The Plot to Kill Jesus

26 (A)When Jesus had finished all these words, He said to His disciples, (B)You know that after two days (C)the Passover is coming, and the Son of Man is to be (D)handed over for crucifixion.”

(E)At that time the chief priests and the elders of the people were gathered together in (F)the courtyard of the high priest named (G)Caiaphas; and they (H)plotted together to arrest Jesus covertly and kill Him. But they were saying, “Not during the festival, (I)otherwise a riot might occur among the people.”

The Precious Ointment

(J)Now when Jesus was in (K)Bethany, at the home of Simon [a]the Leper, (L)a woman came to Him with an alabaster vial of very expensive perfume, and she poured it on His head as He was reclining at the table. But the disciples were indignant when they saw this, and said, “Why this waste? For this perfume could have been sold for a high price and the money given to the poor.” 10 But Jesus, aware of this, said to them, “Why are you bothering the woman? For she has done a good deed for Me. 11 For you always have (M)the poor with you; but you do not always have Me. 12 For when she poured this perfume on My body, she did it (N)to prepare Me for burial. 13 Truly I say to you, (O)wherever this gospel is preached in the whole world, what this woman has done will also be told in memory of her.”

Judas’ Bargain

14 (P)Then one of the twelve, named (Q)Judas Iscariot, went to the chief priests 15 and said, “What are you willing to give me [b]to [c](R)betray Him to you?” And (S)they set out for him thirty [d]pieces of silver. 16 And from then on he looked for a good opportunity to [e]betray [f]Jesus.

17 (T)Now on the first day of [g](U)Unleavened Bread the disciples came to Jesus and [h]asked, “Where do You want us to prepare for You to eat the Passover?” 18 And He said, “Go into the city to (V)a certain man, and say to him, ‘The Teacher says, “(W)My time is near; I am keeping the Passover at your house with My disciples.”’” 19 The disciples did as Jesus had directed them; and they prepared the Passover.

The Last Passover

20 (X)Now when evening came, Jesus was reclining at the table with the [i]twelve. 21 And as they were eating, He said, (Y)Truly I say to you that one of you will betray Me.” 22 Being deeply grieved, they began saying to Him, each one: “Surely it is not I, Lord?” 23 And He answered, (Z)He who dipped his hand with Me in the bowl is the one who will betray Me. 24 The Son of Man is going away (AA)just as it is written about Him; but woe to that man by whom the Son of Man is betrayed! (AB)It would have been good [j]for that man if he had not been born.” 25 And (AC)Judas, who was betraying Him, said, “Surely it is not I, (AD)Rabbi?” Jesus *said to him, (AE)You have said it yourself.”

The Lord’s Supper Instituted

26 (AF)Now while they were eating, Jesus took some bread, and [k](AG)after a blessing, He broke it and gave it to the disciples, and said, “Take, eat; this is My body.” 27 And when He had taken a cup and given thanks, He gave it to them, saying, “Drink from it, all of you; 28 for (AH)this is My blood of the covenant, which is being poured out for (AI)many for forgiveness of sins. 29 But I say to you, I will not drink of this fruit of the vine from now on until that day when I drink it with you, new, in My Father’s kingdom.”

30 (AJ)And after singing a [l]hymn, they went out to (AK)the Mount of Olives.

31 Then Jesus *said to them, “You will all [m](AL)fall away because of Me this night, for it is written: ‘(AM)I will strike the shepherd, and the sheep of the flock will be (AN)scattered.’ 32 But after I have been raised, (AO)I will go ahead of you to Galilee.” 33 But Peter replied to Him, “Even if they all [n]fall away because of You, I will never fall away!” 34 Jesus said to him, (AP)Truly I say to you that (AQ)this very night, before a rooster crows, you will deny Me three times.” 35 Peter *said to Him, “(AR)Even if I have to die with You, I will not deny You!” All the disciples said the same thing as well.

The Garden of Gethsemane

36 (AS)Then Jesus *came with them to a place called [o](AT)Gethsemane, and *told His disciples, “Sit here while I go over there and pray.” 37 And He took (AU)Peter and the two sons of Zebedee with Him, and began to be grieved and distressed. 38 Then He *said to them, (AV)My soul is deeply grieved, to the point of death; remain here and (AW)keep watch with Me.”

39 And He went a little beyond them, and fell on His face and prayed, saying, “My Father, if it is possible, let (AX)this cup pass from Me; (AY)yet not as I will, but as You will.” 40 And He *came to the disciples and *found them sleeping, and He *said to Peter, “So, you men could not (AZ)keep watch with Me for one hour? 41 (BA)Keep watching and praying, so that you do not come into temptation; (BB)the spirit is [p]willing, but the flesh is weak.”

42 He went away again a second time and prayed, saying, “My Father, if this cup (BC)cannot pass away unless I drink from it, (BD)Your will be done.” 43 Again He came and found them sleeping, for their eyes were heavy. 44 And He left them again, and went away and prayed a third time, saying the same thing once more. 45 Then He *came to the disciples and *said to them, [q]Are you still sleeping and resting? Behold, (BE)the hour [r]is at hand and the Son of Man is being betrayed into the hands of sinners. 46 Get up, let’s go; behold, the one who is betraying Me is near!”

Jesus’ Betrayal and Arrest

47 (BF)And while He was still speaking, behold, (BG)Judas, one of the twelve, came [s]accompanied by a large crowd with swords and clubs, who came from the chief priests and elders of the people. 48 Now he who was betraying Him gave them a sign previously, saying, “Whomever I kiss, He is the one; arrest Him.” 49 And immediately Judas went up to Jesus and said, “Greetings, (BH)Rabbi!” and kissed Him. 50 But Jesus said to him, (BI)Friend, do what you have come for.” Then they came and laid hands on Jesus and arrested Him.

51 And behold, (BJ)one of those who were with Jesus [t]reached and drew his (BK)sword, and struck the (BL)slave of the high priest and [u]cut off his ear. 52 Then Jesus *said to him, “Put your sword back into its place; for (BM)all those who take up the sword will perish by the sword. 53 Or do you think that I cannot appeal to My Father, and He will at once put at My disposal more than twelve [v](BN)legions of (BO)angels? 54 How then would (BP)the Scriptures be fulfilled, which say that it must happen this way?”

55 At that time Jesus said to the crowds, “Have you come out with swords and clubs to arrest Me as you would against a man inciting a revolt? (BQ)Every day I used to sit within the temple grounds teaching, and you did not arrest Me. 56 But all this has taken place so that (BR)the Scriptures of the prophets will be fulfilled.” Then all the disciples left Him and fled.

Jesus before Caiaphas

57 (BS)Those who had arrested Jesus led Him away to (BT)Caiaphas, the high priest, where the scribes and the elders were gathered together. 58 But (BU)Peter was following Him at a distance, as far as the (BV)courtyard of the high priest, and he came inside and sat down with the [w](BW)officers to see the outcome.

59 Now the chief priests and the entire [x](BX)Council kept trying to obtain false testimony against Jesus, so that they might put Him to death. 60 They did not find any, even though many false witnesses came forward. But later on (BY)two came forward, 61 and said, “This man stated, ‘(BZ)I am able to destroy the [y]temple of God and to rebuild it [z]in three days.’” 62 The high priest stood up and said to Him, “Do You offer no answer for what these men are testifying against You?” 63 But (CA)Jesus kept silent. (CB)And the high priest said to Him, “I (CC)place You under oath by (CD)the living God, to tell us whether You are the [aa]Christ, (CE)the Son of God.” 64 Jesus *said to him, (CF)You have said it yourself. But I tell you, from now on you will see (CG)the Son of Man sitting at the right hand of power, and (CH)coming on the clouds of heaven.”

65 Then the high priest (CI)tore his [ab]robes and said, “He has blasphemed! What further need do we have of witnesses? See, you have now heard the blasphemy; 66 what do you think?” They answered, “(CJ)He deserves death!”

67 (CK)Then they (CL)spit in His face and beat Him with their fists; and others [ac]slapped Him, 68 and said, “(CM)Prophesy to us, You [ad]Christ; who is the one who hit You?”

Peter’s Denials

69 (CN)Now Peter was sitting outside in the (CO)courtyard, and a slave woman came to him and said, “You too were with Jesus the Galilean.” 70 But he denied it before them all, saying, “I do not know what you are talking about.” 71 When he had gone out to the gateway, another slave woman saw him and *said to those who were there, “This man was with Jesus of Nazareth.” 72 And again he denied it, with an oath: “I do not know the man.” 73 A little later the bystanders came up and said to Peter, “You really are one of them as well, (CP)since even the way you talk [ae]gives you away.” 74 Then he began to curse and swear, “I do not know the man!” And immediately a rooster crowed. 75 And Peter remembered the statement that Jesus had [af]made: (CQ)Before a rooster crows, you will deny Me three times.” And he went out and wept bitterly.

Judas’ Remorse

27 (CR)Now when morning came, all the chief priests and the elders of the people conferred together against Jesus to put Him to death; and they bound Him and led Him away, and (CS)handed Him over to (CT)Pilate the governor.

Then when (CU)Judas, who had betrayed Him, saw that He had been condemned, he felt remorse and returned (CV)the thirty [ag]pieces of silver to the chief priests and elders, saying, “I have sinned by betraying innocent blood.” But they said, “What is that to us? (CW)You shall see to it yourself!” And he threw the pieces of silver into (CX)the temple sanctuary and left; and (CY)he went away and hanged himself. The chief priests took the pieces of silver and said, “It is not lawful to put them in the temple treasury, since it is money paid for blood.” And they conferred together and [ah]with the money bought the Potter’s Field as a burial place for strangers. (CZ)For this reason that field has been called the Field of Blood to this day. Then that which was spoken through Jeremiah the prophet was fulfilled: “(DA)And [ai]they took the thirty pieces of silver, the price of the One whose price had been set by the sons of Israel; 10 (DB)and [aj]they gave them for the Potters Field, just as the Lord directed me.”

Jesus before Pilate

11 (DC)Now Jesus stood before the governor, and the governor questioned Him, saying, “So You are the (DD)King of the Jews?” And Jesus said to him, (DE)It is as you say.” 12 And while He was being accused by the chief priests and elders, (DF)He did not offer any answer. 13 Then Pilate *said to Him, “Do You not hear how many things they are testifying against You?” 14 And still (DG)He did not answer him in regard to even a single [ak]charge, so the governor was greatly amazed.

15 (DH)Now at the Passover Feast the governor was accustomed to release for the [al]people any one prisoner whom they wanted. 16 And at that time they were holding a notorious prisoner called Barabbas. 17 So when the people gathered together, Pilate said to them, “Whom do you want me to release for you: Barabbas, or Jesus (DI)who is called Christ?” 18 For he knew that it was because of envy that [am]they had handed Him over.

19 And (DJ)while he was sitting on the judgment seat, his wife sent him a message, saying, “See that you have nothing to do with that (DK)righteous Man; for [an]last night I suffered greatly (DL)in a dream because of Him.” 20 But the chief priests and the elders persuaded the crowds to (DM)ask for Barabbas, and to put Jesus to death. 21 And the governor [ao]said to them, “Which of the two do you want me to release for you?” And they said, “Barabbas.” 22 Pilate *said to them, “Then what shall I do with Jesus (DN)who is called Christ?” They all *said, “[ap]Crucify Him!” 23 But he said, “Why, what evil has He done?” Yet they kept shouting all the more, saying, “[aq]Crucify Him!”

24 Now when Pilate saw that he was accomplishing nothing, but rather that (DO)a riot was starting, he took water and (DP)washed his hands in front of the crowd, saying, “I am innocent of (DQ)this Man’s blood; (DR)you yourselves shall see.” 25 And all the people replied, “(DS)His blood shall be on us and on our children!” 26 Then he released Barabbas [ar]for them; but after having Jesus (DT)flogged, he handed Him over to be crucified.

Jesus Is Mocked

27 (DU)Then the soldiers of the governor took Jesus into (DV)the [as]Praetorium and gathered the whole Roman [at](DW)cohort to Him. 28 And they stripped Him and (DX)put a red [au]cloak on Him. 29 (DY)And after twisting together a crown of thorns, they put it on His head, and put a [av]reed in His right hand; and they knelt down before Him and mocked Him, saying, “(DZ)Hail, King of the Jews!” 30 And (EA)they spit on Him, and took the reed and beat Him on the head. 31 (EB)And after they had mocked Him, they took the cloak off Him and put His own garments back on Him, and led Him away to crucify Him.

32 (EC)As they were coming out, they found a man of (ED)Cyrene named Simon, [aw]whom they compelled to carry His [ax]cross.

The Crucifixion

33 (EE)And when they came to a place called (EF)Golgotha, which means Place of a Skull, 34 (EG)they gave Him (EH)wine mixed with [ay]bile to drink; and after tasting it, He was unwilling to drink it.

35 And when they had crucified Him, (EI)they divided His garments among themselves by casting [az]lots. 36 And sitting down, they began to (EJ)keep watch over Him there. 37 And above His head they put up the charge against Him [ba]which read, “(EK)THIS IS JESUS THE KING OF THE JEWS.”

38 At that time two [bb]rebels *were being crucified with Him, one on the right and one on the left. 39 And those passing by were [bc]speaking abusively to Him, (EL)shaking their heads, 40 and saying, “(EM)You who are going to destroy the temple and rebuild it in three days, save Yourself! (EN)If You are the Son of God, come down from the cross.” 41 In the same way the chief priests also, along with the scribes and elders, were mocking Him and saying, 42 (EO)He saved others; [bd]He cannot save Himself! (EP)He is the King of Israel; let Him now come down from the cross, and we will believe in Him. 43 (EQ)He has trusted in God; let God rescue Him now, if He [be]takes pleasure in Him; for He said, ‘I am the Son of God.’” 44 (ER)And the [bf]rebels who had been crucified with Him were also insulting Him in the same way.

45 (ES)Now from the [bg]sixth hour darkness [bh]fell upon all the land until the [bi]ninth hour. 46 And about the ninth hour Jesus cried out with a loud voice, saying, (ET)Eli, Eli, lema sabaktanei?” that is, My God, My God, why have You forsaken Me?” 47 And some of those who were standing there, when they heard it, said, “This man is calling for Elijah.” 48 And (EU)immediately one of them ran, and taking a sponge, he filled it with sour wine and put it on a reed, and gave Him a drink. 49 But the rest of them said, “[bj]Let us see if Elijah comes to save Him[bk].” 50 And Jesus (EV)cried out again with a loud voice, and gave up His spirit. 51 (EW)And behold, (EX)the [bl]veil of the temple was torn in two from top to bottom; and (EY)the earth shook and the rocks were split. 52 Also the tombs were opened, and many bodies of the [bm]saints who had (EZ)fallen asleep were raised; 53 and coming out of the tombs after His resurrection, they entered (FA)the holy city and appeared to many. 54 (FB)Now as for the centurion and those who were with him (FC)keeping guard over Jesus, when they saw (FD)the earthquake and the other things that were happening, they became extremely frightened and said, “Truly this was [bn](FE)the Son of God!”

55 (FF)And many women were there watching from a distance, who had followed Jesus from Galilee while (FG)caring for Him. 56 Among them were (FH)Mary Magdalene, Mary the mother of James and Joseph, and (FI)the mother of the sons of Zebedee.

Jesus Is Buried

57 (FJ)Now when it was evening, a rich man from Arimathea came, named Joseph, who himself had also become a disciple of Jesus. 58 This man went to Pilate and asked for the body of Jesus. Then Pilate ordered it to be given to him. 59 And Joseph took the body and wrapped it in a clean linen cloth, 60 and laid it in his own new tomb, which he had cut out in the rock; and he rolled (FK)a large stone against the entrance of the tomb and went away. 61 And (FL)Mary Magdalene was there, and the other Mary, sitting opposite the tomb.

62 Now on the next day, that is, the day which is after (FM)the preparation, the chief priests and the Pharisees gathered together with Pilate, 63 and they said, “Sir, we remember that when that deceiver was still alive, He said, ‘(FN)After three days I am rising.’ 64 Therefore, give orders for the tomb to be made secure until the third day; otherwise, His disciples may come and steal Him, and say to the people, ‘He has risen from the dead,’ and the last deception will be worse than the first.” 65 Pilate said to them, “You have a (FO)guard; go, make it as secure as you know how.” 66 And they went and made the tomb secure with (FP)the guard, (FQ)sealing (FR)the stone.

Jesus Is Risen!

28 (FS)Now after the Sabbath, as it began to dawn toward the first day of the week, (FT)Mary Magdalene and the other Mary came to look at the tomb. And behold, a severe earthquake had occurred, for (FU)an angel of the Lord descended from heaven and came and rolled away (FV)the stone, and sat upon it. And (FW)his appearance was like lightning, and his clothing as white as snow. The guards shook from fear of him and became like dead men. And the angel said to the women, “[bo](FX)Do not be afraid; for I know that you are looking for Jesus who has been crucified. He is not here, for He has risen, (FY)just as He said. Come, see the place where He was lying. And go quickly and tell His disciples that He has risen from the dead; and behold, He is going ahead of you (FZ)to Galilee. There you will see Him; behold, I have told you.”

And they left the tomb quickly with fear and great joy, and ran to report to His disciples. And behold, Jesus met them [bp]and said, [bq]Rejoice!” And they came up and took hold of His feet, and worshiped Him. 10 Then Jesus *said to them, [br](GA)Do not be afraid; go, bring word to (GB)My brothers to leave (GC)for Galilee, and there they will see Me.”

11 Now while they were on their way, some of (GD)the men from the guard came into the city and reported to the chief priests all that had happened. 12 And when they had assembled with the elders and consulted together, they gave a large sum of money to the soldiers, 13 and said, “You are to say, ‘His disciples came at night and stole Him while we were asleep.’ 14 And if this comes to (GE)the governor’s ears, we will appease him and [bs]keep you out of trouble.” 15 And they took the money and did as they had been instructed; and this story was widely (GF)spread among the Jews and is (GG)to this day.

The Great Commission

16 But the eleven disciples proceeded (GH)to Galilee, to the mountain which Jesus had designated to them. 17 And when they saw Him, they worshiped Him; but (GI)some [bt]were doubtful. 18 And Jesus came up and spoke to them, saying, (GJ)All authority in heaven and on earth has been given to Me. 19 [bu](GK)Go, therefore, and (GL)make disciples of (GM)all the nations, (GN)baptizing them in the name of the Father and the Son and the Holy Spirit, 20 teaching them to [bv]follow all that I commanded you; and behold, (GO)I am with you [bw]always, to (GP)the end of the age.”


  1. Matthew 26:6 I.e., a nickname; the man no doubt was cured
  2. Matthew 26:15 Lit and I will
  3. Matthew 26:15 Or hand Him over to
  4. Matthew 26:15 I.e., silver shekels
  5. Matthew 26:16 Or hand over
  6. Matthew 26:16 Lit Him
  7. Matthew 26:17 I.e., Passover week
  8. Matthew 26:17 Lit said
  9. Matthew 26:20 One early ms twelve disciples
  10. Matthew 26:24 Lit for him if that man had not
  11. Matthew 26:26 Lit having blessed
  12. Matthew 26:30 Ps 113-118 were traditionally sung at Passover
  13. Matthew 26:31 I.e., have a lapse in faith
  14. Matthew 26:33 I.e., from the faith
  15. Matthew 26:36 I.e., oil press
  16. Matthew 26:41 Or eager
  17. Matthew 26:45 Or Keep on sleeping for the time remaining and
  18. Matthew 26:45 Or has approached
  19. Matthew 26:47 Lit and with him
  20. Matthew 26:51 Lit extended the hand
  21. Matthew 26:51 Lit took off
  22. Matthew 26:53 A legion equaled 6,000 troops
  23. Matthew 26:58 Or servants
  24. Matthew 26:59 Or Sanhedrin
  25. Matthew 26:61 Or sanctuary
  26. Matthew 26:61 Or after
  27. Matthew 26:63 I.e., Messiah
  28. Matthew 26:65 Or outer garments
  29. Matthew 26:67 Or possibly beat Him with rods
  30. Matthew 26:68 I.e., Messiah
  31. Matthew 26:73 Lit makes you evident
  32. Matthew 26:75 Lit said
  33. Matthew 27:3 Or silver shekels
  34. Matthew 27:7 Lit from them
  35. Matthew 27:9 Or I took; cf. Zech 11:13
  36. Matthew 27:10 Some early mss I gave
  37. Matthew 27:14 Lit word
  38. Matthew 27:15 Lit crowd
  39. Matthew 27:18 I.e., the Jewish leaders
  40. Matthew 27:19 Lit today
  41. Matthew 27:21 Lit answering, said to them
  42. Matthew 27:22 Lit Have Him crucified
  43. Matthew 27:23 Lit Have Him crucified
  44. Matthew 27:26 Or to them
  45. Matthew 27:27 I.e., the governor’s official residence
  46. Matthew 27:27 Normally 600 men (the number varied)
  47. Matthew 27:28 I.e., a Roman soldier’s cloak
  48. Matthew 27:29 Or staff; i.e., to mimic a king’s scepter
  49. Matthew 27:32 Lit this one
  50. Matthew 27:32 I.e., the crossbeam for a cross
  51. Matthew 27:34 Prob. referring to the taste of myrrh, added to lessen pain
  52. Matthew 27:35 Lit a lot
  53. Matthew 27:37 Lit written
  54. Matthew 27:38 Or robbers
  55. Matthew 27:39 Or blaspheming
  56. Matthew 27:42 Or can He not save Himself?
  57. Matthew 27:43 Or desires;
  58. Matthew 27:44 Or robbers
  59. Matthew 27:45 I.e., noon
  60. Matthew 27:45 Lit occurred
  61. Matthew 27:45 I.e., 3 p.m.
  62. Matthew 27:49 Lit Allow that we see
  63. Matthew 27:49 Some early mss And another took a spear and pierced His side, and there came out water and blood (cf. John 19:34)
  64. Matthew 27:51 Or curtain
  65. Matthew 27:52 Lit holy ones; i.e., God’s people
  66. Matthew 27:54 Or a son of God; or a son of a god
  67. Matthew 28:5 Or Stop being afraid
  68. Matthew 28:9 Lit saying
  69. Matthew 28:9 Or Greetings
  70. Matthew 28:10 Or Stop being afraid
  71. Matthew 28:14 Lit make you free from care
  72. Matthew 28:17 Or hesitated
  73. Matthew 28:19 Or Having gone (Gr aorist part.)
  74. Matthew 28:20 Or keep
  75. Matthew 28:20 Lit all the days

כו כשסיים ישוע ללמד את תלמידיו, אמר להם: "כידוע לכם חג הפסח מתחיל בעוד יומיים, וימסרו אותי למוות על הצלב."

באותה שעה התכנסו ראשי הכוהנים והמנהיגים האחרים בביתו של קייפא הכוהן הגדול, כדי לחשוב איך לתפוס את ישוע בחשאי ולהרגו. "לא בזמן חגיגות הפסח," הסכימו ביניהם, "פן תתחולל מהומה בעם."

בזמן שישוע היה בבית-עניה, בביתו של שמעון המצורע, ניגשה אליו אישה ובידה בקבוק בושם יקר מאוד, ושפכה את הבושם על ראשו בשעה שאכל. התלמידים כעסו מאוד ואמרו: "מדוע היא מבזבזת את הבושם היקר הזה? הלא יכולנו למכור אותו בכסף רב, ואת הכסף היינו נותנים לעניים!"

10 "מדוע אתם מותחים עליה ביקורת?" שאל ישוע. "הלא היא עשתה מעשה טוב. 11 העניים נמצאים איתכם תמיד, ואילו אני לא אהיה איתכם תמיד. 12 היא שפכה עלי את הבושם כדי להכין את גופי לקבורה. 13 אני אומר לכם: 'בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.'"

14 לאחר מכן הלך יהודה איש-קריות, שהיה אחד משנים-עשר התלמידים, אל ראשי הכוהנים 15 ושאל: "מה תתנו לי אם אמסור לידיכם את ישוע?" הם נתנו לו שלושים מטבעות כסף, 16 ומאותה שעה חיפש יהודה הזדמנות למסור לידיהם את ישוע.

17 בערב הפסח באו התלמידים אל ישוע ושאלו: "היכן אתה רוצה שנכין את הסדר?"

18 "לכו העירה אל אדם פלוני," ענה ישוע, "ואמרו לו: 'אדוננו אמר: שעתי הגיעה, והפעם אני ותלמידי נערוך את הסדר בביתך.'" 19 התלמידים עשו כדבריו והכינו את הסדר.

20 בערב ישב ישוע עם תלמידיו ליד השולחן, 21 ובשעת הארוחה אמר להם: "אחד מכם יבגוד בי ויסגיר אותי."

22 התלמידים התעצבו מאוד ושאלו זה אחר זה: "האם אתה מתכוון אלי?" 23 "אני מתכוון לאחד אשר טבל את המצה שלו בקערה יחד אתי. 24 אמנם עלי למות, כפי שניבאו הנביאים, אולם אוי לאיש שיסגיר אותי! מוטב היה לו אילו לא נולד כלל!"

25 גם יהודה שאל את ישוע: "רבי, האם אתה מתכוון אלי?" וישוע השיב: "כן." 26 בשעת האוכל לקח ישוע את הלחם (מצה), ברך, פרס לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר: "קחו ואכלו; זהו גופי." 27 אחר כך לקח כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו ואמר: "שתו ממנה כולכם, 28 כי זהו דמי החותם את הברית החדשה בין אלוהים לבין בני-האדם; זהו דמי הנשפך כדי לסלוח לחטאיהם של אנשים רבים. 29 ובכן לא אשתה יותר יין עד היום שבו אשתה יין איתכם במלכות אבי."

30 הנוכחים שרו שיר הלל והלכו אל הר הזיתים.

31 "הלילה כולכם תעזבו אותי," אמר ישוע לתלמידיו, "והרי כתוב[a]: 'אכה את הרעה ותפוצין הצאן.' 32 אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם."

33 "אפילו אם כולם יעזבו אותך, אני לעולם לא אעזוב אותך!" קרא פטרוס.

34 אולם ישוע אמר לו: "האמת היא שעוד הלילה, לפני שיקרא התרנגול את קריאת השחר, תתכחש לי שלוש פעמים!" 35 "לעולם לא אתכחש לך," התעקש פטרוס, "אפילו אם יהיה עלי למות!" ושאר התלמידים גם אמרו כך. 36 לאחר מכן הלך ישוע עם תלמידיו לחורשת גת-שמני ואמר להם: "חכו לי כאן. אני הולך להתפלל." 37 הוא לקח איתו את פטרוס ואת יעקב ויוחנן בני זבדי, והתמלא עצב ומועקה. 38 "אני מתייסר עד מוות," אמר להם ישוע. "חכו כאן... הישארו לידי ערים..."

39 הוא התרחק מהם מעט, נפל על פניו והתפלל: "אבי, אם זה אפשרי, הסר ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!"

40 לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים. "פטרוס," קרא ישוע, "האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? 41 עמוד על המשמר והתפלל, כדי שלא תיפול לידי ניסיון. הרוח אמנם חפצה, אך הגוף חלש כל כך!"

42 ישוע עזב אותם שוב והתפלל: "אבי, אם עלי לשתות את הכוס הזאת, אז שרצונך ייעשה!"

43 הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות.

44 הוא שוב עזב אותם וחזר על תפילתו בפעם השלישית.

45 לאחר מכן הוא חזר אל תלמידיו ואמר: "האם אתם עדיין ישנים? הגיעה השעה שבן-האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. 46 קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי."

47 לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים-עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים וזקני העם, חמוש בחרבות ובמקלות. 48 יהודה אמר להם לתפוס את האיש שייתן לו נשיקה, 49 ואז ניגש ישר אל ישוע ואמר: "שלום, רבי" ונישק אותו. 50 "ידידי," אמר לו ישוע, "עשה את מה שבאת לעשות." באותו רגע תפסו אותו האחרים.

51 אחד האנשים שהיו עם ישוע שלף חרב וקיצץ את אוזנו של עבד הכוהן הגדול.

52 "עזוב את החרב שלך," אמר לו ישוע, "מי שחי בחרב ימות בחרב. 53 אתה לא מבין שאני יכול לבקש מאבי שייתן לי אלפי מלאכים להגן עלי, והוא היה שולח אותם מיד? 54 אולם אילו הייתי עושה כך, כיצד הייתה מתקיימת הנבואה בכתובים המתארת את המתרחש עכשיו?"

55 ישוע פנה אל ההמון ואמר: "האם אני פושע מסוכן? מדוע אתם באים לאסור אותי בחרבות ובמקלות? הלא לימדתי אתכם במקדש יום-יום ויכולתם לאסור אותי שם ללא קושי! 56 אולם כל זה בא למלא את דברי הנביאים בכתבי הקודש." אז עזבו אותו התלמידים וברחו.

57 ההמון לקח את ישוע אל ביתו של קייפא הכוהן הגדול – שם כבר המתינו לו הסופרים והזקנים. 58 באותו זמן הלך שמעון פטרוס במרחק מה אחרי ההמון. הוא נכנס לחצר ביתו של הכוהן הגדול, ישב בין החיילים וחיכה לראות מה יקרה לישוע.

59 ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין, שהתאספו שם, חיפשו עדי שקר שיעידו נגד ישוע, כדי שיוכלו להטיל עליו אשמה כלשהי ולדון אותו למוות. אבל למרות שמצאו אנשים רבים שהסכימו לתת עדות שקר, דבריהם תמיד סתרו זה את זה. לבסוף באו שני אנשים שהצהירו: "האיש הזה אמר שהוא יכול להרוס את בית-המקדש ולבנות אותו מחדש תוך שלושה ימים."

62 הכוהן הגדול קם על רגליו ושאל: "ובכן, האם אמרת את זה או לא?" 63 אך ישוע שתק. "בשם אלוהים חיים, קרא הכוהן הגדול, "אני דורש ממך שתאמר לנו אם אתה המשיח, בנו של הקדוש-ברוך-הוא!"

64 "אתה אמרת," אמר ישוע, "אבל אני אומר שאתם תראו את בן-האדם יושב לימין האלוהים ובא עם ענני השמים."[b] הכוהן הגדול קרע את בגדיו וקרא בקול: "מגדף! איננו זקוקים לעדים נוספים, כולכם שמעתם את דבריו! מה אתם פוסקים?"

"מוות!" הם צעקו. "מוות! מוות!" 67 הם ירקו בפניו של ישוע, הכו אותו, סטרו לו על הלחי וקראו: 68 "משיח שכמוך, התנבא לנו! מי הכה אותך הפעם?"

69 כשכל זה קרה, פטרוס ישב בחצר הבית. לפתע עברה לידו משרתת וקראה: "גם אתה היית עם ישוע מהגליל!"

70 אולם פטרוס הכחיש את דבריה בקול: "מה פתאום? אני בכלל לא יודע על מה את מדברת!"

71 מאוחר יותר נערה אחרת ראתה אותו ליד השער, ואמרה לאנשים סביבה: "גם הוא היה עם ישוע מנצרת!"

72 פטרוס שוב הכחיש את הדבר: "אני נשבע שאני אפילו לא מכיר את האיש הזה!"

73 כעבור זמן מה ניגשו אליו האנשים שעמדו שם ואמרו: "אנחנו יודעים שאתה אחד מתלמידיו; המבטא הגלילי שלך מסגיר אותך!"

74 פטרוס החל לקלל ונשבע: "אינני מכיר את האיש!" באותו רגע קרא התרנגול, 75 ופטרוס נזכר בדברי ישוע: "לפני שיקרא התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים." והוא הלך משם ממרר בבכי.

כז לפנות בוקר שוב התכנסו ראשי הכוהנים וזקני העם, כדי להתייעץ כיצד לשכנע את המושל הרומאי להוציא את ישוע להורג. הם כבלו אותו ושלחו אותו לפילטוס, המושל הרומאי. כאשר ראה יהודה הבוגד שישוע נידון למוות, התחרט על המעשה שעשה והחזיר את הכסף לראשי הכוהנים והזקנים.

"חטאתי," הכריז יהודה. "בגדתי באדם חף מפשע."

"לא אכפת לנו," השיבו. "זאת הבעיה שלך."

יהודה זרק את הכסף על הרצפה במקדש, והלך לתלות את עצמו.

ראשי הכוהנים אספו את הכסף מהרצפה ואמרו: "איננו יכולים להכניס את הכסף לאוצר, כי התורה אוסרת קבלת כסף דמים."

הם התייעצו ביניהם, ולבסוף החליטו לקנות בכסף זה את שדה היוצר בירושלים, שהשתמשו בו לקבורת גויים.

משום כך נקרא השדה ההוא עד היום הזה: "שדה הדם".

זה היה לקיים את נבואת זכריה: "הם לקחו את שלושים שקלי הכסף – המחיר שבו העריכו אותו בני ישראל – וקנו שדה מאת הקדר, כפי שהדריך אותי ה'."[c]

11 ישוע עמד לפני פילטוס, המושל הרומאי, וזה שאל אותו: "האם אתה מלך (משיח) היהודים?"

"אתה אומר" השיב ישוע.

12 אולם כאשר ראשי הכוהנים והזקנים האשימו אותו, ישוע לא אמר דבר.

13 "האם אינך שומע את מה שהם אומרים?" שאל פילטוס.

14 אך להפתעתו הרבה של המושל לא אמר ישוע דבר.

15 כל שנה, לכבוד חג הפסח, נהג המושל לשחרר אסיר יהודי אחד לפי בחירת העם. 16 באותה שנה היה בכלא אסיר ידוע לשמצה בשם בר-אבא. 17 כאשר התאסף באותו בוקר המון רב לפני ביתו של פילטוס, הוא שאל: "את מי אשחרר לכם, את בר-אבא, או את ישוע הנקרא משיח?" 18 כי פילטוס ידע היטב שמסרו את ישוע מתוך קנאה.

19 באותו זמן, כשישב פילטוס על כסאו בבית-הדין, שלחה אליו אשתו הודעה: "עזוב את האיש הטוב הזה לנפשו, כי בלילה האחרון חלמתי עליו חלום נורא."

20 בינתיים הספיקו ראשי הכוהנים והזקנים לשכנע את ההמון לדרוש את שחרורו של בר-אבא, ואת הוצאתו להורג של ישוע. 21 וכך כשחזר המושל ושאל: "את מי מהשניים אשחרר לכם?" צעק הקהל: "את בר-אבא!"

22 "אם כך, מה אעשה עם ישוע הנקרא משיח?" שאל פילטוס.

"צלוב אותו!" הם צעקו.

23 "מדוע?" שאל פילטוס.

אולם הם המשיכו לצעוק: "צלוב אותו! צלוב אותו!"

24 כשראה פילטוס שאין טעם להמשיך ושעלולה לפרוץ מהומה, דרש שיביאו אליו קערת מים. הוא רחץ את ידיו לעיני הקהל ואמר: הידיים שלי נקיות מדמו של האיש הצדיק הזה. האחריות מוטלת עליכם!"

25 וההמון השיב בצעקה: "דמו עלינו ועל בנינו!"

26 אז שחרר להם פילטוס את בר-אבא, ולאחר שהלקה את ישוע בשוטים מסרו לידי החיילים הרומאים, כדי שיחקו אותו לצליבה. 27 אולם לפני כן הם לקחו אותו אל ארמון המושל וקראו לכל חיילי המשמר. 28 הם הפשיטוהו והלבישוהו גלימת ארגמן. 29 לאחר מכן שזרו זר מקוצים ארוכים והניחו על ראשו ככתר, בידו הימנית שמו מקל כשרביט, כרעו ברך לפניו בלגלוג והתגרו בו בקריאות לעג: "יחי מלך היהודים!" 30 הם ירקו בפניו, חטפו מידו את המקל והכוהו על ראשו.

31 לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הגלימה והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה.

32 בדרך למקום הצליבה הם פגשו את שמעון מקירניה ואילצו אותו לסחוב את הצלב של ישוע. 33 הם המשיכו בדרכם עד שהגיעו למקום הנקרא "גלגלתא", או "מקום הגולגולת". 34 החיילים נתנו לו יין מסומם, אולם לאחר שטעם ממנו סרב לשתות אותו. 35 לאחר הצליבה הפילו החיילים גורל, כדי לחלק ביניהם את בגדיו של ישוע. 36 ואז התיישבו והביטו בישוע על הצלב. 37 מעל ראשו הם תלו שלט: "זהו ישוע מלך היהודים."

38 יחד עם ישוע נצלבו גם שני פושעים – אחד לימינו ואחד לשמאלו. 39 העוברים ושבים קללו אותו, לעגו לו וקראו: 40 "נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? אם אתה בן-אלוהים, מדוע אינך יורד מהצלב ומציל את עצמך?"

41 ראשי הכוהנים ושאר המנהיגים חרפו אותו ולעגו לו: 42 "את האחרים יכולת להושיע, מדוע אינך מושיע את עצמך? אתה הוא מלך ישראל! בוא, רד מהצלב ונאמין בך! 43 הרי בטחת באלוהים, נראה אם אלוהים באמת יציל אותך. הרי אמרת שאתה בן-אלוהים!"

44 גם הפושעים שנצלבו לידו העליבו אותו בצורה דומה.

45 באותו יום כיסה חושך כבד את כל הארץ למשך שלוש שעות – משעה שתים-עשרה בצהריים עד שעה שלוש.

46 בשעה שלוש אחר-הצהריים זעק ישוע בעברית[d]: "אלי, אלי, למה שבקתני?" ("אלי, אלי, למה עזבתני?")

47 אחדים מהנוכחים חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא. 48 אחד מהם רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מקל והושיטו לישוע כדי שישתה. 49 אך יתר האנשים אמרו: "עזוב אותו. הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להציל אותו!"

50 אז זעק ישוע שנית ונפח את נשמתו. 51 באותו רגע הפרוכת שלפני קודש הקודשים בבית-המקדש נקרעה לשניים – מלמעלה עד למטה. האדמה רעדה, סלעים נבקעו, 52 קברים נפתחו, וצדיקים רבים קמו לתחייה. 53 לאחר תחייתו של ישוע, אלה עזבו את בית-הקברות, נכנסו לירושלים והופיעו לפני אנשים רבים.

54 החיילים ומפקדם, שהיו ליד הצלב, נבהלו מאוד מרעידת האדמה ומכל מה שקרה, וקראו: "איש זה באמת היה בן-אלוהים!"

55 נשים רבות שבאו עם ישוע מהגליל, כדי לשרתו, עמדו מרחוק והתבוננו. 56 ביניהן היו מרים המגדלית, מרים אמם של יעקב ויוסף, ואמם של יעקב ויוחנן (בני זבדי).

בערב ניגש אל פילטוס יוסף מרמתיים, שהיה אדם עשיר ותלמיד של ישוע, וביקש את גופתו. פילטוס ציווה לשחרר את הגופה ולהעביר אותה ליוסף. 59 יוסף לקח את הגופה, עטף אותה בסדין לבן, 60 הניח אותה בתוך קבר חדש שחצב בשביל עצמו, סתם את הפתח באבן גדולה והלך לדרכו. 61 מרים המגדלית ומרים השנייה ישבו במרחק והסתכלו.

62 למחרת, בתום טכסי החג, באו ראשי הכוהנים והפרושים אל פילטוס 63 ואמרו: "אדוננו, השקרן הזה אמר פעם שלאחר שלושה ימים ישוב ויקום לתחייה. 64 משום כך אנחנו מבקשים ממך לחתום את הקבר עד לאחר היום השלישי, כדי שתלמידיו לא יגנבו את הגופה ויפיצו את השמועה שהוא קם מן המתים. אחרת תהיה התרמית גרועה מזו הראשונה."

65 פילטוס אמר להם: "יש לכם משמר שלכם, אתם יודעים איך לטפל זה כמו שצריך".

66 וכך הם חתמו את הקבר והציבו שומרים.

כח ביום ראשון השכם בבוקר, בעלות השחר, הלכו מרים המגדלית ומרים השנייה אל הקבר.

לפתע התחוללה רעידת אדמה חזקה, ומלאך ירד מהשמים, הזיז את האבן שחסמה את הפתח וישב עליה. פניו האירו כברק, ובגדיו היו צחורים כשלג. כשראו השומרים את המלאך, הם התעלפו מרוב בהלה ונפלו על הארץ כמתים.

"אל תפחדנה," פנה המלאך אל הנשים. "אני יודע שאתן מחפשות את ישוע שנצלב. אולם הוא אינו נמצא כאן. ישוע קם לתחייה בדיוק כפי שהבטיח. היכנסו, תראו את המקום שבו שכב. עכשיו לכו מהר אל תלמידיו ותאמרו להם שישוע קם מן המתים, ושהוא הולך לגליל כדי לפגוש אותם שם. זהו, אמרתי!"

הנשים רצו מן הקבר מבוהלות מאוד, אך מלאות שמחה, ומיהרו למצוא את התלמידים ולמסור להם את בשורת המלאך. בשעה שרצו נגלה אליהן ישוע. "שלום לכן," אמר, והן נפלו לרגליו והשתחוו לפניו.

10 "אל תפחדו," הרגיע אותן ישוע. "לכו ואמרו לאחי ללכת מיד לגליל כדי לפגוש אותי שם."

11 כשהיו הנשים בדרכן העירה, באו השומרים אל ראשי הכוהנים וסיפרו להם מה שקרה, הזקנים התכנסו לאסיפת חרום והחליטו לשחד את השומרים, כדי שיספרו שגופת ישוע נגנבה בזמן שישנו.

14 "אם יגיע הדבר הזה לאוזני המושל," הסבירו, "נעמוד לצדכם ונפייס אותו."

15 וכך קיבלו אנשי המשמר את השוחד ואמרו מה שנתבקשו לומר. גרסתם הופצה בין היהודים, אשר עד היום מאמינים בה.

16 בינתיים הלכו אחד-עשר התלמידים אל הגליל, כדי לפגוש את ישוע על אותו הר שאמר להם מראש. 17 כשראו אותו התלמידים הם השתחוו לפניו, למרות שחלקם הטילו ספק שאכן היה זה ישוע.

18 "ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ," אמר להם ישוע. 19 "משום כך לכו ועשו תלמידים בכל העולם. הטבילו אותם בשם האב, הבן ורוח הקודש, 20 ולמדו אותם לעשות את כל אשר ציוויתי אתכם. היו סמוכים ובטוחים שאהיה אתכם עד סוף העולם!"


  1. הבשורה על-פי מתי 26:31 זכריהו יג 7
  2. הבשורה על-פי מתי 26:64 דניאל ז 13- 14
  3. הבשורה על-פי מתי 27:8 תרגום חופשי של זכריה יא 12- 13
  4. הבשורה על-פי מתי 27:46 בארץ ישראל בתקופה הזו היהודים דיברו בעברית ובארמית. כאשר מופיע תעתיק ביוונית המקורית בברית החדשה, מלבד מקרים בודדים (התגלות ט 11, טז 16), הציטוט מובא בארמית ולא בעברית (גם כאשר כתוב שזה עברית). עובדה זו מומחשת במעשי השליחים א 19: "הדבר הזה נודע לכל יושבי ירושלים ולפיכך נקרא אותו שדה בלשונם 'חקל דמא', שפירושו שדה הדם".