Followers of Tradition

(A)The Pharisees and some of the scribes *gathered to Him after they came (B)from Jerusalem, and saw that some of His disciples were eating their bread with [a](C)unholy hands, that is, unwashed. (For the Pharisees and all the other Jews do not eat unless they [b]carefully wash their hands, thereby holding firmly to the (D)tradition of the elders; and when they come from the marketplace, they do not eat unless they [c]completely cleanse themselves; and there are many other things which they have received as traditions to firmly hold, such as the [d]washing of (E)cups, pitchers, and copper pots.) And the Pharisees and the scribes *asked Him, “Why do Your disciples not walk in accordance with the (F)tradition of the elders, but eat their bread with (G)[e]unholy hands?” But He said to them, “Rightly did Isaiah prophesy about you hypocrites, as it is written:

(H)This people honors Me with their lips,
But their heart is far away from Me.
(I)And in vain do they worship Me,
Teaching as doctrines the commandments of men.’

Neglecting the commandment of God, you hold to the (J)tradition of men.”

He was also saying to them, “You are experts at setting aside the commandment of God in order to keep your (K)tradition. 10 For Moses said, ‘(L)Honor your father and your mother’; and, ‘(M)The one who speaks evil of father or mother, is [f]certainly to be put to death’; 11 but you say, ‘If a person says to his father or his mother, whatever I have that would help you is (N)Corban (that is, [g]given to God),’ 12 you no longer allow him to do anything for his father or his mother; 13 thereby invalidating the word of God by your (O)tradition which you have handed down; and you do many things such as that.”

The Heart of Man

14 After He called the crowd to Him again, He began saying to them, “Listen to Me, all of you, and understand: 15 there is nothing outside the person which can defile him if it goes into him; but the things which come out of the person are what defile the person[h].”

17 And when He later entered a house, away from the crowd, (P)His disciples asked Him about the parable. 18 And He *said to them, “Are you so lacking in understanding as well? Do you not understand that whatever goes into the person from outside cannot defile him, 19 because it does not go into his heart, but into his stomach, and [i]is eliminated?” (Thereby He declared (Q)all foods (R)clean.) 20 And He was saying, (S)That which comes out of the person, that is what defiles the person. 21 For from within, out of the [j]hearts of people, come the evil thoughts, acts of sexual immorality, thefts, murders, acts of adultery, 22 deeds of greed, wickedness, deceit, indecent behavior, [k](T)envy, slander, [l]pride, and foolishness. 23 All these evil things come from within and defile the person.”

The Syrophoenician Woman

24 (U)Now Jesus got up and went from there to the region of (V)Tyre[m]. And when He had entered a house, He wanted no one to know about it; and yet He could not escape notice. 25 But after hearing about Him, a woman whose little daughter had an unclean spirit immediately came and fell at His feet. 26 Now the woman was a [n]Gentile, of Syrophoenician descent. And she repeatedly asked Him to cast the demon out of her daughter. 27 And He was saying to her, “Let the children be satisfied first, for it is not [o]good to take the children’s bread and throw it to the [p]dogs.” 28 But she answered and *said to Him, “Yes, Lord, but even the dogs under the table feed on the children’s crumbs.” 29 And He said to her, “Because of this [q]answer, go; the demon has gone out of your daughter.” 30 And after going back to her home, she found the child [r]lying on the bed, and the demon gone.

31 (W)Again He left the region of (X)Tyre and came through Sidon to (Y)the Sea of Galilee, within the region of (Z)Decapolis. 32 And they *brought to Him one who was deaf and had difficulty speaking, and they *begged Him to (AA)lay His hand on him. 33 And Jesus (AB)took him aside from the crowd, by himself, and put His fingers in his ears, and after (AC)spitting, He touched his tongue with the saliva; 34 and looking up to heaven with a deep (AD)sigh, He *said to him, “Ephphatha!” that is, “Be opened!” 35 And his ears were opened, and the [s]impediment of his tongue was [t]removed, and he began speaking plainly. 36 And (AE)He gave them orders not to tell anyone; but the more He ordered them, the more widely they (AF)continued to proclaim it. 37 And they were utterly astonished, saying, “He has done all things well; He makes even those who are deaf hear, and those who are unable to talk, speak.”

Four Thousand Men Fed

In those days, (AG)when there was again a large crowd and they had nothing to eat, Jesus summoned His disciples and *said to them, (AH)I feel compassion for the [u]people because they have remained with Me for three days already and have nothing to eat. And if I send them away hungry to their homes, they will faint on the way; and some of them have come from a great distance.” And His disciples replied to Him, “Where will anyone be able to find enough [v]bread here in this desolate place to satisfy these people?” And He was asking them, “How many loaves do you have?” And they said, “Seven.” And He *directed the [w]people to recline on the ground; and taking the seven loaves, He gave thanks and broke them, and started giving them to His disciples to serve, and they served them to the [x]people. They also had a few small fish; and (AI)after He had blessed them, He told the disciples to serve these as well. And they ate and were satisfied; and they picked up seven large (AJ)baskets full of what was left over of the broken pieces. About four thousand [y]men were there; and He dismissed them. 10 And immediately He got into the boat with His disciples and came to the region of (AK)Dalmanutha.

11 (AL)And the Pharisees came out and began to argue with Him, (AM)demanding from Him a [z]sign from heaven, [aa]to test Him. 12 (AN)Sighing deeply in His spirit, He *said, “Why does this generation demand a [ab]sign? Truly I say to you, [ac](AO)no [ad]sign will be given to this generation!” 13 And leaving them, He again embarked and went away to the other side.

14 And the disciples had forgotten to take bread, and did not have more than one loaf in the boat with them. 15 And He was giving orders to them, saying, (AP)Watch out! Beware of the [ae]leaven of the Pharisees, and the leaven of (AQ)Herod.” 16 And they began to discuss with one another the fact that they had no bread. 17 And Jesus, aware of this, *said to them, “Why are you discussing the fact that you have no bread? (AR)Do you not yet comprehend or understand? Do you still have your heart [af]hardened? 18 (AS)Having eyes, do you not see? And having ears, do you not hear? And do you not remember, 19 when I broke (AT)the five loaves for the five thousand, how many (AU)baskets full of broken pieces you picked up?” They *said to Him, “Twelve.” 20 “When I broke (AV)the seven for the four thousand, how many large (AW)baskets full of broken pieces did you pick up?” And they *said to Him, “Seven.” 21 And He was saying to them, (AX)Do you not yet understand?”

22 And they *came to (AY)Bethsaida. And some people *brought a man who was blind to [ag]Jesus and *begged Him to (AZ)touch him. 23 Taking the man who was blind by the hand, He (BA)brought him out of the village; and after (BB)spitting in his eyes and (BC)laying His hands on him, He asked him, “Do you see anything?” 24 And he [ah]looked up and said, “I see people, for I see them like trees, walking around.” 25 Then again He laid His hands on his eyes; and he looked intently and was restored, and began to see everything clearly. 26 And He sent him to his home, saying, “Do not even enter (BD)the village.”

Peter’s Confession of Christ

27 (BE)Jesus went out, along with His disciples, to the villages of (BF)Caesarea Philippi; and on the way He questioned His disciples, saying to them, “Who do people say that I am?” 28 (BG)They told Him, saying, “John the Baptist; and others say Elijah; and others, one of the prophets.” 29 And He continued questioning them: “But who do you say that I am?” (BH)Peter answered and *said to Him, “You are the [ai]Christ.” 30 And (BI)He [aj]warned them to tell no one about Him.

31 (BJ)And He began to teach them that (BK)the Son of Man must suffer many things and be rejected by the elders and the chief priests and the scribes, and be killed, and after three days rise from the dead. 32 And He was stating the matter (BL)plainly. And Peter took Him aside and began to rebuke Him. 33 But turning around and seeing His disciples, He rebuked Peter and *said, “Get behind Me, (BM)Satan; for you are not setting your mind on [ak]God’s purposes, but on man’s.”

34 And He summoned the crowd together with His disciples, and said to them, “If anyone wants to come after Me, he must deny himself, (BN)take up his cross, and follow Me. 35 For (BO)whoever wants to save his [al]life will lose it, but whoever loses his [am]life for My sake and the gospel’s will save it. 36 For what does it benefit a person to gain the whole world, and forfeit his soul? 37 For what could a person give in exchange for his soul? 38 For (BP)whoever is ashamed of Me and My words in this adulterous and sinful generation, (BQ)the Son of Man will also be ashamed of him when He (BR)comes in the glory of His Father with the holy angels.”


  1. Mark 7:2 Lit common; i.e., ritually unclean
  2. Mark 7:3 Lit with a fist (following a prescribed ritual)
  3. Mark 7:4 Lit baptize; i.e., immerse; two early mss purify
  4. Mark 7:4 Lit baptisms
  5. Mark 7:5 Lit common; i.e., ritually unclean
  6. Mark 7:10 Lit to die with death
  7. Mark 7:11 Lit a gift; i.e., an offering
  8. Mark 7:15 Late mss add, as v 16: If anyone has ears to hear, let him hear.
  9. Mark 7:19 Lit goes out into the latrine
  10. Mark 7:21 heart
  11. Mark 7:22 Lit an evil eye
  12. Mark 7:22 Or arrogance
  13. Mark 7:24 Two early mss add and Sidon
  14. Mark 7:26 Lit Greek
  15. Mark 7:27 Or proper
  16. Mark 7:27 I.e., pet dogs
  17. Mark 7:29 Lit word
  18. Mark 7:30 Lit thrown
  19. Mark 7:35 Lit bond
  20. Mark 7:35 Lit undone
  21. Mark 8:2 Lit crowd
  22. Mark 8:4 Lit loaves
  23. Mark 8:6 Lit crowd
  24. Mark 8:6 Lit crowd
  25. Mark 8:9 I.e., 4,000 men plus women and children, cf. Matt 15:38
  26. Mark 8:11 I.e., confirming miracle
  27. Mark 8:11 Lit testing Him
  28. Mark 8:12 I.e., confirming miracle
  29. Mark 8:12 Lit if a sign shall be given, a very strong refusal
  30. Mark 8:12 I.e., confirming miracle
  31. Mark 8:15 I.e., fermented dough
  32. Mark 8:17 Or dull, insensible
  33. Mark 8:22 Lit Him
  34. Mark 8:24 Or gained sight
  35. Mark 8:29 I.e., Messiah
  36. Mark 8:30 Or strictly admonished
  37. Mark 8:33 Lit the things of God
  38. Mark 8:35 Or soul
  39. Mark 8:35 Or soul

ז יום אחד באו אחדים מהפרושים והסופרים אל ישוע כדי לחקור את מעשיו. הם הבחינו בכך שכמה מתלמידיו של ישוע אינם נוטלים ידיים לפני הארוחה, כפי שנהוג במסורת היהודית. (במסורת היהודית של אז, במיוחד אצל הפרושים, נהגו ליטול ידיים עד למרפק לפני כל ארוחה. גם בשובם מן השוק עליהם ליטול ידיים לפני שהם נוגעים באוכל. זוהי רק דוגמה אחת ממנהגים רבים שהם מקיימים מאות שנים. דוגמה נוספת היא הכשרת סירים, מחבתות וכלים.)

הם שאלו את ישוע: "מדוע התלמידים שלך אינם שומרים את מסורת אבותינו הדורשת נטילת ידיים לפני הארוחה?"

"צבועים שכמוכם!" ענה להם ישוע. "הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר[a]: '...העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלמדה.' אתם מתעלמים ממצוותיו של אלוהים, ובמקומם אתם ממציאים מצוות ומנהגים למיניהם. ביטלתם את מצוות אלוהים כדי שתוכלו לקיים את המסורת שהמצאתם בעצמכם! 10 "קחו למשל את המצווה 'כבד את אביך ואת אמך'. משה אמר שכל המדבר נגד אביו ואמו יומת! 11 ואילו אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם הוא מבטיח לתרום לעבודת אלוהים את אשר הוא חייב לתת להוריו. כך אתם מפרים את מצוות ה' כדי לקיים את המסורת שהמצאתם אתם. זוהי רק דוגמה אחת מתוך רבות."

14 ישוע אסף סביבו את כל הקהל וקרא: "הקשיבו אלי כולכם והשתדלו להבין: לא מה שנכנס אל גופכם מטמא אתכם, אלא מה שיוצא מהלב. כל מי שיש לו אוזניים שישמע!" 17 לאחר שעזבו את הקהל והגיעו הביתה, שאלו התלמידים את ישוע למה התכוון במשל שסיפר.

18 "מה, גם אתם אינכם מבינים?" שאל ישוע בתימהון. "האם אינכם מבינים כי האוכל שאתם אוכלים אינו מטמא אתכם? 19 הרי האוכל אינו בא במגע עם הלב; האוכל עובר דרך מערכת העיכול." 20 ישוע הוסיף ואמר: "המחשבות הן המטמאות את האדם. 21 כי מקרב לב האדם יוצאות מחשבות רעות של ניאוף, גניבה, רצח, 22 בגידה, רדיפת בצע, רשעות, רמאות, פריצות, קנאה, הוצאת-דיבה, גאווה, ניבול-פה וכדומה. 23 כל הדברים הנתעבים האלה יוצאים מתוך לב האדם, והם המטמאים והמרחיקים אותנו מאלוהים."

24 ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות.

25 לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו 26 והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית).

27 "תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים," ענה לה ישוע. "אין זה צודק לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לכלבים."

28 "נכון, אדוני," ענתה האישה. "אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים."

29 ישוע אמר לה: "בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה."

30 האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד.

31 מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. 32 ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו.

33 ישוע הרחיק את החרש-אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. 34 ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא: "אפתח" ("היפתח!"). 35 מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב.

ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות: "ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים-אילמים!"

ח יום אחד כשהתאסף קהל גדול סביב ישוע, שוב לא היה להם מה לאכול. ישוע כינס את תלמידיו כדי לדון במצב.

"אני מרחם על האנשים האלה," אמר. "הם נמצאים כאן כבר שלושה ימים, ונגמר להם האוכל. אם אשלח אותם הביתה רעבים, הם יתעלפו בדרך, מפני שחלקם באו ממקומות רחוקים."

"מאין נמצא להם אוכל במקום השומם הזה?" שאלו התלמידים בפליאה.

"כמה ככרות לחם יש לכם?" שאל ישוע בהתעלמות מהערתם. "שבע", השיבו. ישוע ביקש מהקהל לשבת על הארץ. הוא לקח את שבע ככרות הלחם, הודה לאלוהים עליהן, פרס את הלחם לפרוסות ונתן לתלמידיו כדי שיגישו לקהל. הם מצאו גם כמה דגים קטנים. ישוע ברך עליהם וביקש מתלמידיו להגישם לקהל. למרבית הפלא אכלו כולם עד ששבעו, ולאחר מכן שלח אותם ישוע הביתה. כארבעת-אלפים איש השתתפו בארוחה באותו יום, וכשאספו את השאריות והפירורים הם מילאו שבעה סלים גדולים!"

10 מיד לאחר מכן עלו ישוע ותלמידיו לסירה ושטו לאזור דלמנותא. 11 הפרושים בדלמנותא שמעו על בואו, ובאו להתווכח איתו ולנסותו. אמרו לישוע: "הראה לנו אות מהשמים, ואז נאמין בך."

12 ישוע נאנח אנחה עמוקה והשיב: "לא אחולל למענכם כל פלא ולא אראה לכם כל אות מהשמים. כמה הוכחות דרושות לכם כדי שתאמינו?"

13 ישוע עזב אותם, חזר לסירה ושט לגדה השנייה של הכינרת. 14 התלמידים שכחו לקחת איתם מספיק אוכל, ונותר להם בסירה רק כיכר לחם אחת.

15 בהיותם בסירה הזהיר ישוע את תלמידיו בתקיפות: "היזהרו מהשאור של המלך הורדוס ושל הפרושים!"

16 "למה הוא מתכוון?" שאלו התלמידים זה את זה. לבסוף הגיעו למסקנה שהוא ודאי מדבר על כך ששכחו לקחת איתם מספיק לחם.

17 ישוע הקשיב לשיחתם והגיב: "אתם טועים לגמרי. איני מדבר כלל על הלחם שבסירה. האם קשה לכם כל-כך להבין זאת? 18 למה אתם לא רואים, למה אתם לא שומעים? למה אתם לא קולטים דבר?

19 האם שכחתם את 5000 האנשים שהאכלתי בחמש כיכרות לחם? אמרו לי, כמה לחם נותר לאחר הארוחה?"

"שנים-עשר סלים מלאים," ענו התלמידים במבוכה.

20 "וכאשר האכלתי את 4000 האנשים בשבע ככרות לחם, כמה נותר בסוף?"

"שבעה סלים מלאים ," השיבו התלמידים.

21 "ואתם עוד מעזים לחשוב שאני דואג משום שיש לנו רק כיכר לחם אחת?"

22 בהגיעם לבית-צידה הביאו אליו מספר אנשים אדם עיוור, והתחננו לפניו שיגע בו וישיב לו את ראייתו. 23 ישוע אחז ביד העיוור והוציאו אל מחוץ לכפר, שם ירק בעיניו והניח עליהן את ידיו.

"האם אתה רואה עכשיו?" שאל ישוע.

24 האיש הביט סביבו והשיב: "כן! אני רואה אנשים; אבל הם נראים מטושטשים – כמו עצים מהלכים!"

25 ישוע הניח שוב את ידיו על עיני האיש, והן נרפאו כליל. עתה יכול היה האיש לראות למרחוק בבירור.

26 ישוע שלח אותו הביתה אל משפחתו ואמר: "אל תלך לספר את הדבר לאנשי הכפר; לך ישר הביתה."

27 ישוע ותלמידיו עזבו את הגליל והלכו לכפרי קיסריה של פיליפוס. בדרך שאל ישוע את תלמידיו: "מה אומרים עלי אנשים? למי הם חושבים אותי?"

28 "יש אנשים שחושבים שאתה יוחנן המטביל," ענו התלמידים, "ואחרים חושבים שאתה אליהו הנביא או נביא אחר שקם לתחייה."

29 "מי אתם חושבים שאני?" המשיך ישוע לשאול.

"אתה המשיח!" קרא פטרוס. 30 אולם ישוע הזהיר אותם שלא יגלו זאת לאיש.

31 רק מאז החל ישוע לספר להם על הייסורים המצפים לו, והוא עוד סיפר שראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים יגרמו למותו, אך יקום לתחייה לאחר שלושה ימים. 32 ישוע דיבר אתם בגלוי לב, אולם פטרוס לקח אותו הצידה והוכיח אותו: "אל תדבר כך!"

33 ישוע הביט בפטרוס ואמר לו בחומרה: "סור ממני, שטן שכמותך! אתה מסתכל על כך מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים."

34 ישוע ביקש מתלמידיו להתקרב אליו ולהקשיב. "מי שרוצה להיות תלמידי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 35 מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, אולם מי שיתכחש לחייו למעני ולמען הבשורה – יציל אותם.

36 "איזה רווח יש לאדם שיכול להשיג את כל העולם אבל מפסיד את חייו? 37 מה כבר יכול בן-אדם לתת בתמורה לחייו? 38 דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי בדור החוטא וחסר האמונה הזה, הוא יהיה לבושה לבן האדם בבואו בכבוד אלוהים עם המלאכים הקדושים."


  1. הבשורה על-פי מרקוס 7:5 ישעיהו כט 13