M’Cheyne Bible Reading Plan

ח ישוע הלך להר הזיתים, ² אולם למחרת בבוקר חזר לבית-המקדש. עד מהרה התאספו סביבו אנשים רבים והוא החל ללמד אותם. ³ בעודו מלמד הביאו אליו הסופרים והפרושים אישה שנתפסה במעשה ניאוף, והעמידו אותה לפני הקהל.

⁴ "רבי, אישה זאת נתפסה במעשה ניאוף," אמרו, ⁵ "ותורת משה מצווה עלינו לרגום באבנים נשים כאלה. מה דעתך?"

⁶ הם רצו לנסות את ישוע, שכן חיפשו סיבה להכשיל ולהרשיע אותו. אולם ישוע התכופף וצייר באצבעו על הקרקע. ⁷ כשהאיצו בו הסופרים והפרושים להשיב לשאלתם, הזדקף ישוע ואמר: "מי שלא חטא מעולם ישליך בה את האבן הראשונה!"

⁸ הוא התכופף שוב והמשיך לצייר באצבעו על הקרקע. ⁹ כל השומעים נמלאו בושה, ובזה אחר זה עזבו את המקום, מזקן עד צעיר, וישוע נותר לבדו עם האישה.

¹⁰ ישוע נשא את ראשו וראה שנותר לבדו עם האישה. "היכן מאשימיך? האם הרשיע אותך מישהו?" שאל אותה. ¹¹ "לא אדוני," השיבה האישה.

"אם כן גם אני לא ארשיע אותך. לכי לשלום ואל תחטאי יותר." ¹² ישוע דיבר שוב אל העם: "אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים".

¹³ "אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!" קראו לעברו הפרושים. ¹⁴ "אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך. ¹⁵ אתם שופטים אותי לפי קנה-המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה. ¹⁶ אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי. ¹⁷ התורה אומרת כי על-פי שני עדים יקום דבר, לא כן? ¹⁸ ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני."

¹⁹ "היכן אביך?" שאלו אותו.

"אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי."

²⁰ ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית-המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד.

²¹ "אני הולך מכאן," המשיך ישוע. "אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם. אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך."

²² "האם הוא עומד להתאבד?" תמהו היהודים. "למה הוא מתכוון באמרו: 'אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך'?"

²³ ישוע הסביר להם: "מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה. ²⁴ משום כך אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם."

²⁵ "מי אתה?" שאלו.

"אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן," השיב ישוע. ²⁶ "יש לי הרבה דברים לומר עליכם, לשפוט ולהרשיע אתכם, אך איני עושה זאת. אני מוסר לכם אך ורק מה שנאמר לי על-ידי שולחי, שהוא האמת." ²⁷ והם עדיין לא הבינו שהוא התכוון לאלוהים. ²⁸ ישוע המשיך: 'כאשר תרימו את בן-האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח ושאיני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אני מספר לכם מה שלימד אותי אבי. ²⁹ שולחי תמיד איתי; הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו."

³⁰ כשדיבר ישוע דברים אלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח. ³¹ על כן הוא אמר להם: "אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת. ³² אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!"

³³ "זרע אברהם אנחנו," קראו היהודים לעומתו, "ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני-חורין?"

³⁴ "אני אומר לכם במלוא האמת," ענה ישוע, "כל מי שחוטא הוא עבד לחטא, ³⁵ ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. ³⁶ לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת! ³⁷ אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי. ³⁸ אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם."

³⁹ "אברהם הוא אבינו!" השיבו היהודים.

אולם ישוע השיב: "אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו. ⁴⁰ אולם עתה מבקשים אתם להרוג אותי על שסיפרתי לכם את האמת אשר שמעתי מאלוהים. אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה! ⁴¹ ואילו אתם עושים את מעשי אביכם האמתי."

"אין אנו ממזרים! יש לנו אב אחד - האלוהים!" טענו.

⁴² אולם ישוע המשיך: "אילו אלוהים היה באמת אביכם, אזי הייתם אוהבים אותי, שהרי באתי אליכם מאת האלוהים. לא באתי על דעת עצמי - אלוהים שלח אותי. ⁴³ האם אתם יודעים מדוע אינכם מבינים את דברי? מפני שאינכם מסוגלים להקשיב לי. ⁴⁴ השטן הוא אביכם, ואתם רוצים לעשות את חפצו! הוא היה רוצח ונשאר רוצח; הוא שונא את האמת, כי אין בו שמץ של אמת; כל דבריו הם שקר בכוונה תחילה, שהרי הוא מלך השקרים. ⁴⁵ אינכם מאמינים לי משום שאני אומר את האמת. ⁴⁶ האם יכול מישהו מכם להוכיח אותי על איזשהו עוון? ואם אני אומר את האמת, מדוע אינכם מאמינים לי? ⁴⁷ ילדי האלוהים מקשיבים בשמחה לקול אביהם, אולם אתם אינכם מקשיבים, כי אינכם ילדי האלוהים!"

⁴⁸ "בצדק קראנו לך שומרוני!" קראו בחזרה בחימה. "שד נכנס בך!"

⁴⁹ "לא נכנס בי שד," ענה ישוע. "אתם לועגים ובזים לי רק מפני שאני מכבד את אבי. ⁵⁰ איני מבקש כבוד לעצמי, אולם אלוהים אבי דורש זאת למעני, והוא ישפוט את מי שאינו מאמין בי. ⁵¹ אני אומר לכם ברצינות ובכנות: מי שישמע בקולי לא ימות לעולם!"

⁵² "עכשיו אנחנו בטוחים שנכנס בך שד," אמרו לו. "אפילו אברהם והנביאים מתו, ואילו אתה טוען שכל השומע בקולך לא ימות לעולם? ⁵³ האם אתה גדול וחזק מאברהם אבינו או מהנביאים? למי אתה חושב את עצמך?"

⁵⁴ "אם אני מכבד את עצמי, אין לכך כל ערך," אמר ישוע. "אולם אבי מכבד אותי - כן, האב אשר אתם קוראים לו אלוהיכם ⁵⁵ למרות שאף אינכם מכירים אותו. אולם אני מכיר אותו, ואם אכחיש זאת אהיה לשקרן כמוכם. אני באמת מכיר אותו ושומע בקולו. ⁵⁶ אברהם אביכם שש לראות את יום בואי; הוא ראה אותו ושמח."

⁵⁷ "איך יכולת לראות את אברהם?" שאלו היהודים בחוסר אמון. "לא מלאו לך עדיין חמישים שנה אפילו!"

⁵⁸ אמן אומר אני לכם, עוד לפני שאברהם נולד, אני הוא!" השיב ישוע.

⁵⁹ דבריו עוררו את חמתם, והם החלו להשליך עליו אבנים. אולם ישוע נעלם מעיניהם, עבר על פניהם ויצא מהמקדש.

ד זכרו, גם אם אב עשיר מת ומוריש לבנו הקטן את כל רכושו, הילד הקטן דומה במעמדו לעבד. אין הוא יכול ליהנות מן הירושה עד שיגיע לגיל בגרות (או לגיל מסוים שקבע אביו למתן הירושה). ² עד אז עליו לשמוע לקול המבוגרים האחראים לטיפולו ולחינוכו.

³ לפני בואו של ישוע המשיח היה מצבנו דומה. בעת היותנו חסרי בגרות, היינו משועבדים לדרכי העולם. ⁴ אך בהגיע הזמן המתאים שלח אלוהים את בנו, שנולד לאם יהודיה, ⁵ כדי לשחרר אותנו מהשעבוד לתורה, וכדי לאמץ אותנו לבניו. ⁶ היות שאנחנו בני-אלוהים, הוא השכין בלבנו את רוח בנו, ומשום כך יש לנו את הזכות לקרוא לו: אבא, אבינו. ⁷ מעתה ואילך אין אנו עבדים, אלא בני אלוהים ממש; ומאחר שאנחנו בני-אלוהים, כל מה ששייך לאלוהים אבינו שייך גם לנו.

⁸ אתם הגויים, לפני שהאמנתם באלוהים הייתם עבדים לכל מיני אלילים מגוחכים, שקראתם להם "אלוהים". ⁹ עתה, לאחר שמצאתם את אלוהים (או נכון יותר לומר: לאחר שאלוהים מצא אתכם), כיצד יכולים אתם לחזור ולהשתעבד לאמונה חלשה ורופפת, הגורסת שניתן להיוושע על-ידי קיום מצוות התורה? ¹⁰ אתם מנסים למצוא-חן בעיני אלוהים על-ידי שמירת חגים ומועדים! ¹¹ אני חושש מאוד שכל עבודתי בכם הייתה לשווא.

אחים יקרים, מדוע אינכם מקשיבים לי? עכשיו אני חופשי ומשוחרר מכבלי מצוות התורה, ממש כמוכם. כשבאתי אליכם בפעם הראשונה, כדי לספר לכם את הבשורה, לא בזתם לי למרות שהייתי חולה. ¹⁴ מחלתי הייתה דוחה ומתועבת, אבל לא דחיתם אותי ולא הפניתם לי עורף. לקחתם אותי לביתכם וטיפלתם בי כאילו טיפלתם במלאך מן השמים או בישוע המשיח עצמו! ¹⁵ מה קרה לכם? פעם הייתה בכם רוח של אהבה, אחדות ושמחה; בימים ההם אהבתם אותי כל-כך, עד שהייתם מוכנים לנקר את עיניכם ולתת אותן לי, אילו היה צורך בכך. ¹⁶ האם הפכתי לאויבכם משום שאני אומר לכם את האמת?

¹⁷ האנשים האלה שמשתדלים מאוד למצוא-חן בעיניכם, אינם עושים זאת מתוך רצון בטובתכם, אלא מתוך רצון לסכסך ולהפריד ביניכם לביני, כדי שלא תקשיבו לי, אלא תקשיבו להם בלבד. ¹⁸ ודאי שאני רוצה שאנשים יתנהגו יפה כלפיכם, אך זאת רק בתנאי שמניעיהם טהורים ושאין הם מתנהגים כך רק כשאני נמצא אתכם! ¹⁹ ילדי, אתם כל-כך מכאיבים לי! אני סובל ייסורי ציפייה ליום שבו תתמסרו למשיח בכל לבכם, בדומה לאם הסובלת ייסורי לידה בציפייה להולדת בנה. ²⁰ הלוואי שיכולתי להיות אצלכם עכשיו ולדבר אתכם פנים אל פנים, במקום לנסות להשפיע עליכם בכתב; פשוט איני יודע מה לעשות אתכם!

²¹ אני פונה אל כל אלה שחושבים שעליהם לשמור את מצוות התורה כדי להיוושע: היודעים אתם מה כתוב בתורה? ²² כתוב בתורה שלאברהם אבינו היו שני בנים: ישמעאל בן האישה המשרתת, ויצחק בן האישה החופשייה. ²³ בן המשרתת נולד בלידה טבעית ובלי נסים ונפלאות; אולם בן האישה החופשייה נולד רק לאחר הבטחתו המיוחדת של אלוהים לאברהם.

סיפור אמיתי זה הוא משל: שתי הנשים הן שתי הבריתות שכרת ה' עם עמו. האחת היא ברית הר-סיני שבערב, שהביאה את האנשים לידי שעבוד לתורה – זוהי הגר שמסמלת את עיר-האם, ירושלים, שמשועבדת עדיין למצוות התורה ושמשמשת מרכז לפולחן דתי ²⁶ ואילו שרה, האישה החופשייה, מסמלת את ירושלים החופשית שבשמים, שהיא עיר-האם והקודש שלנו, ואינה משועבדת למצוות התורה.

²⁷ אליה התכוון הנביא ישעיהו כשניבא^[a]: "רני עקרה לא ילדה, פצחי רנה וצהלי לא-חלה, כי רבים בני שוממה מבני בעולה".

²⁸ אחים יקרים, אנחנו – אתם ואני – הבנים שהבטיח ה' לירושלים החדשה, כשם שהבטיח את יצחק לאברהם ושרה. ²⁹ ואנחנו, המאמינים שנולדנו מחדש על-ידי רוח הקודש, נרדפים על-ידי אלה שרוצים שנשמור את מצוות התורה, ממש כמו שיצחק – בן ההבטחה – נרדף על-ידי ישמעאל בן המשרתת.

³⁰ אבל כתבי-הקודש מספרים שאלוהים פקד על אברהם לגרש את האישה המשרתת ואת בנה, מפני שבן המשרתת לא יכול היה לרשת עם יצחק את רכושו של אברהם. ³¹ אחים יקרים, אין אנו בני האישה המשרתת ואיננו עבדים לתורה; אנחנו בני האישה החופשייה, ורצויים לאלוהים בזכות אמונתנו.