Bible Book List

Matthew 15-16 New American Standard Bible (NASB)

Tradition and Commandment

15 Then some Pharisees and scribes *came to Jesus from Jerusalem and said, “Why do Your disciples break the tradition of the elders? For they do not wash their hands when they eat bread.” And He answered and said to them, “Why do you yourselves transgress the commandment of God for the sake of your tradition? For God said, ‘Honor your father and mother,’ and, ‘He who speaks evil of father or mother is to [a]be put to death.’ But you say, ‘Whoever says to his father or mother, “Whatever I have that would help you has been [b]given to God,” he is not to honor his father or his mother[c].’ And by this you invalidated the word of God for the sake of your tradition. You hypocrites, rightly did Isaiah prophesy of you:

This people honors Me with their lips,
But their heart is far away from Me.
But in vain do they worship Me,
Teaching as doctrines the precepts of men.’”

10 After Jesus called the crowd to Him, He said to them, “Hear and understand. 11 It is not what enters into the mouth that defiles the man, but what proceeds out of the mouth, this defiles the man.”

12 Then the disciples *came and *said to Him, “Do You know that the Pharisees were [d]offended when they heard this statement?” 13 But He answered and said, Every plant which My heavenly Father did not plant shall be uprooted. 14 Let them alone; they are blind guides [e]of the blind. And if a blind man guides a blind man, both will fall into a pit.”

The Heart of Man

15 Peter [f]said to Him, “Explain the parable to us.” 16 [g]Jesus said, “Are you still lacking in understanding also? 17 Do you not understand that everything that goes into the mouth passes into the stomach, and is [h]eliminated? 18 But the things that proceed out of the mouth come from the heart, and those defile the man. 19 For out of the heart come evil thoughts, murders, adulteries, [i]fornications, thefts, false witness, slanders. 20 These are the things which defile the man; but to eat with unwashed hands does not defile the man.”

The Syrophoenician Woman

21 Jesus went away from there, and withdrew into the district of Tyre and Sidon. 22 And a Canaanite woman from that region came out and began to cry out, saying, “Have mercy on me, Lord, Son of David; my daughter is cruelly demon-possessed.” 23 But He did not answer her a word. And His disciples came and implored Him, saying, “Send her away, because she keeps shouting [j]at us.” 24 But He answered and said, “I was sent only to the lost sheep of the house of Israel.” 25 But she came and began [k]to bow down before Him, saying, “Lord, help me!” 26 And He answered and said, “It is not [l]good to take the children’s bread and throw it to the dogs.” 27 But she said, “Yes, Lord; [m]but even the dogs feed on the crumbs which fall from their masters’ table.” 28 Then Jesus said to her, “O woman, your faith is great; it shall be done for you as you wish.” And her daughter was healed [n]at once.

Healing Crowds

29 Departing from there, Jesus went along by the Sea of Galilee, and having gone up on the mountain, He was sitting there. 30 And [o]large crowds came to Him, bringing with them those who were lame, crippled, blind, mute, and many others, and they laid them down at His feet; and He healed them. 31 So the crowd marveled as they saw the mute speaking, the crippled [p]restored, and the lame walking, and the blind seeing; and they glorified the God of Israel.

Four Thousand Fed

32 And Jesus called His disciples to Him, and said, I feel compassion for the [q]people, because they [r]have remained with Me now three days and have nothing to eat; and I do not want to send them away hungry, for they might faint on the way.” 33 The disciples *said to Him, “Where would we get so many loaves in this desolate place to satisfy such a large crowd?” 34 And Jesus *said to them, “How many loaves do you have?” And they said, “Seven, and a few small fish.” 35 And He directed the [s]people to [t]sit down on the ground; 36 and He took the seven loaves and the fish; and giving thanks, He broke them and started giving them to the disciples, and the disciples gave them to the people. 37 And they all ate and were satisfied, and they picked up what was left over of the broken pieces, seven large baskets full. 38 And those who ate were four thousand men, besides women and children.

39 And sending away the crowds, Jesus got into the boat and came to the region of Magadan.

Pharisees Test Jesus

16 The Pharisees and Sadducees came up, and testing Jesus, they asked Him to show them a [u]sign from heaven. But He replied to them, [v]When it is evening, you say, ‘It will be fair weather, for the sky is red.’ And in the morning, ‘There will be a storm today, for the sky is red and threatening.’ Do you know how to discern the [w]appearance of the sky, but cannot discern the signs of the times? An evil and adulterous generation seeks after a [x]sign; and a [y]sign will not be given it, except the sign of Jonah.” And He left them and went away.

And the disciples came to the other side of the sea, but they had forgotten to bring any bread. And Jesus said to them, “Watch out and beware of the [z]leaven of the Pharisees and Sadducees.” They began to discuss this among themselves, saying, “He said that because we did not bring any bread.” But Jesus, aware of this, said, You men of little faith, why do you discuss among yourselves that you have no bread? Do you not yet understand or remember the five loaves of the five thousand, and how many baskets full you picked up? 10 Or the seven loaves of the four thousand, and how many large baskets full you picked up? 11 How is it that you do not understand that I did not speak to you concerning bread? But beware of the [aa]leaven of the Pharisees and Sadducees.” 12 Then they understood that He did not say to beware of the leaven of bread, but of the teaching of the Pharisees and Sadducees.

Peter’s Confession of Christ

13 Now when Jesus came into the district of Caesarea Philippi, He was asking His disciples, “Who do people say that the Son of Man is?” 14 And they said, “Some say John the Baptist; and others, [ab]Elijah; but still others, [ac]Jeremiah, or one of the prophets.” 15 He *said to them, “But who do you say that I am?” 16 Simon Peter answered, “You are [ad]the Christ, the Son of the living God.” 17 And Jesus said to him, “Blessed are you, Simon [ae]Barjona, because flesh and blood did not reveal this to you, but My Father who is in heaven. 18 I also say to you that you are [af]Peter, and upon this [ag]rock I will build My church; and the gates of Hades will not overpower it. 19 I will give you the keys of the kingdom of heaven; and whatever you bind on earth [ah]shall have been bound in heaven, and whatever you loose on earth [ai]shall have been loosed in heaven.” 20 Then He [aj]warned the disciples that they should tell no one that He was [ak]the Christ.

Jesus Foretells His Death

21 From that time [al]Jesus began to show His disciples that He must go to Jerusalem, and suffer many things from the elders and chief priests and scribes, and be killed, and be raised up on the third day. 22 Peter took Him aside and began to rebuke Him, saying, “[am]God forbid it, Lord! This shall never [an]happen to You.” 23 But He turned and said to Peter, “Get behind Me, Satan! You are a stumbling block to Me; for you are not setting your mind on [ao]God’s interests, but man’s.”

Discipleship Is Costly

24 Then Jesus said to His disciples, “If anyone wishes to come after Me, he must deny himself, and take up his cross and follow Me. 25 For whoever wishes to save his [ap]life will lose it; but whoever loses his [aq]life for My sake will find it. 26 For what will it profit a man if he gains the whole world and forfeits his soul? Or what will a man give in exchange for his soul? 27 For the Son of Man is going to come in the glory of His Father with His angels, and will then [ar]repay every man according to his [as]deeds.

28 “Truly I say to you, there are some of those who are standing here who will not taste death until they see the Son of Man coming in His kingdom.”


  1. Matthew 15:4 Lit die the death
  2. Matthew 15:5 Lit a gift; i.e. an offering
  3. Matthew 15:6 I.e. by supporting them with it
  4. Matthew 15:12 Lit caused to stumble
  5. Matthew 15:14 Later mss add of the blind
  6. Matthew 15:15 Lit answered and said
  7. Matthew 15:16 Lit and He
  8. Matthew 15:17 Lit thrown out into the latrine
  9. Matthew 15:19 I.e. sexual immorality
  10. Matthew 15:23 Lit behind us
  11. Matthew 15:25 Or worshiped
  12. Matthew 15:26 Or proper
  13. Matthew 15:27 Lit for
  14. Matthew 15:28 Lit from that hour
  15. Matthew 15:30 Lit many
  16. Matthew 15:31 Or healthy
  17. Matthew 15:32 Lit crowd
  18. Matthew 15:32 Lit are remaining
  19. Matthew 15:35 Lit crowd
  20. Matthew 15:35 Lit recline
  21. Matthew 16:1 Or attesting miracle
  22. Matthew 16:2 Early mss do not contain the rest of v 2 and v 3
  23. Matthew 16:3 Lit face
  24. Matthew 16:4 Or attesting miracle
  25. Matthew 16:4 Or attesting miracle
  26. Matthew 16:6 Or yeast
  27. Matthew 16:11 Or yeast
  28. Matthew 16:14 Gr Elias
  29. Matthew 16:14 Gr Jeremias
  30. Matthew 16:16 I.e. the Messiah
  31. Matthew 16:17 I.e. son of Jonah
  32. Matthew 16:18 Gr Petros, a stone
  33. Matthew 16:18 Gr petra, large rock; bed-rock
  34. Matthew 16:19 Gr estai dedemenon, fut. pft. pass.
  35. Matthew 16:19 Gr estai lelumenon, fut. pft. pass.
  36. Matthew 16:20 Or strictly admonished
  37. Matthew 16:20 I.e. the Messiah
  38. Matthew 16:21 Two early mss read Jesus Christ
  39. Matthew 16:22 Lit (God be) merciful to You
  40. Matthew 16:22 Lit be
  41. Matthew 16:23 Lit the things of God
  42. Matthew 16:25 Or soul
  43. Matthew 16:25 Or soul
  44. Matthew 16:27 Or recompense
  45. Matthew 16:27 Lit doing
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי מתי 15-16 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

טו יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע.

"מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?" דרשו לדעת. "מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?"

השיב להם ישוע: "ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? למשל, כתוב בתורה[a]: 'כבד את אביך ואת אמך... ומקלל אביו ואמו מות יומת!' אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן 'לעבודת האלוהים' את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של ה', כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על-ידי בני-אדם. צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו צדק כשאמר עליכם[b]:

'ניגש העם הזה בפיו,

ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני;

ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה.'"

10 ישוע קרא לעם ואמר: "הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: 11 מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה- זה מטמא את האדם!"

12 תלמידיו באו אליו ואמרו: "בדבריך אלה העלבת את הפרושים!"

13 ישוע השיב להם: "כל צמח שלא נשתל על-ידי אבי – ייעקר. 14 התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי-דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך הבור!"

15 שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה.

16 "האם אינך מבין?" שאל אותו ישוע. 17 "האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? 18 אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. 19 כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. 20 דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם."

21 ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון.

22 אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה: "אדוני, בן-דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף." 23 אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה: "אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה."

24 "נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד", אמר ישוע לאישה. 25 אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה: "אדוני, עזור לי!"

26 "אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים," ענה לה ישוע.

27 "נכון, אדוני," השיבה האישה, "אבל לכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל השולחן."

28 "אישה," אמר לה ישוע, "יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך." באותו רגע בתה נרפאה.

29 ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. 30 ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי-מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. 31 כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל.

32 לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר: "אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך."

33 "מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?" שאלו התלמידים.

34 "כמה ככרות לחם נותרו לכם?" שאל אותם ישוע. "שבע," ענו, "וכמה דגים קטנים."

35 ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, 36 לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. לא זו בלבד שכולם אכלו לשובע (כ-4000 איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים!

39 לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל.

טז יום אחד באו פרושים וצדוקים אל ישוע כדי לנסות אותו, וביקשו ממנו שיחולל למענם נס מהשמים.

אולם ישוע ענה להם: "אתם יודעים היטב כיצד לפרש את סימני הטבע! אם, למשל, לפנות ערב השמים אדומים, אתם אומרים שלמחרת יהיה מזג אוויר נאה. ואם בבוקר השמים קודרים, אתם אומרים שמזג האוויר יהיה סוער, ואתם צודקים. אולם אינכם מבינים את משמעות העת שבה אנו חיים! דור רע וכופר זה מבקש לו אות כלשהו מהשמים, אבל האות היחיד שינתן לו הוא זה של יונה הנביא!" וישוע הלך משם.

בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת גילו התלמידים כי שכחו לקחת איתם אוכל.

"היזהרו מהשאור של הפרושים והצדוקים!" הזהיר ישוע את תלמידיו.

הם חשבו שהוא אמר זאת משום ששכחו לקחת איתם לחם. ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן אמר: "חסרי-אמונה שכמוכם! מדוע אתם דואגים כל כך שאין לכם לחם? האם לעולם לא תבינו? האם אינכם זוכרים כלל את 5000 האנשים שהאכלתי בחמש ככרות לחם, ואת הסלים המלאים בשאריות? 10 האם שכחתם את 4000 האנשים שהאכלתי, ואת סלי השאריות שנשארו? 11 כיצד יכולתם להעלות על דעתכם שדיברתי על מזון? אולם אני חוזר ואומר: היזהרו מהשאור של הפרושים והצדוקים!"

12 לבסוף הבינו התלמידים שבמילה "שאור" התכוון ישוע ללימודים של הפרושים והצדוקים.

13 כשהגיע ישוע לקיסריה של פיליפוס, שאל את תלמידיו: "מה אומרים עלי האנשים? מי הם חושבים שאני?"

14 "יש האומרים שאתה יוחנן המטביל, אחרים – שאתה אליהו, ואחדים אומרים שאתה ירמיהו או נביא אחר."

15 "ומי אתם חושבים שאני?" המשיך ישוע לשאול.

16 "אתה המשיח בן אלוהים חיים!" השיב שמעון פטרוס. 17 "אשריך, שמעון בן-יונה," אמר לו ישוע, "כי אבי שבשמים הוא זה שגילה לך את האמת הזאת, ולא בן אדם. 18 כשמך כן אתה: פטרוס – סלע; על סלע זה אבנה את קהילתי, וכל כוחות שאול לא יגברו עליה. 19 אני אתן לך את מפתחות מלכות השמים; כל מה שתסגור בארץ יהיה סגור בשמים, וכל מה שתפתח עלי אדמות יהיה פתוח בשמיים!"

20 לאחר מכן הזהיר ישוע את תלמידיו שלא יספרו לאיש כי הוא המשיח.

21 מאותה עת ואילך החל ישוע לספר לתלמידיו שהוא עומד לעלות לירושלים, שיסבול שם מידי זקני העם והכוהנים הגדולים והסופרים, שייהרג, ושלאחר שלושה ימים יקום לתחייה מן המתים.

22 פטרוס לקח את ישוע הצידה ונזף בו: "אל תדבר כך! אסור שיקרה לך דבר כזה!"

23 "סור ממני, שטן שכמוך!" אמר לו ישוע. "אתה מכשול בדרכי; אתה מסתכל על הדברים מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים."

24 ישוע פנה לתלמידיו ואמר: "מי שרוצה ללכת אחרי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 25 כי מי שמנסה להציל את חייו - יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – ימצא אותם. 26 שהרי מה התועלת לאדם המרוויח את העולם כולו, אולם מפסיד חיי-נצח? האם יש משהו שאפשר להשוות לחיי נצח?

27 "בן-האדם ישוב עם מלאכיו בתפארת אביו, וישפוט כל אדם לפי מעשיו. 28 ואני אומר לכם שאחדים מכם, העומדים כאן עכשיו, לא ימותו לפני שיזכו לראות את בן-האדם בא במלכותו."


  1. הבשורה על-פי מתי 15:4 שמות כ 12, כא 17
  2. הבשורה על-פי מתי 15:7 ישעיהו כט 13
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references