A A A A A
Bible Book List

Matthew 121599 Geneva Bible (GNV)

12 1 The disciples pluck the ears of corn. 6 Mercy, sacrifice. 10 The withered hand is healed. 12 We must do good on the Sabbath. 22 The possessed is holpen. 25 A kingdom divided. 31 Sin, blasphemy. 33 The good or evil tree. 34 Vipers. 38 The Ninevites. 42 The Queen of Sheba. 48 The true mother and brethren of Christ.

At [a]that time Jesus went on a Sabbath day through the corn, and his disciples were an hungered, and began to pluck the ears of corn and to eat.

And when the Pharisees saw it, they said unto him, Behold, thy disciples do that which is not lawful to do upon the Sabbath.

But he said unto them, Have ye not read what David did when he was an hungered, and they that were with him?

How he went into the house of God, and did eat the [b]showbread, which was not lawful for him to eat, neither for them which were with him, but only for the Priests?

Or have ye not read in the Law, how that on the Sabbath days the Priests in the Temple [c]break the Sabbath, and are blameless?

But I say unto you, that here is one greater than the Temple.

Wherefore if ye knew what this is, I will have mercy and not sacrifice, ye would not have condemned the innocents.

For the son of man is Lord, even of the Sabbath.

[d]And he departed thence, and went into their Synagogue:

10 And behold, there was a man which had his hand dried up. And they asked him, saying, Is it lawful to heal upon a Sabbath day? that they might accuse him.

11 And he said unto them, What man shall there be among you, that hath a sheep, and if it fall on the Sabbath day into a pit, doth not take it and lift it out?

12 How much more then is a man better than a sheep? therefore, it is lawful to do well on a Sabbath day.

13 Then said he to the man, Stretch forth thine hand. And he stretched it forth, and it was made whole as the other.

14 [e]Then the Pharisees went out, and consulted against him, how they might destroy him.

15 But when Jesus knew it, he departed thence, and great multitudes followed him, and he healed them all,

16 And charged them in threatening wise, that they should not make him known,

17 That it might be fulfilled which was spoken by Isaiah the Prophet, saying,

18 Behold my servant whom I have chosen, my beloved in whom my soul delighteth: I will put my Spirit on him, and he shall show [f]judgment to the Gentiles.

19 He shall not strive, nor cry, neither shall any man hear his voice in the streets.

20 A bruised reed shall he not break, and smoking flax shall he not quench, till he [g]bring forth judgment unto victory.

21 And in his Name shall the Gentiles trust.

22 [h]Then was brought to him one possessed with a devil, both blind and dumb, and he healed him, so that he which was blind and dumb, both spake and saw,

23 And all the people were amazed, and said, Is not this that son of David?

24 But when the Pharisees heard it, they said, This man casteth the devils no otherwise out but through Beelzebub the prince of devils.

25 [i]But Jesus knew their thoughts, and said to them, Every kingdom divided against itself, is brought to naught, and every city or house divided against itself shall not stand.

26 So if Satan cast out Satan, he is divided against himself: how shall then his kingdom endure?

27 Also if I through Beelzebub cast out devils, by whom do your children cast them out? Therefore they shall be your judges.

28 But if I cast out devils by the Spirit of God, then is the kingdom of God come unto you.

29 Else how can a man enter into a strong man’s house and spoil his goods, except he first bind the strong man, and then spoil his house?

30 He that is not with me, is against me: and he that gathereth not with me, scattereth.

31 Wherefore I say unto you, Every sin and blasphemy shall be forgiven unto men: but the blasphemy against the holy Ghost shall not be forgiven unto men.

32 And whosoever shall speak a word against the son of man, it shall be forgiven him: [j]but whosoever shall speak against the holy Ghost, it shall not be forgiven him, neither in this world, nor in the world to come.

33 Either make the tree good, and his fruit good: or else make the tree evil, and his fruit evil: for the tree is known by the fruit.

34 [k]O generations of vipers, how can you speak good things, when ye are evil? For of the abundance of the heart the mouth speaketh.

35 A good man out of the good treasure of his heart bringeth forth good things: and an evil man out of an evil treasure, bringeth forth evil things.

36 But I say unto you, that of every [l]idle word that men shall speak, they shall give account thereof at the day of judgment.

37 For by thy words thou shalt be justified, and by thy words thou shalt be condemned.

38 [m]Then answered certain of the Scribes and of the Pharisees, saying, Master, we would see a sign of thee.

39 But he answered and said to them, An evil and [n]adulterous generation seeketh a sign, but no sign shall be given unto it, save that sign of the Prophet Jonah.

40 For as Jonah was three days and three nights in the whale’s belly: so shall the son of man be three days and three nights in the heart of the earth.

41 [o]The men of Nineveh shall rise in judgment with this generation, and condemn it: for they repented at the preaching of Jonah: and behold, a greater than Jonah is here.

42 The Queen of the [p]South shall rise in judgment with this generation, and shall condemn it: for she came from the [q]utmost parts of the earth to hear the wisdom of Solomon: and behold, a greater than Solomon is here.

43 Now when the unclean spirit is gone out of a man, he walketh throughout dry places, seeking rest, and findeth none.

44 Then he saith, I will return into mine house from whence I came: and when he is come, he findeth it empty, swept and garnished.

45 Then he goeth, and taketh unto him seven other spirits worse than himself, and they enter in, and dwell there: and the end of that man is worse than the beginning. Even so shall it be with this wicked generation.

46 [r]While he yet spake to the multitude, behold, his mother, and his brethren stood without, desiring to speak with him.

47 Then one said unto him, Behold, thy mother and thy brethren stand without, desiring to speak with thee.

48 But he answered, and said to him that told him, Who is my mother, and who are my brethren?

49 [s]And he stretched forth his hand toward his disciples and said, Behold my mother, and my brethren.

50 For whosoever shall do my Father’s will which is in heaven, the same is my brother and sister and mother.

Footnotes:

  1. Matthew 12:1 Of the true sanctifying of the Sabbath, and the abrogating of it.
  2. Matthew 12:4 The Hebrews call it bread of faces, because it stood before the Lord all the weeks upon the golden table appointed to that service, Lev. 24:6.
  3. Matthew 12:5 When the Priests do God’s service upon the Sabbath day, yet they break not the Law: much less doth the Lord of the Sabbath break the Sabbath.
  4. Matthew 12:9 The ceremonies of the Law are not against the love of our neighbor.
  5. Matthew 12:14 How far and in what respect we may give place to the unbridled rage of the wicked.
  6. Matthew 12:18 By judgment is meant a settled state because Christ was to publish true religion among the Gentiles, and to cast out superstition, which thing wheresoever it is done, the Lord is said to reign and judge there, that is to say, to govern and rule matters.
  7. Matthew 12:20 He shall pronounce sentence and judgment, maugre the world and Satan, and show himself conqueror over all his enemies.
  8. Matthew 12:22 A truth be it never so manifest, is subject to the slander of the wicked: yet notwithstanding it ought to be avouched stoutly.
  9. Matthew 12:25 The kingdom of Christ and the kingdom of the devil cannot consist together.
  10. Matthew 12:32 Of blasphemy against the holy Ghost.
  11. Matthew 12:34 Hypocrites at the length betray themselves even by their own mouth.
  12. Matthew 12:36 Vain and unprofitable trifles which the most part of men spend their lives in.
  13. Matthew 12:38 Against froward desires of miracles.
  14. Matthew 12:39 Bastard, which fell from Abraham’s faith, or forsook the true worship of God.
  15. Matthew 12:41 Christ teacheth by the sorrowful example of the Jews, that there are none more miserable than they which put out the light of the Gospel which was kindled in them.
  16. Matthew 12:42 He meaneth the Queen of Sheba: whose country is South in respect of the land of Israel, 1 Kings 10.
  17. Matthew 12:42 For Sheba is situated in the utmost coast of . . . Arabia at the mouth of the Arabian Sea.
  18. Matthew 12:46 Christ teacheth by his own example, how that all things ought to be set apart in respect of God’s glory.
  19. Matthew 12:49 None are more near unto us, than they that are of the household of faith.
1599 Geneva Bible (GNV)

Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.

הבשורה על-פי מתי 12Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

יב לאחר מכן, בשבת אחת, עברו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה. מאחר שהתלמידים היו רעבים הם קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. פרושים אחדים ראו את הדבר ומחו לפני ישוע: "תלמידיך עוברים על התורה! הם מחללים את השבת!"

אולם ישוע השיב להם: "האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? דוד נכנס לבית האלוהים, ויחד עם אנשיו אכל את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. גם מעשה זה היה עבירה על התורה! והאם מעולם לא קראתם בתורה שמותר לכוהנים התורנים לעבוד בשבת בבית-המקדש? אני אומר לכם: יש כאן אחד שהוא גדול מן המקדש! אילו הבינותם את הפסוק[a]: 'חסד חפצתי ולא זבח', לא הייתם מרשיעים חפים מפשע! כי בן האדם הוא אדון השבת!"

ישוע המשיך בדרכו ונכנס אל בית-הכנסת המקומי. 10 באותה שעה היה בבית-הכנסת איש שידו משותקת. שאלו הפרושים את ישוע: "האם מותר לרפא בשבת?" (הם קיוו שישוע יאמר "כן", כדי שיוכלו להרשיע ולאסור אותו).

11 אולם ישוע השיב להם: "אילו הייתה לכם כבשה אחת בלבד, והיא הייתה נופלת בשבת לתוך הבאר, האם לא הייתם עובדים באותו יום וטורחים להציל אותה? 12 וכמה יקר האדם מן הכבשה! כן, מותר לעשות טוב בשבת." 13 ישוע פנה אל האיש ואמר: "הושט את ידך." וכאשר זה הושיט את ידו היא נרפאה כליל ונראתה כמו היד השנייה.

14 כשראו הפרושים את המעשה של ישוע, כינסו אספה כדי לתכנן את מאסרו והוצאתו להורג.

15 אולם ישוע ידע את מזימתם, ולכן הלך משם. אנשים רבים הלכו בעקבותיו, וישוע ריפא את החולים שביניהם, 16 אך הזהיר אותם שלא לפרסם את דברי הנסים שחולל. 17 כך התקיימה נבואת ישעיהו[b]:

18 "הן עבדי, אתמך בו, בחירי רצתה נפשי.

נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא.

19 לא יצעק ולא יישא ולא ישמיע בחוץ קולו;

20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה;

לאמת יוציא משפט. 21 לא יכהה ולא ירוץ

עד ישים בארץ משפט, ולתורתו איים (גויים) ייחלו".

22 לאחר מכן הובא אל ישוע אדם אחוז שד, שהיה עיוור ואילם. ישוע ריפא את האיש והשיב לו את ראייתו ואת כושר הדיבור. 23 הקהל, שהופתע מאוד, קרא: "אולי ישוע הוא המשיח בן-דוד!"

24 אולם כששמעו זאת הפרושים, אמרו: "אין פלא שהוא יכול לגרש שדים; הרי הוא מקבל את כוחו מבעל-זבוב שר השדים!"

25 ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן ענה: "ממלכה מפולגת בתוך עצמה תתפרק. בית מפולג או עיר מפולגת לא יחזיקו מעמד ויקרסו גם הם. 26 אם השטן מגרש את השטן, הרי שהוא נלחם בעצמו והורס את ממלכתו. 27 ואם, לפי טענתכם, אני מגרש את השדים בכוחו של בעל-זבוב – אז בכוחו של מי מגרשים בניכם את השדים? לכן הם יהיו לאמות מידה. 28 אולם אם אני מגרש את השדים בכוחו של אלוהים וברוחו, אז עובדה שמלכות האלוהים הגיעה אליכם. 29 איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לגרש את השדים שלו. 30 מי שאינו אתי נגדי הוא, ומי שאינו אוסף אתי – מפזר.

"כל חטאיכם יכולים להיסלח, גם אם אתם מקללים אותי, רק חטא אחד לא ייסלח לכם לעולם: גידוף רוח הקודש."

33 "את העץ מכירים על-פי הפרי שהוא נותן. עץ משובח נותן פרי טוב, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. 34 ילדי נחשים שכמוכם! כיצד יכולים אנשים רשעים כמוכם לומר דבר טוב? הרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו! 35 אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו. 36 ואני אומר לכם: ביום-הדין יהיה עליכם לתת דין וחשבון על כל מילה בטלה שיצאה מפיכם! 37 הדברים שאתם אומרים כאן עכשיו יקבעו את גורלכם: או שהם יזכו אתכם, או שהם יחייבו אתכם בדין."

38 יום אחד באו אל ישוע סופרים ופרושים אחדים וביקשו שיחולל לפניהם נס (כדי להוכיח שהוא המשיח). אולם ישוע השיב: "רק דור רע וכופר יכול לדרוש נסים נוספים! אבל האות היחיד שתקבלו יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה הנביא היה בבטנו של הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך גם בן-האדם יהיה בבטן האדמה שלושה ימים ושלושה לילות. 41 ביום-הדין יקומו אנשי נינווה וירשיעו אתכם. כי לאחר שיונה דיבר אליהם, הם חזרו בתשובה, חדלו ממעשיהם הרעים ופנו לה', ואילו לפניכם עומד אדם גדול מיונה, ואתם מסרבים לשמוע לו. 42 גם מלכת שבא תרשיע את העם הזה ביום-הדין. שהרי היא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה."

"דור רשע זה דומה לאדם אחוז שד. כאשר יוצא השד מן האדם, הוא הולך למדבר לזמן מה ומחפש לו מנוחה. משאינו מוצא את המנוחה שחיפש, הוא אומר לעצמו: 'אשוב לאדם שמתוכו יצאתי.' בשובו מוצא השד את לבו של אותו אדם מטואטא, מסודר ומטופח, ואז מוצא השד שבעה שדים אחרים ורעים ממנו, וכולם יחד נכנסים לתוך אותו אדם וחיים בו. וכך מצבו של אדם זה גרוע משהיה."

46 בשעה שישוע דיבר בתוך בית מלא אנשים, עמדו אמו ואחיו בחוץ וביקשו לראות אותו. 47 מישהו בא אל ישוע והודיע לו שאמו ואחיו עומדים בחוץ ורוצים לדבר אתו.

48 "מי היא אמי?" קרא ישוע. "מי הם אחי?" 49 הוא הצביע על תלמידיו והכריז: "אלה הם אמי ואחי! 50 כל מי שמציית לאבי שבשמים הוא אמי, אחי ואחותי!"

Footnotes:

  1. הבשורה על-פי מתי 12:7 הושע ו 6
  2. הבשורה על-פי מתי 12:17 ישעיהו מב 1- 4
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes