הבשורה על-פי מתי 1-2

Habrit Hakhadasha/Haderekh

א לפניכם ספר קורות חייו של ישוע המשיח, אשר מוצאו מיוחס לדוד המלך ולאברהם אבינו:

² אברהם היה אביו של יצחק; יצחק היה אביו של יעקב; יעקב היה אביהם של יהודה ואחיו

³ יהודה היה אביהם של פרץ וזרח (אמם הייתה תמר); פרץ היה אביו של חצרון; חצרון היה אביו של רם;

⁴ רם היה אביו של עמינדב; עמינדב היה אביו של נחשון; נחשון היה אביו של שלמון;

⁵ שלמון היה אביו של בועז (אמו הייתה רחב); בועז היה אביו של עובד (אמו הייתה רות); עובד היה אביו של ישי;

⁶ ישי היה אביו של דוד המלך; דוד היה אביו של שלמה (אמו הייתה אלמנתו של אוריה החתי);

⁷ שלמה היה אביו של רחבעם; רחבעם היה אביו של אביה; אביה היה אביו של אסא;

⁸ אסא היה אביו של יהושפט; יהושפט היה אביו של יורם; יורם היה אביו של עוזיה;

⁹ עוזיה היה אביו של יותם; יותם היה אביו של אחז; אחז היה אביו של חזקיה;

¹⁰ חזקיה היה אביו של מנשה; מנשה היה אביו של אמון; אמון היה אביו של יאשיה;

¹¹ יאשיה היה אביהם של יכניה ואחיו (שנולדו בזמן גלות בבל).

¹² לאחר הגלות לבבל:

יכניה היה אביו של שאלתיאל; שאלתיאל היה אביו של זרובבל;

¹³ זרובבל היה אביו של אביהוד; אביהוד היה אביו של אליקים; אליקים היה אביו של עזור;

¹⁴ עזור היה אביו של צדוק; צדוק היה אביו של יכין; יכין היה אביו של אליהוד;

¹⁵ אליהוד היה אביו של אלעזר; אלעזר היה אביו של מתן; מתן היה אביו של יעקב;

¹⁶ יעקב היה אביו של יוסף (שהיה בעלה של מרים, אמו של ישוע המשיח).

¹⁷ אם כן, ארבעה-עשר דורות חלפו מאברהם אבינו ועד דוד המלך, ארבעה-עשר מאז דוד המלך ועד גלות בבל וארבעה-עשר דורות מגלות בבל עד המשיח.

¹⁸ זהו סיפור הולדתו של ישוע המשיח: אמו מרים הייתה מאורסת ליוסף, אולם עוד כשהייתה בתולה הרתה מרוח הקודש. ¹⁹ יוסף ארוסה, שהיה איש ישר וערכי, החליט משום כך לבטל את האירוסין, אולם בחר לעשות זאת בסתר, כי לא רצה לבייש את מרים בציבור.

²⁰ לאחר שהחליט יוסף לגרש את מרים נגלה אליו בחלום מלאך ה' ואמר: "יוסף בן-דוד, אל תהסס להתחתן עם מרים, כי התינוק שבבטנה נוצר מרוח הקודש! ²¹ מרים תלד בן, ועליך לקרוא לו 'ישוע' (כלומר, מושיע), כי הוא יושיע את בני-עמו מחטאיהם. ²² לידתו של ישוע קיימה את מה שאמר אלוהים באמצאות נביאיו^[a]: ²³ "הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עמנו אל".

²⁴ כשיוסף התעורר, הוא עשה מה שציווה עליו המלאך והתחתן עם מרים. ²⁵ אולם מרים נשארה בתולה עד שנולד בנה, ויוסף קרא לו "ישוע".

ב ישוע נולד בעיר בית-לחם שבאזור יהודה, בימי המלך הורדוס. זמן קצר לאחר לידתו, הופיעו בירושלים מספר חוזי-כוכבים שבאו מארץ רחוקה במזרח, ושאלו: ² "היכן התינוק שנועד להיות מלך היהודים? ראינו את כוכבו במזרח ובאנו להשתחוות לו."

³ הורדוס נבהל מאוד משאלתם, וכמוהו נבהלו כל אנשי ירושלים. ⁴ הוא כינס את מנהיגי היהודים ושאל אותם: "האם אמרו לנו הנביאים היכן ייוולד המשיח?"

⁵ ענו לו: "כן, בבית לחם. הרי מיכה הנביא אמר^[b]: ⁶ 'ואתה, בית-לחם בארץ יהודה, אינך צעיר באלפי יהודה, כי ממך יצא מושל אשר ירעה את-עמי ישראל.'"

⁷ הורדוס הזמין את חוזי-הכוכבים לפגישה סודית, ושאל אותם מתי בדיוק ראו לראשונה את הכוכב. ⁸ לאחר מכן אמר להם: "לכו לבית-לחם וחפשו את הילד. כשתמצאו אותו, שובו אלי והודיעו לי זאת, כדי שאוכל גם אני ללכת להשתחוות לו."

⁹ לאחר הפגישה עם המלך יצאו חוזי-הכוכבים לדרך, ולפתע הכוכב שראו במזרח הופיע לנגד עיניהם. הם הלכו בעקבות הכוכב עד שנעמד בדיוק מעל המקום שבו היה התינוק. ¹⁰ הם שמחו מאוד.

¹¹ כשנכנסו חוזי-הכוכבים אל הבית שבו היה התינוק ומרים אמו, נפלו לפניו, השתחוו לו, ולאחר מכן פתחו את חבילותיהם ונתנו לו מתנות: זהב, לבונה ומור.

¹² בינתיים הזהיר אותם אלוהים בחלום שלא לחזור אל הורדוס, ומשום כך שבו חוזי-הכוכבים לארצם בדרך אחרת.

¹³ לאחר שעזבו, נגלה מלאך ה' ליוסף בחלום ואמר: "קום, ברח למצרים עם התינוק ועם אמו, והישאר שם עד שאומר לך לחזור, כי הורדוס רוצה להרוג את הילד." ¹⁴ באותו לילה יצא יוסף עם מרים ועם הילד למצרים, ¹⁵ ונשאר אתם שם עד מותו של הורדוס. כך התקיימה הנבואה^[c]: "וממצרים קראתי לבני."

¹⁶ כשהורדוס הבין שחוזי-הכוכבים התחמקו ממנו, הוא מאוד כעס. הוא שלח חיילים לבית-לחם וציווה עליהם להרוג כל ילד זכר עד גיל שנתיים (כי החוזים סיפרו לו שראו את הכוכב כשנתיים קודם לכן), בבית לחם עצמה ובכל כפרי הסביבה. ¹⁷ מעשה אכזרי זה של הורדוס קיים את הנבואה^[d]:

¹⁸ "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים,

רחל מבכה על בניה,

מאנה להינחם על בניה כי איננו."

¹⁹ לאחר מותו של הורדוס נגלה מלאך ה' בחלום ליוסף במצרים, ואמר לו: ²⁰ "קום, קח את התינוק ואת אמו לישראל, כי אלה שרצו להרוג את הילד כבר מתו." ²¹ יוסף לקח את ישוע ואת מרים ויצא אתם בדרך לישראל.

²² בהיותם בדרך שמעו שהמלך החדש אינו אלא ארכילאוס, בנו של הורדוס, ופחדו מאוד. בחלום נוסף יוסף הוזהר שלא להתיישב ביהודה, אז הם המשיכו לגליל ²³ והשתקעו בנצרת. זה קרה כדי לקיים את דברי הנביאים שכינו אותו "נצר".^[e]