הבשורה על-פי מתי 17-18

Habrit Hakhadasha/Haderekh

יז כעבור שישה ימים לקח ישוע את שמעון פטרוס, את יעקב ואת אחיו יוחנן, ועלה איתם לפסגת הר גבוה. ² כשהביטו התלמידים בישוע, הוא השתנה לנגד עיניהם: פניו זרחו כשמש ובגדיו הלבינו והבריקו.

³ לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו עם ישוע.

⁴ "אדון, כמה טוב שאנחנו כאן!" קרא פטרוס. "אם אתה רוצה, אבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!"

⁵ בזמן שפטרוס דיבר, ענן כיסה את השלושה ויצא משם קול שאמר: "זהו בני אהובי, שבו חפצתי. שמעו בקולו!"

⁶ כששמעו התלמידים את הקול, נפלו על-פניהם מבוהלים ונפחדים. ⁷ ישוע ניגש אליהם ונגע בהם. "קומו", אמר, "אל תפחדו!"

⁸ כשהביטו התלמידים סביבם, ראו שישוע לבדו איתם.

⁹ כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו ,עד לאחר שיקום מן המתים.

¹⁰ "מדוע מתעקשים הרבנים שאליהו צריך לבוא לפני המשיח?" שאלו התלמידים את ישוע.

¹¹ "הם צודקים," ענה ישוע. "אליהו באמת יבוא קודם וישליט סדר בכל. ¹² למעשה אליהו כבר בא, אולם אנשים רבים לא הכירו אותו ואף פגעו בו. גם בן-האדם יסבול מידיהם."

¹³ אז הבינו התלמידים שישוע דיבר על יוחנן המטביל.

¹⁴ כשהגיעו למרגלות ההר כבר ציפו להם אנשים רבים. איש אחד התקרב אל ישוע, כרע ברך לפניו והתחנן: ¹⁵ "אדוני, רחם נא על בני. הוא חולה במחלת אפילפסיה וסובל מאוד. לעתים קרובות הוא נופל לתוך אש או מים. ¹⁶ הבאתי את בני אל תלמידיך, אבל הם לא יכלו לרפא אותו."

¹⁷ "מה עיקש וחסר-אמונה הדור הזה!" קרא ישוע. "עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!" ¹⁸ ישוע גער בשד שהיה בתוך הילד, והשד יצא ממנו. באותו רגע הילד נרפא. ¹⁹ לאחר מכן, כשהתלמידים היו לבד עם ישוע, שאלו אותו: "מדוע אנחנו לא יכולנו לגרש את השד?"

²⁰ "בגלל חוסר אמונתכם," השיב ישוע. "אילו הייתה לכם אמונה אפילו כגרגר זעיר של חרדל, יכולתם לומר להר הזה: 'זוז!' והוא באמת היה זז, מכיוון שתוכלו לעשות כל דבר. ²¹ אבל שד כזה יוצא רק לאחר צום ותפילה."

²² יום אחד כשהיו בגליל אמר ישוע לתלמידיו: "בן-האדם עומד להימסר לידי אנשים, ²³ והם יהרגו אותו; אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה." דבריו אלה ציערו את התלמידים ואף הפחידו אותם.

²⁴ בבואם אל כפר-נחום ניגשו אל פטרוס גובי מס מחצית השקל של המקדש ושאלו אותו: "האם אין הרב שלך משלם את המס?"

²⁵ "ודאי שהוא משלם," השיב פטרוס. לאחר מכן נכנס פטרוס אל הבית כדי לשוחח על כך עם ישוע, אולם עוד לפני שהספיק לפתוח את פיו שאל אותו ישוע: "מה דעתך, פטרוס? ממי דורשים המלכים מס, מבני העם שלהם או מזרים?"

"מהזרים, כמובן," השיב פטרוס. "אם כן, הבנים פטורים מכך." אמר ישוע. "אולם היות שאיננו רוצים לפגוע באנשים האלה, לך אל הים והשלך חכה למים. פתח את פיו של הדג הראשון שתצוד, ותמצא בו מטבע. במטבע זה שלם את המס עבור שנינו."

יח באותה שעה באו התלמידים אל ישוע ושאלו: "מי מאיתנו יהיה הגדול ביותר במלכות השמים?"

² ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם. ³ לאחר מכן אמר: "אם לא תחזרו בתשובה ותהיו כמו ילדים קטנים, לא תיכנסו למלכות השמים. ⁴ לכן מי שיהיה עניו כמו הילד הזה, הוא הגדול ביותר במלכות השמים. ⁵ וכל מי שמקבל ילד כזה בשמי, מקבל למעשה אותי. ⁶ אולם אם תגרמו לאחד מהקטנים האלה לאבד את אמונתו בי, מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארכם ויזרקו אתכם לים!

⁷ "אוי לעולם על כל הרוע שבו! הפיתוי לעשות את הרע הוא בלתי נמנע, אולם אוי לאדם שיגרום לפיתוי! ⁸ לכן אם ידך או רגלך גורמת לך לחטוא, כרות אותה והשלך אותה ממך והלאה! מוטב שתיכנס למלכות השמים בעל מום, מאשר שתהיה בגיהינום עם שתי ידיך ורגליך. ⁹ ואם עינך גורמת לך לחטוא, עקור אותה והשלך אותה. מוטב שתיכנס למלכות השמים עם עין אחת, מאשר שתהיה בגיהינום עם שתי עיניים!

¹⁰ "אני מזהיר אתכם שלא לבוז לאחד מן הילדים האלה, כי אני אומר לכם שהמלאכים שלהם יכולים תמיד לגשת אל אבי. ¹¹ ואני, בן-האדם, באתי להושיע את האובדים.

¹² אם יש לאדם מאה כבשים, ואחת מהן הולכת לאיבוד – מה יעשה אותו אדם? האם לא יעזוב את תשעים ותשע הכבשים לבדן, ויחזור אל ההרים כדי לחפש את האובדת? ¹³ כשימצא אותה, האם לא ישמח על הכבשה שנמצאה יותר מאשר על התשעים ותשע שלא אבדו? ¹⁴ כך גם אבי אינו רוצה שאף אחד מהקטנים האלה יאבד!

¹⁵ אם אחיך חטא לך, הוכח אותו לבד. אם הוא מקשיב לך ומודה באשמתו – רכשת לך אח. ¹⁶ אם לא יקשיב, קח איתך עוד אח או שניים, וחיזרו אליו כששני העדים מאשרים את טענותיך. ¹⁷ אם עדיין יסרב להקשיב, הבא את הבעיה לפני הקהילה. אם הקהילה תפסוק לטובתך, והוא בכל זאת יעמוד על דעתו ולא ייכנע, היא רשאית לגרשו משורותיה ולהחרים אותו. ¹⁸ ואני אומר לכם: כל מה שתאסרו על הארץ יהיה אסור בשמים , וכל מה שתתירו על הארץ יהיה מותר בשמים.

¹⁹ אומר לכם עוד דבר: אם שניים מכם מסכימים ביניכם לבקש דבר מה, אבי שבשמים ייתן לכם את אשר תבקשו. ²⁰ כי בכל מקום שבו נפגשים שניים או שלושה אנשים המאמינים בי, אני שם בתוכם."

²¹ לאחר מכן בא פטרוס אל ישוע ושאל: "אדוני, כמה פעמים עלי לסלוח לאדם שחטא לי? שבע פעמים?"

²² "לא," ענה ישוע, "שבעים כפול שבע פעמים!"

²³ "אפשר להמשיל את מלכות המשים למלך שהחליט לעדכן את ספרי החשבונות שלו. ²⁴ במהלך יישוב החשבונות הובא לפניו אדם שהיה חייב לו עשרת אלפים ככרי כסף. ²⁵ מכיוון שלא היה לאיש כסף לשלם, ציווה המלך למכור אותו, את אשתו, את ילדיו ואת כל רכושו תמורת החוב.

²⁶ אולם האיש נפל לרגלי המלך, בכה והתחנן: 'אנא, אדוני, תן לי חסד ואשלם לך את כל החוב!'

²⁷ המלך ריחם על האיש, שיחרר אותו וויתר לו על החוב.

²⁸ אולם כשיצא האיש מלפני המלך, הלך אל אדם שהיה חייב לו 1000 שקלים, תפס אותו ודרש ממנו לשלם מיד את חובו. ²⁹ החייב נפל על ברכיו והתחנן: 'אנא, עשה עמי חסד; חכה בסבלנות ואשלם לך הכל!'

³⁰ אולם המלווה לא הסכים לחכות, וציווה לכלוא את החייב בבית-הסוהר עד שיגמור לשלם את חובו.

³¹ כשראו חבריו העבדים את הנעשה התעצבו מאוד והלכו אל המלך וסיפרו לו מה שקרה. ³² המלך קרא אליו את האדם שעל חובו ויתר, ואמר: 'נבזה מרושע שכמוך! אני ויתרתי לך על חוב עצום רק משום שביקשת זאת ממני! ³³ האם לא היה עליך לרחם על חברך העבד, כשם שאני ריחמתי עליך?'

³⁴ המלך הנרגז שלח את האיש לתא העינויים, עד שיגמור לשלם את חובו עד הפרוטה האחרונה. ³⁵ כך יעשה לכם אבי שבשמים אם תסרבו לסלוח לאחיכם בכל לבכם."