הבשורה על-פי מתי 8-10

Habrit Hakhadasha/Haderekh

ח כשירד ישוע מהגבעה הלך אחריו קהל גדול. ² אדם חולה בצרעת בא לקראתו, נפל על ברכיו והתחנן: "אדוני, אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי."

³ ישוע נגע באיש ואמר: "ודאי שאני רוצה. הירפא!" ומיד נעלמה הצרעת.

⁴ "אל תספר על כך לאיש," אמר לו ישוע. "לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני-ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת!"

כשהגיע ישוע לכפר-נחום, בא אליו קצין רומאי והתחנן לפניו שירפא את משרתו הצעיר, השוכב משותק על מיטתו וסובל כאבים נוראיים.

⁷ "כן", השיב ישוע. "אבוא לרפא אותו."

⁸ "אדוני" אמר הקצין, "אני לא ראוי שתבוא אל ביתי, וגם אין צורך בכך. רק צווה שמשרתי יירפא, והוא יירפא. ⁹ כיצד אני יכול להיות בטוח בכך? הרי אני איש צבא ורגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פיקודי. אם אני אומר לחייל אחד: 'לך,' הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר 'בוא', הוא בא. ואם אני אומר למשרתי: 'עשה עבודה זאת או אחרת', הוא עושה אותה."

¹⁰ דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל ואמר: "בכל ישראל לא ראיתי אמונה גדולה כזאת! ¹¹ אני אומר לכם שגויים רבים, כמו הקצין הזה, יבואו מכל העולם וישבו במלכות השמים יחד עם אברהם, יצחק ויעקב. ¹² ויהודים רבים – שלמענם הוכנה המלכות – יגורשו לחושך, למקום של בכי וייסורים."

¹³ לאחר מכן אמר ישוע לקצין הרומאי: "לך עתה לביתך; הדבר שהאמנת בו נעשה!" ובאותה שעה נרפא המשרת.

¹⁴ כשבא ישוע לביתו של שמעון, ראה את חמותו של שמעון שוכבת במיטתה וקודחת מחום. ¹⁵ ישוע נגע בידה, ומיד ירד החום. היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

¹⁶ באותו ערב הובאו אל ישוע מספר אנשים אחוזי-שדים. במילה אחת מפיו של ישוע ברחו כל השדים, והחולים נרפאו. ¹⁷ מעשה זה הגשים את נבואת ישעיהו^[a]: "חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם."

¹⁸ כשראה ישוע את הקהל הרב שהתאסף סביבו, הורה לתלמידיו להתכונן לעבור לצד השני של הכינרת.

¹⁹ באותו זמן ניגש אליו איש דת אחד ואמר: "רבי, לכל מקום שתלך, אלך אחריך!"

²⁰ אולם ישוע ענה לו: "השועלים מתגוררים במחילות האדמה, ולציפורים יש קנים. אולם לבן-האדם אין מקום להניח את ראשו."

²¹ תלמיד אחר אמר לישוע: "אדוני, הרשה לי קודם לקבור את אבי ואחר כך אלך אחריך^[b]."

²² אולם ישוע ענה לו: "לך אחרי עכשיו! והנח למתים (מבחינה רוחנית) לדאוג למתים שלהם."

²³ לאחר מכן נכנסו ישוע ותלמידיו לסירה והחלו לשוט אל הצד השני של הכינרת. ²⁴ לפתע התחוללה סערה נוראה, והגלים הגבוהים הציפו את הסירה. ואילו ישוע ישן. ²⁵ התלמידים ניגשו אל ישוע והעירו אותו בבהלה: "אדוננו, הצל אותנו! אנחנו טובעים!"

²⁶ אולם ישוע ענה: "חסרי-אמונה שכמוכם! מדוע אתם פוחדים כל-כך? הוא קם ונזף ברוח, ופקד על הים להירגע. מיד פסקה הסערה; הרוח שקטה והים נרגע. ²⁷ התלמידים הנדהמים שאלו זה את זה: "מיהו האיש הזה שאפילו הרוח והים נשמעים לו?"

²⁸ בהגיעם אל ארץ הגדריים, באו לקראתם שני אנשים אחוזי-שדים. השניים התגוררו בבית-הקברות והיו מסוכנים כל כך, עד שאיש לא העז לעבור באזור ההוא.

²⁹ השניים צעקו אל ישוע: "מה אתה רוצה מאתנו, בן-האלוהים? אסור לך עדיין לייסר אותנו!"

³⁰ במרחק מה משם רעה עדר חזירים, ³¹ והשדים ביקשו: "אם אתה מגרש אותנו, שלח אותנו לפחות אל תוך החזירים האלה."

³² ישוע הסכים, וציווה עליהם: "הסתלקו!" השדים יצאו מהאנשים ונכנסו בחזירים, ואלה דהרו מיד במדרון ההר ישר אל תוך הים, וטבעו. ³³ הרועים ברחו אל העיר הקרובה וסיפרו על מה שקרה, ³⁴ וכל אנשי העיר יצאו מיד לראות את ישוע, וביקשו ממנו לעזוב את האזור ולא להטריד אותם.

ט ישוע חזר לסירה, חצה את האגם ושב לכפר-נחום עיר מגוריו. ² מספר אנשים הביאו אליו בחור משותק על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם, אמר לבחור: "התעודד, כי נסלחו לך כל חטאיך!"

³ "איש זה מגדף!" אמרו בלבם מספר סופרים. (כי מי מלבד אלוהים יכול לסלוח חטאים?)

⁴ ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן שאל אותם: "מדוע אתם חושבים מחשבות רעות? לבן האדם, יש סמכות לסלוח חטאים, אך מכיוון שכל אחד יכול לומר דברים סתם, אז אפגין לכם את סמכותי." הוא פנה אל הנער המשותק ואמר לו "קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה!"

⁷ הבחור קפץ על רגליו לנגד עיניהם, והלך לביתו.

⁸ פחד אחז את הנוכחים, והם הודו לה' ושיבחו אותו על שנתן כוח כזה לבני-אדם. ⁹ כשישוע הלך משם הוא ראה בבית-המכס את גובה המכס, מתתיהו. "בוא והיה תלמיד שלי," אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע.

¹⁰ בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים.

¹¹ הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו: "מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?"

¹² ישוע השיב להם: "אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!" השיב להם ישוע, ¹³ והוסיף: "עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק^[c]: 'כי חסד חפצתי ולא זבח.' לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים."

¹⁴ יום אחד באו תלמידי יוחנן אל ישוע ושאלו: "מדוע תלמידיך אינם צמים כמונו וכמו הפרושים?"

¹⁵ "האם יכולים ידידי החתן להתאבל ולצום בזמן שהוא נמצא אתם?" השיב להם ישוע בשאלה. "אולם יבוא יום שאני (החתן) אלקח מהם, ואז הם יתאבלו ויצומו."

¹⁶ "מי תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן? הרי הטלאי מהבגד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד! ¹⁷ ומי ממלא יין חדש בחביות רקובות? הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה! יין חדש יש לשמור בחביות חדשות. כך יישמרו היין והחביות."

¹⁸ בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית-הכנסת המקומי והשתחווה לפניו. "בתי הקטנה מתה ממש עכשיו," אמר הרב, "אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה." ¹⁹ ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו.

²⁰ בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים-עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, ²¹ מפני שחשבה: "אם רק אגע בבגדו, ארפא!" ²² ישוע פנה לאחור ואמר לאישה: "התעודדי בתי, אמונתך ריפאה אותך." ובאותו רגע היא נרפאה.

²³ ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. ²⁴ "לכו מכאן כולכם!" קרא ישוע. "הילדה לא מתה; היא רק ישנה!" אולם כולם צחקו לו.

²⁵ ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. ²⁶ השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור.

²⁷ כשעזב ישוע את בית הרב, הלכו בעקבותיו שני עיוורים וצעקו: "בן דוד, רחם עלינו!"

²⁸ שני העיוורים נכנסו אל הבית שבו התארח ישוע, והוא שאל אותם: "האם אתם מאמינים שאני יכול להשיב לכם את ראייתכם?"

"כן, אדון," ענו השניים, "אנחנו מאמינים."

²⁹ ישוע נגע בעיניהם ואמר: "משום שהאמנתם, תירפאו." ³⁰ לפתע יכלו השניים לראות! ישוע הזהיר אותם שלא יספרו על כך לאיש, ³¹ אולם השניים לא שמעו בקולו ופרסמו את דבר הנס בכל הארץ.

³² כשעזב ישוע את המקום הוא פגש אדם אילם שהיה אחוז שד. ³³ ישוע גירש את השד, והאיש החל לדבר. ההמונים נדהמו וקראו: "מעולם לא נראו דברים כאלה בישראל!"

³⁴ אולם הפרושים אמרו: "הוא יכול לגרש שדים משום שהוא בעצמו אחוז שד; אדון השדים נמצא בתוכו!"

³⁵ ישוע עבר בכל הערים והכפרים שבאזור, כשהוא מלמד בבתי-הכנסת ומבשר את החדשות הטובות על מלכות השמים. בכל מקום שבו ישוע ביקר הוא ריפא את האנשים מכל מיני מחלות. ³⁶ הוא ריחם על כל האנשים שלא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. הם היו כמו כבשים תועות בלי רועה.

³⁷ "הקציר כה רב אך הפועלים כה מעטים!" אמר ישוע לתלמידיו. ³⁸ "התפללו ובקשו מהאחראי על הקציר שידריך ויכשיר לעבודה פועלים רבים יותר!"

י ישוע קרא אליו את שנים-עשר תלמידיו ונתן להם כוח לגרש רוחות רעות ולרפא כל מיני מחלות.

² אלה שמותיהם של שנים-עשר התלמידים: שמעון (הנקרא גם פטרוס), אנדרי (אחיו של שמעון), יעקב (בנו של זבדי), יוחנן (אחיו של יעקב), ³ פיליפוס, בר-תלמי, תומא, מתתיהו (גובה המכס), יעקב (בן-חלפי), תדי, ⁴ שמעון (מחבורת "הקנאים"), ויהודה איש קריות (זה שהסגיר את ישוע).

⁵ ישוע נתן להם את ההוראות הבאות: "אל תלכו אל הגויים או אל השומרונים, ⁶ כי אם אל הצאן התועה של עם ישראל בלבד. ⁷ לכו וספרו להם שמלכות השמים קרובה. ⁸ רפאו את החולים, הקימו את המתים לתחייה, רפאו את המצורעים וגרשו את השדים. אתם קיבלתם הכול חינם אין כסף, לכן אל תדרשו תמורה בעד שירותכם!

⁹ "אל תיקחו איתכם זהב, כסף או נחושת. ¹⁰ אל תיקחו תרמיל עם בגדים להחלפה, לא נעלים ואף לא מקל הליכה. האנשים שתעזרו להם ידאגו לכם ויטפלו בכם. ¹¹ בבואכם לעיר או לכפר, חפשו שם בן אדם טוב והישארו בביתו עד שיגיע הזמן ללכת לעיר אחרת. ¹² כשתכנסו אל הבית, קודם כל ברכו אותו בשלום. ¹³ אם זהו ביתם של אנשים טובים, הברכה תתקיים; ואם אין אלה אנשים טובים, הברכה תשוב אליכם. ¹⁴ בכל עיר או בית שבהם לא יקבלו אתכם, נערו את אבק המקום מעל רגליכם ולכו לדרככם. ¹⁵ אני אומר לכם: אף לסדום ועמורה יהיה קל יותר ביום-הדין מאשר לערים אלה.

¹⁶ "אני שולח אתכם כמו כבשים בין זאבים. לכן היו ערמומיים כנחשים ותמימים כיונים. ¹⁷ אולם היזהרו! כי עלולים לאסור ולשפוט אתכם ולהלקות אתכם בשוטים בבתי-הכנסת. ¹⁸ כן, יהיה עליכם להישפט לפני מלכים ומושלים בגללי, אולם זאת תהיה לכם הזדמנות לספר להם ולעולם כולו על אודותיי.

¹⁹ "כשיאסרו אתכם, אל תדאגו למה שתגידו במשפט, כי אני אשים בפיכם את המילים הנכונות בזמן הנכון, ²⁰ וכך לא אתם תדברו, כי אם רוח אביכם שבשמים ידבר בפיכם.

²¹ "אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות; אבות ימסרו את בניהם למוות; ילדים יקומו נגד הוריהם וייגרמו למותם. ²² כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, אולם כל מי שיחזיק מעמד עד הסוף – ייוושע!

²³ "אם רודפים אתכם ומציקים לכם בעיר אחת – ברחו לעיר אחרת. לא תספיקו לעבור בין כל הערים עד שבן-האדם יחזור. ²⁴ תלמיד איננו גדול ממורו, ועבד אינו מכובד מאדוניו. ²⁵ התלמיד משתתף בגורל מורו, ומה שיקרה לאדון יקרה גם לעבד. ואם לי, האדון, קראו 'בעל-זבוב' (אדון השדים), אין ספק שכך יקראו גם לכם. ²⁶ אולם אל תפחדו מאלה שמאיימים עליכם, כי יבוא הזמן שהאמת תצא לאור, וכולם יוכלו לראות את מזימות הסתר שלהם.

²⁷ "מה שאני אומר לכם בחושך, לכו והכריזו אותו באור היום. ומה שאני לוחש באוזניכם, השמיעו בקול מעל גגות הבתים.

²⁸ "אל תפחדו מאלה היכולים להרוג את גופכם בלבד, אולם אינם מסוגלים לפגוע בנפשכם! עליכם לפחוד רק מאלוהים היכול להשמיד גם את הגוף וגם את הנפש בגיהינום. ²⁹ אף ציפור דרור (הנמכרת בזול) לא תיפול על הארץ בלי שאביכם שבשמים ידע זאת. ³⁰ אלוהים יודע אף את מספר השערות שעל ראשכם! ³¹ לכן אל תפחדו! אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.

³² "כל המודה בי לפני בני-אדם, גם אני אודה בו לפני אבי שבשמים. ³³ אולם אם מישהו טוען שאינו מכיר אותי, גם אני לא אכיר בו לפני אבי שבשמים.

³⁴ "אל תחשבו שבאתי להשכין שלום בארץ! לא שלום, כי אם חרב. ³⁵ באתי להמריד בן באביו ובת באמה, ולגרום לכלה למרוד בחמותה. ³⁶ אויביו הגדולים של האדם יהיו דווקא בני-ביתו. ³⁷ אם אתה אוהב את אביך ואת אמך יותר ממני, אינך ראוי להיות תלמידי. ואם אתה אוהב את בנך או את בתך יותר ממני, אינך ראוי לי. ³⁸ אם אינך מוכן לשאת את צלבך וללכת אחרי, אינך ראוי לי.

³⁹ "אם אתה רוצה לשמור על חייך – תאבד אותם, ואם תהיה מוכן לוותר על חייך למעני – תציל אותם.

⁴⁰ "מי שמקבל אתכם בשמחה – מקבל אותי. ומי שמקבל אותי – מקבל גם את האלוהים ששלח אותי. ⁴¹ אם תקבלו בשמחה נביא, משום שהוא איש אלוהים – תקבלו אותו שכר בשמים שמקבל הנביא. ואם תקבלו אנשים טובים וצדיקים, משום שהם אוהבים את ה' – תקבלו אותו השכר שהם מקבלים. ⁴² ואם בתור תלמידי תתנו לילד קטן כוס מים קרים, אני מבטיח לכם שתקבלו שכר משמעותי על כך."