司提凡的申辩

大祭司问:“这是真的吗?” 司提凡说:“各位父老兄弟,请听我说!我们的祖先亚伯拉罕还未迁到哈兰之前,住在美索不达米亚,荣耀的上帝向他显现,说, ‘你要离开家乡和亲族,到我要指示你的地方去。’ 亚伯拉罕就离开迦勒底人的地方,在哈兰住了下来。他父亲过世以后,上帝又领他到你们现在居住的这个地方。 当时在这片土地上,上帝没有给他任何产业,他甚至连立足之地也没有。但上帝应许要把这片土地赐给他和他的后裔作产业,尽管那时候亚伯拉罕还没有儿子。 上帝又说,‘你的子孙必流落异乡,受奴役、被虐待四百年。 但我必惩罚奴役他们的国家,之后你的子孙要离开那里,在这片土地上事奉我。’ 上帝又赐下割礼作为祂与亚伯拉罕立约的凭据。亚伯拉罕在以撒出生后的第八天为他行割礼。照样,以撒为他的儿子雅各行了割礼,雅各也为他的儿子——以色列十二位先祖行了割礼。[a]

“先祖们嫉妒自己的弟弟约瑟,把他卖到了埃及。但上帝一直与他同在, 10 救他脱离一切危难,又赐他过人的智慧,使他在埃及法老面前得到恩宠,官拜宰相治理全国,并管理王室。 11 后来,埃及和迦南全境遭遇饥荒,灾情严重,我们的先祖们断了粮。 12 雅各听说埃及有粮,就派先祖们去那里买粮,那是我们的先祖初次去埃及。 13 他们第二次去的时候,约瑟才和弟兄们相认,并且领他们拜见埃及王。 14 后来,约瑟派人去把父亲雅各和全族七十五人都接到埃及。 15 从此以后,雅各和其他先祖们便定居埃及,直到去世。 16 后来他们的遗体被带回示剑,安葬在亚伯拉罕买自哈抹子孙的墓地里。

17 “上帝对亚伯拉罕所应许的日子快到的时侯,以色列人在埃及的人口已大大增加。 18 后来埃及有一位不认识约瑟的新王登基。 19 他用毒计苦害我们的同胞,虐待我们的祖先,强令他们把婴孩抛弃,不让婴孩存活。 20 那时,摩西出生了,他长得俊美非凡。他的父母在家里偷偷地抚养了他三个月, 21 最后不得已才丢弃他。法老的女儿救了他,收为养子。

22 “摩西学会了埃及人一切的学问,成为一个说话办事很有能力的人。 23 他四十岁那年决定去探望自己的同胞以色列人。 24 他到了他们那里,看见一个埃及人正在欺负以色列人,就打抱不平,杀了那个埃及人。 25 摩西以为同胞们会明白上帝要借着他的手拯救他们,可是他们并不明白。 26 第二天,他看见两个以色列人在打架,就上前劝解说,‘大家都是同胞,为什么互相殴打呢?’ 27 不料那个欺负人的推开摩西说,‘谁立你做我们的首领和审判官? 28 难道你要杀我,像昨天杀那个埃及人一样吗?’ 29 摩西听了这话,就逃到米甸寄居,在那里成家,生了两个儿子。

30 “过了四十年,在西奈山的旷野,上帝的天使在荆棘火焰中向摩西显现。 31 摩西见状很惊奇,正要上前看个究竟,就听见主说, 32 ‘我是你祖先的上帝,是亚伯拉罕、以撒、雅各的上帝。’摩西战战兢兢,不敢观看。 33 主又说,‘脱下你脚上的鞋子,因为你所站的地方是圣地。 34 我已清楚看见我子民在埃及所受的苦难,也听见了他们的哀叹,我下来要救他们。你来,我要派你回埃及。’

35 “百姓曾拒绝这位摩西,说,‘谁立你做我们的首领和审判官?’上帝却借着在荆棘中显现的天使亲自差遣他,立他为首领和拯救者。 36 摩西带领以色列人出埃及,过红海,越旷野,四十年间行了许多神迹奇事。 37 就是这位摩西曾对以色列人说,‘上帝要在你们中间兴起一位像我一样的先知。’ 38 这位摩西曾在旷野与以色列的会众——我们的祖先在一起,又在西奈山上与向他传信息的天使在一起,并且领受了生命之道传给我们。

39 “可是我们的祖先不听从他,甚至弃绝他,心里对埃及恋恋不舍。 40 他们请求亚伦说,‘为我们造一些神像来带领我们吧!领我们离开埃及的那个摩西不知怎样了。’ 41 于是,他们造了一个牛犊像,向它献祭,并为自己所做的事沾沾自喜。 42 因此,上帝转脸不顾他们,任由他们祭拜日月星辰,正如先知书的记载,

“‘以色列家啊,
在旷野的四十年间,
你们向我献过祭物和供品吗?
43 你们抬着为自己所造的神像,
就是摩洛的帐篷和理番神明的星,
祭拜它们,
所以我要把你们赶到比巴比伦还远的地方去。’

44 “我们的祖先在旷野的时候,一直带着安放约柜的圣幕,这圣幕是上帝吩咐摩西照他所看见的样式造的。 45 后来我们的祖先承受了圣幕。上帝从我们祖先面前赶走外族人,使他们得到了应许之地。他们同约书亚把圣幕带到那里,一直到大卫的时代。 46 大卫蒙上帝悦纳,祈求为雅各的上帝建造一座圣殿。 47 结果是他的儿子所罗门为上帝建成了圣殿。

48 “其实至高的上帝并不住人造的殿,祂曾借着先知说, 49 ‘天是我的宝座,地是我的脚凳,你们要为我造怎样的殿宇?哪里可作我的安歇之处? 50 这一切不都是我亲手创造的吗?’

51 “你们这些顽固不化、耳不听心不悔的人[b],经常抗拒圣灵,所作所为和你们的祖先如出一辙! 52 哪一位先知没有被你们祖先迫害?那些预言义者——弥赛亚要来的人也被你们的祖先杀害。如今你们竟出卖了那位公义者,杀害了祂! 53 你们接受了上帝借天使所传的律法,竟不遵守!”

司提凡殉道

54 众人听了这番话,怒火中烧,咬牙切齿。 55 司提凡却被圣灵充满,定睛望天,看见上帝的荣耀和站在上帝右边的耶稣。 56 司提凡说:“看啊!我看见天开了,人子站在上帝的右边。”

57 众人大喊大叫,捂着耳朵,蜂拥而上, 58 把司提凡拉到城外,用石头打他。指控他的人把他们的衣服交给一个名叫扫罗的青年看管。 59 在乱石击打之下,司提凡呼求说:“主耶稣啊,接收我的灵魂吧!”然后跪下高声说: 60 “主啊,不要追究他们的罪!”说完后,就断气了。

Footnotes

  1. 7:8 第八节后半部分或译“以撒生雅各,雅各生以色列十二位先祖。”
  2. 7:51 耳不听心不悔的人”希腊文是“心与耳未受割礼的人”。

司提反的申辩

大祭司说:“真有这些事吗?” 司提反说:“各位父老兄弟请听!我们的祖宗亚伯拉罕,在美索不达米亚,还没有住在哈兰的时候,荣耀的 神向他显现, 对他说:‘你要离开本地本族,到我指示你的地方去。’ 他就离开迦勒底人的地方,住在哈兰。他父亲死后, 神又叫他从那里迁到你们现在所住的地方。 在这里 神并没有赐他产业,连立足之地也没有。但 神应许把这地赐给他和他的后裔为业,虽然那时他还没有儿子。  神就这样说:‘你的后裔必在外地寄居,人要奴役、虐待他们四百年。’  神又说:‘奴役他们的那个国家,我要亲自惩罚。以后,他们要出来,在这地方事奉我。’  神也赐他割礼为约。这样,亚伯拉罕生了以撒,第八天就给他行了割礼。后来,以撒生雅各,雅各生了十二位祖先。

“祖先妒忌约瑟,把他卖到埃及去,然而 神与他同在, 10 救他脱离一切苦难,使他在埃及王法老面前,有智慧、得恩宠。法老立他为首相,管理埃及和法老的全家。 11 后来埃及和迦南全地遭遇饥荒、大灾难,我们的祖先找不到粮食。 12 雅各听见埃及有谷粮,就派我们的祖先去,这是第一次。 13 第二次的时候,约瑟就向哥哥们表露自己的身世,法老才知道约瑟的家世。 14 约瑟就派人去把他父亲雅各和全家七十五人都接来。 15 于是雅各下了埃及。后来他和我们祖先都死了, 16 运到示剑,埋葬在亚伯拉罕用银子向哈抹子孙买来的坟地里。

17 “ 神给亚伯拉罕的应许快要实现的时候,以色列人在埃及人口繁盛增多; 18 但是,到了另一位不认识约瑟的君王兴起统治埃及的时候, 19 他就谋害我们的同胞,虐待我们的祖先,逼他们拋弃自己的婴孩,不容婴孩存活。 20 就在那时候,摩西出生了,他非常俊美,在父亲的家中抚养了三个月。 21 他被拋弃的时候,法老的女儿把他拾起来,当作儿子抚养。 22 摩西学尽了埃及人的一切学问,说话行事都有能力。

23 “到了四十岁,他心中起了一个念头,要去看望自己的同胞以色列人。 24 当他看见有一个人受欺负,就去护卫,为那受屈的抱不平,打死了那个埃及人。 25 他以为同胞们都必知道 神要借着他的手拯救他们,事实上他们却不知道。 26 第二天,有人在打架,摩西就出面调解,说:‘你们是弟兄,为甚么彼此欺负呢?’ 27 那欺负邻舍的把他推开,说:‘谁立了你作我们的领袖和审判官呢? 28 难道你想杀我,像昨天杀那个埃及人一样吗?’ 29 摩西因为这句话,就逃到米甸地寄居,在那里生了两个儿子。

30 “过了四十年,在西奈山的旷野,有一位使者,在荆棘中的火焰里,向摩西显现。 31 他见了这个异象,十分惊奇;他正上前察看的时候,就有主的声音说: 32 ‘我是你祖宗的 神,就是亚伯拉罕、以撒、雅各的 神。’摩西战战兢兢,不敢观看。 33 主对他说:‘把你脚上的鞋脱掉,因为你所站的地方是圣地。 34 我的子民在埃及所受的痛苦,我实在看见了;他们的叹息我也听见了,我下来是要救他们。你来,我要派你到埃及去。’ 35 他们拒绝了这位摩西,说:‘谁立了你作领袖和审判官呢?’但 神借着在荆棘中向他显现的使者的手,派他作领袖和救赎者。 36 这人领他们出来,并且在埃及地、红海和旷野,行奇事神迹四十年。 37 以前那位对以色列人说‘ 神要从你们弟兄中间,给你们兴起一位先知像我’的,就是这摩西。 38 那曾经在旷野的大会中,和那在西奈山上对他说话的使者同在,也与我们的祖先同在的,就是他。他领受了活的圣言,传给我们。 39 我们的祖先不肯听从他,反而把他推开,他们的心已经转向了埃及, 40 就对亚伦说:‘给我们做一些神像,可以走在我们前头。因为把我们从埃及地领出来的那个摩西,我们不知道他遭遇了甚么事。’ 41 在那些日子里,他们做了一个牛犊,把祭物献给那偶像,并且因自己手所做的而欢乐。 42 于是 神转身离开,任凭他们事奉天象,正如先知书所说:

‘以色列家啊,

你们在旷野四十年,

岂是将祭牲和祭物献给我呢?

43 你们抬着摩洛的帐幕,

和理番神的星,

就是你们做来敬拜的像。

所以我要把你们放逐到巴比伦那一边去。’

44 “我们的祖先在旷野有作证的帐幕,就是跟摩西谈话的那位指示他,依照他看见的样式做的。 45 我们的祖先相继承受了这帐幕, 神把外族人从他们面前赶走以后,他们就同约书亚把帐幕带进所得为业的地方,直到大卫的日子。 46 大卫在 神面前蒙了恩,就求为雅各的 神找个居所, 47 而由所罗门为他建造殿宇。 48 其实至高者并不住人手所造的,正如先知说:

49 ‘主说:天是我的宝座,

地是我的脚凳,

你们要为我建造怎样的殿呢?

哪里是我安息的地方呢?

50 这一切不都是我手所造的吗?’

51 “你们颈项刚硬、心和耳都未受割礼的人哪!你们时常抗拒圣灵,你们的祖先怎样,你们也怎样。 52 有哪一个先知,你们的祖先不迫害呢?你们杀了那些预先宣告那义者要来的人,现在又把那义者出卖了,杀害了。 53 你们领受了由天使传达的律法,却不遵守。”

司提反被石头打死

54 众人听了这些话,心中非常恼怒,就向着司提反咬牙切齿。 55 但司提反被圣灵充满,定睛望着天,看见 神的荣耀,并且看见耶稣站在 神的右边, 56 就说:“看哪!我看见天开了,人子站在 神的右边。” 57 众人大声喊叫,掩着耳朵,一齐向他冲过去, 58 把他推出城外,用石头打他。那些证人把自己的衣服,放在一个名叫扫罗的青年人脚前。 59 他们用石头打司提反的时候,他呼求说:“主耶稣啊,求你接收我的灵魂!” 60 然后跪下来大声喊着说:“主啊,不要把这罪归给他们!”说了这话,就睡了。

ז "האם נכונות ההאשמות האלה?" שאל הכהן הגדול את סטפנוס.

"הקשיבו אלי, אנשים, אחים וזקנים נכבדים!" השיב סטפנוס. "אלוהי הכבוד נגלה אל אברהם אבינו בארם נהריים, לפני שיצא לחרן, ואמר לו לעזוב את ארץ מולדתו, להיפרד מבני משפחתו וללכת אל הארץ שה' ינחה אותו אליה. אברהם עזב את אור כשדים וגר בחרן עד מות אביו. לאחר מכן הביא אותו ה' לכאן, לארץ הזאת אשר אתם גרים בה עכשיו. אלוהים לא נתן לאברהם רכוש משלו - אפילו לא חלקת-אדמה קטנה; הוא רק הבטיח לו שבמרוצת הזמן תשתייך כל הארץ לאברהם ולצאצאיו, אך כי באותה עת לא היה לו עדיין ילד. כמו-כן אמר לו אלוהים שצאצאיו אלה יעזבו את ארצם ויגורו בארץ זרה, ושם יהיו עבדים במשך 400 שנה. אולם אלוהים הבטיח לאברהם שיעניש את הארץ אשר תשעבד אותם, ושלאחר מכן יצאו ויעבדו אותו כאן.

"באותה עת נתן ה' לאברהם את מצוות המילה, כהוכחה לברית שכרת עם אברהם, וכאשר נולד בנו יצחק מל אותו אברהם ביום השמיני לחייו. כעבור זמן יצחק מל את יעקב, ויעקב את שנים-עשר האבות.

"אותם אנשים שהיו לאבות האומה הישראלית קנאו ביוסף אחיהם, ומכרו אותו כעבד לישמעאלים שהיו בדרכם למצרים. אולם אלוהים היה עם יוסף 10 והציל אותו מכל צרותיו. אלוהים העניק ליוסף חן רב וחכמה בלתי-רגילה, אשר מצאו-חן בעיני פרעה מלך מצרים, ומשום כך מינה אותו פרעה למושל על כל ארץ מצרים ולאחראי על כל ענייני הארמון.

11 "כעבור זמן-מה שרר רעב כבד אשר גרם סבל רב במצרים ובכנען, ולאבותינו לא היה מה לאכול. 12 כאשר שמע יעקב שיש עדיין אוכל במצרים, שלח לשם את בניו בפעם הראשונה כדי לקנות מה שיוכלו להשיג. 13 בביקורם השני במצרים גילה להם יוסף את זהותו ואף הציג אותם לפני פרעה. 14 יוסף שלח להביא מארץ כנען את יעקב אביו ואת כל בני-משפחתו, כולם יחד מנו שבעים וחמש איש, והזמין אותם לגור איתו במצרים. 15 וכך ירד יעקב למצרים. לאחר שמתו יעקב ובניו, 16 נלקחו גופותיהם לשכם ונקברו בקבר שקנה אברהם מיד בני-חמור.

17 "כשקרב המועד שקבע אלוהים לשחרור בני-ישראל מעבדותם, כפי שהבטיח לאברהם אבינו, התרבה עם ישראל במצרים במהירות גדולה. 18 ואז עלה לשלטון מלך אשר לא כיבד את זכרו של יוסף. 19 מלך זה נהג בעמנו ברשעות ובאכזריות, וציווה על אבותינו להפקיר את ילדיהם למוות. 20 "באותה תקופה נולד משה, שהיה טוב בעיני אלוהים, והוריו הסתירוהו בביתם במשך שלושה חודשים. 21 כשלא יכלו הוריו להסתיר אותו יותר נאלצו להוציאו מן הבית, מצאה אותו בת פרעה ואימצה אותו לה לבן. 22 משה לומד בכל חכמת מצרים, גדל והיה לנואם מחונן ולאיש-מעשים דגול.

23 "יום אחד עלה בדעתו של משה לבקר את אחיו בני-ישראל, והוא בן ארבעים. 24 בעת ביקורו ראה איש מצרי מתאכזר אל ישראלי. משה ניגש אל המצרי והרג אותו. 25 הוא קיווה שאחיו יבינו שאלוהים שלח אותו לעזור להם, אך הם לא הבינו זאת.

26 "למחרת שוב ביקר משה את בני-עמו, והפעם ראה שני ישראלים רבים ביניהם. הוא ניסה להפריד ביניהם ואמר: 'הרי אחים אתם; מדוע אתם מתקוטטים?'

27 "אולם האיש שהחל בקטטה דרש ממשה להסתלק ולא להתערב. 'מי מינה אותך למושל ושופט עלינו?' שאל. 28 'האם אתה עומד להרוג אותי כשם שהרגת אתמול את המצרי?'

29 לשמע דברים אלה ברח משה למדיין, ושם נולדו שני בניו.

30 "כעבור ארבעים שנה נגלה אליו מלאך ה' במדבר הר-סיני מתוך הסנה הבוער. 31 המראה הבלתי-רגיל הפליא את משה; הוא רץ אל הסנה כדי להביט בו מקרוב, ואז שמע את קול ה': 32 'אנוכי אלוהי אבותיך - אלוהי אברהם, יצחק ויעקב!' משה רעד מפחד ולא העז להרים את עיניו.

33 "לפני כן אמר אלוהים למשה: 'של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. 34 ואלוהים המשיך: 'ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי... וארד להצילו... ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני-ישראל ממצרים[a].

35 "המדובר באותו משה אשר בני-ישראל דחוהו זמן-מה קודם לכן כאשר מחו: 'מי מינה אותך למושל ושופט עלינו?' אותו משה נשלח אליהם עתה להיות להם למנהיג ולמושיע! 36 בעזרת ניסים גדולים וכבירים הוציא משה את עמו מארץ מצרים, העבירם דרך ים סוף, ולאחר מכן נדד איתם במדבר ארבעים שנה. 37 זהו אותו משה אשר אמר לבני-ישראל: 'נביא מקרבך - מאחיך - כמוני, יקים לך ה' אלוהיך, אליו תשמעון'[b]. 38 כשהתקהלו בני-ישראל במדבר, משה היה האיש שתיווך בינם לבין המלאך שנתן להם את תורת ה' - את דבר האלוהים החי - בהר סיני.

39 "אולם אבותינו דחו את משה ורצו לשוב למצרים. 40 'עשה לנו אלוהים אחרים, כדי שידריכו אותנו חזרה,' ביקשו מאהרון, 'כי איננו יודעים מה קרה למשה אשר הוציא אותנו ממצרים.' 41 וכך עשו להם בני ישראל עגל-זהב, הקריבו לו קורבנות, ושמחו באליל שיצרו במו ידיהם.

42 "משום כך פנה להם ה' עורף והניח להם לסגוד לשמש, לירח ולכוכבים כמו לאלים! בספר עמוס שואל ה' את עם ישראל: 'האם לי הקרבתם את הקורבנות במשך אותן ארבעים שנה במדבר? 43 לא! התעניינותכם האמיתית הייתה באלילים שלכם: בסוכתו של מולך, בכוכבו של רמפן, ובכל הצלמים שעשיתם לכם. משום כך אגרש אתכם מכאן לארץ רחוקה - עד מעבר לבבל אגלה אתכם![c].

44 "במשך נדודיהם במדבר נשאו אותם אבותינו את משכן העדות, ובתוכו שמרו את לוחות-הברית. משכן זה נבנה בדיוק לפי הדגם שהראה המלאך למשה. 45 שנים רבות לאחר מכן, כשפקד יהושע על הקרבות נגד הגויים שישבו בכנען, הביאו האבות את המשכן הזה אל ארצם החדשה, ושם הוא נשאר עד ימי דוד המלך.

46 "דוד, שמצא-חן בעיני אלוהים, ביקש את הזכות לבנות מקדש קבע לאלוהי יעקב. 47 אולם רק בנו של דוד, שלמה, זכה לבנות את המקדש הזה. ובכל זאת, אלוהים אינו שוכן במקדש מעשה ידי-אדם. 'השמים כסאי,' אמר ה' בפי ישעיהו הנביא, 'והארץ - הדום רגלי. אי-זה בית אשר תבנו לי? ואי-זה מקום מנוחתי? 50 (הלא) את כל אלה ידי עשתה!'[d]. 51 "הו עם קשה עורף ועובד אלילים! עד מתי תמשיכו להתנגד לרוח הקודש? אתם נוהגים בדיוק כמו אבותיכם - גם הם התנגדו לרוח הקודש. 52 האם יכולים אתם לנקוב בשמו של נביא אחד שאבותיכם לא רדפו אותו? הם אפילו הרגו את אלה שניבאו את בואו של המשיח הצדיק - זה שבגדתם בו ורצחתם אותו! 53 אכן, בכוונה תחילה הפרתם את תורת ה', אשר נמסרה לכם באמצעות המלאכים."

54 כששמעו חברי הסנהדרין את האשמותיו של סטפנוס, נמלאו זעם וחרקו בשיניהם. 55 אך סטפנוס, שהיה מלא רוח הקודש, נעץ מבטו בשמים, וראה את כבוד האלוהים ואת ישוע עומד לימין האלוהים. 56 "הנני רואה את השמים נפתחים, ואת ישוע המשיח עומד לימין האלוהים!" אמר להם סטפנוס.

57 לשמע דברים אלה אטמו את אוזניהם, צרחו בכל כוחם והתנפלו עליו. 58 הם גררו אותו אל מחוץ לעיר ורגמו אותו באבנים. מבצעי גזר-הדין פשטו את מעיליהם, והניחו אותם למשמרת לרגלי בחור אחד בשם שאול.

59 בשעה שפגעו בו האבנים זו אחר זו התפלל סטפנוס: "אדוני, ישוע, קבל נא את רוחי!" 60 ואז נפל על ברכיו וזעק: "אדוני, סלח להם על החטא הזה!" ובאותו רגע נפח את נשמתו.

Footnotes

  1. מעשי השליחים 7:34 שמות ג 5- 10
  2. מעשי השליחים 7:37 דברים יח 15
  3. מעשי השליחים 7:43 ראה עמוס ה 25- 27
  4. מעשי השליחים 7:50 ישעיהו סו 1- 2