16 1 Of Christ’s resurrection. 9 He appeareth to Mary Magdalene and others. 15 He sendeth his Apostles to preach. 19 His ascension.

And (A)when the Sabbath day was past, Mary Magdalene, and Mary the mother of James and Salome, bought sweet ointments, that they might come and anoint him.

Therefore early in the morning, the first day of the week, they came unto the sepulcher, when the Sun was now risen.

And they said one to another, Who shall roll us away the stone from the door of the sepulcher?

And when they [a]looked, they saw that the stone was rolled away (for it was a very great one)

(B)So they went into the [b]sepulcher, and saw a young man sitting at the right side, clothed in a long white robe: and they were sore troubled.

But he said unto them, Be not so troubled: ye seek Jesus of Nazareth, which hath been crucified: he is risen, he is not here: behold the place where they put him.

But go your way, and tell his disciples, and Peter, that he will go before you into Galilee: there shall ye see him, (C)as he said unto you.

And they went out quickly, and fled from the sepulcher: for they trembled, and were amazed: neither said they anything to any man: for they were afraid.

[c]And when Jesus was risen again, early the first day of the week, he appeared first to Mary Magdalene, (D)out of whom he had cast seven devils:

10 And she went and told them that had been with him, which mourned and wept.

11 And when they heard that he was alive, and had appeared to her, they believed it not.

12 (E)[d]After that, he appeared unto two of them in another form, as they walked and went into the country.

13 And they went and told it to the remnant, neither believed they them.

14 (F)[e]Finally, he appeared unto the eleven as they sat together, and reproached them for their unbelief and hardness of heart, because they believed not them which had seen him, being risen up again.

15 [f]And he said unto them, (G)Go ye into all the world, and preach the Gospel to [g]every creature.

16 He that shall believe and be baptized, shall be saved: (H)but he that will not believe, shall be damned.

17 And these tokens shall follow them that believe, (I)In my Name they shall cast out devils, and (J)shall speak with [h]new tongues,

18 (K)And shall take away serpents, and if they shall drink any deadly thing, it shall not hurt them: (L)they shall lay their hands on the sick, and they shall recover.

19 (M)[i]So after the Lord had spoken unto them, he was received into heaven, and sat at the right hand of God.

20 And they went forth, and preached everywhere. And the (N)Lord wrought with them, and confirmed [j]the word with signs that followed. Amen.

Footnotes

  1. Mark 16:4 When they cast their eyes toward the sepulchre.
  2. Mark 16:5 Into the cave out where the sepulchre was cut out.
  3. Mark 16:9 Christ himself appeareth to Mary Magdalene to upbraid the disciples’ incredulity.
  4. Mark 16:12 Christ appeareth to two other disciples, and at length to the eleven.
  5. Mark 16:14 The Evangelist considered not the order of the time, but the course of his history, which he divided into three parts: The first showeth how he appeared to the women, the second, to his Disciples, the third, to his Apostles, and therefore he saith, Finally.
  6. Mark 16:15 The Apostles are appointed, and their office is limited unto them, which is to preach that which they heard of him, and to minister the Sacraments, which Christ hath instituted, having besides power to do miracles.
  7. Mark 16:15 Not to the Jews only, nor in Judea only, but to all men, and everywhere: and so must all the Apostles do.
  8. Mark 16:17 Strange tongues, such as they knew not before.
  9. Mark 16:19 Christ having accomplished his office on earth, ascendeth into heaven, from whence (the doctrine of his Apostles being confirmed with signs) he will govern his Church, unto the world’s end.
  10. Mark 16:20 To wit, the doctrine: therefore doctrine must go before, and signs must follow after.

טז במוצאי שבת הלכו מרים המגדלית, שלומית ומרים (אמו של יעקב) לקנות בשמים ומרקחות כדי למשוח את גופתו של ישוע. ביום ראשון השכם בבוקר הן הלכו לקבר, ובדרך שאלו את עצמן:"מי יזיז לנו את הסלע מפתח הקבר?"

אולם כשהגיעו אל הקבר גילו להפתעתן הרבה שמישהו הזיז את הסלע הכבד והקבר פתוח. הנשים נכנסו פנימה וראו בחור צעיר לבוש כולו לבן יושב בצד ימין. הנשים נחרדו.

"אל תתפלאו כל כך," אמר המלאך. "האם אינכן מחפשות את ישוע מנצרת שנצלב? הוא איננו כאן, הוא קם לתחייה! הנה, כאן הייתה גופתו. לכו למסור את ההודעה הזאת לתלמידים, במיוחד לפטרוס:

'ישוע הולך לפניכם לגליל. אתם תראו אותו שם ממש כפי שאמר לכם לפני מותו."

הנשים ברחו משם כל עוד רוחן בהן ,מבוהלות ומפוחדות מכדי למסור את ההודעה.

כאשר קם ישוע לתחייה ביום ראשון השכם בבוקר, פגש תחילה את מרים המגדלית שממנה גירש שבעה שדים. מרים הלכה אל התלמידים ומצאה אותם מתאבלים ובוכים.

"ישוע חי!" קראה בהתרגשות ."ראיתי אותו" אך אף אחד לא האמין לה.

12 לאחר מכן נגלה ישוע לשני תלמידים שהלכו בדרך מירושלים לכיוון השדות. השניים לא הכירו אותו בהתחלה, משום שהמראה שלו השתנתה במידת מה. 13 לבסוף, כאשר הבינו מי הוא, מיהרו לירושלים וסיפרו לאחרים, אך איש לא האמין להם.

14 מאוחר יותר נגלה ישוע לאחד-עשר התלמידים בשעת הארוחה. הוא הוכיח אותם על חוסר אמונתם, ואל העקשנות שלהם לא להאמין לעדים שסיפרו כי ראו את ישוע קם לתחייה.

15 לאחר מכן הוא ציווה עליהם: "לכו אל כל העולם להכריז על הבשורה לכל אדם. 16 מי שיאמין וייטבל ייוושע; מי שיסרב להאמין יואשם בעיני אלוהים.

17 "למאמינים בשמי אתן סמכות לגרש שדים ; הם ידברו בלשונות חדשות ; 18 הם אף יוכלו להחזיק נחשים בידיהם ולא יקרה להם דבר; הם יוכלו לסמוך את ידיהם על אנשים חולים ולרפא אותם"

19 וכאשר סיים האדון ישוע לדבר אליהם, הוא נלקח לשמים לשבת לימין האלוהים.

20 התלמידים הלכו לכל מקום והכריזו את הבשורה. האדון חיזק ועודד אותם, וחולל באמצעותם ניסים ונפלאות אשר אישרו וחיזקו את עדותם.