Bible Book List

Luke 21-22 New American Standard Bible (NASB)

The Widow’s Gift

21 And He looked up and saw the rich putting their gifts into the treasury. And He saw a poor widow putting [a]in two [b]small copper coins. And He said, “Truly I say to you, this poor widow put in more than all of them; for they all out of their [c]surplus put into the [d]offering; but she out of her poverty put in all [e]that she had to live on.”

And while some were talking about the temple, that it was adorned with beautiful stones and votive gifts, He said, As for these things which you are looking at, the days will come in which there will not be left one stone upon another which will not be torn down.”

They questioned Him, saying, “Teacher, when therefore will these things happen? And what will be the [f]sign when these things are about to take place?” And He said, “See to it that you are not misled; for many will come in My name, saying, ‘I am He,’ and, ‘The time is near.’ Do not go after them. When you hear of wars and disturbances, do not be terrified; for these things must take place first, but the end does not follow immediately.”

Things to Come

10 Then He continued by saying to them, “Nation will rise against nation and kingdom against kingdom, 11 and there will be great earthquakes, and in various places plagues and famines; and there will be terrors and great [g]signs from heaven.

12 “But before all these things, they will lay their hands on you and will persecute you, delivering you to the synagogues and prisons, [h]bringing you before kings and governors for My name’s sake. 13 It will lead to [i]an opportunity for your testimony. 14 So make up your minds not to prepare beforehand to defend yourselves; 15 for I will give you [j]utterance and wisdom which none of your opponents will be able to resist or refute. 16 But you will be betrayed even by parents and brothers and relatives and friends, and they will put some of you to death, 17 and you will be hated by all because of My name. 18 Yet not a hair of your head will perish. 19 By your endurance you will gain your [k]lives.

20 “But when you see Jerusalem surrounded by armies, then [l]recognize that her desolation is near. 21 Then those who are in Judea must flee to the mountains, and those who are in the midst of [m]the city must leave, and those who are in the country must not enter [n]the city; 22 because these are days of vengeance, so that all things which are written will be fulfilled. 23 Woe to those who are pregnant and to those who are nursing babies in those days; for there will be great distress upon the [o]land and wrath to this people; 24 and they will fall by the edge of the sword, and will be led captive into all the nations; and Jerusalem will be trampled under foot by the Gentiles until the times of the Gentiles are fulfilled.

The Return of Christ

25 “There will be [p]signs in sun and moon and stars, and on the earth dismay among nations, in perplexity at the roaring of the sea and the waves, 26 men fainting from fear and the expectation of the things which are coming upon the [q]world; for the powers of [r]the heavens will be shaken. 27 Then they will see the Son of Man coming in a cloud with power and great glory. 28 But when these things begin to take place, straighten up and lift up your heads, because your redemption is drawing near.”

29 Then He told them a parable: “Behold the fig tree and all the trees; 30 as soon as they put forth leaves, you see it and know for yourselves that summer is now near. 31 So you also, when you see these things happening, [s]recognize that the kingdom of God is near. 32 Truly I say to you, this [t]generation will not pass away until all things take place. 33 Heaven and earth will pass away, but My words will not pass away.

34 Be on guard, so that your hearts will not be weighted down with dissipation and drunkenness and the worries of life, and that day will not come on you suddenly like a trap; 35 for it will come upon all those who dwell on the face of all the earth. 36 But keep on the alert at all times, praying that you may have strength to escape all these things that are about to take place, and to stand before the Son of Man.”

37 Now [u]during the day He was teaching in the temple, but [v]at evening He would go out and spend the night on [w]the mount that is called [x]Olivet. 38 And all the people would get up early in the morning to come to Him in the temple to listen to Him.

Preparing the Passover

22 Now the Feast of Unleavened Bread, which is called the Passover, was approaching. The chief priests and the scribes were seeking how they might put Him to death; for they were afraid of the people.

And Satan entered into Judas who was called Iscariot, [y]belonging to the number of the twelve. And he went away and discussed with the chief priests and officers how he might betray Him to them. They were glad and agreed to give him money. So he consented, and began seeking a good opportunity to betray Him to them [z]apart from the crowd.

Then came the first day of Unleavened Bread on which the Passover lamb had to be sacrificed. And Jesus sent Peter and John, saying, “Go and prepare the Passover for us, so that we may eat it.” They said to Him, “Where do You want us to prepare it?” 10 And He said to them, “When you have entered the city, a man will meet you carrying a pitcher of water; follow him into the house that he enters. 11 And you shall say to the owner of the house, ‘The Teacher says to you, “Where is the guest room in which I may eat the Passover with My disciples?”’ 12 And he will show you a large, furnished upper room; prepare it there.” 13 And they left and found everything just as He had told them; and they prepared the Passover.

The Lord’s Supper

14 When the hour had come, He reclined at the table, and the apostles with Him. 15 And He said to them, “I have earnestly desired to eat this Passover with you before I suffer; 16 for I say to you, I shall never again eat it until it is fulfilled in the kingdom of God.” 17 And when He had taken a cup and given thanks, He said, “Take this and share it among yourselves; 18 for I say to you, I will not drink of the fruit of the vine from now on until the kingdom of God comes.” 19 And when He had taken some bread and given thanks, He broke it and gave it to them, saying, “This is My body which is given for you; do this in remembrance of Me.” 20 And in the same way He took the cup after they had eaten, saying, “This cup which is poured out for you is the new covenant in My blood. 21 But behold, the hand of the one betraying Me is with [aa]Mine on the table. 22 For indeed, the Son of Man is going as it has been determined; but woe to that man by whom He is betrayed!” 23 And they began to discuss among themselves which one of them it might be who was going to do this thing.

Who Is Greatest

24 And there arose also a dispute among them as to which one of them was regarded to be greatest. 25 And He said to them, “The kings of the Gentiles lord it over them; and those who have authority over them are called ‘Benefactors.’ 26 But it is not this way with you, but the one who is the greatest among you must become like the youngest, and the leader like the servant. 27 For who is greater, the one who reclines at the table or the one who serves? Is it not the one who reclines at the table? But I am among you as the one who serves.

28 “You are those who have stood by Me in My trials; 29 and just as My Father has granted Me a kingdom, I grant you 30 that you may eat and drink at My table in My kingdom, and you will sit on thrones judging the twelve tribes of Israel.

31 “Simon, Simon, behold, Satan has [ab]demanded permission to sift you like wheat; 32 but I have prayed for you, that your faith may not fail; and you, when once you have turned again, strengthen your brothers.” 33 But he said to Him, “Lord, with You I am ready to go both to prison and to death!” 34 And He said, “I say to you, Peter, the rooster will not crow today until you have denied three times that you know Me.”

35 And He said to them, When I sent you out without money belt and bag and sandals, you did not lack anything, did you?” They said, “No, nothing.” 36 And He said to them, “But now, [ac]whoever has a money belt is to take it along, likewise also a bag, and [ad]whoever has no sword is to sell his [ae]coat and buy one. 37 For I tell you that this which is written must be fulfilled in Me, ‘And He was numbered with transgressors’; for that which refers to Me has its [af]fulfillment.” 38 They said, “Lord, look, here are two swords.” And He said to them, “It is enough.”

The Garden of Gethsemane

39 And He came out and proceeded as was His custom to the Mount of Olives; and the disciples also followed Him. 40 When He arrived at the place, He said to them, Pray that you may not enter into temptation.” 41 And He withdrew from them about a stone’s throw, and He knelt down and began to pray, 42 saying, “Father, if You are willing, remove this cup from Me; yet not My will, but Yours be done.” 43 [ag]Now an angel from heaven appeared to Him, strengthening Him. 44 And being in agony He was praying very fervently; and His sweat became like drops of blood, falling down upon the ground. 45 When He rose from prayer, He came to the disciples and found them sleeping from sorrow, 46 and said to them, “Why are you sleeping? Get up and pray that you may not enter into temptation.”

Jesus Betrayed by Judas

47 While He was still speaking, behold, a crowd came, and the one called Judas, one of the twelve, was preceding them; and he approached Jesus to kiss Him. 48 But Jesus said to him, “Judas, are you betraying the Son of Man with a kiss?” 49 When those who were around Him saw what was going to happen, they said, “Lord, shall we strike with the sword?” 50 And one of them struck the slave of the high priest and cut off his right ear. 51 But Jesus answered and said, [ah]Stop! No more of this.” And He touched his ear and healed him. 52 Then Jesus said to the chief priests and officers of the temple and elders who had come against Him, “Have you come out with swords and clubs as you would against a robber? 53 While I was with you daily in the temple, you did not lay hands on Me; but [ai]this hour and the power of darkness are yours.”

Jesus’ Arrest

54 Having arrested Him, they led Him away and brought Him to the house of the high priest; but Peter was following at a distance. 55 After they had kindled a fire in the middle of the courtyard and had sat down together, Peter was sitting among them. 56 And a servant-girl, seeing him as he sat in the firelight and looking intently at him, said, “This man was with Him too.” 57 But he denied it, saying, “Woman, I do not know Him.” 58 A little later, another saw him and said, “You are one of them too!” But Peter said, “Man, I am not!” 59 After about an hour had passed, another man began to insist, saying, “Certainly this man also was with Him, for he is a Galilean too.” 60 But Peter said, “Man, I do not know what you are talking about.” Immediately, while he was still speaking, a rooster crowed. 61 The Lord turned and looked at Peter. And Peter remembered the word of the Lord, how He had told him, Before a rooster crows today, you will deny Me three times.” 62 And he went out and wept bitterly.

63 Now the men who were holding [aj]Jesus in custody were mocking Him and beating Him, 64 and they blindfolded Him and were asking Him, saying, “Prophesy, who is the one who hit You?” 65 And they were saying many other things against Him, blaspheming.

Jesus before the Sanhedrin

66 When it was day, the [ak]Council of elders of the people assembled, both chief priests and scribes, and they led Him away to their council chamber, saying, 67 If You are the [al]Christ, tell us.” But He said to them, “If I tell you, you will not believe; 68 and if I ask a question, you will not answer. 69 But from now on the Son of Man will be seated at the right hand of the power of God.” 70 And they all said, “Are You the Son of God, then?” And He said to them, [am]Yes, I am.” 71 Then they said, “What further need do we have of testimony? For we have heard it ourselves from His own mouth.”


  1. Luke 21:2 Lit there
  2. Luke 21:2 Gr lepta
  3. Luke 21:4 Or abundance
  4. Luke 21:4 Lit gifts
  5. Luke 21:4 Lit the living that she had
  6. Luke 21:7 Or attesting miracle
  7. Luke 21:11 Or attesting miracles
  8. Luke 21:12 Lit being brought
  9. Luke 21:13 Lit a testimony for you
  10. Luke 21:15 Lit a mouth
  11. Luke 21:19 Lit souls
  12. Luke 21:20 Lit know
  13. Luke 21:21 Lit her
  14. Luke 21:21 Lit her
  15. Luke 21:23 Or earth
  16. Luke 21:25 Or attesting miracles
  17. Luke 21:26 Lit inhabited earth
  18. Luke 21:26 Or heaven
  19. Luke 21:31 Lit know
  20. Luke 21:32 Or race
  21. Luke 21:37 Lit days
  22. Luke 21:37 Lit nights
  23. Luke 21:37 Or the hill
  24. Luke 21:37 Or Olive Grove
  25. Luke 22:3 Lit being of
  26. Luke 22:6 Or without a disturbance
  27. Luke 22:21 Lit Me
  28. Luke 22:31 Or obtained by asking
  29. Luke 22:36 Lit he who
  30. Luke 22:36 Lit he who
  31. Luke 22:36 Or outer garment
  32. Luke 22:37 Lit end
  33. Luke 22:43 Most early mss do not contain vv 43 and 44
  34. Luke 22:51 Or “Let Me at least do this,” and He touched
  35. Luke 22:53 Lit this is your hour and power of darkness
  36. Luke 22:63 Lit Him
  37. Luke 22:66 Or Sanhedrin
  38. Luke 22:67 I.e. Messiah
  39. Luke 22:70 Lit You say that I am
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי לוקס 21-22 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

כא ישוע עמד בבית-המקדש והביט בעשירים שמביאים את תרומותיהם אל תיבת האוצר. בין התורמים הרבים הבחין גם באלמנה עניה שתרמה שתי פרוטות.

"אומר לכם את האמת," העיר ישוע, "האלמנה הענייה הזאת תרמה יותר מכל העשירים האלה. שהרי כל העשירים האלה תרמו לאלוהים מתוך העודף והשפע שלהם, ואילו האלמנה הענייה הזאת תרמה את כל מה שהיה לה."

אחדים מתלמידיו העירו את תשומת לבו לעבודת האבנים המהודרת של בית-המקדש, ולחפצים היקרים שתרמו האנשים.

"אתם יכולים להתפעל מהמראה בינתיים," אמר להם ישוע, "אולם יבוא היום שהכול ייהרס ויתמוטט; אף אבן לא תישאר במקומה."

"רבי, מתי יקרה הדבר?" שאלו התלמידים. "האם נקבל אזהרה מראש?" השיב ישוע: "אל תניחו לאיש לרמות אתכם. אנשים רבים יבואו ויטענו כי הם המשיח, ויודיעו שהקץ קרוב. אבל אל תאמינו להם. כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות, אל תיבהלו ואל תאבדו את עשתונותיכם. כי אמנם תפרוצנה מלחמות, אבל הקץ לא יבוא מיד. 10 מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, 11 בארצות רבות תתחוללנה רעידות אדמה אדירות ומגפות, ויהיה רעב גדול; בשמים ייראו מראות נוראים ואותות גדולים.

12 "אולם לפני שיתרחשו כל הדברים האלה ירדפו אתכם, ישפטו אתכם בבתי-כנסת, ישליכו אתכם לכלא ויעמידו אתכם לפני מלכים ושליטים למען שמי. 13 זאת תהיה הזדמנות עבורכם להעיד עלי. 14 אל תדאגו כיצד תתגוננו בפני האשמותיהם, 15 כי אשים בפיכם את המילים המתאימות, ואתן לכם חכמה שאויביכם לא יוכלו להתמודד איתה ולסתור אותה. 16 גם האנשים הקרובים אליכם ביותר - הוריכם, אחיכם, חבריכם וקרובי משפחתכם - יבגדו בכם ויביאו למאסרכם, ויהיו ביניכם כאלה שימותו. 17 כולם ישנאו אתכם בגלל נאמנותכם לי, 18 אולם אף שערה אחת לא תיפול מראשכם! 19 בנאמנותכם ובעמידתכם האיתנה תושיעו את נפשותיכם.

20 "כאשר תראו את ירושלים מוקפת אויבים דעו שחורבנה קרוב. 21 אז תושבי יהודה יברחו אל ההרים; על תושבי ירושלים להשתדל לברוח מהעיר, ואוי לתושבי הסביבה שינסו להיכנס לירושלים! 22 יהיו אלה ימי נקם אשר נועדו לקיים את נבואות התנ"ך. 23 בימים ההם אוי לנשים בהיריון ולאמהות המניקות, מפני שצרה גדולה תבוא על הארץ, ואלוהים ישפוך את זעמו על העם הזה. 24 רבים ייהרגו בחרב האויב או יוגלו לכל קצוות תבל, וירושלים תיפול בידי גויים אשר ידכאו אותה עד שתסתיים תקופת שלטון הגויים במועד שקבע ה'.

25 "אותות מבשרי רעה יופיעו בשמש, בירח ובכוכבים, ואילו על פני האדמה - עמים שלמים יתייאשו ויפחדו מגעש הים והגלים הסוערים. 26 אנשים יתעלפו מאימה ופחד מפני המאורעות שיבואו על העולם, משום שכוחות השמים יזדעזעו. 27 ואז יראו אנשי הארץ את בן-האדם בא בענן, בגבורה ובכבוד גדול.[a] 28 כאשר יתחילו כל הדברים האלה להתרחש, התעודדו והרימו את ראשכם, כי ישועתכם קרובה!"

29 אחר כך סיפר להם ישוע את המשל הבא: "הביטו בעץ התאנה או בכל עץ אחר. 30 כאשר העץ מלבלב יודעים אתם שקרב הקיץ בלי שיאמרו לכם זאת. 31 כך, כאשר תראו את התרחשות המאורעות האלה, דעו שמלכות האלוהים קרובה.

32 "אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. 33 השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו.

34 "היזהרו לכם - אל תאבדו את הראש בשכרות, בבזבזנות, בתענוגות ובדאגות מחייה, פן יבוא עליכם היום ההוא במפתיע, כמלכודת. 35 היום ההוא יבוא על כל יושבי תבל! 36 משום כך שימרו תמיד על ערנותכם, והתפללו שאלוהים יעניק לכם כוח לצאת בשלום מכל העתיד להתרחש, ולהתייצב לפני בן-האדם." יום-יום הלך ישוע ללמד בבית-המקדש, והעם היה מתאסף בהמונים משעות הבוקר המוקדמות כדי להקשיב לדבריו. בלילות נהג ישוע ללכת לישון על הר הזיתים.

כב בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם - דבר שפחדו ממנו מאוד. באותה עת פיתה השטן את יהודה איש קריות, שהיה אחד משנים-עשר תלמידי ישוע. יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית- המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית-המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים.

בהגיע חג הפסח, בו מקריבים זבח, שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר.

"היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?" שאלו את ישוע.

10 "בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים," השיב ישוע. "לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס 11 ואמרו לבעל הבית: 'רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר.' 12 הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה."

13 פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר.

14 מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן.

15 "נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר," פתח ישוע ואמר: 16 "אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר יתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים."

17 לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר: "קחו את היין ושתו ממנו כולכם.

18 דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים."

19 לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), ברך, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר: "זהו גופי הניתן בעדכם. איכלו אותו לזיכרוני." 20 בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר: "זהו הדם אשר נשפך למען רבים, כדי לחתום את הברית החדשה בין אלוהים לבני-האדם. 21 אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי. 22 אמנם נגזר עלי למות, אבל אוי לאיש שיסגיר אותי!"

23 התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה.

24 בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר.

25 אמר להם ישוע: "בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. 26 אולם אצלכם המצב שונה: מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. 27 ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת.

28 "מאחר ששמרתם לי אמונים על-אף הצרות והקשיים, 29 ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות 30 לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כיסאות לשפוט את שנים-עשר שבטי ישראל."

31 "שמעון, שמעון," המשיך האדון, "השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה. 32 אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך."

33 "אדוני," קרא שמעון פטרוס, "אני מוכן ללכת איתך לבית-הסוהר ואף למות איתך!"

34 אולם ישוע ענה: "פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל.

35 "כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?" המשיך ישוע.

"לא חסר לנו דבר," השיבו.

36 "אבל עכשיו," אמר להם ישוע, "למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב - שימכור את מעילו ויקנה אחת. 37 כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי[b]: 'הוא נימנה בין פושעים.' כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו."

38 "אדון," קראו התלמידים, "יש לנו כאן שתי חרבות."

"אלה מספיקות לכם," השיב ישוע.

39 לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו. 40 בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו: "התפללו שלא תבואו לידי ניסיון." 41 ישוע התרחק מתלמידיו מרחק-מה, כרע על ברכיו והתפלל: 42 "אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני." 43 לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו. 44 בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות. 45 כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות.

46 "מדוע אתם ישנים?" שאל ישוע. "קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון."

47 בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו, 48 אולם ישוע אמר לו: "יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן-האדם?"

49 כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע: "אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו? 50 ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול.

51 ישוע עצר בעדם ואמר: "הניחו להם לעשות את שלהם." לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה. 52 ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית-המקדש והזקנים שבאו לאסרו: 'מדוע אתם באים אלי במקלות ובחרבות, האם אני גנב או שודד? 53 מדוע לא אסרתם אותי בבית-המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך."

54 הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק-מה, 55 אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה.

56 משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה: "האיש הזה היה עם ישוע!"

57 פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה: "אישה, איני מכיר אותו כלל!"

58 כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס. "אתה ודאי אחד מהם!" אמר. "מה פתאום," הכחיש פטרוס, "אינני אחד מהם!"

59 כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף: "אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל."

60 פטרוס הכחיש שוב: "בן-אדם, איני יודע על מה אתה מדבר..." לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול. 61 באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון: "לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים." 62 הוא יצא מהחצר ומירר בבכי.

63 החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו. 64 הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג: "נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?" 65 הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו.

66 למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם.

67 "האם אתה באמת המשיח?" שאלו אותו.

אך ישוע השיב: "אם אגיד לכם, לא תאמינו לי, 68 ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי. 69 אולם עוד מעט בן-האדם ישב לימין גבורת האלוהים."

70 "אם כך, בן-אלוהים אתה?"

"אתם אמרתם שאני הוא" השיב ישוע.

71 "איננו זקוקים לעדויות נוספות!" הם קראו. "במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!"


  1. הבשורה על-פי לוקס 21:27 דניאל ז 13- 14
  2. הבשורה על-פי לוקס 22:37 ישעיה נג 12
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references