Bible Book List

Luke 14 1599 Geneva Bible (GNV)

14 The dropsy healed on the Sabbath. 8 The chief place: at banquets. 12 The poor must be called to our feasts. 16 Of those that were bid to the great supper. 23 Some compelled to come in. 28 One about to build a tower.

And [a]it came to pass that when he was entered into the house of [b]one of the chief Pharisees on the Sabbath day, to eat bread, they watched him.

And behold, there was a certain man before him, which had the dropsy.

Then Jesus answering, spake unto the Lawyers and Pharisees, saying, Is it lawful to heal on the Sabbath day?

And they held their peace. Then he took him, and healed him, and let him go,

And answered them, saying, Which of you shall have an ass, or an ox fallen into a pit, and will not straightway pull him out on the Sabbath day?

And they could not answer him again to those things.

[c]He spake also a parable to the guests, when he marked how they chose out the chief rooms, and said unto them,

When thou shalt be bidden of any man to a wedding, set not thyself down in the chiefest place, lest a more honorable man than thou be bidden of him,

And he that bade both him and thee, come, and say to thee, Give this man room, and thou then begin with shame to take the lowest room.

10 But when thou art bidden, go and sit down in the lowest room, that when he that bade thee, cometh, he may say unto thee, Friend, sit up higher: then shalt thou have worship in the presence of them that sit at table with thee.

11 For whosoever exalteth himself, shall be brought low, and he that humbleth himself, shall be exalted.

12 [d]Then said he also to him that had bidden him, When thou makest a dinner or a supper, call not thy friends, nor thy brethren, neither thy kinsmen, nor the rich neighbors, lest they also bid thee again, and a recompense be made thee.

13 But when thou makest a feast, call the poor, the maimed, the lame and the blind,

14 And thou shalt be blessed, because they cannot recompense thee: for thou shalt be recompensed at the resurrection of the just.

15 ¶ Now when one of them that sat at table heard these things, he said unto him, Blessed is he that eateth bread in the kingdom of God.

16 Then said he to him, A certain man made a great supper, and bade many,

17 And sent his servant at supper time to say to them that were bidden, Come: for all things are now ready.

18 [e]But they all with [f]one mind began to make excuse: The first said unto him, I have bought a farm, and I must needs go out and see it: I pray thee have me excused.

19 And another said, I have bought five yoke of oxen, and I go to prove them: I pray thee have me excused.

20 And another said, I have married a wife, and therefore I cannot come.

21 So that servant returned, and showed his master these things. Then was the good man of the house angry, and said to his servant, Go out quickly into the [g]streets and lanes of the city, and bring in hither the poor, and the maimed, and the halt, and the blind.

22 And the servant said, Lord, it is done as thou hast commanded, and yet there is room.

23 Then the master said to the servant, Go out into the highways, and hedges, and compel them to come in, that mine house may be filled.

24 For I say unto you, that none of those men which were bidden, shall taste of my supper.

25 [h]Now there went great multitudes with him, and he turned and said unto them,

26 If any man come to me, and [i]hate not his father, and mother, and wife, and children, and brethren, and sisters: yea, and his own life also, he cannot be my disciple.

27 [j]And whosoever beareth not his cross, and cometh after me, cannot be my disciple.

28 For which of you minding to build a tower, [k]sitting not down before, and counteth the cost, whether he have sufficient to perform it,

29 Lest that after he hath laid the foundation, and is not able to perform it, all that behold it, begin to mock him,

30 Saying, This man began to build, and was not able to make an end.

31 Or what King going to make war against another King, sitteth not down first, and taketh counsel, whether he be able with ten thousand, to meet him that cometh against him with twenty thousand?

32 Or else while he is yet a great way off, he sendeth an ambassage, and desireth peace.

33 So likewise, whosoever he be of you, that forsaketh not all that he hath, he cannot be my disciple.

34 [l]Salt is good: but if salt have lost his savor, wherewith shall it be salted?

35 It is neither meet for the land, nor yet for the dunghill, but men cast it out. He that hath ears to hear, let him hear.


  1. Luke 14:1 The Law of the very Sabbath ought not to hinder the offices of charity.
  2. Luke 14:1 Either one of the Elders, whom they called the Sanhedrin, or one of the chiefs of the Synagogue, John 7:48, for this word Pharisee was the name of a sect, though it appears by the whole history that the Pharisees were in great credit.
  3. Luke 14:7 The reward of pride is ignomy and the reward of true modesty is glory.
  4. Luke 14:12 Against them which lavish out their goods either ambitiously, or for hope of recompence, whereas Christian charity respecteth only the glory of God, and the profit of our neighbor.
  5. Luke 14:18 The most part even of them to whom God hath revealed himself are so mad, that such helps as they have received of God, they willingly turn into lets and hindrances.
  6. Luke 14:18 As of set purpose, and a thing agreed upon before, for though they allege several causes, yet all of them agree in this, that they have their excuses, that they may not come to supper.
  7. Luke 14:21 Wide and broad quarters.
  8. Luke 14:25 Even those affections, which are of themselves worthy of praise and commendation, must be ruled and ordered, that godliness may have the upper hand and preeminence.
  9. Luke 14:26 If the matter stands between God and him, as Theophylact saith: and therefore these words are not spoken simply, but by comparison.
  10. Luke 14:27 The true followers of Christ must at once build and fight, and therefore be ready and prepared to suffer all kinds of miseries.
  11. Luke 14:28 At home, and casteth all his costs before he begin the work.
  12. Luke 14:34 The disciples of Christ must be wise, both for themselves and for others: otherwise they become the most foolish of all.
1599 Geneva Bible (GNV)

Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.

הבשורה על-פי לוקס 14 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

יד מנהיג פרושי אחד הזמין את ישוע לסעוד בביתו בשבת. האורחים האחרים שהיו בבית הפרוש הביטו בישוע בתשומת לב מרובה, כי רצו לראות אם ירפא איש חולה שהיה איתם. לאיש הייתה מחלה שמנפחת את הגוף בגלל עודף נוזלים. ישוע פנה אל הפרושים ואל חכמי-התורה ושאל: "האם מותר לרפא חולה בשבת או אסור?" משלא ענו לשאלתו אחז ישוע ביד החולה, ריפא אותו ושלח אותו לדרכו.

לאחר מכן פנה ישוע אל הנוכחים ואמר: "מי מכם אינו עובד בשבת? אם החמור או השור שלכם ייפול בשבת לתוך באר, לא ימהר לחלץ אותו?" גם הפעם לא השיבו לו. ישוע שם לב לכך שכל אחד מהאורחים בבית הפרוש השתדל לתפוס מקום ישיבה מכובד, ולכן אמר להם: "אם הוזמנת לחתונה, אל תשב בראש השולחן, שמא יבוא אורח חשוב ממך, ואז יבוא המארח ויבקש ממך לפנות את מקומך לאורח הנכבד. בבושת פנים תאלץ לקום ולשבת בפינה, היכן שנותר כיסא פנוי.

10 "נהג כך: בבואך לחתונה שב בפינה. כשיראה אותך המארח הוא יבוא ויאמר: 'ידידי היקר, מדוע אתה יושב בפינה? עליך לשבת במקום נכבד יותר!' וכך תכובד לעיני כל האורחים. 11 כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד." 12 לאחר מכן פנה ישוע אל מארחו ואמר: "כשאתה עורך סעודה אל תזמין את חבריך, אחיך, קרוביך או שכניך העשירים, כי יש להניח שהם יזמינו אותך לסעוד בביתם, וכך תקבל את גמולך המלא. 13 הזמן במקומם את העניים, הצולעים, בעלי המום והעיוורים. 14 אמנם אין באפשרותם להשיב לך כגמולך, אך בתחיית המתים אלוהים עצמו ישלם ויגמול לך ולכל עושה טוב."

15 אחד מהמסובים, שהקשיב בתשומת לב לדברי ישוע, קרא: "זכות גדולה היא להשתתף בסעודת מלכות האלוהים!"

16 ישוע ענה לו במשל: "איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אורחים רבים. 17 כאשר הושלמו ההכנות שלח את עבדו להודיע למוזמנים שהסעודה מוכנה. 18 אך כל אחד מהמוזמנים מצא תירוץ וסיבה שלא לבוא. האחד אמר: 'אני באמת מצטער שאיני יכול לבוא, זה עתה קניתי חלקת אדמה ואני מוכרח ללכת לבדוק אותה.' 19 השני אמר: 'הבוקר קניתי חמישה צמדי שוורים, ואני מוכרח ללכת לראות איך הם עובדים, קבל בבקשה את התנצלותי.' 20 השלישי בדיוק נשא אישה, ולכן לא השתתף בסעודה.

21 "העבד חזר אל אדוניו ומסר לו את דברי המוזמנים השונים. אדוניו התרגז מאוד וביקש מהעבד למהר אל הרחובות ואל הסמטאות ולהזמין את העניים, בעלי המום, העיוורים והפיסחים. 22 העבד מילא את רצון אדוניו, אך עדיין היה מקום לאורחים נוספים.

23 "'לך אל הסמטאות, אל השבילים ואל מקומות-מחבוא,' אמר בעל הבית לעבדו, 'והפצר בקבצנים ובנוודים לבוא לסעודה, כדי שהבית יתמלא עד אפס מקום. 24 איש מהמוזמנים הראשונים לא יטעם מהסעודה שלי!'"

25 כשהלך אחריו קהל גדול, פנה ישוע לאחור ודיבר אל האנשים: 26 "מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו לאהוב אותי יותר מאשר את אביו, אמו, אשתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו – אפילו יותר מחייו – אחרת לא יוכל להיות תלמיד שלי. 27 מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי. 28 "עליכם לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. אם ברצונך לבנות בית, האם לא תשב תחילה ותחשב את המחיר, כדי לראות אם יש באפשרותך להשלים את הבנייה? 29 אם לא תחשב את המחיר תיווכח, לאחר שתניח את היסודות, שאין לך מספיק כסף ולא תוכל להשלים את הבניין. כל מי שיראה את המבנה הלא-גמור ילעג לך ויאמר: 30 'האיש הזה התחיל לבנות בית, אבל הפסיק באמצע משום שלא היה מספיק כסף!'

31 "או איזה מלך יאיים במלחמה נגד מלך אחר, לפני שיישב תחילה וישקול בכובד ראש אם צבאו המונה 10,000 חיילים, מסוגל להביס את 20,000 חיילי האויב? 32 אם יגיע למסקנה שאין לו סיכוי לנצח הוא ישלח אל יריבו שליחים, לפני שיהיה מאוחר מדי, ויבקש לערוך משא ומתן לשלום. 33 גם אתם צריכים לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. מי שאינו מוכן לוותר על כל רכושו למעני לא יוכל להיות תלמידי.

34 "מלח הוא דבר מועיל, אבל אם הוא מאבד את מליחותו, כיצד ניתן להשיב לו את טעמו? 35 מלח חסר-טעם אינו מביא כל תועלת – אי-אפשר להשתמש בו אפילו כדשן. מי שמסוגל לשמוע שיקשיב."

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references