M’Cheyne Bible Reading Plan
יג המשיכו לאהוב איש את אחיו באמת ובתמים. 2 אל תשכחו להכניס אורחים, כי יש כאלה שאירחו מלאכים בביתם בלי שידעו זאת. 3 זכרו את האסירים בכלא; השתתפו בסבלם כאילו אתם עצמכם אסורים יחד אתם. השתתפו בכאבם של הסובלים כאילו התייסרתם יחד איתם.
4 כבדו את נישואיכם ושמרו על נאמנותכם וטוהר גופכם, כי אלוהים יעניש את כל הזונים והנואפים.
5 התרחקו מאהבת כסף ושמחו בחלקכם, כי אלוהים אמר: "לעולם לא אאכזב ולא אעזוב אותך!"[a] 6 משום כך יכולים אנו לומר בביטחון וללא ספק: "ה' בעוזרי ואיני פוחד מאיש!"[b]
7 זכרו את מנהיגיכם אשר לימדו אתכם את דבר ה'; חישבו על דרך חייהם והשתדלו לבטוח בה' כמוהם.
8 ישוע המשיח אינו משתנה; כפי שהיה בעבר כך הוא בהווה, וכך גם יישאר לנצח! 9 אל תלכו שולל אחרי רעיונות זרים וחדשים, כי מוטב לחזק את לבנו בחסד אלוהים, מאשר להקדיש את כל תשומת לבנו לטקסי-מאכל שלא הועילו למשתתפים בהם. 10 יש לנו מזבח שאינו מועיל לאלה שממשיכים לחפש ישועה באמצעות קיום התורה. 11 לפי חוקי התורה הביא הכהן הגדול את דם הבהמות אל הקודש כדי לכפר על החטא, ואילו גוף הבהמה נשרף מחוץ למחנה. 12 משום כך גם ישוע סבל ומת מחוץ לעיר. 13 לכן, הבה נצא לקראתו אל מחוץ לעיר (כלומר, מחוץ לענייני העולם הזה) ונהיה מוכנים לשאת את חרפתו. 14 כי העולם הזה אינו ביתנו; אנו מצפים לעיר שעתידה לבוא.
15 בעזרת המשיח נקריב לאלוהים בכל עת זבח תודה, כלומר, נודה לו בפינו ונכריז על נאמנותנו לשמו. 16 אל תשכחו לעשות מעשים טובים ולשתף את העניים במה שיש לכם, כי קורבנות כאלה רצויים לה'.
17 צייתו למנהיגיכם וכבדו את סמכותם, כי הם דואגים לכם ללא ליאות, כמי שעתידים למסור על כך דין וחשבון. הקלו עליהם; אפשרו להם לבצע את תפקידם בשמחה, ללא צער וללא כאב, כי אחרת תסבלו גם אתם. 18 התפללו בעדנו, כי מצפוננו נקי וברצוננו לשמור עליו כך. 19 במיוחד עתה אני זקוק לתפילתכם, כדי שאוכל לשוב אליכם במהרה.
20 ואלוהי השלום, אשר בדם הברית החדשה והנצחית העלה מן המתים את רועה הצאן הגדול – את ישוע המשיח אדוננו – 21 יצייד אתכם בכל מה שדרוש לכם כדי למלא את רצונו, ויעשה בכם את הרצוי בעיניו על-ידי ישוע המשיח, אשר לו הכבוד לעולמי עולמים. – אמן.
22 אחים יקרים, אנא, הקשיבו בסבלנות למה שכתבתי במכתבי זה, שהרי זהו מכתב קצר. 23 אני רוצה להביא לידיעתכם שאחינו טימותיוס שוחרר מהכלא. אם הוא יבוא לכאן בקרוב, אבוא יחד איתו לבקר אתכם.
24 מסרו דרישת-שלום לכל מנהיגיכם ולכל המאמינים שנמצאים שם. המאמינים באיטליה שואלים לשלומכם. 25 חסד אלוהים עם כולכם. – אמן.
ב באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית. 2 זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה.
3 לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו. 4 גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך. 5 אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון.
6 בהיותם בבית-לחם מרים החלה בצירי לידה, 7 וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד. 8 בקרבת מקום היו רועי-צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה.
9 לפתע נגלה אליהם מלאך ה', והשדה נמלא זוהר כבוד ה'. הרועים נבהלו מאוד, 10 אולם המלאך הרגיע אותם ואמר: "אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם! 11 בבית-לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון! 12 כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס."
13 לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים:
14 "כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים,
ושלום על-פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!"
15 כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו: "הבא נמהר לבית-לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים."
16 הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. 17 מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה. 18 כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים, 19 ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות.
20 לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את ה' על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו.
21 כעבור שמונה ימים, בטקס ברית-המילה, ניתן לתינוק השם "ישוע" – השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים. 22 בתום ימי הטהרה[a] של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה', 23 כי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה' את הבן הבכור של כל אם, 24 ולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות.
25 בירושלים גר אדם בשם שמעון אשר היה צדיק וחסיד, מלא ברוח הקודש וחי בציפייה מתמדת לגאולת ישראל. 26 רוח הקודש גילה לשמעון הצדיק שלא ימות לפני שיראה במו עיניו את משיח ה'. 27 באותו יום הדריך רוח הקודש את שמעון אל בית-המקדש, וכאשר הביאו מרים ויוסף את הילד לפני אלוהים, כמצוות התורה, 28 הרים שמעון את הילד בזרועותיו, אימץ אותו אל לבו, ברך את אלוהים ואמר:
29 "אלוהי, עתה אני יכול למות במנוחה,
כי קיימת את אשר הבטחת לי;
32 הוא האור אשר יאיר את עיני העמים
ויהיה תפארת עמך ישראל!"
33 יוסף ומרים תמהו על הנאמר אודות בנם.
38 חנה שמעה את ברכתו של שמעון, והחלה לברך את שם ה' ולספר לאנשי ירושלים, שציפו לגאולת המשיח, כי סוף-סוף בא המשיח!
39 לאחר שקיימו הוריו של ישוע את כל מצוות התורה הנוגעות לרך הנולד, חזרו לביתם – אל נצרת עירם אשר בגליל. 40 הילד גדל והיה לנער בריא וחסון, מלא חכמה, ויד אלוהים הייתה עליו.
46 לאחר שלושה ימי חיפושים הם מצאו את ישוע בבית-המקדש. הוא ישב בין הרבנים, הקשיב לדבריהם ושאל אותם שאלות נבונות. 47 כל שומעיו התפעלו בפקחותו , מהבנתו ומתשובותיו. 48 הוריו הופתעו למצוא אותו שם, ואמו אמרה לו: "בני, מדוע עוללת לנו זאת? אביך ואני דאגנו לך כל כך וחיפשנו אותך בכל מקום."
49 "מדוע חיפשתם אותי?" שאל ישוע בתמיהה. "האם לא ידעתם שאהיה עסוק בענייני אבי?" 50 אולם הם לא הבינו למה התכוון.
51 ישוע חזר עם הוריו לנצרת והיה נכנע למרותם. אמו שמרה בלבה את כל מה שהתרחש. 52 ישוע הלך וגדל בקומה ובחוכמה, והיה אהוב על אלוהים ובני אדם.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.