Bible Book List

Luke 12-13 New American Standard Bible (NASB)

God Knows and Cares

12 Under these circumstances, after [a]so many thousands of [b]people had gathered together that they were stepping on one another, He began saying to His disciples first of all, Beware of the leaven of the Pharisees, which is hypocrisy. But there is nothing covered up that will not be revealed, and hidden that will not be known. Accordingly, whatever you have said in the dark will be heard in the light, and what you have [c]whispered in the inner rooms will be proclaimed upon the housetops.

“I say to you, My friends, do not be afraid of those who kill the body and after that have no more that they can do. But I will [d]warn you whom to fear: fear the One who, after He has killed, has authority to cast into [e]hell; yes, I tell you, fear Him! Are not five sparrows sold for two [f]cents? Yet not one of them is forgotten before God. Indeed, the very hairs of your head are all numbered. Do not fear; you are more valuable than many sparrows.

“And I say to you, everyone who confesses Me before men, the Son of Man will confess him also before the angels of God; but he who denies Me before men will be denied before the angels of God. 10 And everyone who [g]speaks a word against the Son of Man, it will be forgiven him; but he who blasphemes against the Holy Spirit, it will not be forgiven him. 11 When they bring you before the synagogues and the rulers and the authorities, do not worry about how or what you are to speak in your defense, or what you are to say; 12 for the Holy Spirit will teach you in that very hour what you ought to say.”

Covetousness Denounced

13 Someone [h]in the crowd said to Him, “Teacher, tell my brother to divide the family inheritance with me.” 14 But He said to him, Man, who appointed Me a judge or arbitrator over you?” 15 Then He said to them, Beware, and be on your guard against every form of greed; for not even when one has an abundance does his life consist of his possessions.” 16 And He told them a parable, saying, “The land of a rich man was very productive. 17 And he began reasoning to himself, saying, ‘What shall I do, since I have no place to store my crops?’ 18 Then he said, ‘This is what I will do: I will tear down my barns and build larger ones, and there I will store all my grain and my goods. 19 And I will say to my soul, “Soul, you have many goods laid up for many years to come; take your ease, eat, drink and be merry.”’ 20 But God said to him, ‘You fool! This very night [i]your soul is required of you; and now who will own what you have prepared?’ 21 So is the man who stores up treasure for himself, and is not rich toward God.”

22 And He said to His disciples, For this reason I say to you, [j]do not worry about your [k]life, as to what you will eat; nor for your body, as to what you will put on. 23 For life is more than food, and the body more than clothing. 24 Consider the ravens, for they neither sow nor reap; they have no storeroom nor barn, and yet God feeds them; how much more valuable you are than the birds! 25 And which of you by worrying can add a single [l]hour to his [m]life’s span? 26 If then you cannot do even a very little thing, why do you worry about other matters? 27 Consider the lilies, how they grow: they neither toil nor spin; but I tell you, not even Solomon in all his glory clothed himself like one of these. 28 But if God so clothes the grass in the field, which is alive today and tomorrow is thrown into the furnace, how much more will He clothe you? You men of little faith! 29 And do not seek what you will eat and what you will drink, and do not keep worrying. 30 For [n]all these things the nations of the world eagerly seek; but your Father knows that you need these things. 31 But seek His kingdom, and these things will be added to you. 32 Do not be afraid, little flock, for your Father has chosen gladly to give you the kingdom.

33 Sell your possessions and give to charity; make yourselves money belts which do not wear out, an unfailing treasure in heaven, where no thief comes near nor moth destroys. 34 For where your treasure is, there your heart will be also.

Be in Readiness

35 [o]Be dressed in readiness, and keep your lamps lit. 36 Be like men who are waiting for their master when he returns from the wedding feast, so that they may immediately open the door to him when he comes and knocks. 37 Blessed are those slaves whom the master will find on the alert when he comes; truly I say to you, that he will gird himself to serve, and have them recline at the table, and will come up and wait on them. 38 Whether he comes in the [p]second watch, or even in the [q]third, and finds them so, blessed are those slaves.

39 But [r]be sure of this, that if the head of the house had known at what hour the thief was coming, he would not have allowed his house to be [s]broken into. 40 You too, be ready; for the Son of Man is coming at an hour that you do not [t]expect.”

41 Peter said, “Lord, are You addressing this parable to us, or to everyone else as well?” 42 And the Lord said, Who then is the faithful and sensible steward, whom his master will put in charge of his [u]servants, to give them their rations at the proper time? 43 Blessed is that slave whom his [v]master finds so doing when he comes. 44 Truly I say to you that he will put him in charge of all his possessions. 45 But if that slave says in his heart, ‘My master [w]will be a long time in coming,’ and begins to beat the slaves, both men and women, and to eat and drink and get drunk; 46 the master of that slave will come on a day when he does not expect him and at an hour he does not know, and will cut him in pieces, and assign him a place with the unbelievers. 47 And that slave who knew his master’s will and did not get ready or act in accord with his will, will receive many lashes, 48 but the one who did not know it, and committed deeds worthy of [x]a flogging, will receive but few. From everyone who has been given much, much will be required; and to whom they entrusted much, of him they will ask all the more.

Christ Divides Men

49 “I [y]have come to cast fire upon the earth; and [z]how I wish it were already kindled! 50 But I have a baptism to [aa]undergo, and how distressed I am until it is accomplished! 51 Do you suppose that I came to grant peace on earth? I tell you, no, but rather division; 52 for from now on five members in one household will be divided, three against two and two against three. 53 They will be divided, father against son and son against father, mother against daughter and daughter against mother, mother-in-law against daughter-in-law and daughter-in-law against mother-in-law.”

54 And He was also saying to the crowds, When you see a cloud rising in the west, immediately you say, ‘A shower is coming,’ and so it turns out. 55 And when you see a south wind blowing, you say, ‘It will be a hot day,’ and it turns out that way. 56 You hypocrites! You know how to analyze the appearance of the earth and the sky, but [ab]why do you not analyze this present time?

57 “And why do you not even on your own initiative judge what is right? 58 For while you are going with your opponent to appear before the magistrate, on your way there make an effort to [ac]settle with him, so that he may not drag you before the judge, and the judge turn you over to the officer, and the officer throw you into prison. 59 I say to you, you will not get out of there until you have paid the very last [ad]cent.”

Call to Repent

13 Now on the same occasion there were some present who reported to Him about the Galileans whose blood Pilate had [ae]mixed with their sacrifices. And Jesus said to them, Do you suppose that these Galileans were greater sinners than all other Galileans because they suffered this fate? I tell you, no, but unless you [af]repent, you will all likewise perish. Or do you suppose that those eighteen on whom the tower in Siloam fell and killed them were worse [ag]culprits than all the men who live in Jerusalem? I tell you, no, but unless you repent, you will all likewise perish.”

And He began telling this parable: “A man had a fig tree which had been planted in his vineyard; and he came looking for fruit on it and did not find any. And he said to the vineyard-keeper, ‘Behold, for three years I have come looking for fruit on this fig tree [ah]without finding any. Cut it down! Why does it even use up the ground?’ And he answered and said to him, ‘Let it alone, sir, for this year too, until I dig around it and put in fertilizer; and if it bears fruit next year, fine; but if not, cut it down.’”

Healing on the Sabbath

10 And He was teaching in one of the synagogues on the Sabbath. 11 And there was a woman who for eighteen years had had a sickness caused by a spirit; and she was bent double, and could not straighten up at all. 12 When Jesus saw her, He called her over and said to her, “Woman, you are freed from your sickness.” 13 And He laid His hands on her; and immediately she was made erect again and began glorifying God. 14 But the synagogue official, indignant because Jesus had healed on the Sabbath, began saying to the crowd in response, “There are six days in which work should be done; so come during them and get healed, and not on the Sabbath day.” 15 But the Lord answered him and said, “You hypocrites, does not each of you on the Sabbath untie his ox or his donkey from the stall and lead him away to water him? 16 And this woman, a daughter of Abraham as she is, whom Satan has bound for eighteen long years, should she not have been released from this bond on the Sabbath day?” 17 As He said this, all His opponents were being humiliated; and the entire crowd was rejoicing over all the glorious things being done by Him.

Parables of Mustard Seed and Leaven

18 So He was saying, What is the kingdom of God like, and to what shall I compare it? 19 It is like a mustard seed, which a man took and threw into his own garden; and it grew and became a tree, and the birds of the [ai]air nested in its branches.”

20 And again He said, To what shall I compare the kingdom of God? 21 It is like leaven, which a woman took and hid in three [aj]pecks of flour until it was all leavened.”

Teaching in the Villages

22 And He was passing through from one city and village to another, teaching, and proceeding on His way to Jerusalem. 23 And someone said to Him, “Lord, are there just a few who are being saved?” And He said to them, 24 Strive to enter through the narrow door; for many, I tell you, will seek to enter and will not be able. 25 Once the head of the house gets up and shuts the door, and you begin to stand outside and knock on the door, saying, ‘Lord, open up to us!’ then He will answer and say to you, ‘I do not know where you are from.’ 26 Then you will begin to say, ‘We ate and drank in Your presence, and You taught in our streets’; 27 and He will say, ‘I tell you, I do not know where you are from; depart from Me, all you evildoers.’ 28 In that place there will be weeping and gnashing of teeth when you see Abraham and Isaac and Jacob and all the prophets in the kingdom of God, but yourselves being thrown out. 29 And they will come from east and west and from north and south, and will recline at the table in the kingdom of God. 30 And behold, some are last who will be first and some are first who will be last.”

31 Just at that time some Pharisees approached, saying to Him, “Go away, leave here, for Herod wants to kill You.” 32 And He said to them, “Go and tell that fox, ‘Behold, I cast out demons and perform cures today and tomorrow, and the third day I [ak]reach My goal.’ 33 Nevertheless I must journey on today and tomorrow and the next day; for it cannot be that a prophet would perish outside of Jerusalem. 34 O Jerusalem, Jerusalem, the city that kills the prophets and stones those sent to her! How often I wanted to gather your children together, just as a hen gathers her brood under her wings, and you would not have it! 35 Behold, your house is left to you desolate; and I say to you, you will not see Me until the time comes when you say, ‘Blessed is He who comes in the name of the Lord!’”


  1. Luke 12:1 Lit myriads
  2. Luke 12:1 Lit the crowd
  3. Luke 12:3 Lit spoken in the ear
  4. Luke 12:5 Or show
  5. Luke 12:5 Gr Gehenna
  6. Luke 12:6 Gr assaria, the smallest of copper coins
  7. Luke 12:10 Lit will speak
  8. Luke 12:13 Lit out of
  9. Luke 12:20 Lit they are demanding your soul from you
  10. Luke 12:22 Or stop being worried
  11. Luke 12:22 Lit soul
  12. Luke 12:25 Lit cubit (approx 18 in.)
  13. Luke 12:25 Or height
  14. Luke 12:30 Or these things all the nations of the world
  15. Luke 12:35 Lit Let your loins be girded
  16. Luke 12:38 I.e. 9 p.m. to midnight
  17. Luke 12:38 I.e. midnight to 3 a.m.
  18. Luke 12:39 Lit know
  19. Luke 12:39 Lit dug through
  20. Luke 12:40 Lit think, suppose
  21. Luke 12:42 Lit service
  22. Luke 12:43 Or lord
  23. Luke 12:45 Lit is delaying to come
  24. Luke 12:48 Lit blows
  25. Luke 12:49 Or came
  26. Luke 12:49 Lit what do I wish if...?
  27. Luke 12:50 Lit be baptized with
  28. Luke 12:56 Lit how
  29. Luke 12:58 Lit be released from him
  30. Luke 12:59 Gr lepton; i.e. 1/128 of a denarius
  31. Luke 13:1 I.e. shed along with
  32. Luke 13:3 Or are repentant
  33. Luke 13:4 Lit debtors
  34. Luke 13:7 Lit and I do not find
  35. Luke 13:19 Or sky
  36. Luke 13:21 Gr sata
  37. Luke 13:32 Or am perfected
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי לוקס 12-13 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

יב בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר: "היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי-אפשר להסתיר לנצח, כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים!

"ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום!

"מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים-שלושה שקלים? אף-על-פי-כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.

"אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני-האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. אולם מי שמתכחש לי לפני בני-אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. 10 ובכל זאת, מי שידבר נגד בן-האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם.

11 "כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי-הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, 12 כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים."

13 איש אחד מהקהל קרא אל ישוע: "רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו."

14 אולם ישוע השיב: "מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? 15 היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו."

16 ישוע סיפר להם את המשל הבא: "לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. 17 אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. 18 'אני יודע מה עלי לעשות!' קרא האיש. 'אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. 19 אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה.' 20 "אבל אלוהים אמר לו: 'שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?' 21 כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על-פני האדמה ולא בשמים.

22 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, 23 כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. 24 קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף-על-פי-כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! 25 מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד מילימטר לקומתכם? 26 אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר?

27 "הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף-על-פי-כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יפה מהן! 28 ואם אלוהים מלביש את פרי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? 29 אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. 30 בני-אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום-יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. 31 דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום-יום את כל צרכיכם.

32 "אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו. 33 מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו. 34 במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם.

35 "היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק – 36 כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד. 37 שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם. 38 אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו.

39 "אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. 40 גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן-האדם יבוא בשעה בלתי צפויה."

41 "אדון," פתח פטרוס בשאלה, "האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?"

42 "משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם," השיב האדון. 43 "אם אדוניו ישוב וימצא כי מילא את תפקידו בנאמנות, הוא יברך אותו 44 ויגמול לו על נאמנותו – אדוניו ימנה אותו כאחראי על כל רכושו.

45 "אבל אם יחשוב האדם בלבו: 'אדוני יכול לשוב בעוד זמן רב.' ובינתיים יכה את העבדים והשפחות שנמסרו להשגחתו, ויבלה את זמנו באכילה, בשתייה ובהוללות – 46 אדוניו ישוב במפתיע, יפטר אותו מתפקידו ויחליט שמקומו בין המרדנים והבלתי-נאמנים. 47 הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה.

48 "לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים.

49 "באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם. 50 טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה. 51 אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת, 52 מעתה ואילך תפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך. 53 אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה."

54 ישוע פנה אל ההמון ואמר: "כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים: 'עומד לרדת גשם.' ואתם צודקים. 55 כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים: 'יהיה חמסין'. ואתם צודקים. 56 צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים. 57 מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון? 58 "כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית-המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא. 59 ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!"

יג אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית-המקדש.

"האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?" שאל ישוע. "ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם.

"ומה בנוגע לשמונה-עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם שלהם."

ישוע סיפר להם את המשל הבא: "אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. לבסוף אמר לגנן: 'חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה.'

"'חכה עוד שנה אחת, אדוני,' ביקש הגנן. 'אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה.'"

10 בשבת אחת כשלימד ישוע בבית-הכנסת, 11 ראה אישה שהייתה בעלת-מום במשך שמונה-עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף.

12 ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה: "אישה, הרפאי ממחלתך!" 13 הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים.

14 ראש בית-הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת. "שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!" קרא בזעם אל הקהל. "בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!"

15 "צבוע שכמוך!" הייתה תשובתו של האדון. "אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? 16 והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה-עשרה שנים?"

17 דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל.

18 ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים: "כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? 19 מלכות האלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו. מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו."

22 בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. 23 פעם שאל מישהו את ישוע: "אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?"

השיב לו ישוע: "הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל-הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו: 'אדוננו, פתח לנו בבקשה.' הוא יענה לכם: 'אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?'

26 "'אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו,' תגידו. 27 והוא ישיב: 'אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!'

28 "אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. 29 מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. 30 דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים."

31 באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו: "המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!"

32 ישוע השיב להם: "לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. 33 כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים.

34 "ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים, פעמים רבות חפצתי לקבץ את בניך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא הנחתם לי. 35 והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו: 'ברוך הבא בשם ה'.'"

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references