M’Cheyne Bible Reading Plan

יז "אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון," אמר ישוע לתלמידיו, "אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו! ² לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים. ³ היזהרו לכם.

"אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו. ⁴ גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו."

⁵ ביקשו השליחים מהאדון: "הגדל את אמונתנו!"

⁶ "אפילו אם הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל," השיב ישוע, "הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!

⁷ "נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו: 'שב, נח ואכול את ארוחת-הערב שלך?' ⁸ ודאי שלא. הרי תאמר לו: 'הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך.' ⁹ העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.

¹⁰ כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם."

¹¹ בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון. ¹² בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה ¹³ וקוראים בתחינה: "ישוע רבנו, רחם עלינו!"

¹⁴ ישוע הביט בהם ואמר: "לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!" בהיותם בדרך הם נרפאו. ¹⁵ אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה: "הללויה, אני בריא!" ¹⁶ האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.

¹⁷ "האם לא ריפאתי עשרה אנשים?" שאל ישוע. "היכן תשעת האחרים? ¹⁸ האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?"

¹⁹ "קום ולך, אמונתך ריפאה אותך," אמר ישוע לאיש.

²⁰ יום אחד שאלו הפרושים את ישוע: "מתי תבוא מלכות האלוהים?"

"מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה," השיב ישוע. ²¹ "לא תוכלו לומר: 'מלכות האלוהים כאן,' או 'מלכות האלוהים שם.' כי מלכות האלוהים היא בקרבכם."

²² ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "יבוא הזמן שתשתוקקו כל-כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.

²³ אם מישהו יאמר לכם: 'ראיתי את המשיח במקום פלוני!' אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי. ²⁴ כי כשיבוא בן-האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה. ²⁵ אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על-ידי הדור הזה.

²⁶ "בימי בן האדם יתנהלו החיים כבימי נוח. ²⁷ בני-האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.

²⁸ "גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו. ²⁹ אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם. ³⁰ כך יהיה המצב ביום שובי – הכול יתנהל כרגיל.

³¹ "אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה. ³² זכרו מה קרה לאשת לוט! ³³ מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיאבד את חייו יציל אותם. ³⁴ בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר. ³⁵ שתי נשים תעסוקנה יחד בניקיון הבית: האחת תילקח וחברתה תישאר. ³⁶ שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר."

³⁷ "אדון, לאן הם יילקחו?" שאלו התלמידים.

"במקום שבו נמצאים הפגרים, שם יתאספו הנשרים," השיב ישוע.

ב החלטתי שלא אבוא יותר לצער אתכם, ² כי אם אני אגרום לכם צער, מי ישמח אותי? בטח שלא מישהו שהעצבתי. ³ מסיבה זאת כתבתי לכם את המכתב ההוא – לא רציתי לבוא אליכם ולהתעצב בגלל אלה שצריכים לשמחני, ואני בטוח ששמחתי היא שמחת כולכם.

⁴ מה שנאתי לכתוב לכם אותו מכתב! כתבתי אותו בכאב ובדמעות לא כדי להכאיב לכם, אלא כדי להראות לכם מה רבה אהבתי אליכם.

זכרו כי האיש אשר גרם לכל הצרה הזאת ציער לא רק אותי, אלא את כולכם – לפחות במידת-מה, כדי שלא להגזים. איני רוצה להחמיר איתו למעלה מן הצורך, כי הוא כבר נענש דיו מהתוכחה של כולכם. ⁷ כעת עליכם לסלוח לו ולנחם אותו, שאם לא כן הוא עלול להתמוטט מרוב צער. ⁸ אנא, הוכיחו לו שאתם עדיין אוהבים אותו.

⁹ כתבתי את מכתבי על-מנת לבחון את נכונותכם לציית בכל הדברים. ¹⁰ אם אתם סולחים למישהו על איזה דבר, גם אני סולח לו. שהרי כאשר אני סולח, אם אכן עלי לסלוח למישהו, אני עושה זאת למענכם ובסמכות המשיח, ¹¹ כדי שהשטן לא יערים עלינו במזימותיו ותחבולותיו המוכרות לנו.

¹² בהגיעי לעיר טרואס נתן לי האדון הזדמנות נפלאה לבשר את בשורת המשיח, ¹³ אך לא מצאתי מנוחה לנפשי, כי לא פגשתי כמתוכנן את טיטוס אחי. לפיכך נפרדתי מאנשי טרואס ויצאתי למקדוניה לחפש את טיטוס.

¹⁴ השבח לאלוהים המוביל אותנו במסע הניצחון של המשיח, ומפיץ על-ידינו את בשורת המשיח כריח ניחוח בכל מקום. ¹⁵ אנחנו כניחוח המשיח לאלוהים בקרב הנושעים ובקרב הלא-נושעים. ¹⁶ ללא-נושעים אנו כריח מוות, ואילו לנושעים אנו כניחוח המעניק חיים. אך מי ראוי למשימה כזאת?

¹⁷ רק אלה אשר הם ישרים, שליחי אלוהים, מדברים בגבורת המשיח ובהשגחת אלוהים. איננו כאותם רבים שסוחרים בדבר-אלוהים לשם רווח.