Matthew 20
1599 Geneva Bible
20 1 Laborers hired into the vineyard. 15 The evil eye. 17 He foretelleth his passion. 20 Zebedee’s sons. 22 The cup. 28 Christ is our minister. 30 Two blind men.
1 For the kingdom of heaven is like unto a certain [a]householder, which went out at the dawning of the day to hire laborers into his vineyard.
2 And he [b]agreed with the laborers for a penny a day, and sent them into his vineyard.
3 And he went out about the third hour, and saw others standing idle in the marketplace,
4 And said unto them, Go ye also into my vineyard, and whatsoever is right, I will give you: and they went their way.
5 Again he went out about the sixth and ninth hour, and did likewise.
6 And he went about the [c]eleventh hour, and found others standing idle, and said unto them, Why stand ye here all the day idle?
7 They said unto him, Because no man hath hired us. He said to them, Go ye also into my vineyard, and whatsoever is right, that shall ye receive.
8 ¶ And when even was come, the master of the vineyard said unto his steward, Call the laborers, and give them their hire, beginning at the last, till thou come to the first.
9 And they which were hired about the eleventh hour, came and received every man a penny.
10 Now when the first came, they supposed that they should receive more, but they likewise received every man a penny.
11 And when they had received it, they murmured against the master of the house,
12 Saying, These last have wrought but one hour, and thou hast made them equal unto us, which have borne the burden and heat of the day.
13 And he answered one of them, saying, Friend, I do thee no wrong: didst thou not agree with me for a penny?
14 Take that which is thine own, and go thy way: I will give unto this last, as much as to thee.
15 Is it not lawful for me to do as I will with mine own? Is thine eye [d]evil, because I am good?
16 (A) So the last shall be first, and the first last: for many are called, but few chosen.
17 (B)[e]And Jesus went up to Jerusalem, and took the twelve disciples apart in the way, and said unto them,
18 [f]Behold, we go up to Jerusalem, and the Son of man shall be delivered unto the chief Priests, and unto the Scribes, and they shall condemn him to death,
19 [g]And (C)shall deliver him to the Gentiles, to mock, and to scourge, and to crucify him, but the third day he shall rise again.
20 (D)[h]Then came to him the mother of Zebedee’s children with her sons, worshipping him, and desiring a certain thing of him.
21 And he said unto her, What wouldest thou? She said to him, Grant that these my two sons may sit, the one at thy right hand, and the other at thy left hand in thy kingdom.
22 And Jesus answered, and said, Ye know not what ye ask. Are ye able to [i]drink of the cup that I shall drink of, and to be baptized with the [j]baptism that I shall be baptized with? they said to him, We are able.
23 And he said unto them, Ye shall drink indeed of my cup, and shall be baptized with the baptism, that I am baptized with, but to sit at my right hand, and at my left hand, is [k]not mine to give: but it shall be given to them for whom it is prepared of my Father.
24 (E)And when the other ten heard this, they disdained at the two brethren.
25 Therefore Jesus called them unto him, and said, Ye know that the lords of the Gentiles have [l]domination over them, and they that are great, exercise authority over them.
26 But it shall not be so among you: but whosoever will be great among you, let him be your servant.
27 And whosoever will be chief among you, let him be your servant.
28 (F)Even as the Son of man came not to be served, but to serve, and to give his life for the ransom of many.
29 ¶ (G)[m]And as they departed from Jericho, a great multitude followed him.
30 And behold, two blind men, sitting by the way side, when they heard that Jesus passed by, cried, saying, O Lord, the Son of David, have mercy on us.
31 And the multitude rebuked them, because they should hold their peace: but they cried the more, saying, O Lord, the Son of David, have mercy on us.
32 Then Jesus stood still, and [n]called them, and said, What will ye that I should do to you?
33 They said to him, Lord, that our eyes may be opened.
34 And Jesus moved with compassion, touched their eyes, and immediately their eyes received sight, and they followed him.
Notas al pie
- Matthew 20:1 God is bound to no man, and therefore he calleth whomsoever and whensoever he listeth. This only every man ought to take heed of, and hereupon bestow his whole endeavor, that he go forward and come to the mark without all stopping or staggering, and not curiously to examine other men’s doings, or the judgments of God.
- Matthew 20:2 Word for word, fell in time: it is a kind of speech taken from song.
- Matthew 20:6 The last hour: for the day was twelve hours long, and the first hour began at the Sun rising.
- Matthew 20:15 Naught, that is, to say, dost thou envy at my goodness towards them? for the Hebrews by an evil eye, meant envy, because such dispositions appear chiefly in the eyes, as above in Matt. 6:23. It is set to answer the word, single, and is taken there for corrupt: for whereas he said there before, verse 22, If thine eye be single, he addeth in verse 23, but if thine eye be wicked, or corrupt, the word being the same in that place, as it is here.
- Matthew 20:17 Christ goeth to the cross necessarily, but yet willingly.
- Matthew 20:18 They that least ought, are the greatest persecutors of Christ.
- Matthew 20:19 The ignomy of the cross, is the sure way to the glory of everlasting life.
- Matthew 20:20 The manner of the heavenly kingdom is quite contrary to the earthly kingdom.
- Matthew 20:22 This is spoken by a figure, taking the cup, for that which is contained in the cup. And again the Hebrews understand by this word, Cup, sometime the manner of punishment which is rendered to sin, as Ps. 11:6, or the joy that is given to the faithful, as Ps. 23:5, and sometime a lot or condition, as Ps. 16:5.
- Matthew 20:22 This is applied to afflictions, as David commonly useth.
- Matthew 20:23 The almightiness of Christ his divinity is not shut out by this, but it showeth the debasing of himself by taking man’s nature upon him.
- Matthew 20:25 Somewhat sharply and roughly.
- Matthew 20:29 Christ by healing these blind men with an only touch, showeth that he is the only light of the world.
- Matthew 20:32 Himself, not by other men’s means.
הבשורה על-פי מתי 20
Habrit Hakhadasha/Haderekh
כ "מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו," המשיך ישוע. 2 האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.
3 כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. 4 הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.
5 בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר-הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.
6 בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש. 'מדוע התבטלתם כל היום?' שאל אותם. 7 'משום שאיש לא שכר אותנו,' השיבו.
'לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים,' אמר להם האיכר. 8 בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. 9 כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. 10 בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.
13 'ידידי,' ענה האיכר לאחד מהם, 'לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? 14 קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; 15 האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?' 16 כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים."
17 כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים-עשר תלמידיו 18 ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים: "מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות 19 וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה." 20 לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.
21 "מה בקשתך?" שאל ישוע.
"הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך," ביקשה האם.
22 אולם ישוע אמר לה: "את לא יודעת מה את מבקשת!" הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם: "האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?"
"כן, בהחלט," השיבו.
23 "אתם באמת תשתו ממנה," אמר להם ישוע, "ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם."
24 כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.
25 לכן קיבץ ישוע את תלמידיו ואמר: "בין אנשים עובדי אלילים המלכים הם רודנים, וכל פקיד זוטר רודה באלה הנתונים תחתיו. 26 אולם ביניכם אין הדבר כך. מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, 27 ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. 28 עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן-האדם, באתי לא כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בער רבים."
29 כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.
30 שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק: "אדוננו, בן-דוד, אנא, רחם עלינו!" 31 ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם. 32 כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם: 'מה אתם רוצים שאעשה למענכם?"
33 "אדוננו, אנחנו רוצים לראות," התחננו העיוורים.
34 ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.
Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.