הבשורה על-פי מתי 23

Habrit Hakhadasha/Haderekh

כג ישוע פנה אל הקהל ואל תלמידיו ואמר: ² "הסופרים והפרושים יושבים על כסא משה. ³ לכן טוב שתשמעו בקולם ותעשו את מה שהם אומרים, אבל בשום אופן אל תעשו מה שהם עושים! כי הם עצמם אינם עושים את מה שהם דורשים מכם לעשות. ⁴ הם מכבידים עליכם בדרישות שונות, בעוד שבעצמם לא מוכנים להרים אצבע.

⁵ הם עושים את כל מעשיהם בשביל שיראו אותם. הם מעמידים פני צדיקים, מניחים תפילין בציבור ומאריכים את הציציות שלהם. ⁶ במסיבות הם אוהבים לשבת בראש השולחן, ובבית הכנסת – במקומות השמורים. ⁷ הם אוהבים שנותנים להם כבוד ברחובות ושקוראים להם 'רבי'. ⁸ אל תרשו לאיש לקרוא לכם כך, כי ה' לבדו הוא רבכם, וכולכם שווים כאחים. ⁹ כמו כן אל תפנו לאיש בתואר 'אבי', כי רק לאלוהים שבשמים עליכם לקרוא 'אבי'. ¹⁰ אל תרשו שיקראו לכם 'מורי ורבי', כי יש לכם מורה ורב אחד בלבד, והוא המשיח.

¹¹ ככל שתרבו לשרת את הזולת בענווה, כך תגדלו בעצמכם. כדי להיות גדולים ביותר – היו עבדים! ¹² מי שחושב את עצמו לגדול עלול להתאכזב מאוד כשיושפל, ומי שמשפיל את עצמו יהיה גדול באמת.

אוי לכם, הפרושים והסופרים, צבועים אתם! לא די שאינכם נכנסים בעצמכם למלכות השמים, אתם גם מונעים מאחרים להיכנס! אתם מעמידים פני צדיקים ומתפללים באריכות באמצע הרחוב, וכל זאת בזמן שאתם מגרשים אלמנות מבתיהן. צבועים שכמוכם! ¹⁵ כן, אוי לכם, צבועים! אתם נוסעים למרחקים כדי לגייר אדם אחד, ולאחר שהתגייר אתם הופכים אותו לבן-גיהינום עוד יותר מכם!

¹⁶ אוי לכם, מנהיגים עיוורים! הכלל שלכם הוא: 'אם נשבעת במקדש ה' מותר לך להפר את שבועתך, אולם אם נשבעת בזהב של בית-המקדש אסור לך להפר את שבועתך.' ¹⁷ עיוורים טיפשים! מה חשוב יותר, הזהב או המקדש שמקדש את הזהב?

¹⁸ כמו כן אתם אומרים: 'שבועה במזבח אינה מחייבת ומותר להפר אותה, אך שבועה בקורבן שעל המזבח – מחייבת.' ¹⁹ עיוורים! מה גדול וחשוב יותר, הקורבן שעל המזבח או המזבח עצמו המקדש את הקורבן? ²⁰ הרי אם אתם נשבעים 'במזבח', אתם נשבעים למעשה בו ובכל אשר עליו. ²¹ כאשר אתם נשבעים 'במקדש', אתם נשבעים למעשה בו ובאלוהים השוכן בו. ²² ואם אתם נשבעים 'בשמים', אתם נשבעים בכסא אלוהים ובאלוהים עצמו.

²³ כן, אוי לכם פרושים וסופרים צבועים! אתם מקפידים על הלכות דקדקניות כמו לתת מעשר על עלי נענע בגינה, אולם אתם מתעלמים מהדברים החשובים באמת כמו צדק, רחמים ואמונה! אתם אמנם חייבים לתת מעשר, אולם אסור לכם להזניח את הדברים החשובים יותר. ²⁴ מנהיגים עיוורים! אתם מסננים את היתוש ובולעים את הגמל!

²⁵ אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים שכמוכם! אתם מקפידים כל-כך על צחצוח הכוס מבחוץ, אולם תוכו מצחין מריקבון! ²⁶ פרושים עיוורים, טהרו תחילה את פנים הכלי ואז כולו יהיה נקי!

²⁷ אוי לכם, סופרים ופרושים! אתם דומים לקברים הנראים יפים ומפוארים מבחוץ, אך בתוכם הם מלאים עצמות מתים, ריקבון וטומאה. ²⁸ אתם משתדלים להיראות קדושים, אולם בפנים לבכם מלא צביעות וטומאה.

כן, אוי לכם פרושים, ואוי לכם סופרים – צבועים שכמוכם! אתם בונים מצבות לנביאים שאבותיכם הרגו, ומניחים פרחים על קברי אנשי-האלוהים שאבותיכם רצחו, ואתם אומרים: 'אנחנו, כמובן, לא היינו מעזים לנהוג כפי שנהגו אבותינו!'

³¹ בדבריכם אלה אתם מעידים על עצמכם שהנכם בני רשעים. ³² אתם הולכים בעקבות אבותיכם וממלאים את מכסת עוונותיהם. ³³ נחשים בני נחשים! כיצד תימלטו מעונש הגיהינום?

³⁴ אני שולח אליכם נביאים, חכמים וסופרים; אחדים מהם תהרגו בצליבה, ואחרים תלקו בשוטים בבתי הכנסת שלכם, ותרדפו אחריהם מעיר לעיר! ³⁵ וכך תישאו באשמת הריגתם של כל אנשי האלוהים – החל בהבל הצדיק וכלה בזכריה בן-יהוידע, שאותו רצחתם בבית-המקדש בין ההיכל למזבח. ³⁶ ובכן, כל זה יבוא על הדור הזה.

³⁷ ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים! פעמים רבות חפצתי לאסוף את בנייך, כתרנגולת האוספת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא הרשיתם לי. ³⁸ ועתה אלוהים נוטש את ביתכם, ³⁹ ואני אומר לכם שמעתה ואילך לא תראו אותי יותר, עד אשר תאמרו: 'ברוך הבא בשם ה'!'"