מעשי השליחים 16-18

Habrit Hakhadasha/Haderekh

טז פולוס וסילא הלכו תחילה לדרבי ומשם ללוסטרה. בלוסטרה הם פגשו מאמין צעיר בשם טימותיוס. אמו הייתה יהודיה מאמינה, ואביו - יווני. מאחר שלטימותיוס היה שם טוב בין האחים בלוסטרה ובאיקניון, ביקש ממנו פולוס להילוות אליהם במסעם. מתוך התחשבות ברגשות יהודי הסביבה החליט פולוס למול את טימותיוס לפני צאתם לדרך, כי כולם ידעו שאביו יווני.

⁴ השלושה עברו מעיר לעיר ופרסמו את החלטת השליחים והזקנים בירושלים בנוגע למאמינים הגויים. ⁵ והקהילה המשיחית גדלה והתפתחה מיום ליום באמונה ובמספר.

⁶ לאחר מכן עברו פולוס ומלוויו דרך פריגיה וגלטיה, כי רוח הקודש אמר להם שלא להיכנס לאסיה הקטנה באותו מסע. ⁷ הם עברו לאורך גבולות מיסיה, והתכוננו ללכת צפונה - לביתיניה, אך רוח ישוע אמר להם שלא. ⁸ לכן במקום ללכת לביתיניה הם עברו דרך מיסיה, והלכו לעיר טרואס. ⁹ באותו לילה נראה לפולוס חזיון: הוא ראה בחלומו איש ממקדוניה (שביוון) מתחנן לפניו: "אנא, בוא אלינו למקדוניה ועזור לנו!" ¹⁰ מיד לאחר חלומו של פולוס עמדנו^[a] לצאת למקדוניה, כי הגענו למסקנה שה' שולח אותנו לשם כדי לבשר את הבשורה.

¹¹ עלינו על ספינה בטרואס והפלגנו לסמותרקיה, ולמחרת נסענו לנפוליס. ¹² משם הגענו לפיליפי, שהייתה המושבה הרומאית הקרובה ביותר לגבול המקדוני, ונשארנו שם ימים אחדים.

¹³ בשבת יצאנו מחוץ לעיר והלכנו אל שפת הנהר, שם נהגה קבוצה אחת להתאסף לתפילה. התיישבנו שם ולימדנו את הנשים שנכחו במקום. ¹⁴ אחת מהן הייתה לידיה מהעיר תיאטירה, שהייתה סוחרת בבדי ארגמן. לידיה הייתה אישה יראת אלוהים, ועתה, כשהקשיבה לדבריו של פולוס, פתח אלוהים את לבה והיא האמינה לכל מה שאמר. ¹⁵ היא נטבלה יחד עם כל בני-ביתה, וביקשה מאיתנו להתארח אצלה. "אם אתם חושבים שאני באמת מאמינה באדון," אמרה, "בואו והתארחו בביתי." היא הפצירה בנו עד שהסכמנו.

¹⁶ יום אחד, כשבאנו למקום התפילה שעל שפת הנהר, פגשנו שפחה צעירה אחוזת-רוח ניחוש, שניבאה עתידות והרוויחה הרבה כסף לאדוניה. ¹⁷ היא רדפה אחרינו וצרחה: "אנשים אלה הם עבדי ה'; הם באו לספר לכם דרך ישועה!"

¹⁸ למורת רוחו של פולוס נמשך הדבר יום אחר יום, עד שלבסוף פנה אל השד שבתוכה וקרא: "בשם ישוע המשיח אני מצווה עליך לצאת ממנה!" והשד יצא מתוכה באותו רגע.

¹⁹ כשראו בעליה שאבדה תקוותם להרוויח כסף קל ומהיר, תפסו את פולוס וסילא וגררו אותם אל השופטים אשר בכיכר השוק.

²⁰ "היהודים האלה משחיתים את העיר שלנו!" צרחו. ²¹ "הם מלמדים את האזרחים לעשות דברים המנוגדים לחוק הרומאי!"

²² לשמע דברים אלה התנפל ההמון על פולוס וסילא, והשופטים ציוו להפשיטם ולהלקותם בשוטים. ²³ לאחר שהצליפו על גבם ללא רחמים, השליכו את השניים לכלא, והסוהר נצטווה לשמור עליהם כעל בבת-עינו (שאם לא כן יומת). ²⁴ מאחר שהסוהר קיבל את הפקודה, השליך את השניים לצינוק ושם את רגליהם בסד.

²⁵ בחצות הלילה התפללו פולוס וסילא ושרו לכבוד ה', וכל האסירים הקשיבו להם. ²⁶ לפתע התחוללה רעידת אדמה חזקה שזעזעה את יסודות בית-הכלא. כל הדלתות נפתחו לרווחה, ואזיקיהם של כל האסירים ניתקו! ²⁷ כשהתעורר הסוהר משנתו ומצא את כל דלתות הכלא פתוחות, היה בטוח שכל האסירים נמלטו, ולכן שלף מהר את חרבו כדי להתאבד. ²⁸ אך פולוס צעק לעברו: "אל תהרוג את עצמך! כולנו כאן!"

²⁹ בפחד וברעדה חיפש הסוהר נרות, רץ אל הצינוק ונפל לפני פולוס וסילא. ³⁰ הוא הוציא אותם החוצה ושאל בתחינה: "רבותי, מה עלי לעשות כדי להיוושע?"

³¹ "עליך להאמין באדון ישוע," השיבו השניים, "ואז תיוושע - אתה וכל בני-ביתך בזכות האמונה!" ³² והם סיפרו לסוהר ולכל בני-ביתו את בשורת אלוהים. ³³ באותה הזדמנות רחץ הסוהר את פצעיהם, ואחר כך נטבל עם כל בני ביתו. ³⁴ לאחר מכן העלה אותם האיש לביתו וערך לפניהם סעודה גדולה. מה רבה הייתה שמחתו ושמחת כל בני-ביתו על שכולם האמינו עתה בה'. ³⁵ למחרת בבוקר שלחו השופטים שוטרים אל הסוהר, ובפיהם הפקודה: שחרר את שני האסירים ותן להם ללכת!"

³⁶ הסוהר מיהר אל פולוס ואמר: "השופטים ציוו עלי לשחרר אתכם; אתם חופשיים ללכת לדרככם!"

³⁷ "בשום פנים ואופן לא!" השיב פולוס בהחלטיות. "למרות שאנחנו אזרחים רומאים ולא היינו אשמים בכל פשע, הכו אותנו בשוטים לעיני כל העם! לא די בכך שהכו אותנו בשוטים והשליכו אותנו לכלא ללא משפט, הם רוצים עתה לשלח אותנו מכאן בחשאי? שיבואו הנה בעצמם וישחררו אותנו!"

³⁸ השוטרים מסרו לשופטים את דבריו של פולוס, וכשנודע להם שפולוס וסילא היו אזרחים רומאים, חששו לחייהם. ³⁹ משום כך הזדרזו השופטים ללכת בעצמם לבית-הכלא, והתחננו לפני השניים שיואילו בטובם לעזוב את העיר. ⁴⁰ פולוס וסילא יצאו מן הכלא וחזרו לביתה של לידיה. לאחר שעודדו את המאמינים שפגשו שם, הלכו השניים לדרכם.

יז פולוס וסילא עברו במסעם דרך ערי אמפיפוליס ואפולוניה, והגיעו לתסלוניקי - עיר שהיה בה בית-כנסת יהודי. ² פולוס הלך כמנהגו לבית-הכנסת, ובמשך שלוש שבתות רצופות הסביר לנוכחים את הכתובים. ³ הוא הסביר להם את הנבואות בדבר סבלו של המשיח ותקומתו לחיים, והוכיח להם שישוע הוא המשיח. ⁴ חלק מהמאזינים שוכנעו והאמינו; ביניהם היו הרבה יוונים יראי-אלוהים והרבה נשים אצילות.

⁵ אולם מנהיגי היהודים נמלאו קנאה, ולכן הסיתו פושעים ובטלנים מן השוק לעורר מהומה בעיר. הם פרצו לביתו של יסון, במטרה לתפוס את פולוס וסילא ולהביאם לפני מועצת העיר.

⁶ מאחר שלא מצאו את השניים בתוך הבית, הם גררו החוצה את יסון ומאמינים אחרים והביאו אותם לפני המועצה. "פולוס וסילא גורמים לצרות ובעיות בכל העולם, ועכשיו הם רוצים להפוך גם את עירנו!" צרחו. ⁷ "ויסון זה הכניס אותם אל ביתו. הם בוגדים! הם טוענים שיש להם מלך אחר, ישוע, במקום הקיסר!"

האשמות אלה הסעירו את רוחם של אנשי-העיר ושל השופטים, ואלה שחררו אותם רק לאחר ששילמו דמי-ערבות.

¹⁰ באותו לילה הבריחו המאמינים את פולוס וסילא לברואה, והשניים שוב הלכו לבית-הכנסת כדי להטיף. ¹¹ אנשי ברואה היו רחבי אופקים יותר מאנשי תסלוניקי והקשיבו לבשורה בשמחה. יום-יום הם למדו בעצמם את כתבי-הקודש, כדי לראות אם דבריהם של פולוס וסילא הם דברי אמת. ¹² כתוצאה מכך האמינו רבים מהם, ביניהם נשים רמות מעלה וגברים רבים.

¹³ אולם כששמעו היהודים בתסלוניקי שפולוס מטיף את דבר ה' בברואה, מיהרו גם הם לשם כדי להסעיר את הרוחות. ¹⁴ המאמינים פעלו ללא דיחוי ושלחו את פולוס לחוף הים, בעוד שסילא וטימותיוס נשארו בעיר. ¹⁵ מלוויו של פולוס הלכו איתו עד אתונה, ומשם חזרו לברואה. לפני שנפרדו ממנו מלוויו ביקש מהם פולוס שיודיעו לסילא ולטימותיוס למהר לבוא אליו.

¹⁶ בזמן שפולוס חיכה להם באתונה, הוא נמלא צער למראה האלילים הרבים שמילאו את העיר. ¹⁷ הוא הלך לבית-הכנסת והתווכח על כך עם היהודים ועם הגויים שהתגיירו. הוא מצא לנכון להתווכח גם עם העוברים ושבים בכיכר השוק.

¹⁸ בין האנשים הרבים שאיתם התווכח היו גם פילוסופים אפיקורסים וסטואיים. כששמעו את דבריו של פולוס על תקומתו של ישוע מן המתים, הגיבו: "הוא סתם פטפטן!" או, "הוא עושה תעמולה לדת חדשה כלשהי!"

¹⁹ הם לקחו את פולוס לגבעת המשפט (שנקראה ביוונית "אריופגוס") ואמרו לו: "ספר לנו עוד קצת על הדת החדשה הזאת. ²⁰ אתה מספר דברים מוזרים, והיינו רוצים לדעת מה פירושם." ²¹ כאן עלי להסביר שאנשי אתונה, כולל הזרים שהיו שם, אהבו לבלות את זמנם בשיחה על רעיונות חדשים למיניהם.

²² פולוס עמד לפניהם בגבעת המשפט ואמר: "אנשי אתונה, אני רואה שאתם אנשים אדוקים מאוד! ²³ כשעברתי היום בחוצות עירכם ראיתי מזבחות רבים, ועל אחד מהם היה כתוב: 'לאל הבלתי-נודע.' השתחוויתם לו בלי לדעת מי הוא, ועתה ברצוני לספר לכם עליו.

²⁴ "הוא האל אשר ברא את העולם ואת כל אשר בו, והיות שהוא אדון השמים והארץ, אין הוא שוכן במקדש מעשה ידי-אדם. ²⁵ כמו-כן אין ידי אדם יכולות לשרתו ולספק לו את צרכיו, משום שאין הוא זקוק לדבר! הוא עצמו נותן חיים ונשמה לכל דבר, וממלא כל מחסור שהוא. ²⁶ מאדם אחד הוא ברא את כל בני-האדם בעולם, ולאחר מכן פיזר את העמים על פני כדור הארץ. הוא החליט מראש מי מהם יקום, מי ייפול ומתי, ואף קבע להם את גבולותיהם.

²⁷ "בכל המעשים האלה הייתה לו מטרה אחת: שכל העמים יחפשו את אלוהים ויגששו אחריו עד שימצאו אותו - למרות שאין הוא רחוק מאף אחד מאיתנו! ²⁸ אחד המשוררים שלכם ביטא זאת בשירו:

'כי בו אנחנו חיים ונעים וקיימים.

וגם אנחנו צאצאיו.'

²⁹ ואם נכון הדבר, אזי אסור לנו לחשוב על אלוהים כאילו הוא מן פסל או אליל עשוי זהב, כסף או אבן! ³⁰ אלוהים התעלם בעבר מבורותם של בני-האדם בנושא זה, אולם עתה הוא מצווה על כולם לחזור בתשובה ולעבוד אותו בלבד. ³¹ כי אלוהים קבע יום מסוים שבו ישפוט בצדק את העולם כולו על-ידי האיש שבו בחר. אלוהים אישר את הדבר לעיני כולם כשהקים איש זה מן המתים."

³² כאשר שמעו שפולוס מדבר על תחייתו של איש מת, החלו אחדים מהם לצחוק וללעוג, ואילו אחרים אמרו: "אנחנו רוצים לשמוע עוד על כך!" ³³ בכך נסתיימה שיחתו של פולוס איתם, ³⁴ אולם רק מעטים האמינו לדבריו והצטרפו אליו. ביניהם היו דיוניסיוס - חבר מועצת העיר, אישה אחת בשם דמריס ואחרים.

יח לאחר מכן עזב פולוס את אתונה ובא לקורינתוס. ² שם הוא התוודע אל יהודי יליד פונטוס, בשם עקילס, אשר הגיע לא-מזמן מאיטליה יחד עם אשתו פריסקילה. עקילס ופריסקילה נמלטו למעשה מאיטליה, משום שהקיסר קלודיוס ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. ³ מאחר שהזוג עסק במקצועו של פולוס - אריגת יריעות אוהלים - החליט פולוס לגור בביתם ולעבוד יחד איתם.

⁴ כל שבת ביקר פולוס בבית-הכנסת וניסה לשכנע בדבריו גם את היהודים וגם את היוונים. ⁵ לאחר שהגיעו סילא וטימותיוס ממקדוניה, הקדיש פולוס את כל זמנו להטפה ולהוכחת משיחותו של ישוע ליהודים. ⁶ אולם כשהתנגדו היהודים לפולוס וגידפו את ישוע, ניער פולוס את האבק מבגדיו ואמר: "דמכם בראשכם! עשיתי את המוטל עלי, ומצפוני נקי. מעתה ואילך אלך לגויים!"

⁷ הוא יצא מבית-הכנסת ועבר לגור בביתו של טיטוס יוסטוס, איש ירא-אלוהים שגר בקרבת מקום. ⁸ אולם קריספוס - ראש בית-הכנסת - וכל בני ביתו האמינו באדון. גם קורינתיים רבים שהקשיבו לפולוס האמינו לדבריו ונטבלו במים.

⁹ לילה אחד דיבר האדון ישוע אל פולוס בחזיון ואמר: "אל תפחד! המשך לבשר ואל תחדל, ¹⁰ כי אני איתך! איש לא יפגע בך לרעה, כי אנשים רבים בעיר הזאת שייכים לי."

¹¹ וכך נשאר פולוס באותה עיר כשנה וחצי ולימד את דבר אלוהים. ¹² אולם כשנתמנה גליון למושל אכיה, ארגנו היהודים הפגנת מחאה נגד פולוס, והעמידוהו לדין לפני המושל. ¹³ "האיש הזה מסית את בני-האדם לעבוד את אלוהים בדרך המנוגדת לחוק הרומאי!" האשימו אותו. ¹⁴ אולם עוד לפני שהספיק פולוס לפתוח את פיו ולהגן על עצמו, פנה גליון אל מאשימיו ואמר: "הקשיבו, יהודים: אילו הבאתם לפני מקרה פשע, הייתי חייב להקשיב לכם, ¹⁵ אולם כיוון שזוהי שאלה של הגדרות מילוליות, של שמות, מושגים ומונחים בנושא הדת שלכם, טפלו בכך אתם בעצמכם. אינני מעוניין לדון בעניין!" ¹⁶ והוא גירש אותם מאולם המשפט.

¹⁷ הם הלכו ותפסו את סוסתניס, שנבחר לא-מזמן לראש בית-הכנסת, הכו אותו ועשו בו שפטים לפני כסא המשפט, אך לגליון לא היה אכפת.

¹⁸ פולוס נשאר בקורינתוס עוד זמן-מה, ולאחר מכן נפרד לשלום מן המאמינים והפליג לסוריה יחד עם עקילס ופריסקילה. בקנכרי גילח פולוס את שער ראשו, משום שנדר נדר מסוים. ¹⁹ כשהגענו לנמל אפסוס, הוא הלך לבית-הכנסת כדי לשוחח עם היהודים. ²⁰ הם ביקש ממנו להישאר אצלם עוד ימים אחדים, אך פולוס השיב שאין לו זמן לכך. "אני מוכרח להגיע לירושלים לפני החג," אמר להם. "אולם אם ירצה השם, אשוב לבקר אתכם."

פולוס הפליג לדרכו והגיע לקיסריה. הוא הלך לבקר את הקהילה, ולאחר מכן המשיך לאנטיוכיה. ²³ לאחר ששהה זמן-מה באנטיוכיה, המשיך בדרכו ועבר באזור גלטיה ובפריגיה. בכל מקום ביקר אצל המאמינים, עודד אותם ועזר להם להתחזק באמונתם.

²⁴ באותם ימים הגיע לאפסוס יהודי יליד אלכסנדריה, אפולוס שמו, אשר היה מטיף ומורה מוכשר ובקיא בתנ"ך. הוא היה מלומד בדרך האדון, ולימד היטב על-אודות ישוע, אבל ידע על טבילת יוחנן בלבד. בהתלהבות רבה ובאומץ לב הטיף אפולוס בבית הכנסת: עקילס ופריסקילה שמעו את דרשתו המרשימה והזמינו אותו לביתם והסבירו לו את דרך אלוהים ביתר דיוק.

²⁷ אפולוס החליט לנסוע ליוון, והאחים עודדו אותו לעשות כן. הם כתבו מכתב למאמינים ביוון וביקשו מהם לקבלו בחמימות. לאחר שהגיע ליוון השתמש בו אלוהים לחיזוק הקהילה המקומית, ²⁸ מפני שהצליח לסתור את טענות היהודים בוויכוחים פומביים, והוכיח לכולם, מתוך הכתוב בתנ"ך, שישוע הוא המשיח.