A A A A A
Bible Book List

Matthew 23-25 New American Standard Bible (NASB)

Pharisaism Exposed

23 Then Jesus spoke to the crowds and to His disciples, saying: The scribes and the Pharisees have seated themselves in the chair of Moses; therefore all that they tell you, do and observe, but do not do according to their deeds; for they say things and do not do them. They tie up heavy burdens and lay them on men’s shoulders, but they themselves are unwilling to move them with so much as a finger. But they do all their deeds to be noticed by men; for they broaden their [a]phylacteries and lengthen the tassels of their garments. They love the place of honor at banquets and the chief seats in the synagogues, and respectful greetings in the market places, and being called Rabbi by men. But do not be called Rabbi; for One is your Teacher, and you are all brothers. Do not call anyone on earth your father; for One is your Father, He who is in heaven. 10 Do not be called [b]leaders; for One is your Leader, that is, Christ. 11 But the greatest among you shall be your servant. 12 Whoever exalts himself shall be humbled; and whoever humbles himself shall be exalted.

Eight Woes

13 But woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites, because you shut off the kingdom of heaven [c]from [d]people; for you do not enter in yourselves, nor do you allow those who are entering to go in. 14 [[e]Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites, because you devour widows’ houses, and for a pretense you make long prayers; therefore you will receive greater condemnation.]

15 “Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites, because you travel around on sea and land to make one [f]proselyte; and when he becomes one, you make him twice as much a son of [g]hell as yourselves.

16 “Woe to you, blind guides, who say, ‘Whoever swears by the [h]temple, that is nothing; but whoever swears by the gold of the [i]temple is obligated.’ 17 You fools and blind men! Which is [j]more important, the gold or the [k]temple that sanctified the gold? 18 And, ‘Whoever swears by the altar, that is nothing, but whoever swears by the [l]offering on it, he is obligated.’ 19 You blind men, which is [m]more important, the [n]offering, or the altar that sanctifies the [o]offering? 20 Therefore, [p]whoever swears by the altar, swears both by [q]the altar and by everything on it. 21 And [r]whoever swears by the [s]temple, swears both by [t]the temple and by Him who dwells within it. 22 And [u]whoever swears by heaven, swears both by the throne of God and by Him who sits upon it.

23 Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites! For you tithe mint and dill and [v]cummin, and have neglected the weightier provisions of the law: justice and mercy and faithfulness; but these are the things you should have done without neglecting the others. 24 You blind guides, who strain out a gnat and swallow a camel!

25 “Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites! For you clean the outside of the cup and of the dish, but inside they are full [w]of robbery and self-indulgence. 26 You blind Pharisee, first clean the inside of the cup and of the dish, so that the outside of it may become clean also.

27 Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites! For you are like whitewashed tombs which on the outside appear beautiful, but inside they are full of dead men’s bones and all uncleanness. 28 So you, too, outwardly appear righteous to men, but inwardly you are full of hypocrisy and lawlessness.

29 Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites! For you build the tombs of the prophets and adorn the monuments of the righteous, 30 and say, ‘If we had been living in the days of our fathers, we would not have been partners with them in shedding the blood of the prophets.’ 31 So you testify against yourselves, that you are [x]sons of those who murdered the prophets. 32 Fill up, then, the measure of the guilt of your fathers. 33 You serpents, you brood of vipers, how [y]will you escape the [z]sentence of [aa]hell?

34 Therefore, behold, I am sending you prophets and wise men and scribes; some of them you will kill and crucify, and some of them you will scourge in your synagogues, and persecute from city to city, 35 so that upon you may fall the guilt of all the righteous blood shed on earth, from the blood of righteous Abel to the blood of Zechariah, the son of Berechiah, whom you murdered between the [ab]temple and the altar. 36 Truly I say to you, all these things will come upon this generation.

Lament over Jerusalem

37 Jerusalem, Jerusalem, who kills the prophets and stones those who are sent to her! How often I wanted to gather your children together, the way a hen gathers her chicks under her wings, and you were unwilling. 38 Behold, your house is being left to you desolate! 39 For I say to you, from now on you will not see Me until you say, ‘Blessed is He who comes in the name of the Lord!’”

Signs of Christ’s Return

24 Jesus came out from the temple and was going away [ac]when His disciples came up to point out the temple buildings to Him. And He said to them, “Do you not see all these things? Truly I say to you, not one stone here will be left upon another, which will not be torn down.”

As He was sitting on the Mount of Olives, the disciples came to Him privately, saying, “Tell us, when will these things happen, and what will be the sign of Your coming, and of the [ad]end of the age?”

And Jesus answered and said to them, See to it that no one misleads you. For many will come in My name, saying, ‘I am the [ae]Christ,’ and will mislead many. You will be hearing of wars and rumors of wars. See that you are not frightened, for those things must take place, but that is not yet the end. For nation will rise against nation, and kingdom against kingdom, and in various places there will be famines and earthquakes. But all these things are merely the beginning of birth pangs.

Then they will deliver you to tribulation, and will kill you, and you will be hated by all nations because of My name. 10 At that time many will [af]fall away and will [ag]betray one another and hate one another. 11 Many false prophets will arise and will mislead many. 12 Because lawlessness is increased, [ah]most people’s love will grow cold. 13 But the one who endures to the end, he will be saved. 14 This gospel of the kingdom shall be preached in the whole [ai]world as a testimony to all the nations, and then the end will come.

Perilous Times

15 “Therefore when you see the abomination of desolation which was spoken of through Daniel the prophet, standing in the holy place (let the reader understand), 16 then those who are in Judea must flee to the mountains. 17 [aj]Whoever is on the housetop must not go down to get the things out that are in his house. 18 [ak]Whoever is in the field must not turn back to get his cloak. 19 But woe to those who are pregnant and to those who are nursing babies in those days! 20 But pray that your flight will not be in the winter, or on a Sabbath. 21 For then there will be a great tribulation, such as has not occurred since the beginning of the world until now, nor ever will. 22 Unless those days had been cut short, no [al]life would have been saved; but for the sake of the [am]elect those days will be cut short. 23 Then if anyone says to you, ‘Behold, here is the [an]Christ,’ or ‘[ao]There He is,’ do not believe him. 24 For false Christs and false prophets will arise and will [ap]show great [aq]signs and wonders, so as to mislead, if possible, even the [ar]elect. 25 Behold, I have told you in advance. 26 So if they say to you, ‘Behold, He is in the wilderness,’ do not go out, or, ‘Behold, He is in the inner rooms,’ do not believe them. 27 For just as the lightning comes from the east and flashes even to the west, so will the coming of the Son of Man be. 28 Wherever the corpse is, there the [as]vultures will gather.

The Glorious Return

29 “But immediately after the tribulation of those days the sun will be darkened, and the moon will not give its light, and the stars will fall from [at]the sky, and the powers of [au]the heavens will be shaken. 30 And then the sign of the Son of Man will appear in the sky, and then all the tribes of the earth will mourn, and they will see the Son of Man coming on the clouds of the sky with power and great glory. 31 And He will send forth His angels with a great trumpet and they will gather together His [av]elect from the four winds, from one end of the sky to the other.

Parable of the Fig Tree

32 “Now learn the parable from the fig tree: when its branch has already become tender and puts forth its leaves, you know that summer is near; 33 so, you too, when you see all these things, [aw]recognize that [ax]He is near, right at the [ay]door. 34 Truly I say to you, this [az]generation will not pass away until all these things take place. 35 Heaven and earth will pass away, but My words will not pass away.

36 “But of that day and hour no one knows, not even the angels of heaven, nor the Son, but the Father alone. 37 For [ba]the coming of the Son of Man will be just like the days of Noah. 38 For as in those days before the flood they were eating and drinking, marrying and giving in marriage, until the day that Noah entered the ark, 39 and they did not [bb]understand until the flood came and took them all away; so will the coming of the Son of Man be. 40 Then there will be two men in the field; one [bc]will be taken and one [bd]will be left. 41 Two women will be grinding at the [be]mill; one [bf]will be taken and one [bg]will be left.

Be Ready for His Coming

42 “Therefore be on the alert, for you do not know which day your Lord is coming. 43 But [bh]be sure of this, that if the head of the house had known at what time of the night the thief was coming, he would have been on the alert and would not have allowed his house to be [bi]broken into. 44 For this reason you also must be ready; for the Son of Man is coming at an hour when you do not think He will.

45 Who then is the faithful and sensible slave whom his [bj]master put in charge of his household to give them their food at the proper time? 46 Blessed is that slave whom his [bk]master finds so doing when he comes. 47 Truly I say to you that he will put him in charge of all his possessions. 48 But if that evil slave says in his heart, ‘My [bl]master [bm]is not coming for a long time,’ 49 and begins to beat his fellow slaves and eat and drink with drunkards; 50 the [bn]master of that slave will come on a day when he does not expect him and at an hour which he does not know, 51 and will [bo]cut him in pieces and [bp]assign him a place with the hypocrites; in that place there will be weeping and gnashing of teeth.

Parable of Ten Virgins

25 “Then the kingdom of heaven will be comparable to ten virgins, who took their lamps and went out to meet the bridegroom. Five of them were foolish, and five were prudent. For when the foolish took their lamps, they took no oil with them, but the prudent took oil in flasks along with their lamps. Now while the bridegroom was delaying, they all got drowsy and began to sleep. But at midnight there was a shout, ‘Behold, the bridegroom! Come out to meet him.’ Then all those virgins rose and trimmed their lamps. The foolish said to the prudent, ‘Give us some of your oil, for our lamps are going out.’ But the prudent answered, ‘No, there will not be enough for us and you too; go instead to the dealers and buy some for yourselves.’ 10 And while they were going away to make the purchase, the bridegroom came, and those who were ready went in with him to the wedding feast; and the door was shut. 11 Later the other virgins also came, saying, ‘Lord, lord, open up for us.’ 12 But he answered, ‘Truly I say to you, I do not know you.’ 13 Be on the alert then, for you do not know the day nor the hour.

Parable of the Talents

14 For it is just like a man about to go on a journey, who called his own slaves and entrusted his possessions to them. 15 To one he gave five [bq]talents, to another, two, and to another, one, each according to his own ability; and he went on his journey. 16 Immediately the one who had received the five talents went and traded with them, and gained five more talents. 17 In the same manner the one who had received the two talents gained two more. 18 But he who received the one talent went away, and dug a hole in the ground and hid his [br]master’s money.

19 “Now after a long time the master of those slaves *came and *settled accounts with them. 20 The one who had received the five talents came up and brought five more talents, saying, ‘Master, you entrusted five talents to me. See, I have gained five more talents.’ 21 His master said to him, ‘Well done, good and faithful slave. You were faithful with a few things, I will put you in charge of many things; enter into the joy of your [bs]master.’

22 “Also the one who had received the two talents came up and said, ‘Master, you entrusted two talents to me. See, I have gained two more talents.’ 23 His master said to him, ‘Well done, good and faithful slave. You were faithful with a few things, I will put you in charge of many things; enter into the joy of your master.’

24 “And the one also who had received the one talent came up and said, ‘Master, I knew you to be a hard man, reaping where you did not sow and gathering where you scattered no seed. 25 And I was afraid, and went away and hid your talent in the ground. See, you have what is yours.’

26 “But his master answered and said to him, ‘You wicked, lazy slave, you knew that I reap where I did not sow and gather where I scattered no seed. 27 Then you ought to have put my money [bt]in the bank, and on my arrival I would have received my money back with interest. 28 Therefore take away the talent from him, and give it to the one who has the ten talents.’

29 For to everyone who has, more shall be given, and he will have an abundance; but from the one who does not have, even what he does have shall be taken away. 30 Throw out the worthless slave into the outer darkness; in that place there will be weeping and gnashing of teeth.

The Judgment

31 “But when the Son of Man comes in His glory, and all the angels with Him, then He will sit on His glorious throne. 32 All the nations will be gathered before Him; and He will separate them from one another, as the shepherd separates the sheep from the goats; 33 and He will put the sheep on His right, and the goats on the left.

34 “Then the King will say to those on His right, ‘Come, you who are blessed of My Father, inherit the kingdom prepared for you from the foundation of the world. 35 For I was hungry, and you gave Me something to eat; I was thirsty, and you gave Me something to drink; I was a stranger, and you invited Me in; 36 naked, and you clothed Me; I was sick, and you visited Me; I was in prison, and you came to Me.’ 37 Then the righteous will answer Him, ‘Lord, when did we see You hungry, and feed You, or thirsty, and give You something to drink? 38 And when did we see You a stranger, and invite You in, or naked, and clothe You? 39 When did we see You sick, or in prison, and come to You?’ 40 The King will answer and say to them, ‘Truly I say to you, to the extent that you did it to one of these brothers of Mine, even the least of them, you did it to Me.’

41 “Then He will also say to those on His left, ‘Depart from Me, accursed ones, into the eternal fire which has been prepared for the devil and his angels; 42 for I was hungry, and you gave Me nothing to eat; I was thirsty, and you gave Me nothing to drink; 43 I was a stranger, and you did not invite Me in; naked, and you did not clothe Me; sick, and in prison, and you did not visit Me.’ 44 Then they themselves also will answer, ‘Lord, when did we see You hungry, or thirsty, or a stranger, or naked, or sick, or in prison, and did not [bu]take care of You?’ 45 Then He will answer them, ‘Truly I say to you, to the extent that you did not do it to one of the least of these, you did not do it to Me.’ 46 These will go away into eternal punishment, but the righteous into eternal life.”

Footnotes:

  1. Matthew 23:5 I.e. small cases containing Scripture texts worn on the left arm and forehead for religious purposes
  2. Matthew 23:10 Or teachers
  3. Matthew 23:13 Lit in front of
  4. Matthew 23:13 Gr anthropoi
  5. Matthew 23:14 This v not found in early mss
  6. Matthew 23:15 Or convert
  7. Matthew 23:15 Gr Gehenna
  8. Matthew 23:16 Or sanctuary
  9. Matthew 23:16 Or sanctuary
  10. Matthew 23:17 Lit greater
  11. Matthew 23:17 Or sanctuary
  12. Matthew 23:18 Or gift
  13. Matthew 23:19 Lit greater
  14. Matthew 23:19 Or gift
  15. Matthew 23:19 Or gift
  16. Matthew 23:20 Lit he who
  17. Matthew 23:20 Lit it
  18. Matthew 23:21 Lit he who
  19. Matthew 23:21 Or sanctuary
  20. Matthew 23:21 Lit it
  21. Matthew 23:22 Lit he who
  22. Matthew 23:23 Similar to caraway seeds
  23. Matthew 23:25 Or as a result of
  24. Matthew 23:31 Or descendants
  25. Matthew 23:33 Lit would
  26. Matthew 23:33 Or judgment
  27. Matthew 23:33 Gr Gehenna
  28. Matthew 23:35 Or sanctuary
  29. Matthew 24:1 Lit and
  30. Matthew 24:3 Or consummation
  31. Matthew 24:5 I.e. the Messiah
  32. Matthew 24:10 Lit be caused to stumble
  33. Matthew 24:10 Or hand over
  34. Matthew 24:12 Lit the love of many
  35. Matthew 24:14 Lit inhabited earth
  36. Matthew 24:17 Lit He who
  37. Matthew 24:18 Lit He who
  38. Matthew 24:22 Lit flesh
  39. Matthew 24:22 Or chosen ones
  40. Matthew 24:23 I.e. Messiah
  41. Matthew 24:23 Lit here
  42. Matthew 24:24 Lit give
  43. Matthew 24:24 Or attesting miracles
  44. Matthew 24:24 Or chosen ones
  45. Matthew 24:28 Or eagles
  46. Matthew 24:29 Or heaven
  47. Matthew 24:29 Or heaven
  48. Matthew 24:31 Or chosen ones
  49. Matthew 24:33 Or know
  50. Matthew 24:33 Or it
  51. Matthew 24:33 Lit doors
  52. Matthew 24:34 Or race
  53. Matthew 24:37 Lit just as...were the days
  54. Matthew 24:39 Lit know
  55. Matthew 24:40 Lit is
  56. Matthew 24:40 Lit is
  57. Matthew 24:41 I.e. handmill
  58. Matthew 24:41 Lit is
  59. Matthew 24:41 Lit is
  60. Matthew 24:43 Lit know this
  61. Matthew 24:43 Lit dug through
  62. Matthew 24:45 Or lord
  63. Matthew 24:46 Or lord
  64. Matthew 24:48 Or lord
  65. Matthew 24:48 Lit lingers
  66. Matthew 24:50 Or lord
  67. Matthew 24:51 Or severely scourge him
  68. Matthew 24:51 Lit appoint his portion
  69. Matthew 25:15 A talent was worth about fifteen years’ wages of a laborer
  70. Matthew 25:18 Or lord’s
  71. Matthew 25:21 Or lord
  72. Matthew 25:27 Lit to the bankers
  73. Matthew 25:44 Or serve
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי מתי 23-25 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

כג ישוע פנה אל הקהל ואל תלמידיו ואמר: "הסופרים והפרושים יושבים על כסא משה. לכן טוב שתשמעו בקולם ותעשו את מה שהם אומרים, אבל בשום אופן אל תעשו מה שהם עושים! כי הם עצמם אינם עושים את מה שהם דורשים מכם לעשות. הם מכבידים עליכם בדרישות שונות, בעוד שבעצמם לא מוכנים להרים אצבע.

הם עושים את כל מעשיהם בשביל שיראו אותם. הם מעמידים פני צדיקים, מניחים תפילין בציבור ומאריכים את הציציות שלהם. במסיבות הם אוהבים לשבת בראש השולחן, ובבית הכנסת – במקומות השמורים. הם אוהבים שנותנים להם כבוד ברחובות ושקוראים להם 'רבי'. אל תרשו לאיש לקרוא לכם כך, כי ה' לבדו הוא רבכם, וכולכם שווים כאחים. כמו כן אל תפנו לאיש בתואר 'אבי', כי רק לאלוהים שבשמים עליכם לקרוא 'אבי'. 10 אל תרשו שיקראו לכם 'מורי ורבי', כי יש לכם מורה ורב אחד בלבד, והוא המשיח.

11 ככל שתרבו לשרת את הזולת בענווה, כך תגדלו בעצמכם. כדי להיות גדולים ביותר – היו עבדים! 12 מי שחושב את עצמו לגדול עלול להתאכזב מאוד כשיושפל, ומי שמשפיל את עצמו יהיה גדול באמת.

אוי לכם, הפרושים והסופרים, צבועים אתם! לא די שאינכם נכנסים בעצמכם למלכות השמים, אתם גם מונעים מאחרים להיכנס! אתם מעמידים פני צדיקים ומתפללים באריכות באמצע הרחוב, וכל זאת בזמן שאתם מגרשים אלמנות מבתיהן. צבועים שכמוכם! 15 כן, אוי לכם, צבועים! אתם נוסעים למרחקים כדי לגייר אדם אחד, ולאחר שהתגייר אתם הופכים אותו לבן-גיהינום עוד יותר מכם!

16 אוי לכם, מנהיגים עיוורים! הכלל שלכם הוא: 'אם נשבעת במקדש ה' מותר לך להפר את שבועתך, אולם אם נשבעת בזהב של בית-המקדש אסור לך להפר את שבועתך.' 17 עיוורים טיפשים! מה חשוב יותר, הזהב או המקדש שמקדש את הזהב?

18 כמו כן אתם אומרים: 'שבועה במזבח אינה מחייבת ומותר להפר אותה, אך שבועה בקורבן שעל המזבח – מחייבת.' 19 עיוורים! מה גדול וחשוב יותר, הקורבן שעל המזבח או המזבח עצמו המקדש את הקורבן? 20 הרי אם אתם נשבעים 'במזבח', אתם נשבעים למעשה בו ובכל אשר עליו. 21 כאשר אתם נשבעים 'במקדש', אתם נשבעים למעשה בו ובאלוהים השוכן בו. 22 ואם אתם נשבעים 'בשמים', אתם נשבעים בכסא אלוהים ובאלוהים עצמו.

23 כן, אוי לכם פרושים וסופרים צבועים! אתם מקפידים על הלכות דקדקניות כמו לתת מעשר על עלי נענע בגינה, אולם אתם מתעלמים מהדברים החשובים באמת כמו צדק, רחמים ואמונה! אתם אמנם חייבים לתת מעשר, אולם אסור לכם להזניח את הדברים החשובים יותר. 24 מנהיגים עיוורים! אתם מסננים את היתוש ובולעים את הגמל!

25 אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים שכמוכם! אתם מקפידים כל-כך על צחצוח הכוס מבחוץ, אולם תוכו מצחין מריקבון! 26 פרושים עיוורים, טהרו תחילה את פנים הכלי ואז כולו יהיה נקי!

27 אוי לכם, סופרים ופרושים! אתם דומים לקברים הנראים יפים ומפוארים מבחוץ, אך בתוכם הם מלאים עצמות מתים, ריקבון וטומאה. 28 אתם משתדלים להיראות קדושים, אולם בפנים לבכם מלא צביעות וטומאה.

כן, אוי לכם פרושים, ואוי לכם סופרים – צבועים שכמוכם! אתם בונים מצבות לנביאים שאבותיכם הרגו, ומניחים פרחים על קברי אנשי-האלוהים שאבותיכם רצחו, ואתם אומרים: 'אנחנו, כמובן, לא היינו מעזים לנהוג כפי שנהגו אבותינו!'

31 בדבריכם אלה אתם מעידים על עצמכם שהנכם בני רשעים. 32 אתם הולכים בעקבות אבותיכם וממלאים את מכסת עוונותיהם. 33 נחשים בני נחשים! כיצד תימלטו מעונש הגיהינום?

34 אני שולח אליכם נביאים, חכמים וסופרים; אחדים מהם תהרגו בצליבה, ואחרים תלקו בשוטים בבתי הכנסת שלכם, ותרדפו אחריהם מעיר לעיר! 35 וכך תישאו באשמת הריגתם של כל אנשי האלוהים – החל בהבל הצדיק וכלה בזכריה בן-יהוידע, שאותו רצחתם בבית-המקדש בין ההיכל למזבח. 36 ובכן, כל זה יבוא על הדור הזה.

37 ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים! פעמים רבות חפצתי לאסוף את בנייך, כתרנגולת האוספת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא הרשיתם לי. 38 ועתה אלוהים נוטש את ביתכם, 39 ואני אומר לכם שמעתה ואילך לא תראו אותי יותר, עד אשר תאמרו: 'ברוך הבא בשם ה'!'"

כד כשיצא ישוע מבית-המקדש, באו אליו תלמידיו להראות לו את מבני המקדש.

אולם ישוע אמר להם: "כל המבנים האלה ייהרסו ואף אבן לא תישאר במקומה!" מאוחר יותר, כשישב ישוע על מדרון הר הזיתים, שאלו אותו התלמידים: "מתי יקרה הדבר הזה? אילו מאורעות יסמנו את שובך ואת סוף העולם?"

"אל תניחו לאיש לרמות אתכם," השיב להם ישוע, "כי אנשים רבים יבואו ויטענו כל אחד 'אני המשיח', ויטעו אנשים רבים. כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות – אל תיבהלו. אמנם תפרוצנה מלחמות ותחוללנה מהומות, אבל הקץ לא יבוא מיד. מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, ובמקומות רבים יהיו רעידות אדמה ורעב. אולם כל אלה יציינו רק את ראשית הצרות והסבל העתידים לבוא.

לאחר מכן יענו אתכם, יהרגו אתכם והעולם כולו ישנא אתכם, משום שאתם מאמינים בי. 10 רבים ישובו לחטוא, יבגדו זה בזה וישנאו איש את אחיו. 11 נביאי שקר רבים יופיעו ויוליכו שולל אנשים רבים. 12 החטא והרשע יתפשטו בכל מקום וידכאו את אהבתם של רבים. 13 אולם אלה שיחזיקו מעמד עד הסוף יינצלו!

14 הבשורה הטובה על דבר המלכות תתפשט בעולם כולו – כך שכל האומות תשמענה אותה – ולבסוף יגיע הקץ.

15 לכן, כאשר תראו בבית-המקדש את חילול הקודש, שעליו דיבר דניאל הנביא[a] (הקורא – שים לב!) 16 על כל תושבי יהודה לברוח להרים. 17 אלה שעל הגגות – שלא ייכנסו הביתה לארוז את חפציהם. 18 אלה שבשדה – שלא יחזרו הביתה לקחת את בגדיהם.

19 אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים! 20 התפללו שבריחתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת. 21 כי תהיה צרה שכמוה טרם הייתה בתולדות העולם, וכמוה לא תהיה עוד!

22 "למעשה אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה, כולם יאבדו. אולם אלוהים יקצר ימים אלה למען עמו הנבחר.

23 אם מישהו יאמר לכם באותם ימים: 'ראיתי את המשיח במקום פלוני!' או 'המשיח נמצא בכפר הסמוך!' אל תאמינו לו. 24 כי נביאי-שקר ומשיחי-שקר יקומו ויחוללו נסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו, הם יתעו אפילו את הנבחרים. 25 זיכרו, הזהרתי אתכם!

26 על כן, אם יאמרו לכם שהמשיח אי-שם במדבר – אל תטריחו את עצמכם ללכת ולראות, ואם יאמרו לכם שהמשיח מסתתר במקום כלשהו – אל תאמינו. 27 כי כשם שהברק במזרח מאיר למערב, כך יהיה גם שובו של בן-האדם. 28 במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים.

29 מיד לאחר הצרות של אותם ימים תחשך השמש, הירח ישחיר, הכוכבים יפלו מהשמים וכוחות השמים יתמוטטו.

30 לבסוף ייראה בשמים אות בן-האדם ואבל כבד ירד על העולם כולו. כל אומות העולם יראו את בן-האדם בא על ענני השמים, בגבורה ובכבוד רב. 31 ואז הוא ישלח את מלאכיו בקול תרועת השופר, והם יאספו את בחיריו מכל קצוות תבל.

32 קחו למשל את עץ התאנה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים מתחילים לצמוח, אתם יודעים שהקיץ קרב. 33 כך, כשתראו את תחילת התרחשותם של הדברים האלה, דעו ששובי קרוב, שאני עומד בפתח. 34 לאחר שיתרחשו כל הדברים האלה הדור הזה יגיע לקיצו. 35 השמים והארץ יחלפו, אולם דברי יעמוד לנצח.

36 איש אינו יודע את היום והשעה שבה יבוא הסוף; גם המלאכים אינם יודעים. אפילו הבן אינו יודע – רק האב יודע את היום והשעה.

"בני האדם יחיו בשלווה; הם יאכלו וישתו ויתחתנו – ממש כמו בתקופת נוח, לפני שפתאום בא המבול. 39 בני-האדם סרבו להאמין לשמע מה שעמד לקרות, עד שהמבול אכן בא והטביע את כולם. כך יהיה בואי.

40 באותה עת שני גברים יעבדו יחד בשדה – האחד יילקח והשני יישאר. 41 שתי נשים תעסוקנה בניקיון הבית – האחת תילקח והשנייה תישאר.

42 לכן היו מוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם.

43 כשם שאדם יעמוד על המשמר בלילה מפני גנבים, 44 כך תוכלו גם אתם למנוע מעצמכם צרות – אם תמיד תהיו מוכנים לשובי הבלתי צפוי.

45 מי מכם משרת נבון ונאמן לאדונכם, שיפקח על משק ביתו ויקבל את שכרו בעתו? 46 ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. 47 אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי.

48 אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך: 'אה, האדון לא ישוב כל כך מהר', 49 ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – 50 אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, 51 ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הצבועים; שם יהיה בכי וחריקת שיניים."

כה "אז תידמה מלכות השמים לסיפור על עשר עלמות, אשר לקחו את המנורות שלהן ויצאו לקבל את פני החתן. אולם רק חמש מהן היו חכמות ומילאו את מנורותיהן מראש בשמן. חמש האחרות היו טיפשות ולא מילאו מראש את המנורות.

מכיוון שהחתן איחר לבוא, שכבו העלמות לנוח. בחצות הלילה הן התעוררו לקול תרועה: 'החתן בא! צאנה לקבל את פניו!'

כל הבחורות קמו מיד והיטיבו את המנורות. אלה שלא היה להן שמן ביקשו מעט מחברותיהן, כי מנורותיהן דעכו.

אולם הבחורות החכמות ענו: 'אם ניתן לכן מעט שמן לא יישאר לנו מספיק. לכו לחנות לקנות לעצמכן.'

10 אך בזמן שהן הלכו לקנות שמן בא החתן, ואלה שהיו מוכנות נכנסו איתו אל החתונה והדלת ננעלה.

11 כשחזרו האחרות מאוחר יותר, הן עמדו בחוץ וקראו: 'אדוננו, פתח לנו את הדלת!'

12 אולם הוא השיב להן מבפנים: 'אינני מכיר אתכן!'

13 משום כך היו ערים ומוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום ובאיזו שעה אחזור."

14 ישוע המשיך: "אפשר לתאר את מלכות השמים בעזרת הסיפור על אדם שנסע לארץ רחוקה. לפני נסיעתו הוא קרא למשרתיו והפקיד בידם סכומי כסף, כדי שישקיעו אותם למענו בזמן העדרו. 15 הוא נתן לאחד 50,000 שקלים, לשני – 20,000 שקלים ולשלישי – 10,000 שקלים. הוא חילק את הכסף בהתאם לכישרונו של כל אחד ויצא לדרכו. 16 האיש שקיבל 50,000 שקלים החל מיד לקנות ולמכור, ותוך זמן קצר הרוויח עוד 50,000 שקלים. 17 גם האיש שקיבל 20,000 שקלים ניגש מיד לעבודה והרוויח עוד 20,000 שקלים. 18 אך האיש שקיבל 10,000 שקלים חפר בור באדמה והטמין בתוכו את הכסף.

19 לאחר זמן רב חזר האדון ממסעו, וביקש ממשרתיו לתת דין וחשבון על הכסף שהפקיד בידם. 20 האיש שקיבל 50,000 שקלים החזיר לאדוניו 100,000 שקלים. 21 האדון שיבח אותו על עבודתו הטובה ואמר: 'מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו אחריות גדולה יותר. בוא והשתתף בשמחתי'.

22 אחריו בא האיש שקיבל 20,000 שקלים והצהיר: 'אדוני, נתת לי 20,000 שקלים, ועכשיו אני מחזיר לך סכום כפול.'

23 'עבודה טובה,' אמר לו האדון. 'אתה משרת טוב ונאמן. מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו הרבה יותר!' לאחר מכן בא האיש שקיבל 10,000 שקלים ואמר: 'אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, שמצליח לקצור במקום שלא זרעת ולאסוף במקום שלא פיזרת. משום כך פחדתי והסתרתי את הכסף באדמה – והנה הוא!'

26 אך אדוניו השיב לו: 'רשע שכמוך, עבד עצלן! אם ידעת שאדרוש ממך את הרווח, 27 מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית. 28 קחו ממנו את הכסף, ותנו לאיש שיש לו כבר 0,00010 שקלים! 29 כי האיש שמנצל היטב את מה שנותנים לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב. ואילו אדם בלתי-אחראי – גם מעט האחריות שניתנה לו תילקח ממנו. 30 קחו עתה את המשרת הזה, שאין בו כל מועיל, והשליכוהו החוצה לחושך, שם יש בכי וחריקת שיניים.'

31 אולם כשאני, המשיח,[b] אבוא בתפארתי עם כל המלאכים, אשב על כיסאי בכבוד רב. 32 כל אומות העולם יתאספו לפני, ואני אפריד ביניהם כרועה המפריד בין הכבשים ובין העיזים. 33 את הכבשים אעמיד לימיני ואת העיזים לשמאלי.

34 לאחר מכן אני, המלך, אומר לעומדים לימיני: 'בואו, ברוכי אבי, אל המלכות שהוכנה למענכם מאז היווסד העולם. 35 כשהייתי רעב – האכלתם אותי. כשהייתי צמא – נתתם לי לשתות. כשהייתי אורח זר – הכנסתם אותי לביתכם. 36 כשהייתי ערום – הלבשתם אותי. כשהייתי חולה או אסור בכלא – באתם לבקר אותי.'

37 ואותם צדיקים יענו: 'אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? 38 או אורח זר ועזרנו לך? או עירום והלבשנו אותך? 39 מתי ראינו אותך חולה או כלוא ובאנו לבקר אותך?'

40 ואני, המלך, אענה: 'כשעשיתם אחד מן הדברים האלה לאחד מאחי הצעירים – כאילו עשיתם אותו לי.' 41 לאחר מכן אפנה אל העומדים לשמאלי ואומר להם: 'הסתלקו מכאן, ארורים, אל האש הנצחית שהוכנה לשטן והשדים! 42 כי כשהייתי רעב לא האכלתם אותי, וכשהייתי צמא לא נתתם לי דבר לשתות. 43 הייתי אורח זר, אולם לא הזמנתם אותי לביתכם. הייתי עירום, ולא הלבשתם אותי. הייתי חולה וכלוא, וכלל לא באתם לבקר אותי!'

44 ואז הם יענו: 'אדון, מתי ראינו אותך רעב או צמא או זר או עירום או חולה או כלוא, ולא עזרנו לך?'

45 ואני אענה: 'כאשר סירבתם לעזור לאחד מן האחים הצעירים האלה סירבתם לעזור לי.'

46 והם ילכו משם לייסורי נצח, ואילו הצדיקים – לחיי נצח."

Footnotes:

  1. הבשורה על-פי מתי 24:15 דניאל ט 27; יא 31
  2. הבשורה על-פי מתי 25:31 כלשונו: "בן-האדם" (דניאל ז 13- 14)
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes