A A A A A
Bible Book List

Luke 1-3 New American Standard Bible (NASB)

Introduction

Inasmuch as many have undertaken to compile an account of the things [a]accomplished among us, just as they were handed down to us by those who from the beginning [b]were eyewitnesses and [c]servants of the [d]word, it seemed fitting for me as well, having [e]investigated everything carefully from the beginning, to write it out for you in consecutive order, most excellent Theophilus; so that you may know the exact truth about the things you have been [f]taught.

Birth of John the Baptist Foretold

In the days of Herod, king of Judea, there was a priest named [g]Zacharias, of the division of [h]Abijah; and he had a wife [i]from the daughters of Aaron, and her name was Elizabeth. They were both righteous in the sight of God, walking blamelessly in all the commandments and requirements of the Lord. But they had no child, because Elizabeth was barren, and they were both advanced in [j]years.

Now it happened that while he was performing his priestly service before God in the appointed order of his division, according to the custom of the priestly office, he was chosen by lot to enter the temple of the Lord and burn incense. 10 And the whole multitude of the people were in prayer outside at the hour of the incense offering. 11 And an angel of the Lord appeared to him, standing to the right of the altar of incense. 12 Zacharias was troubled when he saw the angel, and fear [k]gripped him. 13 But the angel said to him, “Do not be afraid, Zacharias, for your petition has been heard, and your wife Elizabeth will bear you a son, and you will [l]give him the name John. 14 You will have joy and gladness, and many will rejoice at his birth. 15 For he will be great in the sight of the Lord; and he will drink no wine or liquor, and he will be filled with the Holy Spirit [m]while yet in his mother’s womb. 16 And he will turn many of the sons of Israel back to the Lord their God. 17 It is he who will go as a forerunner before Him in the spirit and power of Elijah, to turn the hearts of the fathers back to the children, and the disobedient to the attitude of the righteous, so as to make ready a people prepared for the Lord.”

18 Zacharias said to the angel, “How will I know this for certain? For I am an old man and my wife is advanced in [n]years.” 19 The angel answered and said to him, “I am Gabriel, who [o]stands in the presence of God, and I have been sent to speak to you and to bring you this good news. 20 And behold, you shall be silent and unable to speak until the day when these things take place, because you did not believe my words, which will be fulfilled in their proper time.”

21 The people were waiting for Zacharias, and were wondering at his delay in the temple. 22 But when he came out, he was unable to speak to them; and they realized that he had seen a vision in the temple; and he kept [p]making signs to them, and remained mute. 23 When the days of his priestly service were ended, he went back home.

24 After these days Elizabeth his wife became pregnant, and she [q]kept herself in seclusion for five months, saying, 25 “This is the way the Lord has dealt with me in the days when He looked with favor upon me, to take away my disgrace among men.”

Jesus’ Birth Foretold

26 Now in the sixth month the angel Gabriel was sent from God to a city in Galilee called Nazareth, 27 to a virgin [r]engaged to a man whose name was Joseph, of the [s]descendants of David; and the virgin’s name was [t]Mary. 28 And coming in, he said to her, “Greetings, [u]favored one! The Lord [v]is with you.” 29 But she was very perplexed at this statement, and kept pondering what kind of salutation this was. 30 The angel said to her, “Do not be afraid, Mary; for you have found favor with God. 31 And behold, you will conceive in your womb and bear a son, and you shall name Him Jesus. 32 He will be great and will be called the Son of the Most High; and the Lord God will give Him the throne of His father David; 33 and He will reign over the house of Jacob forever, and His kingdom will have no end.” 34 Mary said to the angel, “How [w]can this be, since I [x]am a virgin?” 35 The angel answered and said to her, “The Holy Spirit will come upon you, and the power of the Most High will overshadow you; and for that reason the [y]holy Child shall be called the Son of God. 36 And behold, even your relative Elizabeth has also conceived a son in her old age; and [z]she who was called barren is now in her sixth month. 37 For [aa]nothing will be impossible with God.” 38 And Mary said, “Behold, the [ab]bondslave of the Lord; may it be done to me according to your word.” And the angel departed from her.

Mary Visits Elizabeth

39 Now [ac]at this time Mary arose and went in a hurry to the hill country, to a city of Judah, 40 and entered the house of Zacharias and greeted Elizabeth. 41 When Elizabeth heard Mary’s greeting, the baby leaped in her womb; and Elizabeth was filled with the Holy Spirit. 42 And she cried out with a loud voice and said, “Blessed are you among women, and blessed is the fruit of your womb! 43 And [ad]how has it happened to me, that the mother of my Lord would come to me? 44 For behold, when the sound of your greeting reached my ears, the baby leaped in my womb for joy. 45 And blessed is she who [ae]believed that there would be a fulfillment of what had been spoken to her [af]by the Lord.”

The Magnificat

46 And Mary said:

My soul [ag]exalts the Lord,
47 And my spirit has rejoiced in God my Savior.
48 “For He has had regard for the humble state of His [ah]bondslave;
For behold, from this time on all generations will count me blessed.
49 “For the Mighty One has done great things for me;
And holy is His name.
50 And His mercy is [ai]upon generation after generation
Toward those who fear Him.
51 He has done [aj]mighty deeds with His arm;
He has scattered those who were proud in the [ak]thoughts of their heart.
52 “He has brought down rulers from their thrones,
And has exalted those who were humble.
53 He has filled the hungry with good things;
And sent away the rich empty-handed.
54 “He has given help to Israel His servant,
[al]In remembrance of His mercy,
55 As He spoke to our fathers,
To Abraham and his [am]descendants forever.”

56 And Mary stayed with her about three months, and then returned to her home.

John Is Born

57 Now the time [an]had come for Elizabeth to give birth, and she gave birth to a son. 58 Her neighbors and her relatives heard that the Lord had [ao]displayed His great mercy toward her; and they were rejoicing with her.

59 And it happened that on the eighth day they came to circumcise the child, and they were going to call him Zacharias, [ap]after his father. 60 But his mother answered and said, “No indeed; but he shall be called John.” 61 And they said to her, “There is no one among your relatives who is called by that name.” 62 And they made signs to his father, as to what he wanted him called. 63 And he asked for a tablet and wrote as follows, “His name is John.” And they were all astonished. 64 And at once his mouth was opened and his tongue loosed, and he began to speak in praise of God. 65 Fear came on all those living around them; and all these matters were being talked about in all the hill country of Judea. 66 All who heard them kept them in mind, saying, “What then will this child turn out to be?” For the hand of the Lord was certainly with him.

Zacharias’s Prophecy

67 And his father Zacharias was filled with the Holy Spirit, and prophesied, saying:

68 Blessed be the Lord God of Israel,
For He has visited us and accomplished redemption for His people,
69 And has raised up a horn of salvation for us
In the house of David His servant—
70 As He spoke by the mouth of His holy prophets from of old—
71 [aq]Salvation from our enemies,
And from the hand of all who hate us;
72 To show mercy toward our fathers,
And to remember His holy covenant,
73 The oath which He swore to Abraham our father,
74 To grant us that we, being rescued from the hand of our enemies,
Might serve Him without fear,
75 In holiness and righteousness before Him all our days.
76 “And you, child, will be called the prophet of the Most High;
For you will go on before the Lord to prepare His ways;
77 To give to His people the knowledge of salvation
[ar]By the forgiveness of their sins,
78 Because of the tender mercy of our God,
With which the Sunrise from on high will visit us,
79 To shine upon those who sit in darkness and the shadow of death,
To guide our feet into the way of peace.”

80 And the child continued to grow and to become strong in spirit, and he lived in the deserts until the day of his public appearance to Israel.

Jesus’ Birth in Bethlehem

Now in those days a decree went out from Caesar Augustus, that a census be taken of all [as]the inhabited earth. [at]This was the first census taken while [au]Quirinius was governor of Syria. And everyone was on his way to register for the census, each to his own city. Joseph also went up from Galilee, from the city of Nazareth, to Judea, to the city of David which is called Bethlehem, because he was of the house and family of David, in order to register along with Mary, who was engaged to him, and was with child. While they were there, the days were completed for her to give birth. And she gave birth to her firstborn son; and she wrapped Him in cloths, and laid Him in a [av]manger, because there was no room for them in the inn.

In the same region there were some shepherds staying out in the fields and keeping watch over their flock by night. And an angel of the Lord suddenly stood before them, and the glory of the Lord shone around them; and they were terribly frightened. 10 But the angel said to them, “Do not be afraid; for behold, I bring you good news of great joy which will be for all the people; 11 for today in the city of David there has been born for you a Savior, who is [aw]Christ the Lord. 12 This will be a sign for you: you will find a baby wrapped in cloths and lying in a [ax]manger.” 13 And suddenly there appeared with the angel a multitude of the heavenly host praising God and saying,

14 Glory to God in the highest,
And on earth peace among men [ay]with whom He is pleased.”

15 When the angels had gone away from them into heaven, the shepherds began saying to one another, “Let us go straight to Bethlehem then, and see this thing that has happened which the Lord has made known to us.” 16 So they came in a hurry and found their way to Mary and Joseph, and the baby as He lay in the [az]manger. 17 When they had seen this, they made known the statement which had been told them about this Child. 18 And all who heard it wondered at the things which were told them by the shepherds. 19 But Mary treasured all these things, pondering them in her heart. 20 The shepherds went back, glorifying and praising God for all that they had heard and seen, just as had been told them.

Jesus Presented at the Temple

21 And when eight days had passed, [ba]before His circumcision, His name was then called Jesus, the name given by the angel before He was conceived in the womb.

22 And when the days for their purification according to the law of Moses were completed, they brought Him up to Jerusalem to present Him to the Lord 23 (as it is written in the Law of the Lord, “Every firstborn male that opens the womb shall be called holy to the Lord”), 24 and to offer a sacrifice according to what was said in the Law of the Lord, “A pair of turtledoves or two young pigeons.”

25 And there was a man in Jerusalem whose name was Simeon; and this man was righteous and devout, looking for the consolation of Israel; and the Holy Spirit was upon him. 26 And it had been revealed to him by the Holy Spirit that he would not see death before he had seen the Lord’s [bb]Christ. 27 And he came in the Spirit into the temple; and when the parents brought in the child Jesus, [bc]to carry out for Him the custom of the Law, 28 then he took Him into his arms, and blessed God, and said,

29 “Now Lord, You are releasing Your bond-servant to depart in peace,
According to Your word;
30 For my eyes have seen Your salvation,
31 Which You have prepared in the presence of all peoples,
32 A Light [bd]of revelation to the Gentiles,
And the glory of Your people Israel.”

33 And His father and mother were amazed at the things which were being said about Him. 34 And Simeon blessed them and said to Mary His mother, “Behold, this Child is appointed for the fall and [be]rise of many in Israel, and for a sign to be opposed— 35 and a sword will pierce even your own soul—to the end that thoughts from many hearts may be revealed.”

36 And there was a prophetess, [bf]Anna the daughter of Phanuel, of the tribe of Asher. She was advanced in [bg]years and had lived with her husband seven years after her [bh]marriage, 37 and then as a widow to the age of eighty-four. She never left the temple, serving night and day with fastings and prayers. 38 At that very [bi]moment she came up and began giving thanks to God, and continued to speak of Him to all those who were looking for the redemption of Jerusalem.

Return to Nazareth

39 When they had performed everything according to the Law of the Lord, they returned to Galilee, to their own city of Nazareth. 40 The Child continued to grow and become strong, [bj]increasing in wisdom; and the grace of God was upon Him.

Visit to Jerusalem

41 Now His parents went to Jerusalem every year at the Feast of the Passover. 42 And when He became twelve, they went up there according to the custom of the Feast; 43 and as they were returning, after spending the full number of days, the boy Jesus stayed behind in Jerusalem. But His parents were unaware of it, 44 but supposed Him to be in the caravan, and went a day’s journey; and they began looking for Him among their relatives and acquaintances. 45 When they did not find Him, they returned to Jerusalem looking for Him. 46 Then, after three days they found Him in the temple, sitting in the midst of the teachers, both listening to them and asking them questions. 47 And all who heard Him were amazed at His understanding and His answers. 48 When they saw Him, they were astonished; and His mother said to Him, “[bk]Son, why have You treated us this way? Behold, Your father and I [bl]have been anxiously looking for You.” 49 And He said to them, “Why is it that you were looking for Me? Did you not know that I had to be in My Father’s [bm]house?” 50 But they did not understand the statement which He [bn]had made to them. 51 And He went down with them and came to Nazareth, and He continued in subjection to them; and His mother treasured all these [bo]things in her heart.

52 And Jesus kept increasing in wisdom and [bp]stature, and in favor with God and men.

John the Baptist Preaches

Now in the fifteenth year of the reign of Tiberius Caesar, when Pontius Pilate was governor of Judea, and Herod was tetrarch of Galilee, and his brother Philip was tetrarch of the region of Ituraea and Trachonitis, and Lysanias was tetrarch of Abilene, in the high priesthood of Annas and Caiaphas, the word of God came to John, the son of Zacharias, in the wilderness. And he came into all the district around the Jordan, preaching a baptism of repentance for the forgiveness of sins; as it is written in the book of the words of Isaiah the prophet,

The voice of one crying in the wilderness,
Make ready the way of the Lord,
Make His paths straight.
Every ravine will be filled,
And every mountain and hill will be [bq]brought low;
The crooked will become straight,
And the rough roads smooth;
And all [br]flesh will see the salvation of God.’”

So he began saying to the crowds who were going out to be baptized by him, “You brood of vipers, who warned you to flee from the wrath to come? Therefore bear fruits in keeping with repentance, and do not begin to say [bs]to yourselves, ‘We have Abraham for our father,’ for I say to you that from these stones God is able to raise up children to Abraham. Indeed the axe is already laid at the root of the trees; so every tree that does not bear good fruit is cut down and thrown into the fire.”

10 And the crowds were questioning him, saying, “Then what shall we do?” 11 And he would answer and say to them, “The man who has two tunics is to share with him who has none; and he who has food is to do likewise.” 12 And some tax collectors also came to be baptized, and they said to him, “Teacher, what shall we do?” 13 And he said to them, “[bt]Collect no more than what you have been ordered to.” 14 Some soldiers were questioning him, saying, “And what about us, what shall we do?” And he said to them, “Do not take money from anyone by force, or accuse anyone falsely, and be content with your wages.”

15 Now while the people were in a state of expectation and all were [bu]wondering in their hearts about John, as to whether he was [bv]the Christ, 16 John answered and said to them all, “As for me, I baptize you with water; but One is coming who is mightier than I, and I am not fit to untie the thong of His sandals; He will baptize you [bw]with the Holy Spirit and fire. 17 His winnowing fork is in His hand to thoroughly clear His threshing floor, and to gather the wheat into His barn; but He will burn up the chaff with unquenchable fire.”

18 So with many other exhortations he preached the gospel to the people. 19 But when Herod the tetrarch was reprimanded by him because of Herodias, his brother’s wife, and because of all the wicked things which Herod had done, 20 Herod also added this to them all: he locked John up in prison.

Jesus Is Baptized

21 Now when all the people were baptized, Jesus was also baptized, and while He was praying, heaven was opened, 22 and the Holy Spirit descended upon Him in bodily form like a dove, and a voice came out of heaven, “You are My beloved Son, in You I am well-pleased.”

Genealogy of Jesus

23 When He began His ministry, Jesus Himself was about thirty years of age, being, [bx]as was supposed, the son of Joseph, [by]the son of [bz]Eli, 24 the son of Matthat, the son of Levi, the son of Melchi, the son of Jannai, the son of Joseph, 25 the son of Mattathias, the son of Amos, the son of Nahum, the son of [ca]Hesli, the son of Naggai, 26 the son of Maath, the son of Mattathias, the son of Semein, the son of Josech, the son of Joda, 27 the son of Joanan, the son of Rhesa, the son of Zerubbabel, the son of [cb]Shealtiel, the son of Neri, 28 the son of Melchi, the son of Addi, the son of Cosam, the son of Elmadam, the son of Er, 29 the son of [cc]Joshua, the son of Eliezer, the son of Jorim, the son of Matthat, the son of Levi, 30 the son of Simeon, the son of [cd]Judah, the son of Joseph, the son of Jonam, the son of Eliakim, 31 the son of Melea, the son of Menna, the son of Mattatha, the son of Nathan, the son of David, 32 the son of Jesse, the son of Obed, the son of Boaz, the son of [ce]Salmon, the son of [cf]Nahshon, 33 the son of Amminadab, the son of Admin, the son of [cg]Ram, the son of Hezron, the son of Perez, the son of Judah, 34 the son of Jacob, the son of Isaac, the son of Abraham, the son of Terah, the son of Nahor, 35 the son of Serug, the son of [ch]Reu, the son of Peleg, the son of [ci]Heber, the son of Shelah, 36 the son of Cainan, the son of Arphaxad, the son of Shem, the son of Noah, the son of Lamech, 37 the son of Methuselah, the son of Enoch, the son of Jared, the son of Mahalaleel, the son of Cainan, 38 the son of Enosh, the son of Seth, the son of Adam, the son of God.

Footnotes:

  1. Luke 1:1 Or on which there is full conviction
  2. Luke 1:2 Lit became
  3. Luke 1:2 Or ministers
  4. Luke 1:2 I.e. gospel
  5. Luke 1:3 Or followed
  6. Luke 1:4 Or orally instructed in
  7. Luke 1:5 I.e. Zechariah
  8. Luke 1:5 Gr Abia
  9. Luke 1:5 I.e. of priestly descent
  10. Luke 1:7 Lit days
  11. Luke 1:12 Or fell upon
  12. Luke 1:13 Lit call his name
  13. Luke 1:15 Lit from
  14. Luke 1:18 Lit days
  15. Luke 1:19 Lit stand beside
  16. Luke 1:22 Or beckoning to or nodding to
  17. Luke 1:24 Lit was hidden
  18. Luke 1:27 Or betrothed; i.e. the first stage of marriage in Jewish culture, usually lasting for a year before the wedding night. More legal than engagement
  19. Luke 1:27 Lit house
  20. Luke 1:27 Gr Mariam; i.e. Heb Miriam; so throughout Luke
  21. Luke 1:28 Or woman richly blessed
  22. Luke 1:28 Or be
  23. Luke 1:34 Lit will
  24. Luke 1:34 Lit know no man
  25. Luke 1:35 Lit the holy thing begotten
  26. Luke 1:36 Lit this is the sixth month to her who
  27. Luke 1:37 Lit not any word
  28. Luke 1:38 I.e. female slave
  29. Luke 1:39 Lit in these days
  30. Luke 1:43 Lit from where this to me
  31. Luke 1:45 Or believed, because there will be
  32. Luke 1:45 Lit from
  33. Luke 1:46 Lit makes great
  34. Luke 1:48 I.e. female slave
  35. Luke 1:50 Lit unto generations and generations
  36. Luke 1:51 Lit might
  37. Luke 1:51 Lit thought, attitude
  38. Luke 1:54 Lit So as to remember
  39. Luke 1:55 Lit seed
  40. Luke 1:57 Lit was fulfilled
  41. Luke 1:58 Lit magnified
  42. Luke 1:59 Lit after the name of
  43. Luke 1:71 Or Deliverance
  44. Luke 1:77 Or Consisting in
  45. Luke 2:1 I.e. the Roman empire
  46. Luke 2:2 Or This took place as a first census
  47. Luke 2:2 Gr Kyrenios
  48. Luke 2:7 Or feeding trough
  49. Luke 2:11 I.e. Messiah
  50. Luke 2:12 Or feeding trough
  51. Luke 2:14 Lit of good pleasure; or of good will
  52. Luke 2:16 Or feeding trough
  53. Luke 2:21 Lit so as to circumcise Him
  54. Luke 2:26 I.e. Messiah
  55. Luke 2:27 Lit to do for Him according to
  56. Luke 2:32 Or for
  57. Luke 2:34 Or resurrection
  58. Luke 2:36 Or Hannah
  59. Luke 2:36 Lit days
  60. Luke 2:36 Lit virginity
  61. Luke 2:38 Lit hour
  62. Luke 2:40 Lit becoming full of
  63. Luke 2:48 Or Child
  64. Luke 2:48 Lit are looking
  65. Luke 2:49 Or affairs; lit in the things of My Father
  66. Luke 2:50 Lit had spoken
  67. Luke 2:51 Lit words
  68. Luke 2:52 Or age
  69. Luke 3:5 Or leveled
  70. Luke 3:6 Or mankind
  71. Luke 3:8 Or in
  72. Luke 3:13 Or Exact
  73. Luke 3:15 Or reasoning or debating
  74. Luke 3:15 I.e. the Messiah
  75. Luke 3:16 The Gr here can be translated in, with or by
  76. Luke 3:23 Lit as it was being thought
  77. Luke 3:23 Lit of Eli, and so throughout the genealogy
  78. Luke 3:23 Also spelled Heli
  79. Luke 3:25 Also spelled Esli
  80. Luke 3:27 Gr Salathiel; names of people in the Old Testament are given in their Old Testament form through v 38
  81. Luke 3:29 Gr Jesus
  82. Luke 3:30 Gr Judas
  83. Luke 3:32 Gr Sala
  84. Luke 3:32 Gr Naasson
  85. Luke 3:33 Gr Arni
  86. Luke 3:35 Gr Ragau
  87. Luke 3:35 Gr Eber
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי לוקס 1-3 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

א תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, על- פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת.

בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה[a] – ממשרתי בית-המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים , אשר אהבו את ה' ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים.

יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית- המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה' ולהקטיר קטורת. 10 בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת קטורת.

11 לפתע נראה מלאך ה' אל זכריה מימין למזבח הקטורת. 12 זכריה נבהל ונמלא פחד.

13 "אל תירא, זכריה," הרגיע אותו המלאך. "באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו 'יוחנן'. 14 לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, 15 כי ה' הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. 16 יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה' אלוהיהם. 17 הוא ילך לפני ה' ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון." 18 "כיצד אדע שדבריך נכונים"?" שאל זכריה. "הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה."

19 "אני המלאך גבריאל!" השיב המלאך. "אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. 20 דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!"

21 האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. 22 לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. 23 זכריה נשאר בבית-המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו.

24 כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים.

25 "מה טוב הוא אלוהים!" קראה אלישבע בשמחה רבה. "ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!"

26 בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, 27 אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית-דוד.

28 גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה: "שלום לך ,אשת חן, ה' עמך!"

29 מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון.

30 "אל תפחדי, מרים," הרגיע אותה המלאך, "כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. 31 בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם 'ישוע' תקראי לו. 32 הוא יהיה רם-מעלה וייקרא בן-אלוהים. ה' ייתן לו את כסא דוד אביו, 33 והוא ימלוך על עם-ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם." 34 "כיצד אוכל ללדת?" שאלה מרים בתמיהה. "הרי אני בתולה!" 35 השיב לה המלאך: "רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן-אלוהים." 36 המלאך המשיך: "לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה 'העקרה' – וגם היא תלד בן! 37 כי אין דבר בלתי אשפרי לאלוהים".

38 "הנני שפחתך, אדוני," אמרה מרים בענווה, "ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך." לאחר מכן נעלם המלאך.

כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. 41 לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש.

42 "ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!" פרצה אלישבע בקריאת שמחה. 43 "מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? 44 התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! 45 אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו."

46 השיבה מרים:

"ברכי נפשי את ה';

47 אגיל ואשמח באלוהים מושיעי!

48 כי עשה חסד עם שפחתו,

ומעתה יברכוני כל הדורות.

49 גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו.

50 מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו.

51 בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה,

הפר מזימות גאים ורשעים,

52 והוריד שליטים מכיסאם.

אולם את השפלים והנחותים הוא רומם!

53 את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב!

אלוהים תמך בעבדו ישראל,

ולא שכח כי הבטיח לאבותינו

- לאברהם ולזרעו –

לרחם על ישראל לעולם ועד!"

56 מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. 57 בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. 58 השמועה על החסד שעשה איתה ה' התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה.

59 ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית-המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא "זכריה" – על שם אביו, 60 אולם אלישבע אמרה: "לא, שם התינוק יוחנן!"

61 "יוחנן?" התפלאו האורחים. "אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה". 62 הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק.

63 זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו: "שם הילד יוחנן". 64 באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים.

65 כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. 66 כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו: "מעניין למה נועד הילד הזה." כי היה ברור להם שאלוהים איתו.

67 לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה:

68 "ברוך ה' אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו.

69 ה' שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו –

70 כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב –

71 כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו.

"אלוהים זוכר את בריתו עם אבותינו ואת שבועתו לאברהם אבינו:

להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.

76 "ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך.

77 אתה תלמד את בני-ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על-ידי סליחת חטאיהם.

78 "בזכות אהבתו, רחמיו וטוב-לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום,

79 כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום."

80 הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם-ישראל.

ב באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית. זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה.

לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו. גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך. אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון.

בהיותם בבית-לחם מרים החלה בצירי לידה, וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד. בקרבת מקום היו רועי-צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה.

לפתע נגלה אליהם מלאך ה', והשדה נמלא זוהר כבוד ה'. הרועים נבהלו מאוד, 10 אולם המלאך הרגיע אותם ואמר: "אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם! 11 בבית-לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון! 12 כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס."

13 לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים:

14 "כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים,

ושלום על-פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!"

15 כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו: "הבא נמהר לבית-לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים."

16 הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. 17 מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה. 18 כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים, 19 ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות.

20 לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את ה' על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו.

21 כעבור שמונה ימים, בטקס ברית-המילה, ניתן לתינוק השם "ישוע" – השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים. 22 בתום ימי הטהרה[b] של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה', 23 כי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה' את הבן הבכור של כל אם, 24 ולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות.

25 בירושלים גר אדם בשם שמעון אשר היה צדיק וחסיד, מלא ברוח הקודש וחי בציפייה מתמדת לגאולת ישראל. 26 רוח הקודש גילה לשמעון הצדיק שלא ימות לפני שיראה במו עיניו את משיח ה'. 27 באותו יום הדריך רוח הקודש את שמעון אל בית-המקדש, וכאשר הביאו מרים ויוסף את הילד לפני אלוהים, כמצוות התורה, 28 הרים שמעון את הילד בזרועותיו, אימץ אותו אל לבו, ברך את אלוהים ואמר:

29 "אלוהי, עתה אני יכול למות במנוחה,

כי קיימת את אשר הבטחת לי;

במו עיני ראיתי את המשיח שנתת לעולם!

32 הוא האור אשר יאיר את עיני העמים

ויהיה תפארת עמך ישראל!"

33 יוסף ומרים תמהו על הנאמר אודות בנם.

שמעון ברך אותם ואחר כך אמר למרים: "מרים, לבך יידקר בחרב הייסורים, כי ילדך זה נועד להכשיל רבים בישראל ולהושיע רבים. הוא יהיה נושא למריבה וחילוקי-דעות, כי יחשוף את מחשבותיהם האפלות של אנשים רבים."

בבית-המקדש הייתה גם נביאה זקנה בשם חנה בת-פנואל, משבט אשר. היא הייתה אלמנה כבת 84 שנים, אך נישואיה לבעלה נמשכו שבע שנים בלבד. חנה לא עזבה את המקדש לרגע; היא אהבה את אלוהים ושרתה אותו יומם ולילה בצום, בתפילה ובתחנונים.

38 חנה שמעה את ברכתו של שמעון, והחלה לברך את שם ה' ולספר לאנשי ירושלים, שציפו לגאולת המשיח, כי סוף-סוף בא המשיח!

39 לאחר שקיימו הוריו של ישוע את כל מצוות התורה הנוגעות לרך הנולד, חזרו לביתם – אל נצרת עירם אשר בגליל. 40 הילד גדל והיה לנער בריא וחסון, מלא חכמה, ויד אלוהים הייתה עליו.

כשמלאו לישוע שתים-עשרה שנים עלו הוריו לירושלים – כמנהגם מדי שנה – כדי לחוג את חג הפסח. 43 בתום החג החלו הוריו במסע חזרה הביתה, ואילו ישוע נשאר בירושלים ללא ידיעתם. 44 הוריו לא דאגו לו ביום הראשון למסע, כי הניחו שהיה בחברת ידידים שבין אנשי השיירה. אולם בראותם שלא הופיע עד הערב, החלו לחפשו בין החברים והמכרים, 45 ומשלא מצאו אותו, חזרו לירושלים בתקווה למצאו שם.

46 לאחר שלושה ימי חיפושים הם מצאו את ישוע בבית-המקדש. הוא ישב בין הרבנים, הקשיב לדבריהם ושאל אותם שאלות נבונות. 47 כל שומעיו התפעלו בפקחותו , מהבנתו ומתשובותיו. 48 הוריו הופתעו למצוא אותו שם, ואמו אמרה לו: "בני, מדוע עוללת לנו זאת? אביך ואני דאגנו לך כל כך וחיפשנו אותך בכל מקום."

49 "מדוע חיפשתם אותי?" שאל ישוע בתמיהה. "האם לא ידעתם שאהיה עסוק בענייני אבי?" 50 אולם הם לא הבינו למה התכוון.

51 ישוע חזר עם הוריו לנצרת והיה נכנע למרותם. אמו שמרה בלבה את כל מה שהתרחש. 52 ישוע הלך וגדל בקומה ובחוכמה, והיה אהוב על אלוהים ובני אדם.

ג בשנה החמש-עשרה למלכותו של הקיסר טיבריוס, דיבר ה' אל יוחנן בן-זכריה שהתגורר במדבר. (באותה שנה היה פונטיוס פילטוס מושל יהודה; הורדוס - מושל הגליל; פיליפוס אחיו – מושל מדינות יטור וטרכונה; לוסניס – מושל אבילין; חנן וקייפא היו הכוהנים הגדולים). יוחנן החל לבקר בכל הערים והכפרים באזור הירדן וקרא לאנשים להיטבל במים, כדי להראות שהם מתחרטים על מעשיהם הרעים ובוחרים להאמין באלוהים, על-מנת שיסלח לחטאיהם.

יוחנן קיים את דברי ישעיהו הנביא[c]:

"קול קורא

במדבר פנו דרך ה',

ישרו בערבה מסילה לאלוהינו.

כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפלו.

והיה העקב למישור והרכסים לבקעה,

וראו כל בשר את ישועת אלוהים."

יוחנן היה אומר לאנשים הרבים שבאו להיטבל על-ידו: "בני נחשים! אתם באים להיטבל רק כדי להימלט מעונשו של ה', ולא לאות חרטה על מעשיכם הרעים. לפני שתיטבלו עליכם להוכיח במעשים שאתם באמת מתחרטים על מעשיכם הרעים. אל תחשבו כי משום שאתם יהודים, בני אברהם, אז אלוהים לא יעניש אתכם. אלוהים יכול להפוך גם את האבנים האלה לבני אברהם! כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!"

10 לשמע דברי יוחנן נהג הקהל לשאול אותו: "מה עלינו לעשות כדי להוכיח שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים ומאמינים באלוהים?"

11 "מי שיש לו שתי חולצות," השיב יוחנן, "שייתן אחת מהן למי שאין לו אף אחת. מי שיש לו מספיק אוכל- שייתן לרעב."

12 גם גובי מכס, שהיו ידועים בשחיתותם, באו להיטבל ושאלו: "רבי, כיצד נוכיח את כנות לבנו?"

13 אל תגבו למעלה מהמס הקבוע בחוק," השיב יוחנן.

14 "ומה עלינו לעשות?" שאלו מספר חיילים.

"אל תסחטו כספים באיומים ובאלימות, " השיב יוחנן, "אל תוציאו דיבה על איש, הסתפקו במשכורתכם."

15 מאחר שכל העם ציפה וייחל לבואו של המשיח, תהה כל אחד בלבו אם יוחנן עצמו הוא המשיח. 16 יוחנן העמידם על טעותם ואמר: "אני מטביל אתכם במים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני – הוא כל כך נעלה עד כדי איני ראוי להתיר את שרוכי נעליו – והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. 17 הוא גם יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם. 18 "יוחנן השתמש באזהרות רבות מסוג זה כדי להוכיח את העם ולהעביר להם את הבשורה.

19 אולם כשהוכיח יוחנן את הורדוס (מושל הגליל) על מעשיו הרעים, ובמיוחד על נישואיו האסורים להורודיה – אשת אחיו פיליפוס - 20 השליך הורדוס את יוחנן לבית-סוהר, וכך הוסיף על חטאיו.

21 יום אחד, לאחר שנטבלו אנשים רבים, נטבל גם ישוע. כאשר התפלל נפתחו השמים 22 ורוח הקודש בדמות יונה ירדה ונחה עליו, ומן השמים קרא קול: "אתה בני אהובי, מקור שמחתי."

23 ישוע היה כבן שלושים שנה כשהחל בפעילותו בציבור. ישוע נחשב לבנו של יוסף.

יוסף היה בנו של עלי;

24 עלי היה בנו של מתת;

מתת היה בנו של לוי;

לוי היה בנו של מלכי;

מלכי היה בנו יני;

יני היה בנו של יוסף;

יוסף היה בנו של מתתיה;

25 מתתיה היה בנו של אמוץ;

אמוץ היה בנו של נחום;

נחום היה בנו של חסלי;

חסלי היה בנו של נגי;

26 נגי היה בנו של מחת;

מחת היה בנו של מתתיה;

מתתיה היה בנו של שמעי;

שמעי היה בנו של יוסף;

יוסף היה בנו של יודה;

27 יודה היה בנו של יוחנן;

יוחנן היה בנו של רישא;

רישא היה בנו של זרובבל;

זרובבל היה בנו של שאלתיאל;

שאלתיאל היה בנו של נרי;

28 נרי היה בנו של מלכי;

מלכי היה בנו של אדי;

אדי היה בנו של קוסם;

קוסם היה בנו של אלמדן;

אלמדן היה בנו של ער;

29 ער היה בנו של ישוע;

ישוע היה בנו של אליעזר;

אליעזר היה בנו של יורים;

יורים היה בנו של מתת;

מתת היה בנו של לוי;

30 לוי היה בנו של שמעון;

שמעון היה בנו של יהודה;

יהודה היה בנו של יוסף;

יוסף היה בנו של יונם;

יונם היה בנו של אליקים;

31 אליקים היה בנו של מלאה;

מלאה היה בנו של מנא;

מנא היה בנו של מתתה;

מתתה היה בנו של נתן;

נתן היה בנו של דוד;

32 דוד היה בנו של ישי;

ישי היה בנו של עובד;

עובד היה בנו של בועז;

בועז היה בנו של שלמון;

שלמון היה בנו של נחשון;

33 נחשון היה בנו של עמינדב;

עמינדב היה בנו של ארם;

ארם היה בנו של חצרון;

חצרון היה בנו של פרץ;

פרץ היה בנו של יהודה;

34 יהודה היה בנו של יעקב;

יעקב היה בנו של יצחק;

יצחק היה בנו של אברהם;

אברהם היה בנו של תרח;

תרח היה בנו של נחור;

35 נחור היה בנו של שרוג;

שרוג היה בנו של רעו;

רעו היה בנו של פלג;

פלג היה בנו של עבר;

עבר היה בנו של שלח;

36 שלח היה בנו של קינן;

קינן היה בנו של ארפכשד;

ארפכשד היה בנו של שם;

שם היה בנו של נח;

נח היה בנו של למך;

37 למך היה בנו של מתושלח;

מתושלח היה בנו של חנוך;

חנוך היה בנו של ירד;

ירד היה בנו של מהללאל;

מהללאל היה בנו של קינן;

38 קינן היה בנו של אנוש;

אנוש היה בנו של שת;

שת היה בנו של אדם;

אדם היה בנו של אלוהים.

Footnotes:

  1. הבשורה על-פי לוקס 1:5 הכוהנים הרבים במקדש חולקו לעשרים-וארבע מחלקות (ראה דברי הימים א פרק כד). כל מחלקה שרתה בתורנות פעמיים בשנה למשך שבוע בכל פעם. מחלקת אביה הייתה המחלקה השמינית.
  2. הבשורה על-פי לוקס 2:22 ראה ויקרא פרק יב
  3. הבשורה על-פי לוקס 3:4 ישעיהו מ 3- 5
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes