M’Cheyne Bible Reading Plan

ב כעבור יומיים נערכה חתונה בכפר-קנה שבגליל, ובין האורחים היו ישוע, אמו ותלמידיו. ³ כשראתה אמו של ישוע כי אזל היין, פנתה אל בנה ואמרה: "אזל היין."

⁴ אולם ישוע השיב: "למה את אומרת לי את זה? עדיין לא הגיע זמני."

⁵ למרות תשובה זאת אמרה אמו של ישוע למשרתים: "עשו כל מה שיגיד לכם לעשות."

⁶ ששה כדים גדולים מאבן עמדו שם; בכל כד אפשר להכיל מאה עד מאה-חמישים ליטר (אלה היו סוג הכדים שהיהודים השתמשו בהם למנהג הטהרה).

⁷ "מלאו את הכדים במים," ביקש ישוע, והמשרתים מלאו את הכדים עד הסוף. ⁸ "הגישו מן המשקה לראש המסיבה," המשיך ישוע, והם עשו כדבריו. ⁹ ראש המסיבה לא ידע מאיפה היין, אבל המשרתים ידעו. כשטעם את המים שהפכו ליין, קרא לחתן ואמר: ¹⁰ "זהו יין משובח מאוד! בדרך-כלל מגיש המארח תחילה את היין המשובח, ולאחר ששתו כולם לרוויה וכבר לא מסוגלים להבחין כל כך בטעם, הוא מגיש את היין הזול. אבל אתה שמרת את היין המשובח לסוף!"

¹¹ הנס הזה בכפר-קנה היה הראשון שישוע חולל. הוא הביא את תלמידיו לידי אמונה בו.

¹² לאחר החתונה הלכו ישוע, אמו, אחיו ותלמידיו לכפר-נחום למספר ימים. ¹³ חג הפסח קרב ובא, וישוע עלה לירושלים. ¹⁴ הוא הלך לבית-המקדש ומצא שם סוחרי צאן, בקר ויונים (לצורך הקרבת הקרבנות) ומחליפי כספים. ¹⁵ הוא לקח מספר חבלים, שזר אותם לשוט עבה וגירש משם את כל האנשים ואת הצאן והבקר; הוא פיזר לכל עבר את מטבעותיהם של החלפנים, והפך את שולחנותיהם.

¹⁶ ישוע פנה אל סוחרי היונים וקרא: "הוציאו מכאן את כל היונים, ואל תהפכו את בית אבי לשוק!"

¹⁷ תלמידיו נזכרו בנבואה מתהלים^[a]: "כי קנאת ביתך אכלתני." ¹⁸ "באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה? תן לנו אות או הוכחה כדי שנאמין לך."

¹⁹ "הרסו את המקדש הזה," ענה ישוע, "ואני אקים אותו מחדש תוך שלושה ימים!"

²⁰ "מה?" קראו בתמיהה." המקדש הזה ניבנה במשך ארבעים-ושש שנים, ואתה טוען שתוכל להקימו מחדש תוך שלושה ימים?" ²¹ ואולם באומרו "מקדש" הוא התכוון לגופו. ²² לאחר שקם לתחייה נזכרו תלמידיו בדבריו והאמינו בכתוב ובדברי ישוע, כי ראו שהכול התקיים.

²³ כאשר היה ישוע בירושלים בחג הפסח, אנשים רבים האמינו שהוא המשיח, כי הם ראו את הנסים והנפלאות שחולל. אך ישוע לא השתכנע שהם באמת מאמינים, משום שידע מה הפכפך אופיו של האדם.

יא אני מקווה שתתייחסו אלי בסבלנות גם אם אני מדבר בטיפשות.

אנא, סלחו לי והניחו לי לומר את אשר על לבי. ² אני דואג לכם דאגה עמוקה כאלוהים עצמו; אתם כבתולה טהורה שהארשתי לאיש אחד, למשיח. ³ אך אני חושש שמא תסטו יום אחד ממסירותכם הטהורה למשיח, כשם שחווה רומתה על-ידי הנחש בגן העדן. ⁴ אתם מתנהגים כפתאים ומאמינים לכל מה שאומרים לכם, גם אם מישהו מכריז לכם על ישוע השונה מזה שהכרזנו, או על רוח ששונה מרוח הקודש שקיבלתם, או על דרך שונה לישועה. אכן, אתם מוכנים להאמין לכל דבר!

⁵ סבורני שאיני נופל במאומה מ"שליחים" מיוחדים אלה! ⁶ אולי אינני נואם מעולה, אך אני יודע לפחות על מה אני מדבר, כפי שהוכחנו לכם פעמים רבות.

⁷ האם חטאתי כשהשפלתי את עצמי (כדי לרומם אתכם!) ובישרתי לכם את בשורת האלוהים ללא תשלום? ⁸ קהילות אחרות תמכו בי בעת שעבדתי למענכם. כן, לקחתי את כספם כדי לעזור לכם. ⁹ בכל עת שהותי עמכם לא ביקשתי מכם פרוטה; האחים שבאו ממקדוניה סיפקו את כל צרכי. מעולם לא ביקשתי מכם דבר, וגם להבא לא אבקש. ¹⁰ בשם אמת המשיח בי, אני מבטיח שאתגאה על כך בכל יוון! ¹¹ מדוע? האם משום שאיני אוהב אתכם? אלוהים יודע שאני אוהב אתכם! ¹² אעשה זאת כדי לסכור את פיהם של אלה שמתפארים וטוענים: "אנחנו עושים את עבודת אלוהים בדיוק כמו פולוס וטימותיוס!"

¹³ אנשים אלה הינם שליחי-שקר, רמאים שמתחפשים לשליחי המשיח. ¹⁴ אך איני מתפלא על כך! אם השטן עצמו יכול להתחפש למלאך אור, ¹⁵ אין פלא שמשרתיו יכולים להתחפש למשרתי צדק. אך לבסוף הם יקבלו את העונש שמגיע להם על מעלליהם.

¹⁶ אני חוזר ואומר, אל תחשבוני לשוטה, אך גם אם אתם חושבים אותי לשוטה, הקשיבו לי בכל זאת והניחו לי להתגאות כמוהם. ¹⁷ גאווה זאת לא ניתנה לי מאת המשיח, שכן אני נוהג כשוטה. ¹⁸ אך מאחר שרבים מתגאים על הישגיהם האנושיים, גם אני אתגאה כמוהם. ¹⁹ אתם חושבים את עצמכם לחכמים גדולים, אך אתם מקשיבים ברצון לשוטים האלה. ²⁰ לא אכפת לכם אם הם משעבדים אתכם, מנצלים אתכם, מכשילים אתכם, סוטרים על פניכם או מתנשאים עליכם. ²¹ אני מתבייש להודות שאיני חזק או נועז כמוהם. אך בכל מה שהם יכולים להתגאות, אני שוב מדבר כשוטה, גם אני יכול להתגאות! ²² האם הם עברים? גם אני. האם הם ישראלים? גם אני. זרע אברהם? גם אני. ²³ האם הם משרתי המשיח? אולי אני מדבר כשוטה, אך אני משרת טוב מהם! עמלתי קשה מהם, הושלכתי לכלא פעמים רבות מהם, הוכיתי יותר, ועמדתי לפני המוות פעמים רבות יותר. ²⁴ חמש פעמים הלקוני היהודים שלושים-ותשע מלקות. ²⁵ שלוש פעמים הולקיתי בשוטים, פעם אחת נסקלתי באבנים, שלוש פעמים נטרפה ספינתי, ופעם נסחפתי עשרים-וארבע שעות בים הפתוח. ²⁶ במסעותיי הרבים והמעייפים ניצלתי מסכנת שיטפונות, מידי שודדים, מידי היהודים ומידי הגויים. הותקפתי על-ידי המון בערים שונות, ניצלתי ממוות במדבר, מטביעה בים ומאנשים שהתחזו כמאמינים משיחיים. ²⁷ עמלתי וטרחתי ולילות רבים לא עצמתי עין. פעמים רבות רעבתי וצמאתי; כן, הייתי ללא אוכל, לבוש או קורת-גג.

²⁸ מלבד כל אלה אני נושא עמי דאגה מתמדת לשלום הקהילות. ²⁹ כאשר מישהו שוגה, אני חש בצערו. כאשר מישהו חוטא, לבי כואב.

³⁰ אם עלי להתגאות, אני בוחר להתגאות בדברים שמראים את חולשתי. ³¹ האלוהים ואבי המשיח אדוננו, יבורך שמו לעולמים, יודע שאני דובר אמת. ³² בהיותי בדמשק, המושל מטעם המלך ארטס הפקיד שומרים על שערי העיר כדי לתפשני, ³³ אך הורדתי בסל דרך פתח בחומה ונמלטתי מידיו.