מעשי השליחים 9
Habrit Hakhadasha/Haderekh
ט כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים 2 וביקש ממנו מכתב אל בתי-הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי-הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים.
3 כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים. 4 הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו: "שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?"
5 "מי אתה, אדוני?" שאל שאול.
"אני ישוע שאותו אתה רודף!" ענה הקול. 6 "לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!"
7 מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי-מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש.
10 באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו: "חנניה!"
"כן, אדוני!" השיב חנניה.
11 והאדון המשיך: "לך לביתו של יהודה ברחוב 'הישר', ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי, 12 ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו."
13 "אבל, אדוני," קרא חנניה, "שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים! 14 הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!"
15 "לך ועשה מה שאמרתי לך," אמר האדון לחנניה, "כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם-ישראל. 16 אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!"
17 חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר: "שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך."
18 "באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים, 19 ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים, 20 ואחר כך החל לבקר בבתי-הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן-האלוהים!
21 כל מי ששמע את דברי שאול נדהם. "האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?" שאלו. "חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!"
22 שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח. 23 כעבור זמן-מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול. 24 אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו. 25 לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה.
26 שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם. 27 בר-נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר-נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע. 28 לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב. 29 שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו. 30 כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס.
31 בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת-ה'.
32 פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד. 33 הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים.
34 "אניאס," אמר לו פטרוס, "ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!" והוא נרפא מיד. 35 כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון.
36 ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. 37 באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית-הגג. 38 אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. 39 בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן.
40 פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא: "צביה, קומי!" באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. 41 הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם.
42 הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. 43 פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד-עורות בשם שמעון.
使徒行傳 9
Chinese Contemporary Bible (Traditional)
掃羅歸主
9 掃羅繼續用兇狠的話恐嚇主的門徒。他去見大祭司， 2 要取得授權書到大馬士革的各會堂搜捕信耶穌的人，無論男女，都要把他們押回耶路撒冷。
3 當他快到大馬士革的時候，突然有一道光從天上射下來，四面照著他。 4 他倒在地上，聽見有聲音對他說：「掃羅！掃羅！你為什麼迫害我？」 5 他說：「主啊，你是誰？」那聲音說：「我就是你所迫害的耶穌。 6 起來！進城去，有人會告訴你該做的事。」
7 同行的人站在那裡只聽見聲音，卻看不見人，嚇得張口結舌。 8 掃羅爬起來，睜大眼睛，卻什麼也看不見，同伴拉著他的手進了大馬士革。 9 一連三天，掃羅什麼也看不見，也不吃也不喝。
10 這時候，在大馬士革有個門徒名叫亞拿尼亞，他在異象中聽見主呼喚他的名字，就回答說：「主啊，我在這裡。」
11 主說：「起來，到直街的猶大家去見一個來自大數、名叫掃羅的人，他正在向我禱告。 12 我讓他在異象中看見一個名叫亞拿尼亞的人去他那裡，把手按在他身上，使他恢復視力。」
13 亞拿尼亞回答說：「主啊！我聽見許多人說他對耶路撒冷的信徒大加迫害。 14 他來這裡是得到祭司長的授權，要拘捕所有求告你名的人。」
15 主對亞拿尼亞說：「你放心去吧！他是我揀選的器皿，要向外族人、君王和以色列人宣揚我的名。 16 我會讓他知道他必為我的名而受許多的苦。」
17 亞拿尼亞去了，進了那家，就把手按在掃羅身上，說：「掃羅弟兄，在你來的路上向你顯現的主耶穌派我來使你重見光明、被聖靈充滿。」 18 頓時，掃羅的眼睛上有鱗片似的東西脫落，他立刻恢復了視力，便起來接受了洗禮。 19 他吃過東西之後，體力也恢復了。他和大馬士革的門徒住了幾天之後， 20 便到各會堂去宣講：「耶穌是上帝的兒子。」
21 聽的人都大吃一驚，說：「他不就是那在耶路撒冷迫害信徒的人嗎？他到這裡來不是要把大馬士革的信徒押去見祭司長嗎？」
22 但掃羅越發有能力，引經據典證明耶穌是基督，使大馬士革的猶太人驚慌失措。
掃羅逃生
23 過了一段日子，猶太人圖謀殺死掃羅。 24 他們晝夜在城門守候，伺機下手，但這陰謀被掃羅知道了。 25 他的門徒趁夜間用筐子把他從城牆上縋下去。
26 掃羅逃到耶路撒冷後，曾設法與當地的門徒聯絡，可是他們都怕他，不相信他是門徒。 27 只有巴拿巴接待他，帶他去見使徒，向他們陳述掃羅如何在路上遇見主，主如何對他說話，他又如何勇敢地在大馬士革奉耶穌的名傳道。 28 於是，掃羅就在耶路撒冷與使徒一起出入來往，奉主的名放膽傳道。 29 他常常跟那些講希臘話的猶太人辯論，於是他們打算殺掉他。 30 弟兄姊妹知道這消息後，就把掃羅帶到凱撒利亞，然後送他到大數去。
31 當時，猶太、加利利、撒瑪利亞各地的教會都很平安，得到了堅固。信徒們非常敬畏主，又得到聖靈的安慰，人數越來越多。
彼得醫治癱子
32 彼得四處奔波，來到呂大探訪那裡的信徒， 33 遇見一個已經臥床八年、名叫以尼雅的癱子。 34 彼得對他說：「以尼雅，耶穌基督已經醫好你了，起來收拾你的墊子吧！」他立刻應聲而起。 35 呂大和沙崙的居民看見他，都歸向了主。
彼得使死人復活
36 在約帕有個樂善好施的女信徒名叫戴碧達，希臘話叫多加，意思是「羚羊」。 37 當時，她患病死了。有人將她的屍體洗乾淨後，停放在樓上。 38 呂大和約帕相距不遠，門徒聽說彼得在呂大，就派兩個人趕去請他立刻來約帕。 39 彼得便隨他們一同到了那裡，有人領他上樓。眾寡婦都站在彼得周圍哭，並把多加生前縫制的內衣、外衣給他看。
40 彼得叫她們都出去，自己跪下禱告，然後轉身對死者說：「戴碧達，起來！」她便睜開了眼睛，看見彼得，就坐了起來。 41 彼得伸手扶她起來後，叫那些在外面等候的門徒和寡婦進來，把活過來的多加交給他們。 42 這事傳遍了整個約帕，許多人都信了主。 43 彼得繼續留在約帕，在當地一個名叫西門的皮革匠家住了好些日子。
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.