Luke 1
New American Standard Bible
Introduction
1 Since many have undertaken to compile an account of the things [a](A)accomplished among us, 2 just as they were handed down to us by those who (B)from the beginning [b]were (C)eyewitnesses and [c](D)servants of (E)the [d]word, 3 it seemed fitting to me as well, (F)having [e]investigated everything carefully from the beginning, to write it out for you (G)in an orderly sequence, (H)most excellent (I)Theophilus; 4 so that you may know the exact truth about the [f]things you have been [g](J)taught.
John the Baptist’s Birth Foretold
5 (K)In the days of Herod, king of Judea, there was a priest named Zechariah, of the (L)division of [h]Abijah; and he had a wife [i]from the daughters of Aaron, and her name was Elizabeth. 6 They were both (M)righteous in the sight of God, walking (N)blamelessly in all the commandments and requirements of the Lord. 7 And yet they had no child, because Elizabeth was infertile, and they were both advanced in [j]years.
8 Now it happened that while (O)he was performing his priestly service before God in the appointed order of his division, 9 according to the custom of the priestly office, he was chosen by lot (P)to enter the temple of the Lord and burn incense. 10 And the whole multitude of the people were in prayer (Q)outside at the hour of the incense offering. 11 Now (R)an angel of the Lord appeared to him, standing to the right of the altar of incense. 12 Zechariah was troubled when he saw the angel, and (S)fear [k]gripped him. 13 But the angel said to him, “(T)Do not be afraid, Zechariah, for your prayer has been heard, and your wife Elizabeth will bear you a son, and (U)you shall [l]name him John. 14 You will have joy and gladness, and many will rejoice over his birth. 15 For he will be great in the sight of the Lord; and he will (V)drink no wine or liquor, and he will be filled with the Holy Spirit [m]while still in his mother’s womb. 16 And he will (W)turn many of the sons of Israel back to the Lord their God. 17 And it is he who will (X)go as a forerunner before Him in the spirit and power of (Y)Elijah, (Z)to turn the hearts of fathers back to their children, and the disobedient to the attitude of the righteous, to (AA)make ready a people prepared for the Lord.”
18 Zechariah said to the angel, “How will I know this? For (AB)I am an old man, and my wife is advanced in her [n]years.” 19 The angel answered and said to him, “I am (AC)Gabriel, who [o](AD)stands in the presence of God, and I was sent to speak to you and to bring you this good news. 20 And behold, you will be silent and unable to speak until the day when these things take place, because you did not believe my words, which will be fulfilled at their proper time.”
21 And meanwhile the people were waiting for Zechariah, and were wondering at his delay in the temple. 22 But when he came out, he was unable to speak to them; and they realized that he had seen a vision in the temple, and he repeatedly (AE)[p]made signs to them, and remained speechless. 23 When the days of his priestly service were concluded, he went back home.
24 Now after these days his wife Elizabeth became pregnant, and she kept herself [q]in seclusion for five months, saying, 25 “This is the way the Lord has dealt with me in the days when He looked with favor upon me, to (AF)take away my disgrace among people.”
Jesus’ Birth Foretold
26 Now in the sixth month the angel (AG)Gabriel was sent from God to a city in Galilee named (AH)Nazareth, 27 to (AI)a virgin [r]betrothed to a man whose name was Joseph, (AJ)of the [s]descendants of David; and the virgin’s name was [t]Mary. 28 And coming in, he said to her, “Greetings, favored one! The Lord [u]is with you.” 29 But she (AK)was very perplexed at this statement, and was pondering what kind of greeting this was. 30 And the angel said to her, “(AL)Do not be afraid, Mary, for you have found favor with God. 31 And behold, you will conceive in your womb and give birth to a son, and you (AM)shall name Him Jesus. 32 He will be great and will be called the Son of (AN)the Most High; and the Lord God will give Him (AO)the throne of His father David; 33 (AP)and He will reign over the house of Jacob forever, (AQ)and His kingdom will have no end.” 34 But Mary said to the angel, “How will this be, since I [v]am a virgin?” 35 The angel answered and said to her, “(AR)The Holy Spirit will come upon you, and the power of (AS)the Most High will overshadow you; for that reason also (AT)the [w]holy Child will be called (AU)the Son of God. 36 And behold, even your relative Elizabeth herself has conceived a son in her old age, and [x]she who was called infertile is now in her sixth month. 37 For (AV)nothing will be impossible with God.” 38 And Mary said, “Behold, the Lord’s bond-servant; may it be done to me according to your word.” And the angel departed from her.
Mary Visits Elizabeth
39 Now [y]at this time Mary set out and went in a hurry to (AW)the hill country, to a city of Judah, 40 and she entered the house of Zechariah and greeted Elizabeth. 41 When Elizabeth heard Mary’s greeting, the baby leaped in her womb, and Elizabeth was (AX)filled with the Holy Spirit. 42 And she cried out with a loud voice and said, “Blessed are you among women, and blessed is the fruit of your womb! 43 And [z]how has it happened to me that the mother of (AY)my Lord would come to me? 44 For behold, when the sound of your greeting reached my ears, the baby leaped in my womb for joy. 45 And (AZ)blessed is she who [aa]believed that there would be a fulfillment of what had been spoken to her [ab]by the Lord.”
Mary’s Song: The Magnificat
46 And Mary said:
“(BA)My soul [ac](BB)exalts the Lord,
47 And (BC)my spirit has rejoiced in (BD)God my Savior.
48 For (BE)He has had regard for the humble state of His bond-servant;
For behold, from now on all generations will [ad]call me (BF)blessed.
49 For the Mighty One has done great things for me;
And holy is His name.
50 (BG)And His mercy is to generation [ae]after generation
Toward those who fear Him.
51 (BH)He has done [af]mighty deeds with His arm;
He has scattered those who were proud in the [ag]thoughts of their hearts.
52 He has brought down rulers from their thrones,
And has (BI)exalted those who were humble.
53 (BJ)He has filled the hungry with good things,
And sent the rich away empty-handed.
54 He has given help to His servant Israel,
[ah]In remembrance of His mercy,
55 (BK)Just as He spoke to our fathers,
(BL)To Abraham and his [ai]descendants forever.”
56 Mary stayed with her about three months, and then returned to her home.
John the Baptist Is Born
57 Now the time [aj]had come for Elizabeth to give birth, and she gave birth to a son. 58 Her neighbors and her relatives heard that the Lord had [ak](BM)displayed His great mercy toward her; and they were rejoicing with her.
59 And it happened that on (BN)the eighth day they came to circumcise the child, and they were going to call him Zechariah, [al]after his father. 60 And yet his mother responded and said, “No indeed; but (BO)he shall be called John.” 61 And they said to her, “There is no one among your relatives who is called by this name.” 62 And they [am](BP)made signs to his father, as to what he wanted him called. 63 And he asked for a tablet and wrote [an]as follows, “(BQ)His name is John.” And they were all amazed. 64 (BR)And at once his mouth was opened and his tongue freed, and he began speaking in praise of God. 65 And fear came on all those who lived around them; and all these matters were being talked about in (BS)the entire hill country of Judea. 66 All who heard them kept them in mind, saying, “What then will this child turn out to be?” For indeed (BT)the hand of the Lord was with him.
Zechariah’s Prophecy
67 And his father Zechariah (BU)was filled with the Holy Spirit and (BV)prophesied, saying:
68 “(BW)Blessed be the Lord God of Israel,
For He has visited us and accomplished (BX)redemption for His people,
69 And has raised up a (BY)horn of salvation for us
In the house of (BZ)His servant David—
70 (CA)Just as He spoke by the mouth of His holy prophets (CB)from ancient times—
71 [ao](CC)Salvation (CD)from our enemies,
And from the hand of all who hate us;
72 (CE)To show mercy to our fathers,
(CF)And to remember His holy covenant,
73 (CG)The oath which He swore to our father Abraham,
74 To grant us that we, being rescued from the hand of our enemies,
Would serve Him without fear,
75 (CH)In holiness and righteousness before Him all our days.
76 And you, child, also will be called the (CI)prophet of (CJ)the Most High;
For you will go on (CK)before the Lord to (CL)prepare His ways;
77 To give His people the knowledge of salvation
[ap]By (CM)the forgiveness of their sins,
78 Because of the tender mercy of our God,
With which (CN)the Sunrise from on high will visit us,
79 (CO)To shine on those who sit in darkness and the shadow of death,
To guide our feet into the (CP)way of peace.”
80 (CQ)Now the child grew and was becoming strong in spirit, and he lived in the deserts until the day of his public appearance to Israel.
Read full chapterFootnotes
- Luke 1:1 Or on which there is full conviction
- Luke 1:2 Lit became
- Luke 1:2 Or ministers
- Luke 1:2 I.e., gospel
- Luke 1:3 Or followed
- Luke 1:4 Lit words
- Luke 1:4 Or orally instructed in
- Luke 1:5 Gr Abia
- Luke 1:5 I.e., of priestly descent
- Luke 1:7 Lit days
- Luke 1:12 Lit fell upon
- Luke 1:13 Lit call his name
- Luke 1:15 Lit still from his
- Luke 1:18 Lit days
- Luke 1:19 Lit stand beside
- Luke 1:22 Possibly gesturing or nodding to them
- Luke 1:24 Or hidden
- Luke 1:27 Unlike engagement, a betrothed couple was considered married, but did not yet live together
- Luke 1:27 Lit house
- Luke 1:27 Gr Mariam, Heb Miriam; so throughout Luke
- Luke 1:28 Or be
- Luke 1:34 Lit do not know a man
- Luke 1:35 Lit the holy one fathered
- Luke 1:36 Lit this is the sixth month for her who
- Luke 1:39 Lit in these days
- Luke 1:43 Lit from where this to me
- Luke 1:45 Or believed, because there will be
- Luke 1:45 Lit from
- Luke 1:46 Lit makes great
- Luke 1:48 Or consider
- Luke 1:50 Lit and
- Luke 1:51 Lit might
- Luke 1:51 Lit thought, attitude
- Luke 1:54 Lit So as to remember
- Luke 1:55 Lit seed
- Luke 1:57 Lit was fulfilled
- Luke 1:58 Lit magnified His mercy with her
- Luke 1:59 Lit after the name of
- Luke 1:62 I.e., gestured or nodded
- Luke 1:63 Lit saying
- Luke 1:71 Or Deliverance
- Luke 1:77 Or Consisting in
הבשורה על-פי לוקס 1
Habrit Hakhadasha/Haderekh
א תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, 2 על- פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. 3 גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, 4 כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת.
5 בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה[a] – ממשרתי בית-המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. 6 זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים , אשר אהבו את ה' ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. 7 אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים.
11 לפתע נראה מלאך ה' אל זכריה מימין למזבח הקטורת. 12 זכריה נבהל ונמלא פחד.
13 "אל תירא, זכריה," הרגיע אותו המלאך. "באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו 'יוחנן'. 14 לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, 15 כי ה' הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. 16 יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה' אלוהיהם. 17 הוא ילך לפני ה' ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון." 18 "כיצד אדע שדבריך נכונים"?" שאל זכריה. "הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה."
19 "אני המלאך גבריאל!" השיב המלאך. "אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. 20 דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!"
21 האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. 22 לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. 23 זכריה נשאר בבית-המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו.
24 כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים.
25 "מה טוב הוא אלוהים!" קראה אלישבע בשמחה רבה. "ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!"
26 בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, 27 אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית-דוד.
28 גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה: "שלום לך ,אשת חן, ה' עמך!"
29 מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון.
30 "אל תפחדי, מרים," הרגיע אותה המלאך, "כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. 31 בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם 'ישוע' תקראי לו. 32 הוא יהיה רם-מעלה וייקרא בן-אלוהים. ה' ייתן לו את כסא דוד אביו, 33 והוא ימלוך על עם-ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם." 34 "כיצד אוכל ללדת?" שאלה מרים בתמיהה. "הרי אני בתולה!" 35 השיב לה המלאך: "רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן-אלוהים." 36 המלאך המשיך: "לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה 'העקרה' – וגם היא תלד בן! 37 כי אין דבר בלתי אשפרי לאלוהים".
38 "הנני שפחתך, אדוני," אמרה מרים בענווה, "ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך." לאחר מכן נעלם המלאך.
42 "ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!" פרצה אלישבע בקריאת שמחה. 43 "מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? 44 התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! 45 אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו."
46 השיבה מרים:
"ברכי נפשי את ה';
47 אגיל ואשמח באלוהים מושיעי!
48 כי עשה חסד עם שפחתו,
ומעתה יברכוני כל הדורות.
49 גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו.
50 מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו.
51 בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה,
הפר מזימות גאים ורשעים,
52 והוריד שליטים מכיסאם.
אולם את השפלים והנחותים הוא רומם!
53 את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב!
ולא שכח כי הבטיח לאבותינו
- לאברהם ולזרעו –
לרחם על ישראל לעולם ועד!"
56 מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. 57 בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. 58 השמועה על החסד שעשה איתה ה' התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה.
59 ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית-המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא "זכריה" – על שם אביו, 60 אולם אלישבע אמרה: "לא, שם התינוק יוחנן!"
61 "יוחנן?" התפלאו האורחים. "אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה". 62 הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק.
63 זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו: "שם הילד יוחנן". 64 באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים.
65 כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. 66 כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו: "מעניין למה נועד הילד הזה." כי היה ברור להם שאלוהים איתו.
67 לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה:
68 "ברוך ה' אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו.
69 ה' שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו –
70 כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב –
71 כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו.
76 "ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך.
77 אתה תלמד את בני-ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על-ידי סליחת חטאיהם.
78 "בזכות אהבתו, רחמיו וטוב-לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום,
79 כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום."
80 הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם-ישראל.
Read full chapterFootnotes
- הבשורה על-פי לוקס 1:5 הכוהנים הרבים במקדש חולקו לעשרים-וארבע מחלקות (ראה דברי הימים א פרק כד). כל מחלקה שרתה בתורנות פעמיים בשנה למשך שבוע בכל פעם. מחלקת אביה הייתה המחלקה השמינית.
New American Standard Bible®, Copyright © 1960, 1971, 1977, 1995, 2020 by The Lockman Foundation. All rights reserved.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.