Add parallel Print Page Options

יא כשישוע סיים לתת הוראות לתלמידיו, הלך בעצמו להטיף בערים שלהם.

יוחנן המטביל, שהיה אז בכלא, שמע על הנסים שחולל המשיח, ולכן שלח שניים מתלמידיו לשאול את ישוע: "האם אתה האיש שלו אנו מחכים? או האם עלינו להמשיך לחכות למישהו אחר?"

השיב להם ישוע: "לכו וספרו ליוחנן את כל מה שראיתם ושמעתם כאן היום. ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים מהלכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת מלכות האלוהים. מלבד זאת אמרו לו: "אשרי האיש שעבורו אינני מהווה מכשול!" לאחר שהלכו התלמידים החל ישוע לדבר אל הקהל על יוחנן: "למה ציפיתם כשהלכתם אל המדבר השומם לראות את יוחנן? עשב הנע ברוח? או אולי ציפיתם לפגוש אדם לבוש פאר, כמו נסיך בארמון? או האם ציפיתם לראות נביא אלוהים? אז נכון, והוא אף גדול מנביא! 10 יוחנן הוא השליח שנועד ללכת לפני ולבשר את בואי, כפי שכתוב בתנ"ך[a]: 'הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפני'.

11 "אומר לכם את האמת: מבין כל האנשים שנולדו אי-פעם, לא היה איש גדול כיוחנן המטביל. ובכל זאת, הוא נחשב לקטן לעומת כל אחד במלכות השמים. 12 מאז יוחנן ועד היום, חייבים להיאבק למען מלכות השמיים! 13 כל התורה והנביאים סיפרו על המשיח עד בואו של יוחנן. 14 אם אתם מוכנים להאמין לדברי, יוחנן הוא שאליו כולם מחכים ומייחלים. 15 הקשיבו למה שאני אומר לכם!

16 "מה אני יכול להגיד על הדור הזה? האנשים כאן דומים לילדים המשחקים עם חבריהם ואומרים: 17 'שיחקנו אתכם ב"חתן וכלה", אבל לא שמחתם. שיחקנו אתכם ב"לוויה", אבל לא התאבלתם.' 18 יוחנן המטביל התנזר מיין וצם לעיתים קרובות, ואתם אומרים עליו 'שד בו'. 19 בן-האדם אוכל ושותה ואתם מתלוננים שהוא זולל וסובא ומתחבר עם אנשים מפוקפקים. האמת של אלוהים נגלית דרך חייהם וחוכמתם של צדיקים."[b]

20 לאחר מכן החל ישוע להוכיח את הערים שבהן חולל נסים רבים, כי התושבים לא חזרו בתשובה.

21 "אוי לכן, כורזין ובית-צידה! אילו חוללתי בערים המושחתות צור וצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, אנשיהן מזמן היו חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. 22 ובאמת, ביום-הדין תקבלנה צור וצידון עונש קל משלכן! 23 ואת כפר-נחום, החושבת את שישבחו וירוממו אותך עד השמים? לגיהינום תורדי! אילו נעשו בסדום הנפלאות שחוללתי בך, הייתה סדום קיימת עד היום! 24 ובאמת, ביום-הדין תקבל סדום עונש קל משלך!"

25 לאחר מכן התפלל ישוע את התפילה הבאה: "אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת את האמת מפני אלה החושבים את עצמם לחכמים, ועל שגילית אותה לילדים קטנים. 26 תודה לך אבי, על שבחרת לפעול דווקא כך.

27 "הכול נמסר לי מאת אבי. איש אינו מכיר ממש את הבן – מלבד האב. ואיש אינו מכיר ממש את האב – מלבד הבן, והאנשים שהוא בוחר לגלות להם את האב."

28 "אתם, העייפים והנושאים עול כבד: בואו אלי ואתן לכם מנוחה. שאו את העול שלי ולימדו ממני, כי אני עניו וצנוע, ואצלי תמצאו מנוחה לנפשותיכם. כי עולי נעים ומשאי קל."

יב לאחר מכן, בשבת אחת, עברו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה. מאחר שהתלמידים היו רעבים הם קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. פרושים אחדים ראו את הדבר ומחו לפני ישוע: "תלמידיך עוברים על התורה! הם מחללים את השבת!"

אולם ישוע השיב להם: "האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? דוד נכנס לבית האלוהים, ויחד עם אנשיו אכל את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. גם מעשה זה היה עבירה על התורה! והאם מעולם לא קראתם בתורה שמותר לכוהנים התורנים לעבוד בשבת בבית-המקדש? אני אומר לכם: יש כאן אחד שהוא גדול מן המקדש! אילו הבינותם את הפסוק[c]: 'חסד חפצתי ולא זבח', לא הייתם מרשיעים חפים מפשע! כי בן האדם הוא אדון השבת!"

ישוע המשיך בדרכו ונכנס אל בית-הכנסת המקומי. 10 באותה שעה היה בבית-הכנסת איש שידו משותקת. שאלו הפרושים את ישוע: "האם מותר לרפא בשבת?" (הם קיוו שישוע יאמר "כן", כדי שיוכלו להרשיע ולאסור אותו).

11 אולם ישוע השיב להם: "אילו הייתה לכם כבשה אחת בלבד, והיא הייתה נופלת בשבת לתוך הבאר, האם לא הייתם עובדים באותו יום וטורחים להציל אותה? 12 וכמה יקר האדם מן הכבשה! כן, מותר לעשות טוב בשבת." 13 ישוע פנה אל האיש ואמר: "הושט את ידך." וכאשר זה הושיט את ידו היא נרפאה כליל ונראתה כמו היד השנייה.

14 כשראו הפרושים את המעשה של ישוע, כינסו אספה כדי לתכנן את מאסרו והוצאתו להורג.

15 אולם ישוע ידע את מזימתם, ולכן הלך משם. אנשים רבים הלכו בעקבותיו, וישוע ריפא את החולים שביניהם, 16 אך הזהיר אותם שלא לפרסם את דברי הנסים שחולל. 17 כך התקיימה נבואת ישעיהו[d]:

18 "הן עבדי, אתמך בו, בחירי רצתה נפשי.

נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא.

19 לא יצעק ולא יישא ולא ישמיע בחוץ קולו;

20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה;

לאמת יוציא משפט. 21 לא יכהה ולא ירוץ

עד ישים בארץ משפט, ולתורתו איים (גויים) ייחלו".

22 לאחר מכן הובא אל ישוע אדם אחוז שד, שהיה עיוור ואילם. ישוע ריפא את האיש והשיב לו את ראייתו ואת כושר הדיבור. 23 הקהל, שהופתע מאוד, קרא: "אולי ישוע הוא המשיח בן-דוד!"

24 אולם כששמעו זאת הפרושים, אמרו: "אין פלא שהוא יכול לגרש שדים; הרי הוא מקבל את כוחו מבעל-זבוב שר השדים!"

25 ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן ענה: "ממלכה מפולגת בתוך עצמה תתפרק. בית מפולג או עיר מפולגת לא יחזיקו מעמד ויקרסו גם הם. 26 אם השטן מגרש את השטן, הרי שהוא נלחם בעצמו והורס את ממלכתו. 27 ואם, לפי טענתכם, אני מגרש את השדים בכוחו של בעל-זבוב – אז בכוחו של מי מגרשים בניכם את השדים? לכן הם יהיו לאמות מידה. 28 אולם אם אני מגרש את השדים בכוחו של אלוהים וברוחו, אז עובדה שמלכות האלוהים הגיעה אליכם. 29 איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לגרש את השדים שלו. 30 מי שאינו אתי נגדי הוא, ומי שאינו אוסף אתי – מפזר.

"כל חטאיכם יכולים להיסלח, גם אם אתם מקללים אותי, רק חטא אחד לא ייסלח לכם לעולם: גידוף רוח הקודש."

33 "את העץ מכירים על-פי הפרי שהוא נותן. עץ משובח נותן פרי טוב, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. 34 ילדי נחשים שכמוכם! כיצד יכולים אנשים רשעים כמוכם לומר דבר טוב? הרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו! 35 אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו. 36 ואני אומר לכם: ביום-הדין יהיה עליכם לתת דין וחשבון על כל מילה בטלה שיצאה מפיכם! 37 הדברים שאתם אומרים כאן עכשיו יקבעו את גורלכם: או שהם יזכו אתכם, או שהם יחייבו אתכם בדין."

38 יום אחד באו אל ישוע סופרים ופרושים אחדים וביקשו שיחולל לפניהם נס (כדי להוכיח שהוא המשיח). אולם ישוע השיב: "רק דור רע וכופר יכול לדרוש נסים נוספים! אבל האות היחיד שתקבלו יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה הנביא היה בבטנו של הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך גם בן-האדם יהיה בבטן האדמה שלושה ימים ושלושה לילות. 41 ביום-הדין יקומו אנשי נינווה וירשיעו אתכם. כי לאחר שיונה דיבר אליהם, הם חזרו בתשובה, חדלו ממעשיהם הרעים ופנו לה', ואילו לפניכם עומד אדם גדול מיונה, ואתם מסרבים לשמוע לו. 42 גם מלכת שבא תרשיע את העם הזה ביום-הדין. שהרי היא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה."

"דור רשע זה דומה לאדם אחוז שד. כאשר יוצא השד מן האדם, הוא הולך למדבר לזמן מה ומחפש לו מנוחה. משאינו מוצא את המנוחה שחיפש, הוא אומר לעצמו: 'אשוב לאדם שמתוכו יצאתי.' בשובו מוצא השד את לבו של אותו אדם מטואטא, מסודר ומטופח, ואז מוצא השד שבעה שדים אחרים ורעים ממנו, וכולם יחד נכנסים לתוך אותו אדם וחיים בו. וכך מצבו של אדם זה גרוע משהיה."

46 בשעה שישוע דיבר בתוך בית מלא אנשים, עמדו אמו ואחיו בחוץ וביקשו לראות אותו. 47 מישהו בא אל ישוע והודיע לו שאמו ואחיו עומדים בחוץ ורוצים לדבר אתו.

48 "מי היא אמי?" קרא ישוע. "מי הם אחי?" 49 הוא הצביע על תלמידיו והכריז: "אלה הם אמי ואחי! 50 כל מי שמציית לאבי שבשמים הוא אמי, אחי ואחותי!"

Footnotes

  1. הבשורה על-פי מתי 11:10 מלאכי ג 1
  2. הבשורה על-פי מתי 11:19 כלשונו: "ונצדקה החכמה בבניה"
  3. הבשורה על-פי מתי 12:7 הושע ו 6
  4. הבשורה על-פי מתי 12:17 ישעיהו מב 1- 4