A A A A A
Bible Book List

Mark 13-14 New American Standard Bible (NASB)

Things to Come

13 As He was going out of the temple, one of His disciples *said to Him, “Teacher, behold [a]what wonderful stones and [b]what wonderful buildings!” And Jesus said to him, “Do you see these great buildings? Not one stone will be left upon another which will not be torn down.”

As He was sitting on the Mount of Olives opposite the temple, Peter and [c]James and John and Andrew were questioning Him privately, “Tell us, when will these things be, and what will be the [d]sign when all these things are going to be fulfilled?” And Jesus began to say to them, “See to it that no one misleads you. Many will come in My name, saying, ‘I am He!’ and will mislead many. When you hear of wars and rumors of wars, do not be frightened; those things must take place; but that is not yet the end. For nation will rise up against nation, and kingdom against kingdom; there will be earthquakes in various places; there will also be famines. These things are merely the beginning of birth pangs.

“But [e]be on your guard; for they will deliver you to the [f]courts, and you will be flogged in the synagogues, and you will stand before governors and kings for My sake, as a testimony to them. 10 The gospel must first be preached to all the nations. 11 When they [g]arrest you and hand you over, do not worry beforehand about what you are to say, but say whatever is given you in that hour; for it is not you who speak, but it is the Holy Spirit. 12 Brother will betray brother to death, and a father his child; and children will rise up against parents and [h]have them put to death. 13 You will be hated by all because of My name, but the one who endures to the end, he will be saved.

14 “But when you see the abomination of desolation standing where it should not be (let the reader understand), then those who are in Judea must flee to the mountains. 15 The one who is on the housetop must not go down, or go in to get anything out of his house; 16 and the one who is in the field must not turn back to get his coat. 17 But woe to those who are pregnant and to those who are nursing babies in those days! 18 But pray that it may not happen in the winter. 19 For those days will be a time of tribulation such as has not occurred since the beginning of the creation which God created until now, and never will. 20 Unless the Lord had shortened those days, no [i]life would have been saved; but for the sake of the [j]elect, whom He chose, He shortened the days. 21 And then if anyone says to you, ‘Behold, here is [k]the Christ’; or, ‘Behold, He is there’; do not believe him; 22 for false Christs and false prophets will arise, and will show [l]signs and wonders, in order to lead astray, if possible, the elect. 23 But take heed; behold, I have told you everything in advance.

The Return of Christ

24 “But in those days, after that tribulation, the sun will be darkened and the moon will not give its light, 25 and the stars will be falling from heaven, and the powers that are in [m]the heavens will be shaken. 26 Then they will see the Son of Man coming in clouds with great power and glory. 27 And then He will send forth the angels, and will gather together His [n]elect from the four winds, from the farthest end of the earth to the farthest end of heaven.

28 “Now learn the parable from the fig tree: when its branch has already become tender and puts forth its leaves, you know that summer is near. 29 Even so, you too, when you see these things happening, [o]recognize that [p]He is near, right at the [q]door. 30 Truly I say to you, this [r]generation will not pass away until all these things take place. 31 Heaven and earth will pass away, but My words will not pass away. 32 But of that day or hour no one knows, not even the angels in heaven, nor the Son, but the Father alone.

33 “Take heed, keep on the alert; for you do not know when the appointed time [s]will come. 34 It is like a man away on a journey, who upon leaving his house and [t]putting his slaves in charge, assigning to each one his task, also commanded the doorkeeper to stay on the alert. 35 Therefore, be on the alert—for you do not know when the [u]master of the house is coming, whether in the evening, at midnight, or when the rooster crows, or in the morning— 36 in case he should come suddenly and find you asleep. 37 What I say to you I say to all, ‘Be on the alert!’”

Death Plot and Anointing

14 Now the Passover and Unleavened Bread were two days away; and the chief priests and the scribes were seeking how to seize Him by stealth and kill Him; for they were saying, “Not during the festival, otherwise there might be a riot of the people.”

While He was in Bethany at the home of Simon the leper, and reclining at the table, there came a woman with an alabaster vial of very costly perfume of pure [v]nard; and she broke the vial and poured it over His head. But some were indignantly remarking to one another, “Why has this perfume been wasted? For this perfume might have been sold for over three hundred [w]denarii, and the money given to the poor.” And they were scolding her. But Jesus said, “Let her alone; why do you bother her? She has done a good deed to Me. For you always have the poor with you, and whenever you wish you can do good to them; but you do not always have Me. She has done what she could; she has anointed My body beforehand for the burial. Truly I say to you, wherever the gospel is preached in the whole world, what this woman has done will also be spoken of in memory of her.”

10 Then Judas Iscariot, who was one of the twelve, went off to the chief priests in order to [x]betray Him to them. 11 They were glad when they heard this, and promised to give him money. And he began seeking how to betray Him at an opportune time.

The Last Passover

12 On the first day of Unleavened Bread, when [y]the Passover lamb was being sacrificed, His disciples *said to Him, “Where do You want us to go and prepare for You to eat the Passover?” 13 And He *sent two of His disciples and *said to them, “Go into the city, and a man will meet you carrying a pitcher of water; follow him; 14 and wherever he enters, say to the owner of the house, ‘The Teacher says, “Where is My guest room in which I may eat the Passover with My disciples?”’ 15 And he himself will show you a large upper room furnished and ready; prepare for us there.” 16 The disciples went out and came to the city, and found it just as He had told them; and they prepared the Passover.

17 When it was evening He *came with the twelve. 18 As they were reclining at the table and eating, Jesus said, “Truly I say to you that one of you will [z]betray Me—[aa]one who is eating with Me.” 19 They began to be grieved and to say to Him one by one, “Surely not I?” 20 And He said to them, It is one of the twelve, [ab]one who dips with Me in the bowl. 21 For the Son of Man is to go just as it is written of Him; but woe to that man [ac]by whom the Son of Man is betrayed! It would have been good [ad]for that man if he had not been born.”

The Lord’s Supper

22 While they were eating, He took some bread, and [ae]after a blessing He broke it, and gave it to them, and said, “Take it; this is My body.” 23 And when He had taken a cup and given thanks, He gave it to them, and they all drank from it. 24 And He said to them, “This is My blood of the covenant, which is poured out for many. 25 Truly I say to you, I will never again drink of the fruit of the vine until that day when I drink it new in the kingdom of God.”

26 After singing a hymn, they went out to the Mount of Olives.

27 And Jesus *said to them, “You will all [af]fall away, because it is written, ‘I will strike down the shepherd, and the sheep shall be scattered.’ 28 But after I have been raised, I will go ahead of you to Galilee.” 29 But Peter said to Him, “Even though all may [ag]fall away, yet I will not.” 30 And Jesus *said to him, “Truly I say to you, that [ah]this very night, before a rooster crows twice, you yourself will deny Me three times.” 31 But Peter kept saying insistently, “Even if I have to die with You, I will not deny You!” And they all were saying the same thing also.

Jesus in Gethsemane

32 They *came to a place named Gethsemane; and He *said to His disciples, “Sit here until I have prayed.” 33 And He *took with Him Peter and [ai]James and John, and began to be very distressed and troubled. 34 And He *said to them, My soul is deeply grieved to the point of death; remain here and keep watch.” 35 And He went a little beyond them, and fell to the ground and began to pray that if it were possible, the hour might [aj]pass Him by. 36 And He was saying, Abba! Father! All things are possible for You; remove this cup from Me; yet not what I will, but what You will.” 37 And He *came and *found them sleeping, and *said to Peter, “Simon, are you asleep? Could you not keep watch for one hour? 38 Keep watching and praying that you may not come into temptation; the spirit is willing, but the flesh is weak.” 39 Again He went away and prayed, saying the same [ak]words. 40 And again He came and found them sleeping, for their eyes were very heavy; and they did not know what to answer Him. 41 And He *came the third time, and *said to them, [al]Are you still sleeping and resting? It is enough; the hour has come; behold, the Son of Man is being [am]betrayed into the hands of sinners. 42 Get up, let us be going; behold, the one who betrays Me is at hand!”

Betrayal and Arrest

43 Immediately while He was still speaking, Judas, one of the twelve, *came up [an]accompanied by a crowd with swords and clubs, who were from the chief priests and the scribes and the elders. 44 Now he who was betraying Him had given them a signal, saying, “Whomever I kiss, He is the one; seize Him and lead Him away [ao]under guard.” 45 After coming, Judas immediately went to Him, saying, “Rabbi!” and kissed Him. 46 They laid hands on Him and seized Him. 47 But one of those who stood by drew his sword, and struck the slave of the high priest and [ap]cut off his ear. 48 And Jesus said to them, “Have you come out with swords and clubs to arrest Me, as you would against a robber? 49 Every day I was with you in the temple teaching, and you did not seize Me; but this has taken place to fulfill the Scriptures.” 50 And they all left Him and fled.

51 A young man was following Him, wearing nothing but a linen sheet over his naked body; and they *seized him. 52 But he [aq]pulled free of the linen sheet and escaped naked.

Jesus before His Accusers

53 They led Jesus away to the high priest; and all the chief priests and the elders and the scribes *gathered together. 54 Peter had followed Him at a distance, right into the courtyard of the high priest; and he was sitting with the [ar]officers and warming himself at the [as]fire. 55 Now the chief priests and the whole [at]Council kept trying to obtain testimony against Jesus to put Him to death, and they were not finding any. 56 For many were giving false testimony against Him, but their testimony was not consistent. 57 Some stood up and began to give false testimony against Him, saying, 58 “We heard Him say, ‘I will destroy this [au]temple made with hands, and in three days I will build another made without hands.’” 59 Not even in this respect was their testimony consistent. 60 The high priest stood up and came forward and questioned Jesus, saying, “Do You not answer? [av]What is it that these men are testifying against You?” 61 But He kept silent and did not answer. Again the high priest was questioning Him, and [aw]saying to Him, “Are You [ax]the Christ, the Son of the Blessed One?” 62 And Jesus said, “I am; and you shall see the Son of Man sitting at the right hand of Power, and coming with the clouds of heaven.” 63 Tearing his clothes, the high priest *said, “What further need do we have of witnesses? 64 You have heard the blasphemy; how does it seem to you?” And they all condemned Him to be deserving of death. 65 Some began to spit at Him, and [ay]to blindfold Him, and to beat Him with their fists, and to say to Him, “Prophesy!” And the officers [az]received Him with [ba]slaps in the face.

Peter’s Denials

66 As Peter was below in the courtyard, one of the servant-girls of the high priest *came, 67 and seeing Peter warming himself, she looked at him and *said, “You also were with Jesus the Nazarene.” 68 But he denied it, saying, “I neither know nor understand what you are talking about.” And he went out onto the [bb]porch.[bc] 69 The servant-girl saw him, and began once more to say to the bystanders, “This is one of them!” 70 But again he denied it. And after a little while the bystanders were again saying to Peter, “Surely you are one of them, for you are a Galilean too.” 71 But he began to [bd]curse and swear, “I do not know this man you are talking about!” 72 Immediately a rooster crowed a second time. And Peter remembered how Jesus had made the remark to him, “Before a rooster crows twice, you will deny Me three times.” [be]And he began to weep.

Footnotes:

  1. Mark 13:1 Lit how great
  2. Mark 13:1 Lit how great
  3. Mark 13:3 Or Jacob
  4. Mark 13:4 Or attesting miracle
  5. Mark 13:9 Lit look to yourselves
  6. Mark 13:9 Or Sanhedrin or Council
  7. Mark 13:11 Lit lead
  8. Mark 13:12 Lit put them to death
  9. Mark 13:20 Lit flesh
  10. Mark 13:20 Or chosen ones
  11. Mark 13:21 I.e. the Messiah
  12. Mark 13:22 Or attesting miracles
  13. Mark 13:25 Or heaven
  14. Mark 13:27 Or chosen ones
  15. Mark 13:29 Or know
  16. Mark 13:29 Or it
  17. Mark 13:29 Lit doors
  18. Mark 13:30 Or race
  19. Mark 13:33 Lit is
  20. Mark 13:34 Lit giving the authority to
  21. Mark 13:35 Lit lord
  22. Mark 14:3 An aromatic oil extracted from an East Indian plant
  23. Mark 14:5 The denarius was equivalent to a day’s wages
  24. Mark 14:10 Or hand Him over
  25. Mark 14:12 Lit they were sacrificing
  26. Mark 14:18 Or deliver Me over
  27. Mark 14:18 Or the one
  28. Mark 14:20 Or the one
  29. Mark 14:21 Or through
  30. Mark 14:21 Lit for him if that man had not been born
  31. Mark 14:22 Lit having blessed
  32. Mark 14:27 Or stumble
  33. Mark 14:29 Or stumble
  34. Mark 14:30 Lit today, on this night
  35. Mark 14:33 Or Jacob
  36. Mark 14:35 Lit pass from Him
  37. Mark 14:39 Lit word
  38. Mark 14:41 Or Keep on sleeping therefore
  39. Mark 14:41 Or delivered
  40. Mark 14:43 Lit and with him
  41. Mark 14:44 Lit safely
  42. Mark 14:47 Lit took off
  43. Mark 14:52 Lit left behind
  44. Mark 14:54 Or servants
  45. Mark 14:54 Lit light
  46. Mark 14:55 Or Sanhedrin
  47. Mark 14:58 Or sanctuary
  48. Mark 14:60 Or what do these testify?
  49. Mark 14:61 Lit says
  50. Mark 14:61 I.e. the Messiah
  51. Mark 14:65 Or cover over His face
  52. Mark 14:65 Or treated
  53. Mark 14:65 Or blows with rods
  54. Mark 14:68 Or forecourt, gateway
  55. Mark 14:68 Later mss add and a rooster crowed
  56. Mark 14:71 Or put himself under a curse
  57. Mark 14:72 Or Thinking of this, he began weeping or Rushing out, he began weeping
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי מרקוס 13-14 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

יג כשיצא ישוע מבית-המקדש באותו יום, אחד מתלמידיו העיר: "רבי, ראה אילו מבנים יפים ואיזו עבודת אבנים נפלאה!"

"הבט היטב," ענה לו ישוע, "כי הכול ייהרס ויתמוטט; אף אבן לא תישאר במקומה."

ישוע ישב על הר הזיתים, מול בית-המקדש, ופטרוס, יעקב ויוחנן שנשארו איתו שאלו: "מתי יקרה הדבר? האם נקבל אזהרה מראש?"

ישוע הסביר להם בהרחבה את העומד להתרחש: "אל תתנו לאיש לרמות אתכם! אנשים רבים יבואו ויטענו: 'אני הוא המשיח!' ויוליכו שולל אנשים רבים. במקומות שונים תפרוצנה מלחמות, אך אין זה עדיין הסוף.

מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, בארצות רבות יהיו רעידות אדמה ורעב. אותות אלה יציינו רק את תחילת הסבל והייסורים העומדים לבוא. אולם כשיתחילו דברים אלה להתרחש, היזהרו! כי צפויה לכם סכנה גדולה. אויביכם יגררו אתכם בכוח לבתי המשפט, יכו אתכם בבתי-הכנסת, ויאשימו אתכם לפני השלטונות על היותכם תלמידי. אולם זו תהיה לכם הזדמנות לספר להם על הבשורה. 10 אך צריך שקודם הבשורה תוכרז לכל הגויים. 11 כאשר יאסרו אתכם ויעמידו אתכם למשפט, אל תדאגו לעדותכם או להגנתכם מה להגיד, כי מה שיינתן לכם באותה שעה, את זה תגידו; כי לא אתם תדברו, אלא רוח הקודש ידבר בפיכם.

12 אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות, אבות יסגירו את ילדיהם, וילדים יסגירו את הוריהם למוות. 13 כולם ישנאו אתכם על היותכם שלי, אבל מי שיחזיק מעמד ולא יתכחש לי ייוושע.

14 כאשר תראו את חילול הקודש בבית-המקדש שעליו דיבר דניאל, (הקורא – שים לב!) ברחו להרי יהודה. אם אתה נמצא על גג ביתך – אל תיכנס הביתה; אם אתה בשדה – אל תחזור הביתה לקחת מעיל או כסף, כי אין זמן.

17 אוי לנשים ההרות ולמיניקות. 18 התפללו שכל זה לא יקרה בחורף, 19 כי תקופה זאת תהיה איומה ונוראה; דבר כזה לא קרה מאז בריאת העולם, וגם לא יקרה אחר כך. 20 אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה – איש לא יינצל. אבל אלוהים אכן יקצר את הסבל למען הבחירים.

21 אם יגיד לכם מישהו: 'ראיתי את המשיח בעיר פלונית!' אל תקשיבו לו, 22 כי משיחי-שקר ונביאי-שקר למיניהם יקומו ויטענו שנשלחו על-ידי ה'. הם אפילו יחוללו ניסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו הם יתעו אפילו את הבחירים. 23 ראו הוזהרתם!

24 לאחר שיסתיימו כל הצרות והסבל, השמש לא תזרח, הירח לא יאיר, 25 הכוכבים ייפלו מהשמים וצבא השמים יתמוטט.

26 "ואז כל בני האדם יראו את המשיח בא בעננים, בגבורה ובכבוד. 27 ואני אשלח את המלאכים לאסוף את הבחירים מכל קצוות הארץ. 28 "עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. 29 כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב.

30 כן, אלה הם המאורעות שיתרחשו ויציינו את הסוף. 31 השמים והארץ יעברו, אך דברי לא יעברו.

32 איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת! 33 עמדו על המשמר והיו מוכנים, מפני שאינכם יודעים מתי כל זה יתרחש.

34 משל דומה לזה הוא של אדם היוצא למסע בחו"ל. הוא משאיר עבודה לשכיריו לתקופת העדרו, ומצווה על השוער לעמוד על המשמר לקראת שובו בכל רגע. היו מוכנים! הלא אינכם יודעים מתי ישוב בעל הבית: בבוקר, בערב, מוקדם או מאוחר, פן יבוא וימצא אתכם ישנים. אני אומר שוב לכולכם: עמדו על המשמר!"

יד יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג.

"איננו יכולים לעצור אותו בפסח," אמרו לעצמם, "מפני שהעם יעורר מהומות."

באותו זמן היה ישוע בבית-עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע.

אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על "הבזבוז", כלשונם. "מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?" התלוננו. "יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים." "הניחו לה!" נחלץ ישוע להגנתה.

"מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי.

אני אומר לכם במלוא הרצינות, מעשה האישה הזאת ייזכר לטובה בכל מקום בעולם שבו יכריזו על הבשורה."

10 לאחר מכן הלך יהודה איש-קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע.

11 ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף.

12 ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר.

13 ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר: "כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, 14 היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית: 'רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר.' 15 הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר."

16 כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר.

17 ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. 18 כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר: "אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי!"

19 התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו: "האם זה יהיה אני?" 20 אחד מבין השנים-עשר שיטבול איתי את הלחם," השיב ישוע. 21 "בן האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!"

22 בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר: "אכלו, זה גופי."

לאחר מכן לקח ישוע גביע יין, ברך עליו, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנו. "זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית," המשיך ישוע. 25 "ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים."

26 כל הנוכחים שרו מזמורי תהילים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.

27 "כולכם תנטשו אותי הלילה," אמר להם ישוע, "שהרי אלוהים אמר בפי הנביאים: 'אהרוג את הרועה והצאן תתפזרנה.' 28 אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם."

29 "יקרה מה שיקרה," קרא פטרוס בהתרגשות, "אני לעולם לא אעזוב אותך!"

30 דע לך, פטרוס," אמר ישוע, "עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים."

31 "אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!" נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך.

32 הם הגיעו לחורשת עצי-זית הנקראת 'גת-שמני', וישוע אמר לתלמידיו: "חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל."

33 הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. 34 "אני מתייסר עד מוות!" נאנח ישוע. "הישארו כאן והתפללו," ביקש.

35 הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי.

36 "אבא", קרא ישוע, "אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני שלי."

37 הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים. "שמעון," קרא ישוע לפטרוס, "אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? 38 עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל-כך!"

39 ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. 40 הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, מפני שהיו עייפים מאוד. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר.

41 כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא: "קומו! ישנתם מספיק? הגיע הזמן עבורי להימסר לידי חטאים. 42 קומו! עלינו לנוע כי הנה הבוגד בא."

43 בעודו מדבר הגיע יהודה איש-קריות תלמידו, ואיתו חבורה גדולה שנשלחה על-ידי ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים במקלות ובחרבות.

יהודה תיאם איתם מראש ואמר: "אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו." ההמון התקרב לישוע, ויהודה איש-קריות ניגש אליו. "רבי!" קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. 46 ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. 47 פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו.

48 "מדוע אתם מתנפלים עלי במקלות ובחרבות?" שאל ישוע. "האם אני פושע מסוכן? 49 מדוע לא אסרתם אותי בבית-המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים."

50 בינתיים ברחו כל התלמידים. נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום.

53 ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. 54 פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה.

55 ראשי הכוהנים וחברי בית המשפט הגבוה (הסנהדרין) ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. 56 עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו.

57 לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: 58 "שמענו אותו אומר: 'אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!" 59 אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת.

60 הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע: "מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?" 61 ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו: "האם אתה המשיח בן-האלוהים?"

62 "אני הוא," השיב ישוע, "אתם עוד תראו את בן-האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים."

הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו. "למה אנו זקוקים עוד?" שאל בכעס. "איננו זקוקים להוכחות נוספות! שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק-דינכם?" הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג.

65 לאחר השמעת פסק-הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו. "נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?" לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים.

כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה: "אתה היית עם ישוע מנצרת!" 68 פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה. "אינני יודע כלל על מה את מדברת!"אמר ועבר לקצה האחר של החצר.

לפתע נשמעה קריאת התרנגול.

69 המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו. "הנה אחד התלמידים של ישוע!" קראה בקול.

70 פטרוס שוב הכחיש את דבריה.

כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש: "הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!"

71 פטרוס החל לקלל ונשבע: "אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים."

72 באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה.

לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע: "לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים." והוא פרץ בבכי.

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes