The Lord’s Supper

13 Now before the Feast of (A)the Passover, Jesus, knowing that (B)His hour had come that He would depart from this world (C)to the Father, having loved His own who were in the world, He loved them [a]to the end. And during supper, (D)the devil having already put into the heart of (E)Judas Iscariot, the son of Simon, to betray Him, Jesus, (F)knowing that the Father had handed all things over to Him, and that (G)He had come forth from God and was going back to God, *got up from supper and *laid His outer garments aside; and He took a towel and (H)tied it around Himself.

Jesus Washes the Disciples’ Feet

Then He *poured water into the basin, and began (I)washing the disciples’ feet and wiping them with the towel which He had tied around Himself. So He *came to Simon Peter. He *said to Him, “Lord, You are washing my feet?” Jesus answered and said to him, “What I am doing, you do not realize right now, but you will understand (J)later.” Peter *said to Him, “Never shall You wash my feet!” Jesus answered him, (K)If I do not wash you, (L)you have no [b]place with Me.” Simon Peter *said to Him, “Lord, then wash not only my feet, but also my hands and my head!” 10 Jesus *said to him, “He who has bathed needs only to wash his feet; otherwise he is completely clean. And (M)you are clean—but [c]not all of you.” 11 For (N)He knew the one who was betraying Him; it was for this reason that He said, “Not all of you are clean.”

12 Then, when He had washed their feet, and (O)taken His garments and reclined at the table again, He said to them, “Do you know what I have done for you? 13 You call Me (P)‘Teacher’ and (Q)‘Lord’; and [d]you are correct, for so I am. 14 So if I, (R)the Lord and the Teacher, washed your feet, you also ought to wash one another’s feet. 15 For I gave you (S)an example, so that you also would do just as I did for you. 16 Truly, truly I say to you, (T)a slave is not greater than his master, nor is (U)[e]one who is sent greater than the one who sent him. 17 If you know these things, you are (V)blessed if you do them. 18 (W)I am not speaking about all of you. I know the ones whom I have (X)chosen; but this is happening (Y)so that the Scripture may be fulfilled, ‘(Z)He who eats My bread has lifted up his heel against Me.’ 19 From now on (AA)I am telling you before it happens, so that when it does happen, you may believe that (AB)I am He. 20 Truly, truly I say to you, (AC)the one who [f]receives anyone I send, [g]receives Me; and the one who [h]receives Me [i]receives Him who sent Me.”

Jesus Predicts His Betrayal

21 When Jesus had said these things, He (AD)became troubled in spirit, and [j]testified and said, “Truly, truly I say to you that (AE)one of you will [k]betray Me.” 22 The disciples began looking at one another, (AF)at a loss to know of which one He was speaking. 23 Lying back on (AG)Jesus’ chest was one of His disciples, (AH)whom Jesus loved. 24 So Simon Peter *nodded to this disciple and *said to him, “Tell us who it is of whom He is speaking.” 25 He then simply (AI)leaned back on Jesus’ chest and *said to Him, “Lord, who is it?” 26 Jesus then *answered, “That man is the one for whom I shall dip the piece of bread and give it to him.” So when He had dipped the piece of bread, He *took and *gave it to Judas, (AJ)the son of Simon Iscariot. 27 After [l]this, (AK)Satan then (AL)entered him. Therefore Jesus *said to him, “What you are doing, do it quickly.” 28 Now none of those reclining at the table knew for what purpose He had said this to him. 29 For some were assuming, since Judas (AM)kept the money box, that Jesus was saying to him, “Buy the things we need (AN)for the feast”; or else, that he was to [m](AO)give something to the poor. 30 So after receiving the piece of bread, he left immediately; and (AP)it was night.

31 Therefore when he had left, Jesus *said, “Now [n]is (AQ)the Son of Man (AR)glorified, and (AS)God [o]is glorified in Him; 32 [p]if God is glorified in Him, (AT)God will also glorify Him in Himself, and will glorify Him immediately. 33 (AU)Little children, I am still with you (AV)a little longer. (AW)You will look for Me; and just as I said to the [q]Jews, now I also say to you: ‘Where I am going, you cannot come.’ 34 I am giving you a (AX)new commandment, (AY)that you love one another; (AZ)just as I have loved you, that you also love one another. 35 (BA)By this all people will know that you are My disciples: if you have love for one another.”

36 Simon Peter *said to Him, “Lord, where are You going?” Jesus answered, (BB)Where I am going, you cannot follow Me now; but (BC)you will follow later.” 37 Peter *said to Him, “Lord, why can I not follow You right now? (BD)I will lay down my life for You.” 38 Jesus *replied, “Will you lay down your life for Me? Truly, truly I say to you, (BE)a rooster will not crow until you deny Me three times.

Jesus Comforts His Disciples

14 (BF)Do not let your heart be troubled; [r]believe in God, believe also in Me. In My Father’s house are many [s]rooms; if that were not so, [t]I would have told you, because (BG)I am going there to prepare a place for you. And if I go and prepare a place for you, (BH)I am coming again and will take you to Myself, so that (BI)where I am, there you also will be. And you know the way where I am going.” (BJ)Thomas *said to Him, “Lord, we do not know where You are going; how do we know the way?” Jesus *said to him, “I am (BK)the way, and (BL)the truth, and (BM)the life; no one comes to the Father except through Me.

Oneness with the Father

(BN)If you [u]had known Me, you would have known My Father also; from now on you (BO)know Him, and have (BP)seen Him.”

(BQ)Philip *said to Him, “Lord, show us the Father, and it is enough for us.” Jesus *said to him, “Have I been with [v]you for so long a time, and yet [w]you have not come to know Me, Philip? (BR)The one who has seen Me has seen the Father; how can you say, ‘Show us the Father’? 10 Do you not believe that (BS)I am in the Father, and the Father is in Me? (BT)The words that I say to you I do not speak on My own, but the Father, as He remains in Me, does His works. 11 Believe Me that (BU)I am in the Father and the Father is in Me; otherwise (BV)believe because of the works themselves. 12 Truly, truly I say to you, the one who believes in Me, the works that I do, he will do also; and (BW)greater works than these he will do; because (BX)I am going to the Father. 13 And (BY)whatever you ask in My name, this I will do, so that (BZ)the Father may be glorified in the Son. 14 If you ask Me anything (CA)in My name, I will do it.

15 (CB)If you love Me, you will keep My commandments.

The Holy Spirit

16 I will ask the Father, and He will give you another [x](CC)Helper, so that He may be with you forever; 17 the Helper is (CD)the Spirit of truth, (CE)whom the world cannot receive, because it does not see Him or know Him; but you know Him because He remains with you and will be in you.

18 “I will not leave you as orphans; (CF)I am coming to you. 19 [y](CG)After a little while, (CH)the world no longer is going to see Me, but you are going to see Me; (CI)because I live, you also will live. 20 (CJ)On that day you will know that (CK)I am in My Father, and you are in Me, and I in you. 21 (CL)The one who has My commandments and keeps them is the one who loves Me; and (CM)the one who loves Me will be loved by My Father, and I will love him and will (CN)reveal Myself to him.” 22 (CO)Judas (not Iscariot) *said to Him, “Lord, what has happened (CP)that You are going to reveal Yourself to us and not to the world?” 23 Jesus answered and said to him, (CQ)If anyone loves Me, he will (CR)follow My word; and (CS)My Father will love him, and We (CT)will come to him and make Our dwelling with him. 24 The one who does not love Me (CU)does not follow My words; and (CV)the word which you hear is not Mine, but the Father’s who sent Me.

25 “These things I have spoken to you while remaining with you. 26 But the (CW)Helper, the Holy Spirit (CX)whom the Father will send in My name, (CY)He will teach you all things, and (CZ)remind you of all that I said to you. 27 (DA)Peace I leave you, My peace I give you; not as the world gives, do I give to you. (DB)[z]Do not let your hearts be troubled, nor [aa]fearful. 28 (DC)You heard that I said to you, ‘I am going away, and (DD)I am coming to you.’ If you loved Me, you would have rejoiced [ab]because (DE)I am going to the Father, for (DF)the Father is greater than I. 29 And now (DG)I have told you before it happens, so that when it happens, you may believe. 30 I will not speak much more with you, for (DH)the ruler of the world is coming, and he has [ac]nothing in regard to Me, 31 but so that the world may know that I love the Father, [ad]I do exactly as (DI)the Father commanded Me. Get up, (DJ)let’s go from here.


  1. John 13:1 Or to the uttermost; or eternally
  2. John 13:8 Or part
  3. John 13:10 I.e., not each one
  4. John 13:13 Lit you say well
  5. John 13:16 Gr apostolos used in a non-apostolic sense
  6. John 13:20 Or accepts
  7. John 13:20 Or accepts
  8. John 13:20 Or accepts
  9. John 13:20 Or accepts
  10. John 13:21 I.e., made a solemn assertion
  11. John 13:21 Or hand Me over
  12. John 13:27 Lit the piece
  13. John 13:29 Considered especially fitting at Passover
  14. John 13:31 Or was
  15. John 13:31 Or was
  16. John 13:32 Most early mss do not contain this phrase
  17. John 13:33 I.e., Jesus’ Jewish enemies
  18. John 14:1 Or you believe in God, believe also
  19. John 14:2 Or dwelling places
  20. John 14:2 Or would I have told you that I am going...?
  21. John 14:7 Two early mss have come to will know
  22. John 14:9 I.e., you plural, the disciples
  23. John 14:9 I.e., you singular, Philip
  24. John 14:16 Or Comforter, Advocate, Intercessor
  25. John 14:19 Lit Yet a little and the world
  26. John 14:27 Or Stop letting your hearts
  27. John 14:27 Or cowardly
  28. John 14:28 Or that
  29. John 14:30 I.e., no grounds for any accusation
  30. John 14:31 Lit and just as the I do

יג לפני חג הפסח, ישוע ידע שהגיעה שעתו לעזוב את העולם ולשוב אל אביו. ישוע תמיד אהב מאוד את בחיריו בעולם הזה, ועתה עמד להוכיח להם כי אין גבול לאהבתו. בינתיים השטן כבר המריץ את יהודה איש קריות להסגיר את ישוע. ישוע ידע כי אביו נתן בידו את הכול, וכי הוא בא מאלוהים וישוב אל אלוהים. לכן הוא קם מהשולחן בארוחת הערב, הסיר את בגדיו וקשר למותניו מגבת. אחר כך לקח קערה, מילא אותה מים, החל לרחוץ את רגלי תלמידיו וניגב אותן במגבת הקשורה למתניו. כאשר הגיע תורו של שמעון פטרוס הוא קרא: "אדוני, איך ייתכן שאתה תרחץ את רגלי?"

"כעת אינך מבין מדוע אני עושה זאת, אולם יבוא יום שתבין זאת," השיב ישוע.

"לא", מחה פטרוס, "לעולם לא תרחץ את רגלי!"

"אם לא ארחץ אותך, לא יהיה לך חלק בי," השיב ישוע.

"אם כך," קרא פטרוס, "רחץ לא רק את רגלי, אלא גם את ידי וראשי."

10 "מי שרחץ כבר את כל גופו צריך לרחוץ את רגליו בלבד כדי להיות נקי וטהור. עתה אתם נקיים, אבל לא כולכם." 11 ישוע אמר דברים אלה מפני שידע מי עמד להסגירו.

12 כשסיים ישוע לרחוץ את רגליהם לבש את בגדיו, התיישב ושאל: "האם אתם מבינים מה עשיתי לכם? 13 אתם קוראים לי 'מורה' ו'אדון', ואכן נוהגים אתם בצדק, כי זוהי האמת. 14 לכן אם אני, האדון והמורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם צריכים לרחוץ איש את רגלי רעהו. 15 נתתי לכם דוגמה כדי שתנהגו כמוני. 16 האמינו לי, העבד אינו חשוב מאדוניו, והשליח אינו חשוב משולחו. 17 כאשר תבינו את משמעות הדברים האלה ותנהגו לפיהם, יהיה לכם טוב ותתברכו.

18 "איני מתכוון לכולכם, כי אני יודע במי בחרתי. הכתובים מנבאים שאחד מאוכלי לחמי יבגוד בי. 19 אני מספר לכם זאת עכשיו כדי שתאמינו לי כשכל זה יתרחש.

20 "אמן אומר אני לכם: כל המקבל בברכה את מי שאני שולח מקבל למעשה אותי, וכל המקבל אותי מקבל למעשה את שולחי."

21 בסיימו דברים אלה נאנח ישוע אנחה עמוקה ואמר: "אכן, זוהי האמת – אחד מכם יבגוד בי." 22 התלמידים הביטו איש ברעהו בתמיהה ובמבוכה, משום שלא ידעו למי התכוון. 23 תלמידו החביב של ישוע היה סמוך לחיקו, 24 ולכן רמז לו שמעון פטרוס לשאל אותו למי כוונתו.

25 התלמיד הטה את ראשו וקרבו לראשו של ישוע. "אדוני, למי כוונתך?" שאל בלחישה.

26 "למי שאגיש את פרוסתי הטבולה ברוטב," השיב ישוע.

הוא טבל את הפרוסה והגישה ליהודה בן שמעון איש-קריות. 27 כאשר סיים יהודה לאכול את הלחם נכנס השטן ללבו. "סיים את העניין במהירות," אמר לו ישוע.

28 איש מהנוכחים לא ידע למה ישוע התכוון. 29 היו שחשבו כי ישוע ביקש ממנו לקנות את צרכי החג או לתת כסף לעניים, מפני שיהודה היה הגזבר. 30 יהודה עזב מיד את המקום ויצא. היה אז לילה.

31 לאחר שעזב יהודה את החדר אמר ישוע: "הגיעה שעתי; עתה יתפאר בן-האדם, ואלוהים יפואר בו. 32 אם אלוהים יפואר בי, הוא בעצמו יפאר אותי ואף יעשה זאת במהרה. 33 ילדי היקרים, עוד מעט עלי ללכת מאתכם. לאחר שאלך לא תוכלו לבוא אלי גם אם תחפשו אותי, כפי שכבר אמרתי למנהיגי היהודים.

34 "אני מפקיד בידיכם מצווה חדשה: אהבו איש את רעהו כשם שאני אוהב אתכם. 35 אהבתכם החזקה איש לרעהו תוכיח לעולם שאתם תלמידי."

36 "לאן אתה הולך, אדון?" שאל שמעון פטרוס.

"אינך יכול לבוא איתי עכשיו, אולם עוד זמן מה תצטרף אלי גם אתה," השיב ישוע.

37 "אבל מדוע איני יכול ללכת איתך כעת?" פטרוס לא הבין. "אני מוכן אפילו למות למענך!"

38 "למות למעני?" שאל ישוע. "אני אומר לך שעד מחר בבוקר לפני קריאת התרנגול, תכחיש שלוש פעמים אפילו את העובדה שאתה מכיר אותי!"

יד "אל תתנו מקום לדאגה בלבבכם; האמינו באלוהים והאמינו בי. בבית אבי מעונות רבים, ואני הולך להכין לכם מקום. לולא היה הדבר נכון, לא הייתי מספר לכם זאת. לאחר שהכול יהיה מוכן אחזור ואקח אתכם אלי, כדי שתהיו תמיד במקום שבו אני נמצא. אתם יודעים לאן אני הולך וכיצד להגיע לשם."

"לא, איננו יודעים לאן אתה הולך," קרא תומא. "כיצד אתה מצפה שנדע את הדרך?"

אולם ישוע ענה: "אני עצמי הדרך, האמת והחיים. איש אינו יכול לבוא אל האב אלא באמצעותי. אילו ידעתם מי אני, הייתם יודעים גם מיהו אבי. מעתה ואילך אתם מכירים אותו וגם ראיתם אותו."

"אדוני, הראה לנו את האב ונסתפק בכך," ביקש פיליפוס. אולם ישוע השיב: "פיליפוס, לאחר שהייתי אתכם במשך כל הזמן הזה, עדיין אינך יודע מי אני? מי שראה אותי ראה את אבי, אם כן מדוע מבקש אתה לראותו? 10 האם אינך מאמין שאני חי באבי, ושאבי חי בי? אין אלה המילים שלי, כי אם של אבי השוכן בקרבי והפועל דרכי.

11 "האמינו לי שאני חי באבי ואבי חי בי; האמינו לי לפחות בזכות הנסים והנפלאות שחוללתי. 12 אני אומר לכם בכנות וברצינות: כל מי שמאמין בי יוכל לעשות את כל מה שאני עושה, ואף הרבה יותר מזה, כי אני הולך אל אבי. 13 אעשה למענכם כל מה שתבקשו בשמי, כדי שהאב יכובד בבנו. 14 אכן, אעשה את כל מה שתבקשו בשמי.

15 "אם אתם אוהבים אותי, שמעו בקולי; 16 ואני אבקש מאבי שיתן לכם יועץ אחר שלא יעזוב אתכם לעולם - 17 את רוח הקודש והאמת. רוב האנשים בעולם אינם יכולים לקבל את רוח הקודש, מפני שאינם מכירים אותו ואינם מעונינים בו כלל. אולם אתם מכירים אותו, כי עתה הוא נמצא אתכם ובקרוב אף ישכון בקרבכם. 18 לא אעזוב אתכם כיתומים; אני אחזור אליכם. 19 בעוד זמן קצר העולם כבר לא יראה אותי, אך אתם תראו אותי, כי אני חי וגם אתם תחיו. 20 ביום ההוא תדעו שאני שוכן באבי, אתם שוכנים בי ואני בכם. 21 כל השומע בקולי אוהב אותי; על כן אבי ואני נאהב אותו, ואני אתוודע אליו."

22 יהודה תלמידו (לא איש-קריות) פנה אליו: "אדוני, מדוע רוצה אתה להתוודע אלינו בלבד, אל תלמידיך, ולא אל העולם כולו?"

23 "מפני שאגלה את עצמי רק למי שאוהב אותי ושומע בקולי," השיב ישוע. "גם אבי יאהב את מי שאוהב אותי, ואנחנו נשכון בתוכו. 24 מי שאינו שומע בקולי אינו אוהב אותי. זכרו, אין אלה דברי, כי אם דברי אבי אשר שלחני. 25 אני אומר לכם דברים אלה כל עוד אני נמצא אתכם. 26 כאשר אבי ישלח בשמי את המנחם, את רוח הקודש, הוא ילמד אתכם דברים רבים ויזכיר לכם כל מה שאמרתי.

27 "אני משאיר לכם שלווה ושלום. לא לפי מושגי העולם, אלא שלומי שלי. לכן אל תפחדו ואל תדאגו. 28 זכרו את מה שאמרתי לכם: אני הולך עכשיו, אולם אשוב אליכם. אם אתם באמת אוהבים אותי, תשמחו לשמוע שאני חוזר אל אבי, כי הוא גדול ממני. 29 אני מספר לכם את כל הדברים האלה לפני התרחשותם, כדי שתאמינו בי כאשר הם יתרחשו.

30 "לא נותר לי זמן רב לדבר אליכם, כי שר הרשע של העולם הזה מתקרב. הוא אינו יכול לגבור עלי, אך על העולם לדעת שאני אוהב את אבי; משום כך אני עושה כל מה שאבי מצווה עלי. הבה נלך מכאן."