M’Cheyne Bible Reading Plan
כ לאחר ששככה הסערה אסף פולוס את התלמידים, ובדברי עידוד נפרד מהם לשלום ויצא בדרכו למקדוניה. 2 בכל הערים שבהן עבר הוא לימד את המאמינים את דבר ה', ולבסוף הגיע ליוון. 3 כעבור שלושה חודשים התכונן פולוס ללכת לסוריה, אולם משנודע לו שהיהודים תכננו להתנקש בחייו, החליט לסטות מדרכו ולנסוע קודם צפונה, למקדוניה.
4 מספר אנשים ליוו את פולוס עד אסיה הקטנה: סופטרוס בן-פורוס מברואה; ארסטרכוס וסקונדוס מתסלוניקי; גיוס מדרבי; טימותיוס; וטוכיקוס וטרופימוס אשר חזרו לבתיהם באסיה הקטנה. 5 כל אלה הלכו לפנינו וחיכו לנו בטרואס. 6 בתום חג הפסח עלינו על ספינה בפיליפי, שבצפון יוון, וכעבור חמישה ימים הגענו לטרואס, שם נשארנו שבוע ימים.
7 במוצאי שבת התאספנו יחד לבצוע לחם, ופולוס, שעמד לצאת לדרכו למחרת בבוקר, דרש דרשה שנמשכה עד חצות. 8 חדר-העלייה שבו התאספנו היה מואר בנרות רבים. 9 כל אותו זמן ישב אבטוכוס הצעיר על אדן החלון, ומכיוון שפולוס האריך בדבריו, נפלה עליו תרדמה. לפתע איבד אבטוכוס את שיווי משקלו ונפל ארצה מן הקומה השלישית ומת בו במקום.
13 פולוס המשיך ברגל לאסוס, ואילו אנחנו הגענו לשם לפניו בספינה. 14 כאשר הצטרף אלינו באסוס, הפלגנו יחד למיטוליני. 15 למחרת הפלגנו דרך כיוס, ביום השלישי עגנו בסמוס (בלילה ישנו בטרוגוליון), וביום הרביעי הגענו למיליטוס.
16 פולוס סרב להתעכב הפעם באפסוס, כי רצה להגיע לירושלים לקראת חג השבועות, אם יעלה הדבר בידו. 17 אולם בהגיענו למיליטוס שלח פולוס הודעה לזקני הקהילה באפסוס, וביקש מהם לבוא לפגוש אותו שם.
18 כשהגיעו, אמר להם: "אתם יודעים היטב שמהיום הראשון שדרכתי על אדמת אסיה ועד היום הזה, 19 עשיתי את עבודת האדון בענווה - ואפילו בדמעות - למרות הצרות שגרמו לי נוכלים מבין היהודים. 20 ובכל זאת, מעולם לא פחדתי לומר לכם את האמת; לימדתי אתכם והטפתי לכם בציבור ובבתים פרטיים. 21 בישרתי לכם בשורה אחת ליהודים ולגויים גם יחד, שעליהם להפסיק לחטוא, לחזור בתשובה, ולפנות לאלוהים באמצעות האמונה בישוע המשיח אדוננו.
22 "עתה אני הולך לירושלים, כי עלי לציית לרוח הקודש המדריך אותי, אולם איני יודע מה מצפה לי שם. 23 אני יודע רק דבר אחד: שבכל עיר רוח הקודש מזהיר אותי מפני העינויים והמאסר המצפים לי. 24 אולם לחיי אין כל ערך אם לא אבצע את המשימה שהטיל עלי ישוע אדוננו: לספר לכולם על אהבת אלוהים ועל חסדו.
25 "אני בטוח שאף אחד מכם - אשר שמעתם מפי את דבר ה' - לא ישוב לראותי, 26 ומשום כך עלי לומר לכם: מצפוני נקי בנוגע לכל אחד ואחד מכם! 27 כי מעולם לא היססתי לבשר לכם את דבר האלוהים.
28 "השגיחו על עצמכם ועל הצאן שרוח הקודש הטיל עליכם את האחריות עליה - אשר הן קהילת אלוהים שקנה במחיר דמו. 29 אני יודע היטב שלאחר לכתי מכאן יופיעו ביניכם מורי שקר, אשר יהיו כזאבים אכזריים ולא יחוסו על העדר. 30 אפילו אחדים מכם יסלפו את האמת כדי למשוך אחריהם תלמידים. 31 לכן היזהרו! זכרו שבמשך שלוש שנים לא חדלתי להשגיח עליכם יומם ולילה, ואף שפכתי דמעות רבות בגללכם.
32 עתה אני מפקיד אתכם בידי אלוהים ודברו הנפלא, אשר בכוחו לבנות את אמונתכם ולתת לכם את הנחלה השמורה לבניו.
33 "מעולם לא השתוקקתי לכסף או לבגדים יקרים. 34 כולכם יודעים שבמו ידי עבדתי ופרנסתי את עצמי ואת בני-לוויתי. 35 אתם גם יודעים שתמיד שימשתי לכם דוגמה בהגישי עזרה לעניים, משום שזכרתי את דברי אדוננו ישוע המשיח: מוטב לתת מאשר לקבל!"
36 כשסיים פולוס את דבריו, כרע על ברכיו והתפלל איתם. 37 כולם בכו בעת שחיבקו אותו ונשקו לו נשיקת פרידה. 38 יותר מכל הם הצטערו על שאמר להם שלא ישובו לראותו. לאחר מכן ליוו אותו כולם אל האונייה.
טו השכם בבוקר נפגשו ראשי הכוהנים, הזקנים, הסופרים וכל חברי הסנהדרין כדי להתייעץ על הצעד הבא. הם החליטו לשלוח את ישוע בליווי משמר מזוין אל פילטוס, המושל הרומאי.
2 "האם אתה מלך היהודים?" שאל פילטוס.
"אתה אומר," השיב ישוע.
6 כל שנה בחג הפסח נהג פילטוס להוציא לחופשי אסיר יהודי אחד, לפי בחירת העם. 7 באותו זמן היה בכלא אסיר יהודי בשם בר-אבא, אשר הואשם ברצח (יחד עם אחרים) בעת אחת המרידות.
8 בינתיים החל ההמון לבקש מפילטוס שישחרר אסיר אחד כמנהגו.
9 "האם אתם רוצים שאוציא לחופשי את מלך היהודים?" שאל פילטוס. 10 הוא הציע לשחרר את ישוע, כי הבין שראשי הכוהנים אסרו אותו מתוך קנאה.
11 אולם ראשי הכוהנים הסיתו את ההמון לדרוש את שחרורו של בר-אבא במקום שחרורו של ישוע.
12 "אם אשחרר את בר-אבא, מה אעשה עם איש שאתם קוראים לו מלך היהודים?" שאל פילטוס.
13 "צלוב אותו!" צעקו.
14 "אבל מדוע?" לא הבין פילטוס. "מה עשה?" הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם: "צלוב אותו! צלוב אותו!"
15 פילטוס רצה למנוע מהומות אז נכנע לדרישת ההמון. על כן שחרר את בר-אבא מבית-הסוהר וציווה להלקות את ישוע בשוטים.
20 כשהתעייפו, הורידו מעליו את הגלימה, הלבישו אותו בבגדיו והובילוהו לצליבה.
21 החיילים פגשו בדרך את שמעון הקוריני (אביהם של אלכסנדר ורופוס), שחזר מהשדה, ואילצוהו לשאת את הצלב של ישוע למקום הצליבה.
22 ישוע הובא למקום הנקרא "גלגלתא", כלומר "מקום הגולגולת". 23 הם הגישו לו יין מסומם, אך הוא סרב לשתות. 24 לאחר מכן הם צלבו אותו וערכו הגרלה על בגדיו.
25 בשעה תשע בבוקר צלבו את ישוע.
26 מעל ראשו היה תלוי שלט שאשמתו כתובה עליו: "מלך היהודים".
27 באותו בוקר נצלבו איתו שני פושעים: אחד לימינו ואחד לשמאלו, 28 וכך התקיים הפסוק[a]: "ואת פושעים נמנה."
32 "משיח שכמוך!" קראו לעברו. "מלך ישראל, הבה נראה אותך יורד מהצלב, ואז נאמין למה שאתה אומר!" גם שני הפושעים שנצלבו איתו קיללו אותו.
33 בשעה שתים עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.
34 בשעה שלוש זעק ישוע זעקת שבר: "אלי, אלי, למה שבקתני?" ("אלי, אלי, למה עזבתני?"[b]) 35 אחדים מהאנשים שעמדו שם חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא. 36 איש אחד רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מוט ארוך והגיש אותו לישוע. "הבה נראה אם אליהו באמת יציל אותו!" קרא האיש.
37 באותו רגע זעק ישוע זעקת שבר נוספת ונפח את נשמתו.
38 בבית-המקדש, הפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים נקרעה לשניים מלמעלה למטה.
39 קצין רומאי אחד, שעמד בין הצופים וראה כיצד נפח ישוע את נשמתו, קרא: "הוא באמת היה בן-אלוהים!"
46 יוסף קנה סדין גדול, הוריד את גופת ישוע מהצלב, עטף אותה בסדין וקבר את ישוע בקבר חצוב בסלע. הוא סתם את פתח הקבר בסלע גדול. 47 מרים המגדלית ומרים אמו של יוסי ראו את המקום שבו נקבר ישוע.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.