Bible Book List

Mark 9 New American Standard Bible (NASB)

The Transfiguration

And Jesus was saying to them, Truly I say to you, there are some of those who are standing here who will not taste death until they see the kingdom of God after it has come with power.”

Six days later, Jesus *took with Him Peter and [a]James and John, and *brought them up on a high mountain by themselves. And He was transfigured before them; and His garments became radiant and exceedingly white, as no launderer on earth can whiten them. Elijah appeared to them along with Moses; and they were talking with Jesus. Peter *said to Jesus, “Rabbi, it is good for us to be here; let us make three [b]tabernacles, one for You, and one for Moses, and one for Elijah.” For he did not know what to answer; for they became terrified. Then a cloud [c]formed, overshadowing them, and a voice [d]came out of the cloud, “This is My beloved Son, [e]listen to Him!” All at once they looked around and saw no one with them anymore, except Jesus alone.

As they were coming down from the mountain, He gave them orders not to relate to anyone what they had seen, [f]until the Son of Man rose from the dead. 10 They [g]seized upon [h]that statement, discussing with one another [i]what rising from the dead meant. 11 They asked Him, saying, “Why is it that the scribes say that Elijah must come first?” 12 And He said to them, “Elijah does first come and restore all things. And yet how is it written of the Son of Man that He will suffer many things and be treated with contempt? 13 But I say to you that Elijah has [j]indeed come, and they did to him whatever they wished, just as it is written of him.”

All Things Possible

14 When they came back to the disciples, they saw a large crowd around them, and some scribes arguing with them. 15 Immediately, when the entire crowd saw Him, they were amazed and began running up to greet Him. 16 And He asked them, “What are you discussing with them?” 17 And one of the crowd answered Him, “Teacher, I brought You my son, possessed with a spirit which makes him mute; 18 and [k]whenever it seizes him, it [l]slams him to the ground and he foams at the mouth, and grinds his teeth and [m]stiffens out. I told Your disciples to cast it out, and they could not do it.” 19 And He *answered them and *said, “O unbelieving generation, how long shall I be with you? How long shall I put up with you? Bring him to Me!” 20 They brought [n]the boy to Him. When he saw Him, immediately the spirit threw him into a convulsion, and falling to the ground, he began rolling around and foaming at the mouth. 21 And He asked his father, “How long has this been happening to him?” And he said, “From childhood. 22 It has often thrown him both into the fire and into the water to destroy him. But if You can do anything, take pity on us and help us!” 23 And Jesus said to him, “‘If You can?’ All things are possible to him who believes.” 24 Immediately the boy’s father cried out and said, “I do believe; help my unbelief.” 25 When Jesus saw that a crowd was [o]rapidly gathering, He rebuked the unclean spirit, saying to it, “You deaf and mute spirit, I [p]command you, come out of him and do not enter him [q]again.” 26 After crying out and throwing him into terrible convulsions, it came out; and the boy became so much like a corpse that most of them said, “He is dead!” 27 But Jesus took him by the hand and raised him; and he got up. 28 When He came into the house, His disciples began questioning Him privately, “Why could we not drive it out?” 29 And He said to them, “This kind cannot come out by anything but prayer.”

Death and Resurrection Foretold

30 From there they went out and began to go through Galilee, and He did not want anyone to know about it. 31 For He was teaching His disciples and telling them, The Son of Man is to be [r]delivered into the hands of men, and they will kill Him; and when He has been killed, He will rise three days later.” 32 But they [s]did not understand this statement, and they were afraid to ask Him.

33 They came to Capernaum; and when He [t]was in the house, He began to question them, “What were you discussing on the way?” 34 But they kept silent, for on the way they had discussed with one another which of them was the greatest. 35 Sitting down, He called the twelve and *said to them, If anyone wants to be first, [u]he shall be last of all and servant of all.” 36 Taking a child, He set him [v]before them, and taking him in His arms, He said to them, 37 Whoever receives [w]one child like this in My name receives Me; and whoever receives Me does not receive Me, but Him who sent Me.”

Dire Warnings

38 John said to Him, “Teacher, we saw someone casting out demons in Your name, and we tried to prevent him because he was not following us.” 39 But Jesus said, “Do not hinder him, for there is no one who will perform a miracle in My name, and be able soon afterward to speak evil of Me. 40 For he who is not against us is [x]for us. 41 For whoever gives you a cup of water to drink [y]because of your name as followers of Christ, truly I say to you, he will not lose his reward.

42 Whoever causes one of these [z]little ones who believe to stumble, it [aa]would be better for him if, with a heavy millstone hung around his neck, he [ab]had been cast into the sea. 43 If your hand causes you to stumble, cut it off; it is better for you to enter life crippled, than, having your two hands, to go into [ac]hell, into the unquenchable fire, 44 [[ad]where their worm does not die, and the fire is not quenched.] 45 If your foot causes you to stumble, cut it off; it is better for you to enter life lame, than, having your two feet, to be cast into [ae]hell, 46 [[af]where their worm does not die, and the fire is not quenched.] 47 If your eye causes you to stumble, throw it out; it is better for you to enter the kingdom of God with one eye, than, having two eyes, to be cast into [ag]hell, 48 where their worm does not die, and the fire is not quenched.

49 “For everyone will be salted with fire. 50 Salt is good; but if the salt becomes unsalty, with what will you [ah]make it salty again? Have salt in yourselves, and be at peace with one another.”


  1. Mark 9:2 Or Jacob
  2. Mark 9:5 Or sacred tents
  3. Mark 9:7 Or occurred
  4. Mark 9:7 Or occurred
  5. Mark 9:7 Or give constant heed
  6. Mark 9:9 Lit except when
  7. Mark 9:10 Or kept to themselves
  8. Mark 9:10 Lit the statement
  9. Mark 9:10 Lit what was the rising from the dead
  10. Mark 9:13 Lit also
  11. Mark 9:18 Or wherever
  12. Mark 9:18 Or tears him
  13. Mark 9:18 Or withers away
  14. Mark 9:20 Lit him
  15. Mark 9:25 Or running together
  16. Mark 9:25 Or I Myself command
  17. Mark 9:25 Or from now on
  18. Mark 9:31 Or betrayed
  19. Mark 9:32 Lit were not knowing
  20. Mark 9:33 Lit had come
  21. Mark 9:35 Or let him be
  22. Mark 9:36 Lit in their midst
  23. Mark 9:37 Lit one of such children
  24. Mark 9:40 Or on our side
  25. Mark 9:41 Lit in a name that you are Christ’s
  26. Mark 9:42 I.e. humble
  27. Mark 9:42 Lit is better for him if a millstone turned by a donkey is hung
  28. Mark 9:42 Lit has been thrown
  29. Mark 9:43 Gr Gehenna
  30. Mark 9:44 Vv 44 and 46, which are identical to v 48, are not found in the early mss
  31. Mark 9:45 Gr Gehenna
  32. Mark 9:46 See v 44, note
  33. Mark 9:47 Gr Gehenna
  34. Mark 9:50 Lit season it
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי מרקוס 9 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

ט ישוע המשיך לדבר אל תלמידיו: "אני אומר לכם, שאחדים מכם העומדים כאן היום יזכו לחיות ולראות את מלכות אלוהים באה בגבורה!"

כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, יעקב ויוחנן ועלה איתם על פסגת אחד ההרים. רק ארבעתם היו שם.

לפתע זרחו פניו של ישוע בזוהר נפלא; בגדיו הבריקו והלבינו עד מאוד. והנה הופיעו אליהו הנביא ומשה רבנו והחלו לדבר עם ישוע.

"רבי, כמה נפלא!" קרא פטרוס בהתרגשות. "אנחנו ניבנה כאן שלוש סוכות: סוכה לכל אחד מכם..."

פטרוס לא התכוון למעשה למה שאמר; הוא פשוט הרגיש צורך לומר משהו, כי התלמידים היו מבוהלים וחסרי מילים.

בעודו מדבר סכך עליהם ענן, ומתוכו קרא קול: "זהו בני האהוב, שמעו בקולו!"

התלמידים הביטו סביבם וגילו שאליהו ומשה נעלמו, וישוע לבדו נותר עמם.

כאשר ירדו מההר ביקש מהם ישוע שלא לספר לאיש את אשר ראו, עד לאחר שיקום מן המתים. 10 השלושה לא גילו את הדבר לאיש, אולם שוחחו על כך בינם לבין עצמם, ולעיתים קרובות תהו למה התכוון ישוע כשאמר שיקום מן המתים.

11 התלמידים שאלו את ישוע מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח). ישוע השיב שאליהו באמת צריך לבוא לפני כן ולהכין את הדרך, ושלמעשה אליהו כבר בא ואותם האנשים נהגו בו באופן מחפיר – בדיוק כפי שניבאו הנביאים. "למה אתם חושבים שהתכוונו הנביאים כשניבאו שהמשיח יסבול עינויים וחרפה?" שאל.

14 למרגלות ההר הם פגשו את תשעת התלמידים האחרים, מוקפים בקהל רב ומתווכחים עם כמה סופרים. 15 הקהל הביט בישוע בכבוד ובהערצה, וכולם רצו לקבל את פניו.

16 "על מה אתם מתווכחים?" שאל ישוע.

17 איש מהקהל השיב: "רבי, הבאתי אליך את בני שתרפא אותו; נכנס בו שד המונע ממנו לדבר. 18 בכל פעם שהשד תוקף את הילד הוא משליך אותו על הרצפה, והילד האומלל מזיל ריר מפיו, שיניו נוקשות וכוחותיו עוזבים אותו. ביקשתי מתלמידיך לגרש את השד, אך הם לא יכלו לעשות זאת."

19 "הו, אנשים קטני אמונה," אמר ישוע, "מתי סוף-סוף תאמינו? עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד."

20 הם הביאו אליו את הילד, אך ברגע שראה השד את ישוע הוא תקף את הילד, הפיל אותו על הרצפה וריר נזל מפיו. 21 "מתי החלו ההתקפות האלה?" שאל ישוע.

"בהיותו ילד קטן," השיב האב.

22 "לעיתים קרובות מנסה השד לדחוף את הילד לתוך אש או לתוך מים, כדי להרוג אותו. אנא, רחם עלינו ועזור לנו, אם אתה יכול."

23 "אם אני יכול?" אמר ישוע. "אם אתה מאמין, הכול אפשרי ובר ביצוע!"

24 "אני מאמין! אנא עזור לי וחזק את אמונתי!" התחנן האב בבכי.

25 כשראה ישוע שהקהל הולך ורב, נזף בשד ופקד: "שד חרש ואילם, אני מצווה עליך לעזוב את הילד הזה ולא לשוב אליו לעולם!" 26 השד פרץ בצעקה מפחידה ושוב השליך את הילד על הרצפה. הילד התפתל על הרצפה עד שאפסו כוחותיו והשד יצא ממנו. הוא שכב ללא תנועה ונראה חיוור. "הילד מת." עבר לחש בין הקהל. 27 אולם ישוע אחז בידו ועזר לו לעמוד על רגליו, והילד הזדקף – בריא לגמרי. 28 כאשר נשאר ישוע בבית עם תלמידיו לבדם, הם שאלו אותו: "מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש את השד הזה?"

29 "זהו מקרה מיוחד שדורש תפילה וצום," השיב ישוע. הם עזבו את האזור ההוא ועברו דרך הגליל. ישוע לא סיפר לאיש על בואם, כי רצה לבלות זמן מה עם תלמידיו ולהכינם לקראת מה שעומד לקרות לו. "בן-האדם עומד להימסר לידי אויביו," פתח ישוע. "הם יהרגו אותו, אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה."

32 התלמידים לא הבינו למה התכוון, אך חששו לשאול אותו.

33 כשהגיעו לכפר-נחום ונכנסו לבית מארחיהם שאל ישוע את תלמידיו: "על מה התווכחתם בדרך?"

34 הם התביישו לספר לו, משום שהתווכחו מי החשוב ביניהם. 35 ישוע התיישב, קרא אליו את התלמידים ואמר: "מי שרוצה להיות הראשון צריך להיות האחרון – עליו לשרת את כולם!"

36 ישוע קרא לאחד הילדים וביקש ממנו לעמוד באמצע החדר. הוא חיבק את הילד והכריז: 37 "כל המקבל ילד קטן כזה בשמי – כאילו מקבל אותי; וכל המקבל אותי – מקבל את אבי אשר שלח אותי."

38 יום אחד אמר לו יוחנן תלמידו: "רבי, פגשנו בדרך איש שגירש שדים בשמך. ביקשנו ממנו להפסיק זאת, שהרי אין הוא אחד משלנו."

39 "אל תמנעו ממנו, " אמר להם ישוע. "כי מי שעושה דברים כאלה בשמי לא ידבר עלי רעות. 40 כל מי שאינו נגדנו הוא לצידנו. 41 מי שייתן לכם אפילו כוס מים בלבד, משום שאתם שלי, אני מבטיח לכם שיקבל את שכרו. 42 אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים.

"אם ידך גורמת לך לחטוא – קצץ אותה! מוטב לחיות עם יד אחת בלבד, מאשר ללכת לגיהינום עם שתי ידיים. 45 אם רגלך גורמת לך לחטוא – כרות אותה! מוטב להיות קיטע ולחיות חיי נצח, מאשר להיות בעל שתי רגליים שמוליכות אותך לגיהינום. 46 שם לא תמות התולעת (שתכרסם בהם), והאש לא תכבה לעולם.

47 אם עינך גורמת לך לחטוא – עקור אותה! מוטב להיכנס למלכות אלוהים עיוור למחצה, מאשר להישאר בעל שתי עיניים ולראות את אש הגיהינום, 48 מקום שבו התולעת לא תמות לעולם, והאש לא תכבה לעולם. כל אדם יומלח באש. המלח הוא טוב, אך אם הוא מאבד את מליחותו הוא חסר תועלת; כיצד תוכלו להשיב לו את הטעם? על כן שימרו על המלח הנמצא בקרבכם וחיו בשלום איש עם רעהו."

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references