Bible Book List

Matthew 8-10 New American Standard Bible (NASB)

Jesus Cleanses a Leper; The Centurion’s Faith

When [a]Jesus came down from the mountain, [b]large crowds followed Him. And a leper came to Him and [c]bowed down before Him, and said, “Lord, if You are willing, You can make me clean.” Jesus stretched out His hand and touched him, saying, “I am willing; be cleansed.” And immediately his leprosy was cleansed. And Jesus *said to him, See that you tell no one; but go, show yourself to the priest and present the [d]offering that Moses commanded, as a testimony to them.”

And when [e]Jesus entered Capernaum, a centurion came to Him, imploring Him, and saying, “[f]Lord, my [g]servant is [h]lying paralyzed at home, fearfully tormented.” Jesus *said to him, “I will come and heal him.” But the centurion said, “[i]Lord, I am not worthy for You to come under my roof, but just [j]say the word, and my [k]servant will be healed. For I also am a man under authority, with soldiers under me; and I say to this one, ‘Go!’ and he goes, and to another, ‘Come!’ and he comes, and to my slave, ‘Do this!’ and he does it.” 10 Now when Jesus heard this, He marveled and said to those who were following, “Truly I say to you, I have not found such great faith [l]with anyone in Israel. 11 I say to you that many will come from east and west, and [m]recline at the table with Abraham, Isaac and Jacob in the kingdom of heaven; 12 but the sons of the kingdom will be cast out into the outer darkness; in that place there will be weeping and gnashing of teeth.” 13 And Jesus said to the centurion, “Go; [n]it shall be done for you as you have believed.” And the [o]servant was healed that very [p]moment.

Peter’s Mother-in-law and Many Others Healed

14 When Jesus came into Peter’s [q]home, He saw his mother-in-law lying sick in bed with a fever. 15 He touched her hand, and the fever left her; and she got up and [r]waited on Him. 16 When evening came, they brought to Him many who were demon-possessed; and He cast out the spirits with a word, and healed all who were ill. 17 This was to fulfill what was spoken through Isaiah the prophet: “He Himself took our infirmities and [s]carried away our diseases.”

Discipleship Tested

18 Now when Jesus saw a crowd around Him, He gave orders to depart to the other side of the sea. 19 Then a scribe came and said to Him, “Teacher, I will follow You wherever You go.” 20 Jesus *said to him, “The foxes have holes and the birds of the [t]air have [u]nests, but the Son of Man has nowhere to lay His head.” 21 Another of the disciples said to Him, “Lord, permit me first to go and bury my father.” 22 But Jesus *said to him, Follow Me, and allow the dead to bury their own dead.”

23 When He got into the boat, His disciples followed Him. 24 And behold, there arose [v]a great storm on the sea, so that the boat was being covered with the waves; but Jesus Himself was asleep. 25 And they came to Him and woke Him, saying, “Save us, Lord; we are perishing!” 26 He *said to them, “Why are you [w]afraid, you men of little faith?” Then He got up and rebuked the winds and the sea, and [x]it became perfectly calm. 27 The men were amazed, and said, “What kind of a man is this, that even the winds and the sea obey Him?”

Jesus Casts Out Demons

28 When He came to the other side into the country of the Gadarenes, two men who were demon-possessed met Him as they were coming out of the tombs. They were so extremely violent that no one could pass by that way. 29 And they cried out, saying, “[y]What business do we have with each other, Son of God? Have You come here to torment us before [z]the time?” 30 Now there was a herd of many swine feeding at a distance from them. 31 The demons began to entreat Him, saying, “If You are going to cast us out, send us into the herd of swine.” 32 And He said to them, “Go!” And they came out and went into the swine, and the whole herd rushed down the steep bank into the sea and perished in the waters. 33 The herdsmen ran away, and went to the city and reported everything, [aa]including what had happened to the demoniacs. 34 And behold, the whole city came out to meet Jesus; and when they saw Him, they implored Him to leave their region.

A Paralytic Healed

Getting into a boat, Jesus crossed over the sea and came to His own city.

And they brought to Him a paralytic lying on a bed. Seeing their faith, Jesus said to the paralytic, Take courage, [ab]son; your sins are forgiven.” And some of the scribes said [ac]to themselves, “This fellow blasphemes.” And Jesus knowing their thoughts said, “Why are you thinking evil in your hearts? Which is easier, to say, ‘Your sins are forgiven,’ or to say, ‘Get up, and walk’? But so that you may know that the Son of Man has authority on earth to forgive sins”—then He *said to the paralytic, “Get up, pick up your bed and go home.” And he got up and [ad]went home. But when the crowds saw this, they were [ae]awestruck, and glorified God, who had given such authority to men.

Matthew Called

As Jesus went on from there, He saw a man called Matthew, sitting in the tax collector’s booth; and He *said to him, Follow Me!” And he got up and followed Him.

10 Then it happened that as [af]Jesus was reclining at the table in the house, behold, many tax collectors and [ag]sinners came and were dining with Jesus and His disciples. 11 When the Pharisees saw this, they said to His disciples, “Why is your Teacher eating with the tax collectors and sinners?” 12 But when Jesus heard this, He said, It is not those who are healthy who need a physician, but those who are sick. 13 But go and learn [ah]what this means: ‘I desire [ai]compassion, [aj]and not sacrifice,’ for I did not come to call the righteous, but sinners.”

The Question about Fasting

14 Then the disciples of John *came to Him, asking, “Why do we and the Pharisees fast, but Your disciples do not fast?” 15 And Jesus said to them, “The [ak]attendants of the bridegroom cannot mourn as long as the bridegroom is with them, can they? But the days will come when the bridegroom is taken away from them, and then they will fast. 16 But no one puts [al]a patch of unshrunk cloth on an old garment; for [am]the patch pulls away from the garment, and a worse tear results. 17 Nor do people put new wine into old wineskins; otherwise the wineskins burst, and the wine pours out and the wineskins are ruined; but they put new wine into fresh wineskins, and both are preserved.”

Miracles of Healing

18 While He was saying these things to them, [an]a synagogue [ao]official came and [ap]bowed down before Him, and said, “My daughter has just died; but come and lay Your hand on her, and she will live.” 19 Jesus got up and began to follow him, and so did His disciples.

20 And a woman who had been suffering from a hemorrhage for twelve years, came up behind Him and touched the [aq]fringe of His [ar]cloak; 21 for she was saying [as]to herself, “If I only touch His garment, I will [at]get well.” 22 But Jesus turning and seeing her said, “Daughter, take courage; your faith has [au]made you well.” [av]At once the woman was [aw]made well.

23 When Jesus came into the [ax]official’s house, and saw the flute-players and the crowd in noisy disorder, 24 He said, “Leave; for the girl has not died, but is asleep.” And they began laughing at Him. 25 But when the crowd had been sent out, He entered and took her by the hand, and the girl [ay]got up. 26 This news spread throughout all that land.

27 As Jesus went on from there, two blind men followed Him, crying out, “Have mercy on us, Son of David!” 28 When He entered the house, the blind men came up to Him, and Jesus *said to them, “Do you believe that I am able to do this?” They *said to Him, “Yes, Lord.” 29 Then He touched their eyes, saying, [az]It shall be done to you according to your faith.” 30 And their eyes were opened. And Jesus sternly warned them: “See that no one knows about this!” 31 But they went out and spread the news about Him throughout all that land.

32 As they were going out, a mute, demon-possessed man [ba]was brought to Him. 33 After the demon was cast out, the mute man spoke; and the crowds were amazed, and were saying, “Nothing like this has [bb]ever been seen in Israel.” 34 But the Pharisees were saying, “He casts out the demons by the ruler of the demons.”

35 Jesus was going through all the cities and villages, teaching in their synagogues and proclaiming the gospel of the kingdom, and healing every kind of disease and every kind of sickness.

36 Seeing the [bc]people, He felt compassion for them, because they were [bd]distressed and [be]dispirited like sheep [bf]without a shepherd. 37 Then He *said to His disciples, The harvest is plentiful, but the workers are few. 38 Therefore beseech the Lord of the harvest to send out workers into His harvest.”

The Twelve Disciples; Instructions for Service

10 Jesus summoned His twelve disciples and gave them authority over unclean spirits, to cast them out, and to heal every kind of disease and every kind of sickness.

Now the names of the twelve apostles are these: The first, Simon, who is called Peter, and Andrew his brother; and [bg]James the son of Zebedee, and [bh]John his brother; Philip and [bi]Bartholomew; Thomas and Matthew the tax collector; [bj]James the son of Alphaeus, and Thaddaeus; Simon the [bk]Zealot, and Judas Iscariot, the one who betrayed Him.

These twelve Jesus sent out after instructing them: “Do not [bl]go [bm]in the way of the Gentiles, and do not enter any city of the Samaritans; but rather go to the lost sheep of the house of Israel. And as you go, [bn]preach, saying, ‘The kingdom of heaven [bo]is at hand.’ Heal the sick, raise the dead, cleanse the lepers, cast out demons. Freely you received, freely give. Do not acquire gold, or silver, or copper for your money belts, 10 or a [bp]bag for your journey, or even two [bq]coats, or sandals, or a staff; for the worker is worthy of his [br]support. 11 And whatever city or village you enter, inquire who is worthy in it, and stay [bs]at his house until you leave that city. 12 As you enter the [bt]house, give it your [bu]greeting. 13 If the house is worthy, [bv]give it your blessing of peace. But if it is not worthy, [bw]take back your blessing of peace. 14 Whoever does not receive you, nor heed your words, as you go out of that house or that city, shake the dust off your feet. 15 Truly I say to you, it will be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrah in the day of judgment than for that city.

A Hard Road before Them

16 Behold, I send you out as sheep in the midst of wolves; so [bx]be shrewd as serpents and innocent as doves. 17 But beware of men, for they will hand you over to the courts and scourge you in their synagogues; 18 and you will even be brought before governors and kings for My sake, as a testimony to them and to the Gentiles. 19 But when they hand you over, do not worry about how or what you are to say; for it will be given you in that hour what you are to say. 20 For it is not you who speak, but it is the Spirit of your Father who speaks in you.

21 Brother will betray brother to death, and a father his child; and children will rise up against parents and [by]cause them to be put to death. 22 You will be hated by all because of My name, but it is the one who has endured to the end who will be saved.

23 “But whenever they persecute you in [bz]one city, flee to [ca]the next; for truly I say to you, you will not finish going through the cities of Israel until the Son of Man comes.

The Meaning of Discipleship

24 A [cb]disciple is not above his teacher, nor a slave above his master. 25 It is enough for the disciple that he become like his teacher, and the slave like his master. If they have called the head of the house [cc]Beelzebul, how much more will they malign the members of his household!

26 “Therefore do not fear them, for there is nothing concealed that will not be revealed, or hidden that will not be known. 27 What I tell you in the darkness, speak in the light; and what you hear whispered in your ear, proclaim upon the housetops. 28 Do not fear those who kill the body but are unable to kill the soul; but rather fear Him who is able to destroy both soul and body in [cd]hell. 29 Are not two sparrows sold for a [ce]cent? And yet not one of them will fall to the ground apart from your Father. 30 But the very hairs of your head are all numbered. 31 So do not fear; you are more valuable than many sparrows.

32 “Therefore everyone who [cf]confesses Me before men, I will also confess [cg]him before My Father who is in heaven. 33 But whoever [ch]denies Me before men, I will also deny him before My Father who is in heaven.

34 Do not think that I came to [ci]bring peace on the earth; I did not come to bring peace, but a sword. 35 For I came to set a man against his father, and a daughter against her mother, and a daughter-in-law against her mother-in-law; 36 and a man’s enemies will be the members of his household.

37 He who loves father or mother more than Me is not worthy of Me; and he who loves son or daughter more than Me is not worthy of Me. 38 And he who does not take his cross and follow after Me is not worthy of Me. 39 He who has found his [cj]life will lose it, and he who has lost his [ck]life for My sake will find it.

The Reward of Service

40 He who receives you receives Me, and he who receives Me receives Him who sent Me. 41 He who receives a prophet in the name of a prophet shall receive a prophet’s reward; and he who receives a righteous man in the name of a righteous man shall receive a righteous man’s reward. 42 And whoever in the name of a disciple gives to one of these [cl]little ones even a cup of cold water to drink, truly I say to you, he shall not lose his reward.”


  1. Matthew 8:1 Lit He
  2. Matthew 8:1 Lit many
  3. Matthew 8:2 Or worshiped
  4. Matthew 8:4 Lit gift
  5. Matthew 8:5 Lit He
  6. Matthew 8:6 Or Sir
  7. Matthew 8:6 Lit boy
  8. Matthew 8:6 Lit thrown down
  9. Matthew 8:8 Or Sir
  10. Matthew 8:8 Lit say with a word
  11. Matthew 8:8 Lit boy
  12. Matthew 8:10 One early ms reads not even in Israel
  13. Matthew 8:11 Or dine
  14. Matthew 8:13 Or let it be done; i.e. a command
  15. Matthew 8:13 Lit boy
  16. Matthew 8:13 Lit hour
  17. Matthew 8:14 Or house
  18. Matthew 8:15 Or served
  19. Matthew 8:17 Or removed
  20. Matthew 8:20 Or sky
  21. Matthew 8:20 Or roosting places
  22. Matthew 8:24 Lit a shaking
  23. Matthew 8:26 Or cowardly
  24. Matthew 8:26 Lit a great calm occurred
  25. Matthew 8:29 Lit What is to us and to you (a Heb idiom)
  26. Matthew 8:29 I.e. the appointed time of judgment
  27. Matthew 8:33 Lit and the things of
  28. Matthew 9:2 Lit child
  29. Matthew 9:3 Lit among
  30. Matthew 9:7 Or departed
  31. Matthew 9:8 Lit afraid
  32. Matthew 9:10 Lit He
  33. Matthew 9:10 I.e. irreligious Jews
  34. Matthew 9:13 Lit what is
  35. Matthew 9:13 Or mercy
  36. Matthew 9:13 I.e. more than
  37. Matthew 9:15 Lit sons of the wedding place
  38. Matthew 9:16 Lit that which is put on
  39. Matthew 9:16 Lit that which fills up
  40. Matthew 9:18 Or one
  41. Matthew 9:18 Lit ruler
  42. Matthew 9:18 Or worshiped
  43. Matthew 9:20 I.e. tassel fringe with a blue cord
  44. Matthew 9:20 Or outer garment
  45. Matthew 9:21 Lit in herself
  46. Matthew 9:21 Lit be saved
  47. Matthew 9:22 Lit saved you
  48. Matthew 9:22 Lit from that hour
  49. Matthew 9:22 Lit saved
  50. Matthew 9:23 Lit ruler’s
  51. Matthew 9:25 Or was raised up
  52. Matthew 9:29 Or Let it be done; Gr command
  53. Matthew 9:32 Lit they brought
  54. Matthew 9:33 Lit ever appeared
  55. Matthew 9:36 Lit crowds
  56. Matthew 9:36 Or harassed
  57. Matthew 9:36 Lit thrown down
  58. Matthew 9:36 Lit not having
  59. Matthew 10:2 Or Jacob; James is the Eng form of Jacob
  60. Matthew 10:2 Gr Joannes, Heb Johanan
  61. Matthew 10:3 I.e. son of Talmai (Aram)
  62. Matthew 10:3 Or Jacob
  63. Matthew 10:4 Or Cananaean
  64. Matthew 10:5 Or go off
  65. Matthew 10:5 Or on the road of (Gr hodos: way or road)
  66. Matthew 10:7 Or proclaim
  67. Matthew 10:7 Lit has come near
  68. Matthew 10:10 Or knapsack, or beggar’s bag
  69. Matthew 10:10 Or inner garments
  70. Matthew 10:10 Lit nourishment
  71. Matthew 10:11 Lit there until
  72. Matthew 10:12 Or household
  73. Matthew 10:12 I.e. the familiar Heb blessing, “Peace be to this house!”
  74. Matthew 10:13 Lit your peace is to come upon it
  75. Matthew 10:13 Lit your peace is to return to you
  76. Matthew 10:16 Or show yourselves to be
  77. Matthew 10:21 Lit put them to death
  78. Matthew 10:23 Lit this
  79. Matthew 10:23 Lit the other
  80. Matthew 10:24 Or student
  81. Matthew 10:25 Or Beezebul: ruler of demons
  82. Matthew 10:28 Gr Gehenna
  83. Matthew 10:29 Gr assarion, the smallest copper coin
  84. Matthew 10:32 Lit will confess in Me
  85. Matthew 10:32 Lit in him
  86. Matthew 10:33 Lit will deny
  87. Matthew 10:34 Lit cast
  88. Matthew 10:39 Or soul
  89. Matthew 10:39 Or soul
  90. Matthew 10:42 I.e. humble
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי מתי 8-10 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

ח כשירד ישוע מהגבעה הלך אחריו קהל גדול. אדם חולה בצרעת בא לקראתו, נפל על ברכיו והתחנן: "אדוני, אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי."

ישוע נגע באיש ואמר: "ודאי שאני רוצה. הירפא!" ומיד נעלמה הצרעת.

"אל תספר על כך לאיש," אמר לו ישוע. "לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני-ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת!"

כשהגיע ישוע לכפר-נחום, בא אליו קצין רומאי והתחנן לפניו שירפא את משרתו הצעיר, השוכב משותק על מיטתו וסובל כאבים נוראיים.

"כן", השיב ישוע. "אבוא לרפא אותו."

"אדוני" אמר הקצין, "אני לא ראוי שתבוא אל ביתי, וגם אין צורך בכך. רק צווה שמשרתי יירפא, והוא יירפא. כיצד אני יכול להיות בטוח בכך? הרי אני איש צבא ורגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פיקודי. אם אני אומר לחייל אחד: 'לך,' הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר 'בוא', הוא בא. ואם אני אומר למשרתי: 'עשה עבודה זאת או אחרת', הוא עושה אותה."

10 דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל ואמר: "בכל ישראל לא ראיתי אמונה גדולה כזאת! 11 אני אומר לכם שגויים רבים, כמו הקצין הזה, יבואו מכל העולם וישבו במלכות השמים יחד עם אברהם, יצחק ויעקב. 12 ויהודים רבים – שלמענם הוכנה המלכות – יגורשו לחושך, למקום של בכי וייסורים."

13 לאחר מכן אמר ישוע לקצין הרומאי: "לך עתה לביתך; הדבר שהאמנת בו נעשה!" ובאותה שעה נרפא המשרת.

14 כשבא ישוע לביתו של שמעון, ראה את חמותו של שמעון שוכבת במיטתה וקודחת מחום. 15 ישוע נגע בידה, ומיד ירד החום. היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

16 באותו ערב הובאו אל ישוע מספר אנשים אחוזי-שדים. במילה אחת מפיו של ישוע ברחו כל השדים, והחולים נרפאו. 17 מעשה זה הגשים את נבואת ישעיהו[a]: "חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם."

18 כשראה ישוע את הקהל הרב שהתאסף סביבו, הורה לתלמידיו להתכונן לעבור לצד השני של הכינרת.

19 באותו זמן ניגש אליו איש דת אחד ואמר: "רבי, לכל מקום שתלך, אלך אחריך!"

20 אולם ישוע ענה לו: "השועלים מתגוררים במחילות האדמה, ולציפורים יש קנים. אולם לבן-האדם אין מקום להניח את ראשו."

21 תלמיד אחר אמר לישוע: "אדוני, הרשה לי קודם לקבור את אבי ואחר כך אלך אחריך[b]."

22 אולם ישוע ענה לו: "לך אחרי עכשיו! והנח למתים (מבחינה רוחנית) לדאוג למתים שלהם."

23 לאחר מכן נכנסו ישוע ותלמידיו לסירה והחלו לשוט אל הצד השני של הכינרת. 24 לפתע התחוללה סערה נוראה, והגלים הגבוהים הציפו את הסירה. ואילו ישוע ישן. 25 התלמידים ניגשו אל ישוע והעירו אותו בבהלה: "אדוננו, הצל אותנו! אנחנו טובעים!"

26 אולם ישוע ענה: "חסרי-אמונה שכמוכם! מדוע אתם פוחדים כל-כך? הוא קם ונזף ברוח, ופקד על הים להירגע. מיד פסקה הסערה; הרוח שקטה והים נרגע. 27 התלמידים הנדהמים שאלו זה את זה: "מיהו האיש הזה שאפילו הרוח והים נשמעים לו?"

28 בהגיעם אל ארץ הגדריים, באו לקראתם שני אנשים אחוזי-שדים. השניים התגוררו בבית-הקברות והיו מסוכנים כל כך, עד שאיש לא העז לעבור באזור ההוא.

29 השניים צעקו אל ישוע: "מה אתה רוצה מאתנו, בן-האלוהים? אסור לך עדיין לייסר אותנו!"

30 במרחק מה משם רעה עדר חזירים, 31 והשדים ביקשו: "אם אתה מגרש אותנו, שלח אותנו לפחות אל תוך החזירים האלה."

32 ישוע הסכים, וציווה עליהם: "הסתלקו!" השדים יצאו מהאנשים ונכנסו בחזירים, ואלה דהרו מיד במדרון ההר ישר אל תוך הים, וטבעו. 33 הרועים ברחו אל העיר הקרובה וסיפרו על מה שקרה, 34 וכל אנשי העיר יצאו מיד לראות את ישוע, וביקשו ממנו לעזוב את האזור ולא להטריד אותם.

ט ישוע חזר לסירה, חצה את האגם ושב לכפר-נחום עיר מגוריו. מספר אנשים הביאו אליו בחור משותק על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם, אמר לבחור: "התעודד, כי נסלחו לך כל חטאיך!"

"איש זה מגדף!" אמרו בלבם מספר סופרים. (כי מי מלבד אלוהים יכול לסלוח חטאים?)

ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן שאל אותם: "מדוע אתם חושבים מחשבות רעות? לבן האדם, יש סמכות לסלוח חטאים, אך מכיוון שכל אחד יכול לומר דברים סתם, אז אפגין לכם את סמכותי." הוא פנה אל הנער המשותק ואמר לו "קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה!"

הבחור קפץ על רגליו לנגד עיניהם, והלך לביתו.

פחד אחז את הנוכחים, והם הודו לה' ושיבחו אותו על שנתן כוח כזה לבני-אדם. כשישוע הלך משם הוא ראה בבית-המכס את גובה המכס, מתתיהו. "בוא והיה תלמיד שלי," אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע.

10 בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים.

11 הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו: "מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?"

12 ישוע השיב להם: "אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!" השיב להם ישוע, 13 והוסיף: "עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק[c]: 'כי חסד חפצתי ולא זבח.' לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים."

14 יום אחד באו תלמידי יוחנן אל ישוע ושאלו: "מדוע תלמידיך אינם צמים כמונו וכמו הפרושים?"

15 "האם יכולים ידידי החתן להתאבל ולצום בזמן שהוא נמצא אתם?" השיב להם ישוע בשאלה. "אולם יבוא יום שאני (החתן) אלקח מהם, ואז הם יתאבלו ויצומו."

16 "מי תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן? הרי הטלאי מהבגד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד! 17 ומי ממלא יין חדש בחביות רקובות? הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה! יין חדש יש לשמור בחביות חדשות. כך יישמרו היין והחביות."

18 בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית-הכנסת המקומי והשתחווה לפניו. "בתי הקטנה מתה ממש עכשיו," אמר הרב, "אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה." 19 ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו.

20 בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים-עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, 21 מפני שחשבה: "אם רק אגע בבגדו, ארפא!" 22 ישוע פנה לאחור ואמר לאישה: "התעודדי בתי, אמונתך ריפאה אותך." ובאותו רגע היא נרפאה.

23 ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. 24 "לכו מכאן כולכם!" קרא ישוע. "הילדה לא מתה; היא רק ישנה!" אולם כולם צחקו לו.

25 ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. 26 השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור.

27 כשעזב ישוע את בית הרב, הלכו בעקבותיו שני עיוורים וצעקו: "בן דוד, רחם עלינו!"

28 שני העיוורים נכנסו אל הבית שבו התארח ישוע, והוא שאל אותם: "האם אתם מאמינים שאני יכול להשיב לכם את ראייתכם?"

"כן, אדון," ענו השניים, "אנחנו מאמינים."

29 ישוע נגע בעיניהם ואמר: "משום שהאמנתם, תירפאו." 30 לפתע יכלו השניים לראות! ישוע הזהיר אותם שלא יספרו על כך לאיש, 31 אולם השניים לא שמעו בקולו ופרסמו את דבר הנס בכל הארץ.

32 כשעזב ישוע את המקום הוא פגש אדם אילם שהיה אחוז שד. 33 ישוע גירש את השד, והאיש החל לדבר. ההמונים נדהמו וקראו: "מעולם לא נראו דברים כאלה בישראל!"

34 אולם הפרושים אמרו: "הוא יכול לגרש שדים משום שהוא בעצמו אחוז שד; אדון השדים נמצא בתוכו!"

35 ישוע עבר בכל הערים והכפרים שבאזור, כשהוא מלמד בבתי-הכנסת ומבשר את החדשות הטובות על מלכות השמים. בכל מקום שבו ישוע ביקר הוא ריפא את האנשים מכל מיני מחלות. 36 הוא ריחם על כל האנשים שלא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. הם היו כמו כבשים תועות בלי רועה.

37 "הקציר כה רב אך הפועלים כה מעטים!" אמר ישוע לתלמידיו. 38 "התפללו ובקשו מהאחראי על הקציר שידריך ויכשיר לעבודה פועלים רבים יותר!"

י ישוע קרא אליו את שנים-עשר תלמידיו ונתן להם כוח לגרש רוחות רעות ולרפא כל מיני מחלות.

אלה שמותיהם של שנים-עשר התלמידים: שמעון (הנקרא גם פטרוס), אנדרי (אחיו של שמעון), יעקב (בנו של זבדי), יוחנן (אחיו של יעקב), פיליפוס, בר-תלמי, תומא, מתתיהו (גובה המכס), יעקב (בן-חלפי), תדי, שמעון (מחבורת "הקנאים"), ויהודה איש קריות (זה שהסגיר את ישוע).

ישוע נתן להם את ההוראות הבאות: "אל תלכו אל הגויים או אל השומרונים, כי אם אל הצאן התועה של עם ישראל בלבד. לכו וספרו להם שמלכות השמים קרובה. רפאו את החולים, הקימו את המתים לתחייה, רפאו את המצורעים וגרשו את השדים. אתם קיבלתם הכול חינם אין כסף, לכן אל תדרשו תמורה בעד שירותכם!

"אל תיקחו איתכם זהב, כסף או נחושת. 10 אל תיקחו תרמיל עם בגדים להחלפה, לא נעלים ואף לא מקל הליכה. האנשים שתעזרו להם ידאגו לכם ויטפלו בכם. 11 בבואכם לעיר או לכפר, חפשו שם בן אדם טוב והישארו בביתו עד שיגיע הזמן ללכת לעיר אחרת. 12 כשתכנסו אל הבית, קודם כל ברכו אותו בשלום. 13 אם זהו ביתם של אנשים טובים, הברכה תתקיים; ואם אין אלה אנשים טובים, הברכה תשוב אליכם. 14 בכל עיר או בית שבהם לא יקבלו אתכם, נערו את אבק המקום מעל רגליכם ולכו לדרככם. 15 אני אומר לכם: אף לסדום ועמורה יהיה קל יותר ביום-הדין מאשר לערים אלה.

16 "אני שולח אתכם כמו כבשים בין זאבים. לכן היו ערמומיים כנחשים ותמימים כיונים. 17 אולם היזהרו! כי עלולים לאסור ולשפוט אתכם ולהלקות אתכם בשוטים בבתי-הכנסת. 18 כן, יהיה עליכם להישפט לפני מלכים ומושלים בגללי, אולם זאת תהיה לכם הזדמנות לספר להם ולעולם כולו על אודותיי.

19 "כשיאסרו אתכם, אל תדאגו למה שתגידו במשפט, כי אני אשים בפיכם את המילים הנכונות בזמן הנכון, 20 וכך לא אתם תדברו, כי אם רוח אביכם שבשמים ידבר בפיכם.

21 "אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות; אבות ימסרו את בניהם למוות; ילדים יקומו נגד הוריהם וייגרמו למותם. 22 כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, אולם כל מי שיחזיק מעמד עד הסוף – ייוושע!

23 "אם רודפים אתכם ומציקים לכם בעיר אחת – ברחו לעיר אחרת. לא תספיקו לעבור בין כל הערים עד שבן-האדם יחזור. 24 תלמיד איננו גדול ממורו, ועבד אינו מכובד מאדוניו. 25 התלמיד משתתף בגורל מורו, ומה שיקרה לאדון יקרה גם לעבד. ואם לי, האדון, קראו 'בעל-זבוב' (אדון השדים), אין ספק שכך יקראו גם לכם. 26 אולם אל תפחדו מאלה שמאיימים עליכם, כי יבוא הזמן שהאמת תצא לאור, וכולם יוכלו לראות את מזימות הסתר שלהם.

27 "מה שאני אומר לכם בחושך, לכו והכריזו אותו באור היום. ומה שאני לוחש באוזניכם, השמיעו בקול מעל גגות הבתים.

28 "אל תפחדו מאלה היכולים להרוג את גופכם בלבד, אולם אינם מסוגלים לפגוע בנפשכם! עליכם לפחוד רק מאלוהים היכול להשמיד גם את הגוף וגם את הנפש בגיהינום. 29 אף ציפור דרור (הנמכרת בזול) לא תיפול על הארץ בלי שאביכם שבשמים ידע זאת. 30 אלוהים יודע אף את מספר השערות שעל ראשכם! 31 לכן אל תפחדו! אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.

32 "כל המודה בי לפני בני-אדם, גם אני אודה בו לפני אבי שבשמים. 33 אולם אם מישהו טוען שאינו מכיר אותי, גם אני לא אכיר בו לפני אבי שבשמים.

34 "אל תחשבו שבאתי להשכין שלום בארץ! לא שלום, כי אם חרב. 35 באתי להמריד בן באביו ובת באמה, ולגרום לכלה למרוד בחמותה. 36 אויביו הגדולים של האדם יהיו דווקא בני-ביתו. 37 אם אתה אוהב את אביך ואת אמך יותר ממני, אינך ראוי להיות תלמידי. ואם אתה אוהב את בנך או את בתך יותר ממני, אינך ראוי לי. 38 אם אינך מוכן לשאת את צלבך וללכת אחרי, אינך ראוי לי.

39 "אם אתה רוצה לשמור על חייך – תאבד אותם, ואם תהיה מוכן לוותר על חייך למעני – תציל אותם.

40 "מי שמקבל אתכם בשמחה – מקבל אותי. ומי שמקבל אותי – מקבל גם את האלוהים ששלח אותי. 41 אם תקבלו בשמחה נביא, משום שהוא איש אלוהים – תקבלו אותו שכר בשמים שמקבל הנביא. ואם תקבלו אנשים טובים וצדיקים, משום שהם אוהבים את ה' – תקבלו אותו השכר שהם מקבלים. 42 ואם בתור תלמידי תתנו לילד קטן כוס מים קרים, אני מבטיח לכם שתקבלו שכר משמעותי על כך."


  1. הבשורה על-פי מתי 8:17 ישעיהו נג 4
  2. הבשורה על-פי מתי 8:21 כנראה מדובר על מנהג שהיו קוברים שנית את הגופה לאחר שהעצמות יבשו כשנה לאחר הקבורה הראשונית. אם כן, התלמיד מבקש תקופה של עד שנה.
  3. הבשורה על-פי מתי 9:13 הושע ו 6
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references