M’Cheyne Bible Reading Plan

כ השכם בבוקר יום ראשון, עוד לפני הנץ החמה, באה מרים המגדלית אל קברו של ישוע וראתה שהאבן הוסרה מפתח הקבר. ² היא רצה מיד אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני, זה שהיה אהוב על ישוע. היא קראה: "הם לקחו את האדון מהקבר! איננו יודעים היכן שמו אותו!"

פטרוס והתלמיד השני מיהרו יחד אל הקבר; התלמיד השני הקדים אותו והגיע ראשון. ⁵ הוא הביט פנימה וראה את התכריכים מונחים במקומם, אולם לא נכנס לקבר. ⁶ שמעון פטרוס בא אחריו ונכנס פנימה. גם הוא ראה את התכריכים. ⁷ הבד שעטף את ראשו של ישוע היה מקופל ומונח בצד בניפרד מהתכריכים. ⁸ ואז גם התלמיד האחר נכנס פנימה, ראה והאמין שישוע קם לתחייה. ⁹ כי עד אז לא הבינו שהכתובים ניבאו כי הוא יקום לתחייה.

¹⁰ שניהם הלכו הביתה, ¹¹ ובינתיים חזרה מרים אל הקבר, עמדה בחוץ ובכתה. היא העיפה מבט לתוך הקבר, ¹² ולפתע נגלו אליה שני מלאכים לבושי לבן יושבים במקום שבו הייתה גופת ישוע: אחד למרגלותיו ושני למראשותיו.

¹³ "מדוע את בוכה?" שאלו המלאכים.

"כי הם לקחו את אדוני ואיני יודעת היכן הניחו אותו," השיבה מרים.

¹⁴ היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה. כשהביטה לאחור ראתה את ישוע, אולם היא לא הכירה אותו.

¹⁵ "מדוע את בוכה? את מי את מחפשת?" שאל אותה ישוע.

מרים חשבה אותו לשומר הגן ולכן התחננה לפניו: "אם אתה זה שלקח את אדוני, אנא, אמור לי היכן שמת אותו כדי שאוכל לקחתו."

¹⁶ "מרים!" קרא ישוע.

היא פנתה להביט בו וקראה: "רבי!"

¹⁷ "אל תגעי בי," הזהיר אותה ישוע, "כי עדיין לא עליתי אל אבי. לכי אל האחים וספרי להם שאני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהי ואלוהיכם."

¹⁸ מרים מיהרה אל התלמידים. "ראיתי את האדון!" קראה בהתלהבות, ומסרה להם את דבריו. ¹⁹ באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר: "שלום לכם!" ²⁰ הוא הראה להם את ידיו וצדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם.

²¹ שוב דיבר אליהם ישוע: "כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם." ²² הוא נשף ואמר: "קבלו את רוח הקודש. ²³ למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסחלו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו." ²⁴ תומא התאום, אחד משנים-עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה. ²⁵ כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין. "לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו," אמר.

²⁶ כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא: "שלום לכם!"

²⁷ ישוע פנה אל תומא ואמר: "גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר-אמונה, כי אם תאמין!"

²⁸ "אדוני ואלוהי!" קרא לו תומא.

²⁹ ישוע המשיך לדבר אליו: "אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים." ³⁰ ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה. ³¹ הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן-האלוהים, וכדי שעל-ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח.

ד אחים יקרים, אני אוהב אתכם ומתגעגע אליכם מאוד, כי אתם מקור שמחה בשבילי וגמול על עבודתי. חברים אהובים, אנא, היו נאמנים לאדון.

² יש לי בקשה אל שתי הנשים היקרות, אבהודיה וסונטיכי: אני מתחנן לפניכן, בשם אלוהים, הפסיקו לריב – התפייסו ושובו להיות חברות! ³ ואני מבקש מכם, שותפי לעבודה, עזרו לנשים האלה, כי הן עבדו איתי בהפצת הבשורה על ישוע המשיח. הן עבדו גם עם קלימיס ועם שאר חברי לעבודה, ושמם כתוב בספר החיים.

⁴ שמחו תמיד בישוע אדוננו; אני חוזר ואומר: שמחו! ⁵ הוכיחו לכולם שאינכם אנוכיים ושאתם מתחשבים תמיד באחרים. זכרו, אדוננו ישוע קרוב! ⁶ אל תדאגו לדבר, אלא התפללו ואמרו לאלוהים למה אתם זקוקים, ואל תשכחו להודות לו. ⁷ אם באמת תעשו כך, אלוהים ישכין בלבכם שלווה נפלאה שאינכם מסוגלים אפילו לתאר לעצמכם.

⁸ אחים יקרים, לסיום מכתבי ברצוני לומר לכם דבר נוסף: רכזו את תשומת לבכם בכל דבר טוב, אמיתי וישר. חישבו על דברים טהורים ונעימים; חישבו על כל דבר משמח, ועל כל מה שאתם יכולים להודות עליו לאלוהים. ⁹ המשיכו לקיים הלכה למעשה את כל אשר לימדתי אתכם, ואת כל אשר ראיתם אותי עושה, ואלוהי השלום יהיה אתכם.

¹⁰ אני אסיר תודה לכם ומודה לאלוהים על ששוב עזרתם לי. אני יודע שתמיד רציתם לשלוח לי מתנות כפי שמשיגה ידכם, אולם במשך זמן-מה לא הייתה לכם אפשרות לכך. ¹¹ איני אומר זאת משום שאני זקוק לכסף, שכן למדתי להסתפק במה שיש לי, אם בהרבה ואם במעט. ¹² אני יודע כיצד לחיות בעוני או בעושר. למדתי לשמוח ולהסתפק בחלקי בכל מצב – בשובע או ברעב, בשפע או במחסור. ¹³ כל זאת משום שאני מסוגל לעשות כל מה שאלוהים רוצה שאעשה, בעזרת המשיח שנותן לי כוח. ¹⁴ ובכל זאת, נהגתם יפה מאוד כשעזרתם לי במצוקתי הנוכחית.

¹⁵ כידוע לכם, כשעזבתי את מקדוניה ובאתי לספר לכם את הבשורה בפעם הראשונה, רק אתם, אנשי פיליפי, עזרתם לי מבחינה כלכלית. אף קהילה אחרת לא עזרה לי, ¹⁶ גם בהיותי בתסלוניקי שלחתם לי מתנות פעמיים. ¹⁷ אני מעריך מאוד את מתנותיכם, אבל מעל לכל אני שמח על הגמול שייתן לכם אלוהים בעד טוב-לבכם.

¹⁸ כרגע יש לי את כל מה שאני צריך, ואפילו יותר ממה שאני צריך! עדיין נשאר לי די והותר מהמתנות ששלחתם לי ביד אפפרודיטוס. אני יודע שמתנות אלה הן קורבן יקר מאוד, ואלוהים מעריך זאת. ¹⁹ אלוהים ייתן לכם כל מה שאתם צריכים, מתוך אוצרו בשמים, בזכות קורבנו של המשיח למעננו. ²⁰ שבח ותהילת עולם לאבינו שבשמים. – אמן.

²¹ מסרו דרישת שלום חמה בשמי לכל המאמינים בפיליפי. גם האחים הנמצאים איתי כאן מוסרים דרישת שלום. ²² כל שאר המאמינים מוסרים דרישת שלום, במיוחד אלה שנמצאים בבית הקיסר. ²³ חסד אדוננו ישוע המשיח עם רוחכם. – אמן.