Book of Common Prayer

¹ לכבוד המאמינה המשיחית, הגברת הבחירה, וילדיה האהובים עלי ועל כל הקהילה.

מאת יוחנן – הזקן בזקני הקהילה.

אדוננו ואלוהינו יברך את כולנו בשלום, ברחמים ובאהבה, בזכות האמת החקוקה בלבנו לנצח.

⁴ שמחתי מאוד לפגוש כאן אחדים מילדיך, ולהיווכח שהם מתנהגים כראוי, אוהבים את האמת ושומרים את מצוות ה'.

⁵ גברתי הנכבדה, ברצוני להזכיר לך את אחת המצוות הראשונות שציווה עלינו ה': לאהוב איש את רעהו. ⁶ מי שבאמת אוהב את ה' עושה כל מה שה' מצווה עליו, והוא הרי ציווה עלינו מבראשית לאהוב איש את רעהו.

⁷ היזהרו ממורי השקר שמסתובבים בכל מקום. אין הם מאמינים שישוע המשיח בא לעולם כבן-אדם בשר ודם. אנשים אלה הם אויבי האמת ושונאי המשיח. ⁸ היזהרו לבל ישפיעו עליכם, פן תפסידו את הפרס שאתם ואני משתדלים מאוד להשיג. עשו הכול כדי לקבל את שכרכם המלא מהאדון. ⁹ מי שמנסה להתחכם ולעבור על תורת המשיח – אין האלוהים איתו, ואילו אדם שנשאר נאמן לתורת המשיח – גם האלוהים וגם המשיח איתו.

אם ירצה מישהו ללמד אתכם תורה ששונה מתורת המשיח, אל תזמינוהו לביתכם ואף אל תדברו איתו! שהרי כל מי שמעודד אותו נעשה שותף למעשיו הרעים.

¹² יש לי עוד הרבה לומר, אך לא אעלה זאת על הנייר, שכן אני מקווה לפגוש אתכם בקרוב פנים אל פנים, ואז נוכל לשוחח ולשמוח יחד.

¹³ ילדי אחותך המאמינה מוסרים לך דרישת שלום חמה.

¹² באחד הכפרים שבהם ביקר ישוע היה אדם נגוע בצרעת. בראותו את ישוע נפל האיש לרגליו והתחנן: "אדוני, אם רק תרצה תוכל לרפא אותי."

¹³ ישוע הושיט את ידו, נגע במצורע ואמר: "ודאי שאני רוצה. הירפא!" ומיד נעלמה הצרעת.

¹⁴ "אל תספר את הדבר לאיש!" ציווה עליו ישוע. "לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קרבן – כפי שציווה משה על המטוהרים מצרעת- כדי שכולם יראו שנרפאת." ¹⁵ בכל זאת התפשטו השמועות על גבורתו של ישוע במהירות רבה, ואנשים רבים באו להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. ¹⁶ אף-על-פי-כן התחמק מהם ישוע לעיתים קרובות והלך למקומות מבודדים כדי להתפלל.

¹⁷ יום אחד, כשלימד ישוע כמנהגו, התקבצו סביבו בין השאר גם פרושים וסופרים שבאו מכפרי הגליל, מיהודה ומירושלים, וה' העניק לו גבורה גדולה לרפא את החולים.

¹⁸ כעבור זמן קצר הופיעו מספר אנשים שנשאו חולה משותק על אלונקה. הם רצו להביא את החולה לפני ישוע, ¹⁹ אולם בשל הצפיפות הרבה לא הצליחו לפלס דרך אל תוך הבית. נושאי האלונקה לא נואשו; הם עלו על גג הבית, עקרו כמה רעפים ממקומם והורידו את האלונקה מהגג אל אמצע החדר- לרגלי ישוע.

²⁰ כשראה ישוע את אמונתם הגדולה אמר לאיש המשותק: "ידידי, נסלחו לך חטאיך!"

²¹ "למי הוא חושב את עצמו?" שאלו הפרושים והסופרים בלבם. "הוא מחלל את שם האלוהים, רק אלוהים יכול לסלוח חטאים!" ²² ישוע הבין את מחשבותיהם ולכן השיב להם: "מדוע אתם חושבים שאני מחלל את שם אלוהים? ²³ מה לדעתכם קל יותר, לומר 'נסלחו לך חטאיך', או 'קום והתהלך'? ²⁴ אני אוכיח לכם כי לבן-האדם יש בארץ סמכות מלאה לסלוח חטאים!" ישוע פנה אל האיש המשותק ופקד עליו: "קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה."

²⁵ מיד קפץ האיש על רגליו לנגד עיניהם, קיפל את האלונקה שלו והלך לביתו כשהוא מהלל את האלוהים. ²⁶ כל הנוכחים נדהמו. "היום ראינו פלא גדול," אמרו ביראה והללו את האלוהים.