Jesus Cleanses a Man with Leprosy

When [a]Jesus came down from the mountain, [b]large crowds followed Him. And (A)a man with [c]leprosy came to Him and [d](B)bowed down before Him, and said, “Lord, if You are willing, You can make me clean.” [e]Jesus reached out with His hand and touched him, saying, “I am willing; be cleansed.” And immediately his (C)leprosy was cleansed. And Jesus *said to him, (D)See that you tell no one; but (E)go, (F)show yourself to the priest and present the [f]offering that Moses commanded, as a testimony to them.”

The Centurion’s Faith

And (G)when [g]Jesus entered Capernaum, a [h]centurion came to Him, begging Him, and saying, “[i]Lord, my [j]servant is lying (H)paralyzed at home, terribly tormented.” Jesus *said to him, “I will come and heal him.” But the centurion replied, “[k]Lord, I am not worthy for You to come under my roof, but just [l]say the word, and my [m]servant will be healed. For I also am a man under (I)authority, with soldiers under me; and I say to this one, ‘Go!’ and he goes, and to another, ‘Come!’ and he comes, and to my slave, ‘Do this!’ and he does it.” 10 Now when Jesus heard this, He was amazed and said to those who were following, “Truly I say to you, I have not found such great faith [n]with anyone in Israel. 11 And I say to you that many (J)will come from east and west, and [o]recline at the table with Abraham, Isaac, and Jacob in the kingdom of heaven; 12 but (K)the sons of the kingdom will be thrown out into (L)the outer darkness; in that place (M)there will be weeping and gnashing of teeth.” 13 And Jesus said to the centurion, “Go; [p]it shall be done for you (N)as you have believed.” And the [q]servant was healed at that very [r]moment.

Peter’s Mother-in-law and Many Others Healed

14 (O)When Jesus came into Peter’s [s]home, He saw his mother-in-law lying sick in bed with a fever. 15 And He touched her hand, and the fever left her; and she got up and [t]waited on Him. 16 Now when evening came, they brought to Him many (P)who were demon-possessed; and He cast out the spirits with a word, and (Q)healed all who were ill. 17 This happened so that what was spoken through Isaiah the prophet would be fulfilled: “(R)He Himself took our illnesses and [u]carried away our diseases.”

Discipleship Tested

18 Now when Jesus saw a crowd around Him, (S)He gave orders to depart to the other side of the sea. 19 (T)Then a scribe came and said to Him, “Teacher, I will follow You wherever You go.” 20 And Jesus *said to him, “The foxes have holes and the birds of the sky have nests, but (U)the Son of Man has nowhere to lay His head.” 21 And another of the disciples said to Him, “Lord, allow me first to go and bury my father.” 22 But Jesus *said to him, (V)Follow Me, and let the dead bury their own dead.”

Jesus Calms the Storm

23 (W)When He got into the boat, His disciples followed Him. 24 And behold, a [v]violent storm developed on the sea, so that the boat was being covered by the waves; but Jesus Himself was asleep. 25 And they came to Him and woke Him, saying, “(X)Save us, Lord; we are perishing!” 26 He *said to them, “Why are you [w]afraid, (Y)you men of little faith?” Then He got up and rebuked the winds and the sea, and [x]it became perfectly calm. 27 The men were amazed, and said, “What kind of a man is this, that even the winds and the sea obey Him?”

Jesus Sends Demons into Pigs

28 (Z)And when He came to the other side into the country of the Gadarenes, two (AA)demon-possessed men confronted Him as they were coming out of the tombs. They were so extremely violent that no one could pass by that way. 29 And they cried out, saying, “[y](AB)What business do You have with us, Son of God? Have You come here to torment us before [z]the time?” 30 Now there was a herd of many pigs feeding at a distance from them. 31 And the demons begged Him, saying, “If You are going to cast us out, send us into the herd of pigs.” 32 And He said to them, “Go!” And they came out and went into the pigs; and behold, the whole herd rushed down the steep bank into the sea and [aa]drowned in the waters. 33 And the herdsmen ran away, and went to the city and reported everything, [ab]including what had happened to the (AC)demon-possessed men. 34 And behold, the whole city came out to meet Jesus; and when they saw Him, (AD)they pleaded with Him to leave their region.

A Paralyzed Man Healed

Getting into a boat, Jesus crossed over the Sea of Galilee and came to (AE)His own city.

(AF)And they brought to Him a (AG)paralyzed man lying on a stretcher. And seeing their faith, Jesus said to the man who was paralyzed, (AH)Take courage, [ac]son; (AI)your sins are forgiven.” And some of the scribes said [ad]to themselves, “This man is (AJ)blaspheming!” And Jesus, (AK)perceiving their thoughts, said, “Why are you thinking evil in your hearts? For which is easier, to say, ‘(AL)Your sins are forgiven,’ or to say, ‘Get up and walk’? But so that you may know that (AM)the Son of Man has authority on earth to forgive sins”—then He *said to the (AN)paralyzed man, “Get up, pick up your stretcher and go home.” And he got up and [ae]went home. But when the crowds saw this, they were [af]awestruck, and they (AO)glorified God, who had given such authority to men.

Matthew Called

(AP)As Jesus went on from there, He saw a man called (AQ)Matthew sitting in the tax collector’s office; and He *said to him, (AR)Follow Me!” And he got up and followed Him.

10 Then it happened that as [ag]Jesus was reclining at the table in the house, behold, many tax collectors and [ah]sinners came and began dining with Jesus and His disciples. 11 And when the Pharisees saw this, they said to His disciples, “(AS)Why is your Teacher eating with the tax collectors and sinners?” 12 But when Jesus heard this, He said, It is not (AT)those who are healthy who need a physician, but those who are sick. 13 Now go and learn [ai](AU)what this means: ‘(AV)I desire [aj]compassion, [ak]rather than sacrifice,’ for (AW)I did not come to call the righteous, but sinners.”

The Question about Fasting

14 Then the disciples of John *came to Him, asking, “Why do we and (AX)the Pharisees fast, but Your disciples do not fast?” 15 And Jesus said to them, “The [al]attendants of the groom cannot mourn as long as the groom is with them, can they? But the days will come when the groom is taken away from them, and then they will fast. 16 But no one puts a patch of unshrunk cloth on an old garment; for [am]the patch pulls away from the garment, and a worse tear results. 17 Nor do people put new wine into old wineskins; otherwise the wineskins burst, and the wine pours out and the wineskins are ruined; but they put new wine into fresh wineskins, and both are preserved.”

Miracles of Healing

18 (AY)While He was saying these things to them, behold, [an]a synagogue [ao]official came and [ap](AZ)bowed down before Him, and said, “My daughter has just died; but come and lay Your hand on her, and she will become alive again.” 19 Jesus got up from the table and began to accompany him, along with His disciples.

20 And behold, a woman who had been suffering from a hemorrhage for twelve years came up behind Him, and touched (BA)the [aq]border of His [ar]cloak; 21 for she was [as]saying [at]to herself, “If I only (BB)touch His cloak, I will [au]get well.” 22 But Jesus, turning and seeing her, said, “Daughter, (BC)take courage; (BD)your faith has [av]made you well.” And [aw]at once the woman was [ax]made well.

23 When Jesus came into the [ay]official’s house and saw (BE)the flute players and the crowd in noisy disorder, 24 He said, “Leave; for the girl (BF)has not died, but is asleep.” And they began laughing at Him. 25 But (BG)when the crowd had been sent out, He entered and (BH)took her by the hand, and the girl [az]got up. 26 And (BI)this news spread throughout that land.

27 As Jesus went on from there, two men who were blind followed Him, crying out, “Have mercy on us, (BJ)Son of David!” 28 And after He entered the house, the men who were blind came up to Him, and Jesus *said to them, “Do you believe that I am able to do this?” They *said to Him, “Yes, Lord.” 29 Then He touched their eyes, saying, [ba]It shall be done for you (BK)according to your faith.” 30 And their eyes were opened. And Jesus (BL)sternly warned them, saying, “See that no one knows about this!” 31 But they went out and (BM)spread the news about Him throughout that land.

32 And as they were going out, behold, (BN)a (BO)demon-possessed man who was unable to speak [bb]was brought to Him. 33 And after the demon was cast out, the man who was previously unable to speak talked; and the crowds were amazed, and were saying, “(BP)Nothing like this has ever [bc]been seen in Israel.” 34 But the Pharisees were saying, “He (BQ)casts out the demons by the ruler of the demons.”

35 Jesus was going through all the cities and villages, (BR)teaching in their synagogues and proclaiming the gospel of the kingdom, and healing every disease and every sickness.

36 (BS)Seeing the crowds, He felt compassion for them, (BT)because they were [bd]distressed and downcast, like sheep [be]without a shepherd. 37 Then He *said to His disciples, (BU)The harvest is plentiful, but the workers are few. 38 Therefore, plead with the Lord of the harvest to send out workers into His harvest.”

The Twelve Disciples; Instructions for Service

10 Jesus (BV)summoned His twelve disciples and gave them authority over unclean spirits, to cast them out, and to (BW)heal every disease and every sickness.

(BX)Now the names of the twelve apostles are these: The first, (BY)Simon, who is called Peter, and his brother (BZ)Andrew; and [bf](CA)James the son of Zebedee, and his brother [bg]John; (CB)Philip and [bh]Bartholomew; (CC)Thomas and (CD)Matthew the tax collector; [bi](CE)James the son of Alphaeus, and (CF)Thaddaeus; Simon the [bj]Zealot, and (CG)Judas Iscariot, the one who also betrayed Him.

(CH)These twelve Jesus sent out after instructing them, saying, “Do not go on a road [bk]to Gentiles, and do not enter a city of (CI)Samaritans; but rather go to (CJ)the lost sheep of the house of Israel. And as you go, [bl]preach, saying, ‘(CK)The kingdom of heaven [bm]has come near.’ Heal the sick, raise the dead, cleanse those with leprosy, cast out demons. Freely you received, freely give. (CL)Do not acquire gold, or silver, or copper for your money belts, 10 or a [bn]bag for your journey, or even two [bo]tunics, or sandals, or a staff; for (CM)the worker is deserving of his [bp]support. 11 And whatever city or village you enter, inquire who is worthy in it, and stay [bq]at his house until you leave that city. 12 As you enter the [br]house, (CN)give it your [bs]greeting. 13 If the house is worthy, see that your blessing of peace comes upon it. But if it is not worthy, [bt]take back your blessing of peace. 14 And whoever does not receive you nor listen to your words, as you leave that house or city, (CO)shake the dust off your feet. 15 Truly I say to you, (CP)it will be more tolerable for the land of (CQ)Sodom and Gomorrah on (CR)the day of judgment, than for that city.

A Hard Road Ahead of Them

16 (CS)Behold, I am sending you out as sheep in the midst of wolves; so be as (CT)wary as serpents, and as (CU)innocent as doves. 17 But be on guard against people, for they will hand you over to the (CV)courts and flog you (CW)in their synagogues; 18 and you will even be brought before governors and kings on My account, as a testimony to them and to the Gentiles. 19 (CX)But when they hand you over, (CY)do not worry about how or what you are to say; for what you are to say will be given you in that hour. 20 For (CZ)it is not you who are speaking, but it is the Spirit of your Father who is speaking [bu]in you.

21 “Now (DA)brother will betray brother to death, and a father his child; and (DB)children will rise up against parents and [bv]cause them to be put to death. 22 And (DC)you will be hated by all because of My name, but (DD)it is the one who has endured to the end who will be saved.

23 “But whenever they (DE)persecute you in [bw]one city, flee to the [bx]next; for truly I say to you, you will not finish going through the cities of Israel (DF)until the Son of Man comes.

The Meaning of Discipleship

24 (DG)A [by]disciple is not above his teacher, nor a slave above his master. 25 It is enough for the disciple that he may become like his teacher, and the slave like his master. (DH)If they have called the head of the house [bz](DI)Beelzebul, how much more will they insult the members of his household!

26 “So do not (DJ)fear them, (DK)for there is nothing concealed that will not be revealed, or hidden that will not be known. 27 (DL)What I tell you in the darkness, tell in the light; and what you hear whispered in your ear, proclaim (DM)on the housetops. 28 And do not be afraid of those who kill the body but are unable to kill the soul; but rather (DN)fear Him who is able to destroy both soul and body in [ca](DO)hell. 29 (DP)Are two sparrows not sold for an [cb]assarion? And yet not one of them will fall to the ground apart from your Father. 30 But (DQ)even the hairs of your head are all counted. 31 So do not fear; (DR)you are more valuable than a great number of sparrows.

32 “Therefore, (DS)everyone who [cc]confesses Me before people, I will also confess [cd]him before My Father who is in heaven. 33 But (DT)whoever denies Me before people, I will also deny him before My Father who is in heaven.

34 (DU)Do not think that I came to [ce]bring peace on the earth; I did not come to [cf]bring peace, but a sword. 35 For I came to (DV)turn a man against his father, and a daughter against her mother, and a daughter-in-law against her mother-in-law; 36 and (DW)a persons enemies will be the members of his household.

37 (DX)The one who loves father or mother more than Me is not worthy of Me; and the one who loves son or daughter more than Me is not worthy of Me. 38 And (DY)the one who does not take his cross and follow after Me is not worthy of Me. 39 (DZ)The one who has found his [cg]life will lose it, and the one who has lost his [ch]life on My account will find it.

The Reward for Service

40 (EA)The one who [ci]receives you [cj]receives Me, and (EB)the one who [ck]receives Me [cl]receives Him who sent Me. 41 (EC)The one who [cm]receives a prophet in the name of a prophet shall receive a prophet’s reward; and the one who [cn]receives a righteous person in the name of a righteous person shall receive a righteous person’s reward. 42 And (ED)whoever gives one of these [co]little ones just a cup of cold water to drink in the name of a disciple, truly I say to you, he shall by no means lose his reward.”


  1. Matthew 8:1 Lit He
  2. Matthew 8:1 Or many
  3. Matthew 8:2 I.e., leprosy or a serious, unspecified skin disease, and so throughout the ch; see Lev 13
  4. Matthew 8:2 Or worshiped Him
  5. Matthew 8:3 Lit And He
  6. Matthew 8:4 Lit gift
  7. Matthew 8:5 Lit He
  8. Matthew 8:5 I.e., a Roman military officer
  9. Matthew 8:6 Or Sir
  10. Matthew 8:6 Lit boy
  11. Matthew 8:8 Or Sir
  12. Matthew 8:8 Lit say with a word
  13. Matthew 8:8 Lit boy
  14. Matthew 8:10 One early ms not even in Israel
  15. Matthew 8:11 I.e., to dine
  16. Matthew 8:13 Or it is to be done; Gr imperative, i.e., a command
  17. Matthew 8:13 Lit boy
  18. Matthew 8:13 Lit hour
  19. Matthew 8:14 Or house
  20. Matthew 8:15 Or served
  21. Matthew 8:17 Or removed
  22. Matthew 8:24 Lit great
  23. Matthew 8:26 Or cowardly
  24. Matthew 8:26 Lit a great calm occurred
  25. Matthew 8:29 Lit What to us and to you (an ancient idiom)
  26. Matthew 8:29 I.e., the appointed time of judgment
  27. Matthew 8:32 Lit died
  28. Matthew 8:33 Lit and the things of
  29. Matthew 9:2 Lit child
  30. Matthew 9:3 Lit among
  31. Matthew 9:7 Lit departed to his home
  32. Matthew 9:8 Lit afraid
  33. Matthew 9:10 Lit He
  34. Matthew 9:10 I.e., irreligious Jews
  35. Matthew 9:13 Lit what is
  36. Matthew 9:13 Or mercy
  37. Matthew 9:13 Lit and not
  38. Matthew 9:15 Lit sons of the wedding place
  39. Matthew 9:16 Lit that which fills up
  40. Matthew 9:18 Or one
  41. Matthew 9:18 Lit ruler
  42. Matthew 9:18 Or worshiped
  43. Matthew 9:20 Or tassel; i.e., a ritual tassel sewn to corners of garments for Jewish men
  44. Matthew 9:20 Or outer garment
  45. Matthew 9:21 Or thinking
  46. Matthew 9:21 Lit in herself
  47. Matthew 9:21 Lit be saved
  48. Matthew 9:22 Lit saved you
  49. Matthew 9:22 Lit from that hour
  50. Matthew 9:22 Lit saved
  51. Matthew 9:23 Lit ruler’s
  52. Matthew 9:25 Or was raised up
  53. Matthew 9:29 Or it is to be done; Gr imperative, i.e., a command
  54. Matthew 9:32 Lit they brought
  55. Matthew 9:33 Lit appeared
  56. Matthew 9:36 Or weary
  57. Matthew 9:36 Lit not having
  58. Matthew 10:2 Or Jacob
  59. Matthew 10:2 Gr Joannes, for Heb Johanan
  60. Matthew 10:3 I.e., son of Talmai (Aram)
  61. Matthew 10:3 Or Jacob
  62. Matthew 10:4 Or Cananaean
  63. Matthew 10:5 Lit of
  64. Matthew 10:7 Or proclaim
  65. Matthew 10:7 Or is at hand
  66. Matthew 10:10 Or knapsack; or beggar’s bag
  67. Matthew 10:10 A long shirt worn next to the skin
  68. Matthew 10:10 Lit nourishment
  69. Matthew 10:11 Lit there until
  70. Matthew 10:12 Or household
  71. Matthew 10:12 I.e., the familiar Heb blessing, “Peace be to this house!”
  72. Matthew 10:13 Lit your peace is to return to you
  73. Matthew 10:20 Or by you
  74. Matthew 10:21 Lit put them to death
  75. Matthew 10:23 Lit this
  76. Matthew 10:23 Lit other
  77. Matthew 10:24 Or student
  78. Matthew 10:25 Two early mss Beezebul; meaning uncertain, perhaps lord prince, referring to Satan
  79. Matthew 10:28 Gr Gehenna
  80. Matthew 10:29 A Roman copper coin, worth about 1/16 of a laborer’s daily wage
  81. Matthew 10:32 Lit will confess in Me
  82. Matthew 10:32 Lit in him
  83. Matthew 10:34 Lit cast
  84. Matthew 10:34 Lit cast
  85. Matthew 10:39 Or soul
  86. Matthew 10:39 Or soul
  87. Matthew 10:40 Or welcomes
  88. Matthew 10:40 Or welcomes
  89. Matthew 10:40 Or welcomes
  90. Matthew 10:40 Or welcomes
  91. Matthew 10:41 Or welcomes
  92. Matthew 10:41 Or welcomes
  93. Matthew 10:42 Possibly someone of low social standing

ח כשירד ישוע מהגבעה הלך אחריו קהל גדול. אדם חולה בצרעת בא לקראתו, נפל על ברכיו והתחנן: "אדוני, אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי."

ישוע נגע באיש ואמר: "ודאי שאני רוצה. הירפא!" ומיד נעלמה הצרעת.

"אל תספר על כך לאיש," אמר לו ישוע. "לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני-ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת!"

כשהגיע ישוע לכפר-נחום, בא אליו קצין רומאי והתחנן לפניו שירפא את משרתו הצעיר, השוכב משותק על מיטתו וסובל כאבים נוראיים.

"כן", השיב ישוע. "אבוא לרפא אותו."

"אדוני" אמר הקצין, "אני לא ראוי שתבוא אל ביתי, וגם אין צורך בכך. רק צווה שמשרתי יירפא, והוא יירפא. כיצד אני יכול להיות בטוח בכך? הרי אני איש צבא ורגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פיקודי. אם אני אומר לחייל אחד: 'לך,' הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר 'בוא', הוא בא. ואם אני אומר למשרתי: 'עשה עבודה זאת או אחרת', הוא עושה אותה."

10 דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל ואמר: "בכל ישראל לא ראיתי אמונה גדולה כזאת! 11 אני אומר לכם שגויים רבים, כמו הקצין הזה, יבואו מכל העולם וישבו במלכות השמים יחד עם אברהם, יצחק ויעקב. 12 ויהודים רבים – שלמענם הוכנה המלכות – יגורשו לחושך, למקום של בכי וייסורים."

13 לאחר מכן אמר ישוע לקצין הרומאי: "לך עתה לביתך; הדבר שהאמנת בו נעשה!" ובאותה שעה נרפא המשרת.

14 כשבא ישוע לביתו של שמעון, ראה את חמותו של שמעון שוכבת במיטתה וקודחת מחום. 15 ישוע נגע בידה, ומיד ירד החום. היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

16 באותו ערב הובאו אל ישוע מספר אנשים אחוזי-שדים. במילה אחת מפיו של ישוע ברחו כל השדים, והחולים נרפאו. 17 מעשה זה הגשים את נבואת ישעיהו[a]: "חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם."

18 כשראה ישוע את הקהל הרב שהתאסף סביבו, הורה לתלמידיו להתכונן לעבור לצד השני של הכינרת.

19 באותו זמן ניגש אליו איש דת אחד ואמר: "רבי, לכל מקום שתלך, אלך אחריך!"

20 אולם ישוע ענה לו: "השועלים מתגוררים במחילות האדמה, ולציפורים יש קנים. אולם לבן-האדם אין מקום להניח את ראשו."

21 תלמיד אחר אמר לישוע: "אדוני, הרשה לי קודם לקבור את אבי ואחר כך אלך אחריך[b]."

22 אולם ישוע ענה לו: "לך אחרי עכשיו! והנח למתים (מבחינה רוחנית) לדאוג למתים שלהם."

23 לאחר מכן נכנסו ישוע ותלמידיו לסירה והחלו לשוט אל הצד השני של הכינרת. 24 לפתע התחוללה סערה נוראה, והגלים הגבוהים הציפו את הסירה. ואילו ישוע ישן. 25 התלמידים ניגשו אל ישוע והעירו אותו בבהלה: "אדוננו, הצל אותנו! אנחנו טובעים!"

26 אולם ישוע ענה: "חסרי-אמונה שכמוכם! מדוע אתם פוחדים כל-כך? הוא קם ונזף ברוח, ופקד על הים להירגע. מיד פסקה הסערה; הרוח שקטה והים נרגע. 27 התלמידים הנדהמים שאלו זה את זה: "מיהו האיש הזה שאפילו הרוח והים נשמעים לו?"

28 בהגיעם אל ארץ הגדריים, באו לקראתם שני אנשים אחוזי-שדים. השניים התגוררו בבית-הקברות והיו מסוכנים כל כך, עד שאיש לא העז לעבור באזור ההוא.

29 השניים צעקו אל ישוע: "מה אתה רוצה מאתנו, בן-האלוהים? אסור לך עדיין לייסר אותנו!"

30 במרחק מה משם רעה עדר חזירים, 31 והשדים ביקשו: "אם אתה מגרש אותנו, שלח אותנו לפחות אל תוך החזירים האלה."

32 ישוע הסכים, וציווה עליהם: "הסתלקו!" השדים יצאו מהאנשים ונכנסו בחזירים, ואלה דהרו מיד במדרון ההר ישר אל תוך הים, וטבעו. 33 הרועים ברחו אל העיר הקרובה וסיפרו על מה שקרה, 34 וכל אנשי העיר יצאו מיד לראות את ישוע, וביקשו ממנו לעזוב את האזור ולא להטריד אותם.

ט ישוע חזר לסירה, חצה את האגם ושב לכפר-נחום עיר מגוריו. מספר אנשים הביאו אליו בחור משותק על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם, אמר לבחור: "התעודד, כי נסלחו לך כל חטאיך!"

"איש זה מגדף!" אמרו בלבם מספר סופרים. (כי מי מלבד אלוהים יכול לסלוח חטאים?)

ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן שאל אותם: "מדוע אתם חושבים מחשבות רעות? לבן האדם, יש סמכות לסלוח חטאים, אך מכיוון שכל אחד יכול לומר דברים סתם, אז אפגין לכם את סמכותי." הוא פנה אל הנער המשותק ואמר לו "קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה!"

הבחור קפץ על רגליו לנגד עיניהם, והלך לביתו.

פחד אחז את הנוכחים, והם הודו לה' ושיבחו אותו על שנתן כוח כזה לבני-אדם. כשישוע הלך משם הוא ראה בבית-המכס את גובה המכס, מתתיהו. "בוא והיה תלמיד שלי," אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע.

10 בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים.

11 הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו: "מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?"

12 ישוע השיב להם: "אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!" השיב להם ישוע, 13 והוסיף: "עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק[c]: 'כי חסד חפצתי ולא זבח.' לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים."

14 יום אחד באו תלמידי יוחנן אל ישוע ושאלו: "מדוע תלמידיך אינם צמים כמונו וכמו הפרושים?"

15 "האם יכולים ידידי החתן להתאבל ולצום בזמן שהוא נמצא אתם?" השיב להם ישוע בשאלה. "אולם יבוא יום שאני (החתן) אלקח מהם, ואז הם יתאבלו ויצומו."

16 "מי תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן? הרי הטלאי מהבגד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד! 17 ומי ממלא יין חדש בחביות רקובות? הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה! יין חדש יש לשמור בחביות חדשות. כך יישמרו היין והחביות."

18 בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית-הכנסת המקומי והשתחווה לפניו. "בתי הקטנה מתה ממש עכשיו," אמר הרב, "אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה." 19 ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו.

20 בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים-עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, 21 מפני שחשבה: "אם רק אגע בבגדו, ארפא!" 22 ישוע פנה לאחור ואמר לאישה: "התעודדי בתי, אמונתך ריפאה אותך." ובאותו רגע היא נרפאה.

23 ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. 24 "לכו מכאן כולכם!" קרא ישוע. "הילדה לא מתה; היא רק ישנה!" אולם כולם צחקו לו.

25 ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. 26 השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור.

27 כשעזב ישוע את בית הרב, הלכו בעקבותיו שני עיוורים וצעקו: "בן דוד, רחם עלינו!"

28 שני העיוורים נכנסו אל הבית שבו התארח ישוע, והוא שאל אותם: "האם אתם מאמינים שאני יכול להשיב לכם את ראייתכם?"

"כן, אדון," ענו השניים, "אנחנו מאמינים."

29 ישוע נגע בעיניהם ואמר: "משום שהאמנתם, תירפאו." 30 לפתע יכלו השניים לראות! ישוע הזהיר אותם שלא יספרו על כך לאיש, 31 אולם השניים לא שמעו בקולו ופרסמו את דבר הנס בכל הארץ.

32 כשעזב ישוע את המקום הוא פגש אדם אילם שהיה אחוז שד. 33 ישוע גירש את השד, והאיש החל לדבר. ההמונים נדהמו וקראו: "מעולם לא נראו דברים כאלה בישראל!"

34 אולם הפרושים אמרו: "הוא יכול לגרש שדים משום שהוא בעצמו אחוז שד; אדון השדים נמצא בתוכו!"

35 ישוע עבר בכל הערים והכפרים שבאזור, כשהוא מלמד בבתי-הכנסת ומבשר את החדשות הטובות על מלכות השמים. בכל מקום שבו ישוע ביקר הוא ריפא את האנשים מכל מיני מחלות. 36 הוא ריחם על כל האנשים שלא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. הם היו כמו כבשים תועות בלי רועה.

37 "הקציר כה רב אך הפועלים כה מעטים!" אמר ישוע לתלמידיו. 38 "התפללו ובקשו מהאחראי על הקציר שידריך ויכשיר לעבודה פועלים רבים יותר!"

י ישוע קרא אליו את שנים-עשר תלמידיו ונתן להם כוח לגרש רוחות רעות ולרפא כל מיני מחלות.

אלה שמותיהם של שנים-עשר התלמידים: שמעון (הנקרא גם פטרוס), אנדרי (אחיו של שמעון), יעקב (בנו של זבדי), יוחנן (אחיו של יעקב), פיליפוס, בר-תלמי, תומא, מתתיהו (גובה המכס), יעקב (בן-חלפי), תדי, שמעון (מחבורת "הקנאים"), ויהודה איש קריות (זה שהסגיר את ישוע).

ישוע נתן להם את ההוראות הבאות: "אל תלכו אל הגויים או אל השומרונים, כי אם אל הצאן התועה של עם ישראל בלבד. לכו וספרו להם שמלכות השמים קרובה. רפאו את החולים, הקימו את המתים לתחייה, רפאו את המצורעים וגרשו את השדים. אתם קיבלתם הכול חינם אין כסף, לכן אל תדרשו תמורה בעד שירותכם!

"אל תיקחו איתכם זהב, כסף או נחושת. 10 אל תיקחו תרמיל עם בגדים להחלפה, לא נעלים ואף לא מקל הליכה. האנשים שתעזרו להם ידאגו לכם ויטפלו בכם. 11 בבואכם לעיר או לכפר, חפשו שם בן אדם טוב והישארו בביתו עד שיגיע הזמן ללכת לעיר אחרת. 12 כשתכנסו אל הבית, קודם כל ברכו אותו בשלום. 13 אם זהו ביתם של אנשים טובים, הברכה תתקיים; ואם אין אלה אנשים טובים, הברכה תשוב אליכם. 14 בכל עיר או בית שבהם לא יקבלו אתכם, נערו את אבק המקום מעל רגליכם ולכו לדרככם. 15 אני אומר לכם: אף לסדום ועמורה יהיה קל יותר ביום-הדין מאשר לערים אלה.

16 "אני שולח אתכם כמו כבשים בין זאבים. לכן היו ערמומיים כנחשים ותמימים כיונים. 17 אולם היזהרו! כי עלולים לאסור ולשפוט אתכם ולהלקות אתכם בשוטים בבתי-הכנסת. 18 כן, יהיה עליכם להישפט לפני מלכים ומושלים בגללי, אולם זאת תהיה לכם הזדמנות לספר להם ולעולם כולו על אודותיי.

19 "כשיאסרו אתכם, אל תדאגו למה שתגידו במשפט, כי אני אשים בפיכם את המילים הנכונות בזמן הנכון, 20 וכך לא אתם תדברו, כי אם רוח אביכם שבשמים ידבר בפיכם.

21 "אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות; אבות ימסרו את בניהם למוות; ילדים יקומו נגד הוריהם וייגרמו למותם. 22 כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, אולם כל מי שיחזיק מעמד עד הסוף – ייוושע!

23 "אם רודפים אתכם ומציקים לכם בעיר אחת – ברחו לעיר אחרת. לא תספיקו לעבור בין כל הערים עד שבן-האדם יחזור. 24 תלמיד איננו גדול ממורו, ועבד אינו מכובד מאדוניו. 25 התלמיד משתתף בגורל מורו, ומה שיקרה לאדון יקרה גם לעבד. ואם לי, האדון, קראו 'בעל-זבוב' (אדון השדים), אין ספק שכך יקראו גם לכם. 26 אולם אל תפחדו מאלה שמאיימים עליכם, כי יבוא הזמן שהאמת תצא לאור, וכולם יוכלו לראות את מזימות הסתר שלהם.

27 "מה שאני אומר לכם בחושך, לכו והכריזו אותו באור היום. ומה שאני לוחש באוזניכם, השמיעו בקול מעל גגות הבתים.

28 "אל תפחדו מאלה היכולים להרוג את גופכם בלבד, אולם אינם מסוגלים לפגוע בנפשכם! עליכם לפחוד רק מאלוהים היכול להשמיד גם את הגוף וגם את הנפש בגיהינום. 29 אף ציפור דרור (הנמכרת בזול) לא תיפול על הארץ בלי שאביכם שבשמים ידע זאת. 30 אלוהים יודע אף את מספר השערות שעל ראשכם! 31 לכן אל תפחדו! אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.

32 "כל המודה בי לפני בני-אדם, גם אני אודה בו לפני אבי שבשמים. 33 אולם אם מישהו טוען שאינו מכיר אותי, גם אני לא אכיר בו לפני אבי שבשמים.

34 "אל תחשבו שבאתי להשכין שלום בארץ! לא שלום, כי אם חרב. 35 באתי להמריד בן באביו ובת באמה, ולגרום לכלה למרוד בחמותה. 36 אויביו הגדולים של האדם יהיו דווקא בני-ביתו. 37 אם אתה אוהב את אביך ואת אמך יותר ממני, אינך ראוי להיות תלמידי. ואם אתה אוהב את בנך או את בתך יותר ממני, אינך ראוי לי. 38 אם אינך מוכן לשאת את צלבך וללכת אחרי, אינך ראוי לי.

39 "אם אתה רוצה לשמור על חייך – תאבד אותם, ואם תהיה מוכן לוותר על חייך למעני – תציל אותם.

40 "מי שמקבל אתכם בשמחה – מקבל אותי. ומי שמקבל אותי – מקבל גם את האלוהים ששלח אותי. 41 אם תקבלו בשמחה נביא, משום שהוא איש אלוהים – תקבלו אותו שכר בשמים שמקבל הנביא. ואם תקבלו אנשים טובים וצדיקים, משום שהם אוהבים את ה' – תקבלו אותו השכר שהם מקבלים. 42 ואם בתור תלמידי תתנו לילד קטן כוס מים קרים, אני מבטיח לכם שתקבלו שכר משמעותי על כך."


  1. הבשורה על-פי מתי 8:17 ישעיהו נג 4
  2. הבשורה על-פי מתי 8:21 כנראה מדובר על מנהג שהיו קוברים שנית את הגופה לאחר שהעצמות יבשו כשנה לאחר הקבורה הראשונית. אם כן, התלמיד מבקש תקופה של עד שנה.
  3. הבשורה על-פי מתי 9:13 הושע ו 6