הבשורה על-פי יוחנן 2:13-4:42
Habrit Hakhadasha/Haderekh
13 חג הפסח קרב ובא, וישוע עלה לירושלים. 14 הוא הלך לבית-המקדש ומצא שם סוחרי צאן, בקר ויונים (לצורך הקרבת הקרבנות) ומחליפי כספים. 15 הוא לקח מספר חבלים, שזר אותם לשוט עבה וגירש משם את כל האנשים ואת הצאן והבקר; הוא פיזר לכל עבר את מטבעותיהם של החלפנים, והפך את שולחנותיהם.
16 ישוע פנה אל סוחרי היונים וקרא: "הוציאו מכאן את כל היונים, ואל תהפכו את בית אבי לשוק!"
17 תלמידיו נזכרו בנבואה מתהלים[a]: "כי קנאת ביתך אכלתני." 18 "באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה? תן לנו אות או הוכחה כדי שנאמין לך."
19 "הרסו את המקדש הזה," ענה ישוע, "ואני אקים אותו מחדש תוך שלושה ימים!"
20 "מה?" קראו בתמיהה." המקדש הזה ניבנה במשך ארבעים-ושש שנים, ואתה טוען שתוכל להקימו מחדש תוך שלושה ימים?" 21 ואולם באומרו "מקדש" הוא התכוון לגופו. 22 לאחר שקם לתחייה נזכרו תלמידיו בדבריו והאמינו בכתוב ובדברי ישוע, כי ראו שהכול התקיים.
23 כאשר היה ישוע בירושלים בחג הפסח, אנשים רבים האמינו שהוא המשיח, כי הם ראו את הנסים והנפלאות שחולל.
ג
3 "אני אומר לך בכנות וברצינות רבה," השיב לו ישוע, "אדם שלא נולד מחדש אינו מסוגל לראות את מלכות האלוהים!"
4 "כיצד יכול אדם מבוגר להיוולד מחדש?" תמה נקדימון. "האם הוא יכול לשוב לבטן אמו ולהיוולד מחדש?" 5 "אני אומר לך את האמת," אמר ישוע, "מי שלא נולד מהרוח ומהמים אינו יכול להיכנס למלכות האלוהים. 6 בשר ודם מסוגל להוליד אך ורק בשר ודם ואילו רוח הקודש מעניק חיים חדשים מהשמים. 7 לכן אל תתפלא על כך שאני אומר שעליכם להיוולד מחדש. 8 הרוח נושבת לכיוונים שונים; אתה שומע את משב הרוח, אולם אינך יודע מאין היא נושבת ולאן היא נושבת. כך אי אפשר להסביר איך בדיוק נולדים ברוח."
9 "כיצד ייתכן הדבר?" שאל נקדימון.
10 "אתה רב נכבד בישראל ואינך מבין את הדברים האלה?" השיב ישוע. 11 "אני מבטיח לך שאנחנו מדברים על מה שאנו יודעים, ומעידים על מה שראינו, אך למרות זאת אינכם מאמינים לנו. 12 אם אינכם מאמינים לדברי בענייני העולם הזה, כיצד תאמינו לדברי בענייני השמים? 13 איש לא עלה השמימה מלבד האחד אשר ירד מהשמים – בן-האדם. 14 כשם שמשה הרים על נס את נחש הנחושת במדבר, כך צריך גם בן-האדם להיות נישא, 15 כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח. 16 כי אלוהים אהב כל כך את העולם עד שהקריב את בנו היחיד, כדי שכל המאמין בו לא יאבד כי אם יחיה לנצח. 17 שהרי אלוהים שלח את בנו להושיע את העולם ולא לשפוט אותו. 18 כל המאמין בו לא יישפט, אך מי שאינו מאמין בו כבר נשפט! כי לא האמין בבנו היחיד של אלוהים. 19 דינם מבוסס על העובדה שהאור מן השמים בא לעולם, אבל הם לא רצו בו; הם אהבו את החושך, כי מעשיהם רעים ומושחתים. 20 הם שנאו את אור האלוהים והעדיפו להישאר בחשכה, כי לא רצו שמעשיהם הרעים יתגלו באור. 21 לעומת זאת, כל מי שעושה את הטוב והישר יבוא לאור בשמחה, כדי להראות לכולם שכל מעשיו נעשו לפי רצון אלוהים."
22 לאחר מכן עזבו ישוע ותלמידיו את ירושלים והלכו לאזור יהודה. הם נשארו שם זמן-מה, וישוע הטביל את המאמינים בו.
23 באותה עת הטביל יוחנן אנשים בעינון, ליד שלם, כי היו שם הרבה מים. 24 כל זה התרחש לפני מאסרו של יוחנן. 25 אחדים מתלמידי יוחנן התווכחו עם פרוש אחד בעניין הטבילה של ישוע ושל יוחנן. 26 תלמידים באו אל יוחנן ואמרו: "רבי, האיש שפגשת בעבר-הירדן ואמרת שהוא המשיח, גם הוא מטביל, וכולם הולכים להיטבל על-ידו ולא על-ידך."
27 השיב יוחנן: "אבינו שבשמים מעניק לכל אחד תפקיד משלו. 28 התפקיד שלי הוא להכין את הדרך לפני האיש הזה, כדי שכולם יוכלו לבוא אליו. אתם עצמכם עדים לכך שאמרתי כי אינני המשיח - נשלחתי רק לפנות לו את הדרך. 29 הכלה הולכת אחרי החתן וחברו של החתן שמח בשמחתו; אני חברו של החתן ואני שמח בשמחתו. 30 ככל שהוא גדל בחשיבותו כך אני הולך ונעשה חסר חשיבות.
31 "הוא בא מהשמים והוא נעלה על הכל, ואילו אני באתי מהארץ והבנתי מוגבלת לענייני הארץ בלבד. 32 הוא מספר את אשר ראה ושמע, אך רק מעטים מקשיבים לו ומאמינים לדבריו. 33 כל המאמין לדבריו מאשר כי אלוהים הוא אמת. 34 כי אדם זה - אשר נשלח על ידי אלוהים - נושא את דבר אלוהים, שהרי רוח אלוהים ממלא אותו ללא גבול. 35 אלוהים האב אוהב את הבן ואף נתן לו את הכול! 36 כל המאמין בבן יחיה לעולם, ואילו מי שאינו מאמין בבן לא יחיה חיי נצח, כי אם יקבל עונש נצחי מאלוהים!"
ד
"אנא, תני לי לשתות," ביקש ישוע. 9 האישה תמהה על בקשתו הבלתי-רגילה וקראה: "הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?"
10 "אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך 'תני לי לשתות', היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!" השיב ישוע.
11 "מאין לך מים חיים?" תמהה האישה. "הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל. 12 מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני-ביתו וצאנו שתו מהמים האלה! כיצד תוכל להציע מים טובים יותר?"
13 "כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא, 14 אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח."
15 "באמת?" קראה האישה בהתפעלות. "אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים."
16 "ברצון," אמר ישוע. "לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם."
17 "אולם אין לי בעל," השיבה האישה.
"נכון הדבר," אמר ישוע. 18 "כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!"
19 "אדוני," קראה האישה בתימהון הולך וגובר, "אני רואה שאתה נביא! 20 אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר (גריזים) הזה?"
25 "אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל," אמרה האישה.
26 "אני המדבר אליך, אני הוא!" השיב ישוע. 27 בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות. 28 האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות: 29 "בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל אשר עשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!" 30 אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו.
31 לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.
32 "יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו" השיב ישוע.
33 "מי הביא לו אוכל?" שאלו התלמידים איש את רעהו.
34 "מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו," הסביר ישוע. 35 "אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר! 36 הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. 37 כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר. 38 שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם."
39 שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה: "הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!"
Footnotes
- הבשורה על-פי יוחנן 2:17 תהלים סט 10
הבשורה על-פי יוחנן 2:13-4:42
Habrit Hakhadasha/Haderekh
13 חג הפסח קרב ובא, וישוע עלה לירושלים. 14 הוא הלך לבית-המקדש ומצא שם סוחרי צאן, בקר ויונים (לצורך הקרבת הקרבנות) ומחליפי כספים. 15 הוא לקח מספר חבלים, שזר אותם לשוט עבה וגירש משם את כל האנשים ואת הצאן והבקר; הוא פיזר לכל עבר את מטבעותיהם של החלפנים, והפך את שולחנותיהם.
16 ישוע פנה אל סוחרי היונים וקרא: "הוציאו מכאן את כל היונים, ואל תהפכו את בית אבי לשוק!"
17 תלמידיו נזכרו בנבואה מתהלים[a]: "כי קנאת ביתך אכלתני." 18 "באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה? תן לנו אות או הוכחה כדי שנאמין לך."
19 "הרסו את המקדש הזה," ענה ישוע, "ואני אקים אותו מחדש תוך שלושה ימים!"
20 "מה?" קראו בתמיהה." המקדש הזה ניבנה במשך ארבעים-ושש שנים, ואתה טוען שתוכל להקימו מחדש תוך שלושה ימים?" 21 ואולם באומרו "מקדש" הוא התכוון לגופו. 22 לאחר שקם לתחייה נזכרו תלמידיו בדבריו והאמינו בכתוב ובדברי ישוע, כי ראו שהכול התקיים.
23 כאשר היה ישוע בירושלים בחג הפסח, אנשים רבים האמינו שהוא המשיח, כי הם ראו את הנסים והנפלאות שחולל.
ג
3 "אני אומר לך בכנות וברצינות רבה," השיב לו ישוע, "אדם שלא נולד מחדש אינו מסוגל לראות את מלכות האלוהים!"
4 "כיצד יכול אדם מבוגר להיוולד מחדש?" תמה נקדימון. "האם הוא יכול לשוב לבטן אמו ולהיוולד מחדש?" 5 "אני אומר לך את האמת," אמר ישוע, "מי שלא נולד מהרוח ומהמים אינו יכול להיכנס למלכות האלוהים. 6 בשר ודם מסוגל להוליד אך ורק בשר ודם ואילו רוח הקודש מעניק חיים חדשים מהשמים. 7 לכן אל תתפלא על כך שאני אומר שעליכם להיוולד מחדש. 8 הרוח נושבת לכיוונים שונים; אתה שומע את משב הרוח, אולם אינך יודע מאין היא נושבת ולאן היא נושבת. כך אי אפשר להסביר איך בדיוק נולדים ברוח."
9 "כיצד ייתכן הדבר?" שאל נקדימון.
10 "אתה רב נכבד בישראל ואינך מבין את הדברים האלה?" השיב ישוע. 11 "אני מבטיח לך שאנחנו מדברים על מה שאנו יודעים, ומעידים על מה שראינו, אך למרות זאת אינכם מאמינים לנו. 12 אם אינכם מאמינים לדברי בענייני העולם הזה, כיצד תאמינו לדברי בענייני השמים? 13 איש לא עלה השמימה מלבד האחד אשר ירד מהשמים – בן-האדם. 14 כשם שמשה הרים על נס את נחש הנחושת במדבר, כך צריך גם בן-האדם להיות נישא, 15 כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח. 16 כי אלוהים אהב כל כך את העולם עד שהקריב את בנו היחיד, כדי שכל המאמין בו לא יאבד כי אם יחיה לנצח. 17 שהרי אלוהים שלח את בנו להושיע את העולם ולא לשפוט אותו. 18 כל המאמין בו לא יישפט, אך מי שאינו מאמין בו כבר נשפט! כי לא האמין בבנו היחיד של אלוהים. 19 דינם מבוסס על העובדה שהאור מן השמים בא לעולם, אבל הם לא רצו בו; הם אהבו את החושך, כי מעשיהם רעים ומושחתים. 20 הם שנאו את אור האלוהים והעדיפו להישאר בחשכה, כי לא רצו שמעשיהם הרעים יתגלו באור. 21 לעומת זאת, כל מי שעושה את הטוב והישר יבוא לאור בשמחה, כדי להראות לכולם שכל מעשיו נעשו לפי רצון אלוהים."
22 לאחר מכן עזבו ישוע ותלמידיו את ירושלים והלכו לאזור יהודה. הם נשארו שם זמן-מה, וישוע הטביל את המאמינים בו.
23 באותה עת הטביל יוחנן אנשים בעינון, ליד שלם, כי היו שם הרבה מים. 24 כל זה התרחש לפני מאסרו של יוחנן. 25 אחדים מתלמידי יוחנן התווכחו עם פרוש אחד בעניין הטבילה של ישוע ושל יוחנן. 26 תלמידים באו אל יוחנן ואמרו: "רבי, האיש שפגשת בעבר-הירדן ואמרת שהוא המשיח, גם הוא מטביל, וכולם הולכים להיטבל על-ידו ולא על-ידך."
27 השיב יוחנן: "אבינו שבשמים מעניק לכל אחד תפקיד משלו. 28 התפקיד שלי הוא להכין את הדרך לפני האיש הזה, כדי שכולם יוכלו לבוא אליו. אתם עצמכם עדים לכך שאמרתי כי אינני המשיח - נשלחתי רק לפנות לו את הדרך. 29 הכלה הולכת אחרי החתן וחברו של החתן שמח בשמחתו; אני חברו של החתן ואני שמח בשמחתו. 30 ככל שהוא גדל בחשיבותו כך אני הולך ונעשה חסר חשיבות.
31 "הוא בא מהשמים והוא נעלה על הכל, ואילו אני באתי מהארץ והבנתי מוגבלת לענייני הארץ בלבד. 32 הוא מספר את אשר ראה ושמע, אך רק מעטים מקשיבים לו ומאמינים לדבריו. 33 כל המאמין לדבריו מאשר כי אלוהים הוא אמת. 34 כי אדם זה - אשר נשלח על ידי אלוהים - נושא את דבר אלוהים, שהרי רוח אלוהים ממלא אותו ללא גבול. 35 אלוהים האב אוהב את הבן ואף נתן לו את הכול! 36 כל המאמין בבן יחיה לעולם, ואילו מי שאינו מאמין בבן לא יחיה חיי נצח, כי אם יקבל עונש נצחי מאלוהים!"
ד
"אנא, תני לי לשתות," ביקש ישוע. 9 האישה תמהה על בקשתו הבלתי-רגילה וקראה: "הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?"
10 "אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך 'תני לי לשתות', היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!" השיב ישוע.
11 "מאין לך מים חיים?" תמהה האישה. "הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל. 12 מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני-ביתו וצאנו שתו מהמים האלה! כיצד תוכל להציע מים טובים יותר?"
13 "כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא, 14 אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח."
15 "באמת?" קראה האישה בהתפעלות. "אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים."
16 "ברצון," אמר ישוע. "לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם."
17 "אולם אין לי בעל," השיבה האישה.
"נכון הדבר," אמר ישוע. 18 "כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!"
19 "אדוני," קראה האישה בתימהון הולך וגובר, "אני רואה שאתה נביא! 20 אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר (גריזים) הזה?"
25 "אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל," אמרה האישה.
26 "אני המדבר אליך, אני הוא!" השיב ישוע. 27 בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות. 28 האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות: 29 "בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל אשר עשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!" 30 אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו.
31 לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.
32 "יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו" השיב ישוע.
33 "מי הביא לו אוכל?" שאלו התלמידים איש את רעהו.
34 "מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו," הסביר ישוע. 35 "אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר! 36 הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. 37 כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר. 38 שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם."
39 שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה: "הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!"
Footnotes
- הבשורה על-פי יוחנן 2:17 תהלים סט 10
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.