הבשורה על-פי יוחנן 1-2

Habrit Hakhadasha/Haderekh

א בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. ² הוא היה בראשית עם האלוהים. ³ דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על-ידו. ⁴ בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני-אדם. ⁵ האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.

⁶ אלוהים שלח אדם בשם יוחנן ⁷ להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. ⁸ יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח לזהות את האור ⁹ האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני-האדם.

¹⁰ האור בא אל העולם שנברא על ידיו, אך העולם לא הכיר אותו. ¹¹ הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. ¹² אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני-אלוהים. ¹³ כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. ¹⁴ הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.

¹⁵ יוחנן העיד עליו וקרא: "הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני." ¹⁶ כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. ¹⁷ כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. ¹⁸ איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא סמוך אל חיקו, והוא סיפר לנו על אביו.

¹⁹ זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, ²⁰ יוחנן הודה מיד: "אינני המשיח!"

²¹ "אם כן, מי אתה?" דרשו לדעת. "האם אתה אליהו?"

"לא," השיב יוחנן.

²² "מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו."

²³ "אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו^[a]: 'פנו דרך לה'!" השיב יוחנן.

אנשים אלה, שנשלחו על-ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו: "אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?" ²⁶ "אני מטביל רק במים," השיב יוחנן, "אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. ²⁷ למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו."

²⁸ כל זה התרחש בכפר בית-עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.

²⁹ למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז: "הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. ³⁰ אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שבקרוב יבוא אליכם אדם אשר היה עוד לפני שנולדתי. ³¹ אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל." ³² יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.

³³ "לא הכרתי את ישוע לפני כן," חזר ואמר יוחנן, "אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי: 'בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש.' ³⁴ אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים."

³⁵ למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. ³⁶ בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: "הנה שה האלוהים!"

³⁷ כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.

³⁸ ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. "מה רצונכם?" שאל אותם.

"רבי, היכן אתה גר?" השיבו בשאלה.

³⁹ "בואו וראו," ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר-הצהריים עד הערב.

⁴⁰ אנדרי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. ⁴¹ אנדרי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: "מצאנו את המשיח!"

⁴² כשהביא אנדרי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: "אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כיפא^[b]!"

⁴³ למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו: "בוא אחרי." ⁴⁴ פיליפוס היה מבית-צידה, עירם של אנדרי ופטרוס.

⁴⁵ פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: "מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!"

⁴⁶ "נצרת?" קרא נתנאל בחוסר אמון. "איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?"

"בוא וראה במו עיניך," הפציר בו פיליפוס.

⁴⁷ כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא: "הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה."

⁴⁸ "כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?" תמה נתנאל.

"ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך," ענה ישוע.

⁴⁹ "אדוני, אתה באמת בן-האלוהים, מלך ישראל!" קרא נתנאל.

⁵⁰ "האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?" שאל ישוע. "עוד תראה דברים גדולים מאלה! ⁵¹ אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן-האדם."

ב כעבור יומיים נערכה חתונה בכפר-קנה שבגליל, ובין האורחים היו ישוע, אמו ותלמידיו. ³ כשראתה אמו של ישוע כי אזל היין, פנתה אל בנה ואמרה: "אזל היין."

⁴ אולם ישוע השיב: "למה את אומרת לי את זה? עדיין לא הגיע זמני."

⁵ למרות תשובה זאת אמרה אמו של ישוע למשרתים: "עשו כל מה שיגיד לכם לעשות."

⁶ ששה כדים גדולים מאבן עמדו שם; בכל כד אפשר להכיל מאה עד מאה-חמישים ליטר (אלה היו סוג הכדים שהיהודים השתמשו בהם למנהג הטהרה).

⁷ "מלאו את הכדים במים," ביקש ישוע, והמשרתים מלאו את הכדים עד הסוף. ⁸ "הגישו מן המשקה לראש המסיבה," המשיך ישוע, והם עשו כדבריו. ⁹ ראש המסיבה לא ידע מאיפה היין, אבל המשרתים ידעו. כשטעם את המים שהפכו ליין, קרא לחתן ואמר: ¹⁰ "זהו יין משובח מאוד! בדרך-כלל מגיש המארח תחילה את היין המשובח, ולאחר ששתו כולם לרוויה וכבר לא מסוגלים להבחין כל כך בטעם, הוא מגיש את היין הזול. אבל אתה שמרת את היין המשובח לסוף!"

¹¹ הנס הזה בכפר-קנה היה הראשון שישוע חולל. הוא הביא את תלמידיו לידי אמונה בו.

¹² לאחר החתונה הלכו ישוע, אמו, אחיו ותלמידיו לכפר-נחום למספר ימים. ¹³ חג הפסח קרב ובא, וישוע עלה לירושלים. ¹⁴ הוא הלך לבית-המקדש ומצא שם סוחרי צאן, בקר ויונים (לצורך הקרבת הקרבנות) ומחליפי כספים. ¹⁵ הוא לקח מספר חבלים, שזר אותם לשוט עבה וגירש משם את כל האנשים ואת הצאן והבקר; הוא פיזר לכל עבר את מטבעותיהם של החלפנים, והפך את שולחנותיהם.

¹⁶ ישוע פנה אל סוחרי היונים וקרא: "הוציאו מכאן את כל היונים, ואל תהפכו את בית אבי לשוק!"

¹⁷ תלמידיו נזכרו בנבואה מתהלים^[c]: "כי קנאת ביתך אכלתני." ¹⁸ "באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה? תן לנו אות או הוכחה כדי שנאמין לך."

¹⁹ "הרסו את המקדש הזה," ענה ישוע, "ואני אקים אותו מחדש תוך שלושה ימים!"

²⁰ "מה?" קראו בתמיהה." המקדש הזה ניבנה במשך ארבעים-ושש שנים, ואתה טוען שתוכל להקימו מחדש תוך שלושה ימים?" ²¹ ואולם באומרו "מקדש" הוא התכוון לגופו. ²² לאחר שקם לתחייה נזכרו תלמידיו בדבריו והאמינו בכתוב ובדברי ישוע, כי ראו שהכול התקיים.

²³ כאשר היה ישוע בירושלים בחג הפסח, אנשים רבים האמינו שהוא המשיח, כי הם ראו את הנסים והנפלאות שחולל. אך ישוע לא השתכנע שהם באמת מאמינים, משום שידע מה הפכפך אופיו של האדם.