M’Cheyne Bible Reading Plan

ב אחים יקרים, כיצד יכולים אתם לטעון שהינכם שייכים לאדון הכבוד, ישוע המשיח, בעודכם מפלים לרעה את העניים?

² אם יבוא לקהילתכם איש עשיר, לבוש בגדים יקרים ועונד טבעות זהב, ואחריו יכנס לבית-הקהילה קבצן לבוש בגדים בלויים, ³ אל תכרכרו סביב העשיר בניסיון להושיבו במקום הטוב ביותר, ואל תפנו את העני בזלזול: "עמוד כאן ולא שם! אם הדבר אינו מוצא-חן בעיניך אתה יכול ללכת!" ⁴ אלוהים אינו רוצה שתשפטו אדם על-פי עושרו, כי אין זה משפט צדק, ומעשה כזה אינו מביא כבוד לה'.

⁵ הקשיבו לי, אחים יקרים, הלא אלוהים בחר לתת לעניים אמונה עשירה ולהוריש להם את מלכותו – אותה מתנה נפלאה שהבטיח ה' לכל האוהבים אותו. ⁶ ואילו אתם מביישים את העניים! האם אינכם יודעים כי העשירים הם הגורמים לכם צרות? הם גוזלים את כל כספכם ולבסוף סוחבים אתכם לבית-המשפט. ⁷ בדרך-כלל העשירים הם המלגלגים על ישוע אדוננו.

⁸ ודאי שעליכם לשמור את המצווה: "ואהבת לרעך כמוך." ⁹ אך אם אתם מפלים לרעה את העני, אתם חוטאים, כי עברתם על המצווה הזאת.

¹⁰ הרי יודעים אתם כי אדם ששומר את כל מצוות התורה, אך עובר על מצווה אחת בלבד, אשם בעיני אלוהים כאילו עבר על כל המצוות. ¹¹ כי האלוהים אשר ציווה לא לנאוף ציווה גם לא לרצוח! לכן גם אם לא נאפת, אבל רצחת, הרי שעברת על חוקי ה' ואתה עומד אשם לפניו.

¹² שימו לב למה שאתם עושים ולמה שאתם חושבים, כי אלוהים ישפוט אתכם לפי תורת החירות והחופש. ¹³ אלוהים לא ירחם על מי שלא ריחם על אחרים; לעומת זאת הוא ירחם על אלה שריחמו על אחרים ויקל במשפטם. ¹⁴ אחים יקרים, איזה ערך יש לטענתכם שאתם מאמינים משיחיים, אם אינכם מוכיחים את אמונתכם בהגשת עזרה לזולת? האם יכולה אמונה כזאת להציל מישהו? ¹⁵ אם יש לכם חבר שזקוק באופן דחוף לאוכל ובגדים, ¹⁶ ואתם אומרים לו: "לך לשלום, אלוהים יברך אותך וייתן לך אוכל ובגדים." אבל אינכם עוזרים לו בעצמכם, מה הערך לדיבורים שלכם?

¹⁷ מכאן אתם רואים שאמונה בלבד אינה מספיקה; עליכם להוכיח את אמונתכם על-ידי מעשים טובים. אמונה שאינה מוכיחה את עצמה על-ידי מעשים טובים היא חסרת ערך ונחשבת למתה.

¹⁸ מישהו יכול לומר: "אתה טוען שהדרך אל אלוהים היא באמצעות אמונה בלבד, ואילו אני אומר שמעשים טובים הם חלק בלתי-נפרד מהאמונה. הרי אינך יכול להוכיח את אמונתך ללא מעשים, בעוד שכל הרואה את מעשי יודע מיד על אמונתי."

¹⁹ האם יש ביניכם כאלה שחושבים עדיין שמספיק רק להאמין שיש אלוהים והוא אחד? אל תשכחו שגם השדים מאמינים בקיומו של אל אחד, והם פוחדים ממנו פחד מוות. ²⁰ שוטים! מתי תלמדו שאין כל ערך לאמונתכם אם אינכם שומעים בקול אלוהים? אמונה שאינה באה לידי ביטוי במעשים טובים אינה שווה פרוטה.

²¹ האם אינכם זוכרים שאפילו אברהם אבינו נצדק במעשיו? אברהם שמע בקול אלוהים גם כשביקש ממנו להקריב למוות את בנו היחיד יצחק. ²² אברהם בטח באלוהים בכל לבו, והיה מוכן לעשות כל מה שאמר לו – מעשיו השלימו את אמונתו. ²³ הכתובים מספרים לנו כי אברהם האמין בה' וכי אמונתו נחשבה לו לצדקה. אברהם אף נקרא "אוהב ה'." ²⁴ אתם רואים, אם כן, שאדם נושע בזכות אמונתו המתבטאת במעשים.

²⁵ גם רחב הזונה ניצלה בזכות מעשיה, כאשר הסתירה את שני המרגלים ושלחה אותם בדרך אחרת, הרחק מרודפיהם. ²⁶ כשם שגוף בלי נשמה מת הוא, כך גם אמונה שאינה מתבטאת במעשים טובים מתה היא.

ד ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר – ² שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.

³ "אם אתה באמת בן-אלוהים," אמר לו השטן, "צווה על האבן הזאת להפוך ללחם."

⁴ אולם ישוע השיב: "כתוב^[a]: 'לא על הלחם לבדו יחיה אדם, (כי אם על כל מוצא פי ה').'"

⁵ לאחר מכן העלה השטן את ישוע על הר גבוה, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר: "אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני."

⁸ אולם ישוע השיב לו: "אך כתוב: 'לה' אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד.'"

⁹ השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית-המקדש ואמר: "אם אתה באמת בן-אלוהים, קפוץ למטה! ¹⁰ הרי כתוב^[b]: 'כי מלאכיו יצווה לך לשמרך... ¹¹ על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגליך.'"

¹² "אולם כתוב גם 'לא תנסה את ה' אלוהיך'" השיב לו ישוע.

¹³ כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.

¹⁴ לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור. ¹⁵ ישוע לימד את העם בבתי-הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו. ¹⁶ ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית-הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה, ¹⁷ הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול^[c]:

¹⁸ "רוח ה' עלי, יען משח ה' אותי לבשר ענוים;

שלחני לחבש לנשברי לב,

לקרא לשבוים דרור ולאסורים – פקח-קוח;

¹⁹ לקרא שנת רצון לה'."

²⁰ ישוע גלל את המגילה, החזירו לחזן וישב במקומו. כל באי בית-הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה, ²¹ וישוע הוסיף: "היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!"

²² כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו. "איך ייתכן הדבר?" שאלו איש את רעהו. "האין זה בנו של יוסף?" ²³ ישוע ענה להם: "ודאי תאמרו לי: 'רופא, רפא תחילה את עצמך!' או במילים אחרות: 'מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר-נחום?' ²⁴ אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני-עמו.

²⁵ "בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם, ²⁶ לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון. ²⁷ או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי."

²⁸ דברי ישוע עוררו את זעמם. ²⁹ הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון. ³⁰ אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו. ³¹ לאחר מכן הלך ישוע לכפר-נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית-הכנסת. ³² גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.

³³ פעם כשלימד ישוע בבית-הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא: ³⁴ "הסתלק מכאן, ישוע מנצרת! מדוע באת להשמיד אותנו? אני יודע מי אתה – בנו הקדוש של אלוהים!"

³⁵ ישוע קטע את דברי השד וגער בו: "שתוק וצא החוצה!" השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.

³⁶ כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה: "מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?" ³⁷ עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.

³⁸ לאחר שעזב ישוע את בית-הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום. "אנא, רפא אותה," התחננו לפניו כולם.

³⁹ ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

⁴⁰ עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם. ⁴¹ ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול: "אתה הוא בן-האלוהים!" אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.

⁴² למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו: "אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר-נחום."

⁴³ אולם ישוע השיב להם: "עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי." ⁴⁴ וישוע המשיך ללמד בבתי-הכנסת השונים שבאזור יהודה.