מצוות התורה). לאחר מכן הגיעו לאנטיוכיה מספר חברים יהודים של יעקב, ומאז הפסיק כיפא לסעוד עם המאמינים הלא-יהודים. מדוע הפסיק לסעוד עמם? מפני שפחד מביקורתם של היהודים המקפידים על שמירת המצוות, אשר עמדו על דעתם כי ברית-המילה היא חלק בלתי-נפרד מהישועה. ¹³ שאר היהודים המשיחיים (ואפילו בר-נבא) הפכו גם הם לצבועים והלכו בעקבות כיפא, למרות שידעו היטב כי הם שוגים ואינם נוהגים כהלכה.

¹⁴ כשראיתי מה קורה שם, וכשנוכחתי לדעת שאינם ישרים ואינם שומרים את דבר אלוהים, אמרתי לכיפא לפני כולם: "למרות שאתה יהודי מלידה, אינך שומר את חוקי התורה ומצוותיה. אם כן מדוע אתה מנסה לשכנע את הגויים האלה לקיים את מצוות התורה? ¹⁵ הלא אתה ואני יהודים מלידה, ולא סתם חוטאים מן הגויים. ¹⁶ ואנחנו, היהודים המשיחיים, יודעים היטב שאיננו יכולים להיחשב צדיקים בעיני אלוהים על-ידי קיום מצוות התורה, אלא רק על-ידי אמונה במשיח. לכן גם אנחנו בטחנו והאמנו בישוע המשיח, כדי שנהיה רצויים לאלוהים בזכות אמונתנו, ולא בזכות קיום המצוות. איש אינו יכול להיוושע על-ידי קיום מצוות התורה."

¹⁷ אם אנחנו מבקשים להיות מוצדקים על ידי המשיח אך כבר לא נשענים על תורת משה בעבור ישועה, הרי אנחנו כמו הגויים אשר נחשבים לחוטאים על ידי היהודים. אם כך, האם המשיח מעודד שנחטא? בודאי שלא! ¹⁸ דעו לכם כי פשע הוא לנסות לבנות מחדש את מה שעמלתי להרוס – את האמונה שאפשר להיוושע על-ידי קיום מצוות התורה. ¹⁹ מתוך קריאה בכתבי-הקודש למדתי שלא אוכל למצוא-חן בעיני אלוהים אם אשתדל, ללא הצלחה כמובן, לקיים את מצוות התורה . למדתי שאוכל למצוא-חן בעיני אלוהים רק על-ידי אמונה במשיח.^[b]

²⁰ מתי על הצלב עם המשיח; עתה איני חי יותר, כי אם המשיח חי בקרבי. והחיים האמיתיים שממלאים אותי הם תוצאה של אמונתי בבן-האלוהים, אשר אהב אותי והקריב את חייו למעני. ²¹ איני מזלזל במותו של המשיח, כי אילו יכולתי להיוושע על-ידי קיום מצוות התורה, היה מותו של המשיח מיותר לחלוטין.