Things to Come

13 (A)As He was going out of the temple, one of His disciples *said to Him, “Teacher, look! [a]What wonderful stones and [b]what wonderful buildings!” And Jesus said to him, “Do you see these great buildings? (B)Not one stone will be left upon another, which will not be torn down.”

As He was sitting on (C)the Mount of Olives opposite the temple, (D)Peter, [c]James, John, and Andrew were questioning Him privately, “Tell us, when will these things come about, and what will be the [d]sign when all these things are going to be fulfilled?” And Jesus began to say to them, “See to it that no one misleads you. Many will come in My name, saying, ‘(E)I am He!’ and they will mislead many. When you hear of wars and rumors of wars, do not be alarmed; those things must take place; but that is not yet the end. For nation will rise up against nation, and kingdom against kingdom; there will be earthquakes in various places; there will also be famines. These things are only the beginning of birth pains.

“But [e]be on your guard; for they will (F)hand you over to the [f]courts, and you will be flogged (G)in the synagogues, and you will stand before governors and kings for My sake, as a testimony to them. 10 (H)And the gospel must first be preached to all the nations. 11 (I)And when they [g]arrest you and hand you over, do not worry beforehand about what you are to say, but say whatever is given you at that time; for you are not the ones speaking, but it is the Holy Spirit. 12 And brother will betray brother to death, and a father his child; and children will rise up against parents and [h]have them put to death. 13 And (J)you will be hated by everyone because of My name, but it is the one who has endured to the end who will be saved.

14 “Now (K)when you see the (L)abomination of desolation standing where it should not be—[i]let the [j]reader understand—then those who are in Judea must flee to the mountains. 15 [k](M)Whoever is on the [l]housetop must not go down, nor go in to get anything out of his house. 16 And [m]whoever is in the field must not turn back to get his cloak. 17 But woe to those women who are pregnant, and to those who are nursing babies in those days! 18 Moreover, pray that it will not happen in winter. 19 For those days will be such a time of tribulation as has not occurred (N)since the beginning of the creation which God created until now, and never will again. 20 And if the Lord had not shortened those days, no [n]life would have been saved; but for the sake of the [o]elect, whom He chose, He shortened the days. 21 And then if anyone says to you, ‘Look, here is the [p]Christ’; or, ‘Look, there He is’; do not believe it; 22 for false christs and (O)false prophets will arise, and will provide (P)signs and (Q)wonders, in order to mislead, if possible, the elect. 23 But beware; I have told you everything in advance.

The Return of Christ

24 “But in those days, after that tribulation, (R)the sun will be darkened and the moon will not give its light, 25 (S)and the stars will be falling from heaven, and the powers that are in the heavens will be shaken. 26 And then they will see (T)the Son of Man (U)coming in clouds with great power and glory. 27 And then He will send forth the angels, and (V)will gather together His [q]elect from the four winds, (W)from the end of the earth to the end of heaven.

28 “Now learn the parable from the fig tree: as soon as its branch has become tender and sprouts its leaves, you know that summer is near. 29 So you too, when you see these things happening, [r]recognize that [s]He is near, right at the [t]door. 30 Truly I say to you, this generation will not pass away until all these things take place. 31 Heaven and earth will pass away, but My words will not pass away. 32 (X)But about that day or hour no one knows, not even the angels in heaven, nor the Son, but the Father alone.

33 “Watch out, (Y)stay alert; for you do not know when the appointed time is. 34 (Z)It is like a man away on a journey, who upon leaving his house and [u]putting his slaves in charge, assigning to each one his task, also commanded the doorkeeper to stay alert. 35 Therefore, (AA)stay alert—for you do not know when the [v]master of the house is coming, whether in the evening, at midnight, or (AB)when the rooster crows, or (AC)in the morning— 36 so that he does not come suddenly and find you (AD)asleep. 37 What I say to you I say to all: ‘(AE)Stay alert!’”

Death Plot and Anointing

14 (AF)Now (AG)the Passover and Festival of Unleavened Bread were two days away; and the chief priests and the scribes (AH)were seeking how to arrest Him covertly and kill Him; for they were saying, “Not during the festival, otherwise there will be a riot of the people.”

(AI)While He was in (AJ)Bethany at the home of Simon [w]the Leper, He was reclining at the table, and a woman came with an alabaster vial of very (AK)expensive perfume of pure [x]nard. She broke the vial and poured the perfume over His head. But there were some indignantly remarking to one another, “Why has this perfume been wasted? For this perfume could have been sold for over three hundred [y]denarii, and the money given to the poor.” And they were scolding her. But Jesus said, “Leave her alone! Why are you bothering her? She has done a good deed for Me. For you always have (AL)the poor with you, and whenever you want, you can do good to them; but you do not always have Me. She has done what she could; (AM)she has anointed My body beforehand for the burial. Truly I say to you, (AN)wherever the gospel is preached in the entire world, what this woman has done will also be told in memory of her.”

10 (AO)Then Judas Iscariot, (AP)who was one of the twelve, went off to the chief priests in order to [z]betray Him to them. 11 They were delighted when they heard this, and promised to give him money. And he began seeking how to betray Him at an opportune time.

The Last Passover

12 (AQ)On the first day of [aa](AR)Unleavened Bread, when [ab]the Passover lamb was being (AS)sacrificed, His disciples *said to Him, “Where do You want us to go and prepare for You to eat the Passover?” 13 And He *sent two of His disciples and *said to them, “Go into the city, and a man carrying a pitcher of water will meet you; follow him; 14 and wherever he enters, say to the owner of the house, ‘The Teacher says, “Where is My (AT)guest room in which I may eat the Passover with My disciples?”’ 15 And he himself will show you a large upstairs room furnished and ready; prepare for us there.” 16 The disciples left and came to the city, and found everything just as He had told them; and they prepared the Passover.

17 (AU)When it was evening He *came with the twelve. 18 And as they were reclining at the table and eating, Jesus said, “Truly I say to you that one of you will [ac]betray Me—[ad]one who is eating with Me.” 19 They began to be grieved and to say to Him one by one, “Surely not I?” 20 But He said to them, It is one of the twelve, the one who dips bread with Me in the bowl. 21 For the Son of Man is going away just as it is written about Him; but woe to that man [ae]by whom the Son of Man is betrayed! It would have been good [af]for that man if he had not been born.”

The Lord’s Supper

22 (AV)While they were eating, He took some bread, and [ag]after a (AW)blessing He broke it, and gave it to them, and said, “Take it; this is My body.” 23 And when He had taken a cup and given thanks, He gave it to them, and they all drank from it. 24 And He said to them, “This is My (AX)blood of the (AY)covenant, which is being poured out for many. 25 Truly I say to you, I will not drink of the fruit of the vine again, until that day when I drink it, new, in the kingdom of God.”

26 (AZ)And after singing a [ah]hymn, they went out to (BA)the Mount of Olives.

27 (BB)And Jesus *said to them, “You will all [ai]fall away, because it is written: ‘(BC)I will strike the shepherd, and the sheep will be scattered.’ 28 But after I am raised, (BD)I will go ahead of you to Galilee.” 29 But Peter said to Him, “Even if they all [aj]fall away, yet I will not!” 30 And Jesus *said to him, “Truly I say to you, that [ak](BE)this very night, before (BF)a rooster crows twice, you yourself will deny Me three times.” 31 But [al]Peter repeatedly said insistently, “Even if I have to die with You, I will not deny You!” And they all were saying the same thing as well.

Jesus in Gethsemane

32 (BG)They *came to a place named [am]Gethsemane; and He *said to His disciples, “Sit here until I have prayed.” 33 And He *took with Him Peter, [an]James, and John, and began to be very (BH)distressed and troubled. 34 And He *said to them, (BI)My soul is deeply grieved, to the point of death; remain here and [ao]keep watch.” 35 And He went a little beyond them, and fell to the ground and began praying that if it were possible, (BJ)the hour might [ap]pass Him by. 36 And He was saying, (BK)Abba! [aq]Father! All things are possible for You; remove this cup from Me; (BL)yet not what I will, but what You will.” 37 And He *came and *found them sleeping, and *said to Peter, “Simon, are you asleep? Could you not [ar]keep watch for one hour? 38 [as](BM)Keep watching and praying, so that you will not come into temptation; the spirit is willing, but the flesh is weak.” 39 And again He went away and prayed, saying the same [at]words. 40 And again He came and found them sleeping, for their eyes were heavy; and they did not know what to say in reply to Him. 41 And He *came the third time, and *said to them, “Are you still sleeping and resting? That is enough. (BN)The hour has come; behold, the Son of Man is being [au]betrayed into the hands of sinners. 42 Get up, let’s go; behold, the one who is betraying Me is near!”

Betrayal and Arrest

43 (BO)And immediately, while He was still speaking, Judas, one of the twelve, *came up, [av]accompanied by a crowd with swords and clubs who were from the chief priests, the scribes, and the elders. 44 Now he who was betraying Him had given them a signal, saying, “Whomever I kiss, He is the one; arrest Him and lead Him away [aw]under guard.” 45 And after coming, Judas immediately went to Him and *said, “(BP)Rabbi!” and kissed Him. 46 And they laid hands on Him and arrested Him. 47 But one of those who stood by drew his sword, and struck the slave of the high priest and [ax]cut off his ear. 48 And Jesus said to them, “Have you come out with swords and clubs to arrest Me, as you would against a man inciting a revolt? 49 Every day I was with you (BQ)within the temple grounds teaching, and you did not arrest Me; but this has taken place so that the Scriptures will be fulfilled.” 50 And [ay]His disciples all left Him and fled.

51 A young man was following Him, wearing nothing but a linen sheet over his naked body; and they *seized him. 52 But he [az]pulled free of the linen sheet and escaped naked.

Jesus before His Accusers

53 (BR)They led Jesus away to the high priest; and all the chief priests, the elders, and the scribes *gathered together. 54 And Peter had followed Him at a distance, (BS)right into (BT)the courtyard of the high priest; and he was sitting with the [ba]officers and (BU)warming himself at the [bb]fire. 55 Now the chief priests and the entire [bc](BV)Council were trying to obtain testimony against Jesus to put Him to death, and they were not finding any. 56 For many people were giving false testimony against Him, and so their testimonies were not consistent. 57 And then some stood up and began giving false testimony against Him, saying, 58 “We heard Him say, ‘(BW)I will destroy this [bd]temple that was made by hands, and in three days I will build another, made without hands.’” 59 And not even in this respect was their testimony consistent. 60 And then the high priest stood up and came forward and questioned Jesus, saying, “Do You not offer any answer for what these men are testifying against You?” 61 (BX)But He kept silent and did not offer any answer. (BY)Again the high priest was questioning Him, and *said to Him, “Are You the [be]Christ, the Son of [bf]the Blessed One?” 62 And Jesus said, “I am; and you shall see (BZ)the Son of Man sitting at the right hand of power, and (CA)coming with the clouds of heaven.” 63 (CB)Tearing his clothes, the high priest *said, “What further need do we have of witnesses? 64 You have heard the (CC)blasphemy; how does it seem to you?” And they all condemned Him as deserving of death. 65 And some began to (CD)spit on Him, and [bg](CE)to blindfold Him, and to beat Him with their fists and say to Him, “(CF)Prophesy!” Then the officers took custody of Him [bh]and slapped Him in the face.

Peter’s Denials

66 (CG)And while Peter was below in (CH)the courtyard, one of the slave women of the high priest *came, 67 and seeing Peter (CI)warming himself, she looked at him and *said, “You were with Jesus the (CJ)Nazarene as well.” 68 But he denied it, saying, “I neither know nor understand what you are talking about.” And he (CK)went out onto the [bi]porch.[bj] 69 The slave woman saw him, and began once more to say to the bystanders, “This man is one of them!” 70 But again (CL)he denied it. And after a little while the bystanders were again saying to Peter, “You really are one of them, (CM)for you are a Galilean as well.” 71 But he began to [bk]curse himself and to swear, “I do not know this man of whom you speak!” 72 And immediately a rooster crowed a second time. And Peter remembered how Jesus had made the remark to him, “Before (CN)a rooster crows twice, you will deny Me three times.” And [bl]he hurried on and began to weep.


  1. Mark 13:1 Or How great the
  2. Mark 13:1 Or How great the
  3. Mark 13:3 Or Jacob
  4. Mark 13:4 I.e., confirming miracle
  5. Mark 13:9 Lit look to yourselves
  6. Mark 13:9 Or Sanhedrin; or Council
  7. Mark 13:11 Lit lead
  8. Mark 13:12 Lit put them to death
  9. Mark 13:14 Or the reader is to understand
  10. Mark 13:14 I.e., of the book of Daniel
  11. Mark 13:15 Lit The one who
  12. Mark 13:15 Housetops were flat living areas
  13. Mark 13:16 Lit The one who
  14. Mark 13:20 Lit flesh
  15. Mark 13:20 Or chosen ones
  16. Mark 13:21 I.e., Messiah
  17. Mark 13:27 Or chosen ones
  18. Mark 13:29 Or know
  19. Mark 13:29 Or it
  20. Mark 13:29 Lit doors
  21. Mark 13:34 Lit giving the authority to
  22. Mark 13:35 Or lord
  23. Mark 14:3 I.e., a nickname; the man no doubt was cured
  24. Mark 14:3 An aromatic oil extracted from an East Indian plant
  25. Mark 14:5 The denarius was a day’s wages for a laborer
  26. Mark 14:10 Or hand Him over
  27. Mark 14:12 I.e., Passover week
  28. Mark 14:12 Lit they were sacrificing
  29. Mark 14:18 Or deliver Me over
  30. Mark 14:18 Or the one
  31. Mark 14:21 Or through
  32. Mark 14:21 Lit for him if that man had not
  33. Mark 14:22 Lit having blessed
  34. Mark 14:26 Ps 113-118 were traditionally sung at Passover
  35. Mark 14:27 I.e., have a lapse in faith
  36. Mark 14:29 I.e., have a lapse in faith
  37. Mark 14:30 Lit today, on this night
  38. Mark 14:31 Lit he
  39. Mark 14:32 I.e., oil press
  40. Mark 14:33 Or Jacob
  41. Mark 14:34 Or stay awake
  42. Mark 14:35 Lit pass from Him
  43. Mark 14:36 A translation of Aramaic Abba, prob. added by Mark
  44. Mark 14:37 Or stay awake
  45. Mark 14:38 Or Stay awake and keep praying
  46. Mark 14:39 Lit word
  47. Mark 14:41 Or delivered
  48. Mark 14:43 Lit and with him
  49. Mark 14:44 Lit safely
  50. Mark 14:47 Lit took off
  51. Mark 14:50 Lit they
  52. Mark 14:52 Lit left behind
  53. Mark 14:54 Or servants
  54. Mark 14:54 Lit light
  55. Mark 14:55 Or Sanhedrin
  56. Mark 14:58 Or sanctuary
  57. Mark 14:61 I.e., Messiah
  58. Mark 14:61 A common way for the Jewish leaders to refer to God
  59. Mark 14:65 Or cover over His face
  60. Mark 14:65 Or with blows inflicted by rods
  61. Mark 14:68 Or forecourt, gateway
  62. Mark 14:68 Later mss add and a rooster crowed
  63. Mark 14:71 Lit put himself under a curse
  64. Mark 14:72 Or after thinking of this, he began

יג כשיצא ישוע מבית-המקדש באותו יום, אחד מתלמידיו העיר: "רבי, ראה אילו מבנים יפים ואיזו עבודת אבנים נפלאה!"

"הבט היטב," ענה לו ישוע, "כי הכול ייהרס ויתמוטט; אף אבן לא תישאר במקומה."

ישוע ישב על הר הזיתים, מול בית-המקדש, ופטרוס, יעקב ויוחנן שנשארו איתו שאלו: "מתי יקרה הדבר? האם נקבל אזהרה מראש?"

ישוע הסביר להם בהרחבה את העומד להתרחש: "אל תתנו לאיש לרמות אתכם! אנשים רבים יבואו ויטענו: 'אני הוא המשיח!' ויוליכו שולל אנשים רבים. במקומות שונים תפרוצנה מלחמות, אך אין זה עדיין הסוף.

מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, בארצות רבות יהיו רעידות אדמה ורעב. אותות אלה יציינו רק את תחילת הסבל והייסורים העומדים לבוא. אולם כשיתחילו דברים אלה להתרחש, היזהרו! כי צפויה לכם סכנה גדולה. אויביכם יגררו אתכם בכוח לבתי המשפט, יכו אתכם בבתי-הכנסת, ויאשימו אתכם לפני השלטונות על היותכם תלמידי. אולם זו תהיה לכם הזדמנות לספר להם על הבשורה. 10 אך צריך שקודם הבשורה תוכרז לכל הגויים. 11 כאשר יאסרו אתכם ויעמידו אתכם למשפט, אל תדאגו לעדותכם או להגנתכם מה להגיד, כי מה שיינתן לכם באותה שעה, את זה תגידו; כי לא אתם תדברו, אלא רוח הקודש ידבר בפיכם.

12 אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות, אבות יסגירו את ילדיהם, וילדים יסגירו את הוריהם למוות. 13 כולם ישנאו אתכם על היותכם שלי, אבל מי שיחזיק מעמד ולא יתכחש לי ייוושע.

14 כאשר תראו את חילול הקודש בבית-המקדש שעליו דיבר דניאל, (הקורא – שים לב!) ברחו להרי יהודה. אם אתה נמצא על גג ביתך – אל תיכנס הביתה; אם אתה בשדה – אל תחזור הביתה לקחת מעיל או כסף, כי אין זמן.

17 אוי לנשים ההרות ולמיניקות. 18 התפללו שכל זה לא יקרה בחורף, 19 כי תקופה זאת תהיה איומה ונוראה; דבר כזה לא קרה מאז בריאת העולם, וגם לא יקרה אחר כך. 20 אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה – איש לא יינצל. אבל אלוהים אכן יקצר את הסבל למען הבחירים.

21 אם יגיד לכם מישהו: 'ראיתי את המשיח בעיר פלונית!' אל תקשיבו לו, 22 כי משיחי-שקר ונביאי-שקר למיניהם יקומו ויטענו שנשלחו על-ידי ה'. הם אפילו יחוללו ניסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו הם יתעו אפילו את הבחירים. 23 ראו הוזהרתם!

24 לאחר שיסתיימו כל הצרות והסבל, השמש לא תזרח, הירח לא יאיר, 25 הכוכבים ייפלו מהשמים וצבא השמים יתמוטט.

26 "ואז כל בני האדם יראו את המשיח בא בעננים, בגבורה ובכבוד. 27 ואני אשלח את המלאכים לאסוף את הבחירים מכל קצוות הארץ. 28 "עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. 29 כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב.

30 כן, אלה הם המאורעות שיתרחשו ויציינו את הסוף. 31 השמים והארץ יעברו, אך דברי לא יעברו.

32 איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת! 33 עמדו על המשמר והיו מוכנים, מפני שאינכם יודעים מתי כל זה יתרחש.

34 משל דומה לזה הוא של אדם היוצא למסע בחו"ל. הוא משאיר עבודה לשכיריו לתקופת העדרו, ומצווה על השוער לעמוד על המשמר לקראת שובו בכל רגע. היו מוכנים! הלא אינכם יודעים מתי ישוב בעל הבית: בבוקר, בערב, מוקדם או מאוחר, פן יבוא וימצא אתכם ישנים. אני אומר שוב לכולכם: עמדו על המשמר!"

יד יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג.

"איננו יכולים לעצור אותו בפסח," אמרו לעצמם, "מפני שהעם יעורר מהומות."

באותו זמן היה ישוע בבית-עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע.

אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על "הבזבוז", כלשונם. "מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?" התלוננו. "יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים." "הניחו לה!" נחלץ ישוע להגנתה.

"מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי.

אני אומר לכם במלוא הרצינות, מעשה האישה הזאת ייזכר לטובה בכל מקום בעולם שבו יכריזו על הבשורה."

10 לאחר מכן הלך יהודה איש-קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע.

11 ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף.

12 ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר.

13 ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר: "כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, 14 היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית: 'רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר.' 15 הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר."

16 כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר.

17 ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. 18 כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר: "אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי!"

19 התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו: "האם זה יהיה אני?" 20 אחד מבין השנים-עשר שיטבול איתי את הלחם," השיב ישוע. 21 "בן האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!"

22 בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר: "אכלו, זה גופי."

לאחר מכן לקח ישוע גביע יין, ברך עליו, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנו. "זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית," המשיך ישוע. 25 "ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים."

26 כל הנוכחים שרו מזמורי תהילים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.

27 "כולכם תנטשו אותי הלילה," אמר להם ישוע, "שהרי אלוהים אמר בפי הנביאים: 'אהרוג את הרועה והצאן תתפזרנה.' 28 אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם."

29 "יקרה מה שיקרה," קרא פטרוס בהתרגשות, "אני לעולם לא אעזוב אותך!"

30 דע לך, פטרוס," אמר ישוע, "עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים."

31 "אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!" נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך.

32 הם הגיעו לחורשת עצי-זית הנקראת 'גת-שמני', וישוע אמר לתלמידיו: "חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל."

33 הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. 34 "אני מתייסר עד מוות!" נאנח ישוע. "הישארו כאן והתפללו," ביקש.

35 הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי.

36 "אבא", קרא ישוע, "אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני שלי."

37 הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים. "שמעון," קרא ישוע לפטרוס, "אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? 38 עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל-כך!"

39 ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. 40 הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, מפני שהיו עייפים מאוד. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר.

41 כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא: "קומו! ישנתם מספיק? הגיע הזמן עבורי להימסר לידי חטאים. 42 קומו! עלינו לנוע כי הנה הבוגד בא."

43 בעודו מדבר הגיע יהודה איש-קריות תלמידו, ואיתו חבורה גדולה שנשלחה על-ידי ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים במקלות ובחרבות.

יהודה תיאם איתם מראש ואמר: "אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו." ההמון התקרב לישוע, ויהודה איש-קריות ניגש אליו. "רבי!" קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. 46 ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. 47 פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו.

48 "מדוע אתם מתנפלים עלי במקלות ובחרבות?" שאל ישוע. "האם אני פושע מסוכן? 49 מדוע לא אסרתם אותי בבית-המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים."

50 בינתיים ברחו כל התלמידים. נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום.

53 ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. 54 פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה.

55 ראשי הכוהנים וחברי בית המשפט הגבוה (הסנהדרין) ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. 56 עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו.

57 לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: 58 "שמענו אותו אומר: 'אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!" 59 אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת.

60 הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע: "מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?" 61 ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו: "האם אתה המשיח בן-האלוהים?"

62 "אני הוא," השיב ישוע, "אתם עוד תראו את בן-האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים."

הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו. "למה אנו זקוקים עוד?" שאל בכעס. "איננו זקוקים להוכחות נוספות! שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק-דינכם?" הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג.

65 לאחר השמעת פסק-הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו. "נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?" לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים.

כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה: "אתה היית עם ישוע מנצרת!" 68 פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה. "אינני יודע כלל על מה את מדברת!"אמר ועבר לקצה האחר של החצר.

לפתע נשמעה קריאת התרנגול.

69 המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו. "הנה אחד התלמידים של ישוע!" קראה בקול.

70 פטרוס שוב הכחיש את דבריה.

כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש: "הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!"

71 פטרוס החל לקלל ונשבע: "אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים."

72 באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה.

לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע: "לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים." והוא פרץ בבכי.