Bible Book List

Mark 7-8 New American Standard Bible (NASB)

Followers of Tradition

The Pharisees and some of the scribes gathered around Him when they had come from Jerusalem, and had seen that some of His disciples were eating their bread with impure hands, that is, unwashed. (For the Pharisees and all the Jews do not eat unless they [a]carefully wash their hands, thus observing the traditions of the elders; and when they come from the market place, they do not eat unless they [b]cleanse themselves; and there are many other things which they have received in order to observe, such as the [c]washing of cups and pitchers and copper pots.) The Pharisees and the scribes *asked Him, “Why do Your disciples not walk according to the tradition of the elders, but eat their bread with impure hands?” And He said to them, “Rightly did Isaiah prophesy of you hypocrites, as it is written:

This people honors Me with their lips,
But their heart is far away from Me.
But in vain do they worship Me,
Teaching as doctrines the precepts of men.’

Neglecting the commandment of God, you hold to the tradition of men.”

He was also saying to them, “You are experts at setting aside the commandment of God in order to keep your tradition. 10 For Moses said, ‘Honor your father and your mother’; and, ‘He who speaks evil of father or mother, is to [d]be put to death’; 11 but you say, ‘If a man says to his father or his mother, whatever I have that would help you is Corban (that is to say, [e]given to God),’ 12 you no longer permit him to do anything for his father or his mother; 13 thus invalidating the word of God by your tradition which you have handed down; and you do many things such as that.”

The Heart of Man

14 After He called the crowd to Him again, He began saying to them, “Listen to Me, all of you, and understand: 15 there is nothing outside the man which can defile him if it goes into him; but the things which proceed out of the man are what defile the man. 16 [[f]If anyone has ears to hear, let him hear.”]

17 When he had left the crowd and entered the house, His disciples questioned Him about the parable. 18 And He *said to them, “Are you so lacking in understanding also? Do you not understand that whatever goes into the man from outside cannot defile him, 19 because it does not go into his heart, but into his stomach, and [g]is eliminated?” (Thus He declared all foods clean.) 20 And He was saying, That which proceeds out of the man, that is what defiles the man. 21 For from within, out of the heart of men, proceed the evil thoughts, [h]fornications, thefts, murders, adulteries, 22 deeds of coveting and wickedness, as well as deceit, sensuality, [i]envy, slander, [j]pride and foolishness. 23 All these evil things proceed from within and defile the man.”

The Syrophoenician Woman

24 Jesus got up and went away from there to the region of Tyre[k]. And when He had entered a house, He wanted no one to know of it; [l]yet He could not escape notice. 25 But after hearing of Him, a woman whose little daughter had an unclean spirit immediately came and fell at His feet. 26 Now the woman was a [m]Gentile, of the Syrophoenician race. And she kept asking Him to cast the demon out of her daughter. 27 And He was saying to her, “Let the children be satisfied first, for it is not [n]good to take the children’s bread and throw it to the dogs.” 28 But she answered and *said to Him, “Yes, Lord, but even the dogs under the table feed on the children’s crumbs.” 29 And He said to her, “Because of this [o]answer go; the demon has gone out of your daughter.” 30 And going back to her home, she found the child [p]lying on the bed, the demon having left.

31 Again He went out from the region of Tyre, and came through Sidon to the Sea of Galilee, within the region of Decapolis. 32 They *brought to Him one who was deaf and spoke with difficulty, and they *implored Him to lay His hand on him. 33 Jesus took him aside from the crowd, by himself, and put His fingers into his ears, and after spitting, He touched his tongue with the saliva; 34 and looking up to heaven with a deep sigh, He *said to him, “Ephphatha!” that is, “Be opened!” 35 And his ears were opened, and the [q]impediment of his tongue [r]was removed, and he began speaking plainly. 36 And He gave them orders not to tell anyone; but the more He ordered them, the more widely they continued to proclaim it. 37 They were utterly astonished, saying, “He has done all things well; He makes even the deaf to hear and the mute to speak.”

Four Thousand Fed

In those days, when there was again a large crowd and they had nothing to eat, Jesus called His disciples and *said to them, I feel compassion for the [s]people because they have remained with Me now three days and have nothing to eat. If I send them away hungry to their homes, they will faint on the way; and some of them have come from a great distance.” And His disciples answered Him, “Where will anyone be able to find enough [t]bread here in this desolate place to satisfy these people?” And He was asking them, “How many loaves do you have?” And they said, “Seven.” And He *directed the [u]people to [v]sit down on the ground; and taking the seven loaves, He gave thanks and broke them, and started giving them to His disciples to [w]serve to them, and they served them to the [x]people. They also had a few small fish; and after He had blessed them, He ordered these to be [y]served as well. And they ate and were satisfied; and they picked up seven large baskets full of what was left over of the broken pieces. About four thousand were there; and He sent them away. 10 And immediately He entered the boat with His disciples and came to the district of Dalmanutha.

11 The Pharisees came out and began to argue with Him, seeking from Him a [z]sign from heaven, [aa]to test Him. 12 Sighing deeply [ab]in His spirit, He *said, “Why does this generation seek for a [ac]sign? Truly I say to you, [ad]no [ae]sign will be given to this generation.” 13 Leaving them, He again embarked and went away to the other side.

14 And they had forgotten to take bread, and did not have more than one loaf in the boat with them. 15 And He was giving orders to them, saying, Watch out! Beware of the leaven of the Pharisees and the leaven of Herod.” 16 They began to discuss with one another the fact that they had no bread. 17 And Jesus, aware of this, *said to them, “Why do you discuss the fact that you have no bread? Do you not yet see or understand? Do you have a [af]hardened heart? 18 Having eyes, do you not see? And having ears, do you not hear? And do you not remember, 19 when I broke the five loaves for the five thousand, how many baskets full of broken pieces you picked up?” They *said to Him, “Twelve.” 20 “When I broke the seven for the four thousand, how many large baskets full of broken pieces did you pick up?” And they *said to Him, “Seven.” 21 And He was saying to them, Do you not yet understand?”

22 And they *came to Bethsaida. And they *brought a blind man to Jesus and *implored Him to touch him. 23 Taking the blind man by the hand, He brought him out of the village; and after spitting on his eyes and laying His hands on him, He asked him, “Do you see anything?” 24 And he [ag]looked up and said, “I see men, for [ah]I see them like trees, walking around.” 25 Then again He laid His hands on his eyes; and he looked intently and was restored, and began to see everything clearly. 26 And He sent him to his home, saying, “Do not even enter the village.”

Peter’s Confession of Christ

27 Jesus went out, along with His disciples, to the villages of Caesarea Philippi; and on the way He questioned His disciples, saying to them, “Who do people say that I am?” 28 They told Him, saying, “John the Baptist; and others say Elijah; but others, one of the prophets.” 29 And He continued by questioning them, “But who do you say that I am?” Peter *answered and *said to Him, “You are [ai]the Christ.” 30 And He [aj]warned them to tell no one about Him.

31 And He began to teach them that the Son of Man must suffer many things and be rejected by the elders and the chief priests and the scribes, and be killed, and after three days rise again. 32 And He was stating the matter plainly. And Peter took Him aside and began to rebuke Him. 33 But turning around and seeing His disciples, He rebuked Peter and *said, “Get behind Me, Satan; for you are not setting your mind on [ak]God’s interests, but man’s.”

34 And He summoned the crowd with His disciples, and said to them, “If anyone wishes to come after Me, he must deny himself, and take up his cross and follow Me. 35 For whoever wishes to save his [al]life will lose it, but whoever loses his [am]life for My sake and the gospel’s will save it. 36 For what does it profit a man to gain the whole world, and forfeit his soul? 37 For what will a man give in exchange for his soul? 38 For whoever is ashamed of Me and My words in this adulterous and sinful generation, the Son of Man will also be ashamed of him when He comes in the glory of His Father with the holy angels.”


  1. Mark 7:3 Lit with the fist
  2. Mark 7:4 Or sprinkle
  3. Mark 7:4 Lit baptizing
  4. Mark 7:10 Lit die the death
  5. Mark 7:11 Or a gift, i.e. an offering
  6. Mark 7:16 Early mss do not contain this verse
  7. Mark 7:19 Lit goes out into the latrine
  8. Mark 7:21 I.e. acts of sexual immorality
  9. Mark 7:22 Lit an evil eye
  10. Mark 7:22 Or arrogance
  11. Mark 7:24 Two early mss add and Sidon
  12. Mark 7:24 Lit and
  13. Mark 7:26 Lit Greek
  14. Mark 7:27 Or proper
  15. Mark 7:29 Lit word
  16. Mark 7:30 Lit thrown
  17. Mark 7:35 Or bond
  18. Mark 7:35 Lit was loosed
  19. Mark 8:2 Lit crowd
  20. Mark 8:4 Lit loaves
  21. Mark 8:6 Lit crowd
  22. Mark 8:6 Lit recline
  23. Mark 8:6 Lit set before
  24. Mark 8:6 Lit crowd
  25. Mark 8:7 Lit set before them
  26. Mark 8:11 Or attesting miracle
  27. Mark 8:11 Lit testing Him
  28. Mark 8:12 Or to Himself
  29. Mark 8:12 Or attesting miracle
  30. Mark 8:12 Lit if a sign shall be given
  31. Mark 8:12 Or attesting miracle
  32. Mark 8:17 Or dull, insensible
  33. Mark 8:24 Or gained sight
  34. Mark 8:24 Or they look to me
  35. Mark 8:29 I.e. the Messiah
  36. Mark 8:30 Or strictly admonished
  37. Mark 8:33 Lit the things of God
  38. Mark 8:35 Or soul
  39. Mark 8:35 Or soul
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי מרקוס 7-8 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

ז יום אחד באו אחדים מהפרושים והסופרים אל ישוע כדי לחקור את מעשיו. הם הבחינו בכך שכמה מתלמידיו של ישוע אינם נוטלים ידיים לפני הארוחה, כפי שנהוג במסורת היהודית. (במסורת היהודית של אז, במיוחד אצל הפרושים, נהגו ליטול ידיים עד למרפק לפני כל ארוחה. גם בשובם מן השוק עליהם ליטול ידיים לפני שהם נוגעים באוכל. זוהי רק דוגמה אחת ממנהגים רבים שהם מקיימים מאות שנים. דוגמה נוספת היא הכשרת סירים, מחבתות וכלים.)

הם שאלו את ישוע: "מדוע התלמידים שלך אינם שומרים את מסורת אבותינו הדורשת נטילת ידיים לפני הארוחה?"

"צבועים שכמוכם!" ענה להם ישוע. "הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר[a]: '...העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלמדה.' אתם מתעלמים ממצוותיו של אלוהים, ובמקומם אתם ממציאים מצוות ומנהגים למיניהם. ביטלתם את מצוות אלוהים כדי שתוכלו לקיים את המסורת שהמצאתם בעצמכם! 10 "קחו למשל את המצווה 'כבד את אביך ואת אמך'. משה אמר שכל המדבר נגד אביו ואמו יומת! 11 ואילו אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם הוא מבטיח לתרום לעבודת אלוהים את אשר הוא חייב לתת להוריו. כך אתם מפרים את מצוות ה' כדי לקיים את המסורת שהמצאתם אתם. זוהי רק דוגמה אחת מתוך רבות."

14 ישוע אסף סביבו את כל הקהל וקרא: "הקשיבו אלי כולכם והשתדלו להבין: לא מה שנכנס אל גופכם מטמא אתכם, אלא מה שיוצא מהלב. כל מי שיש לו אוזניים שישמע!" 17 לאחר שעזבו את הקהל והגיעו הביתה, שאלו התלמידים את ישוע למה התכוון במשל שסיפר.

18 "מה, גם אתם אינכם מבינים?" שאל ישוע בתימהון. "האם אינכם מבינים כי האוכל שאתם אוכלים אינו מטמא אתכם? 19 הרי האוכל אינו בא במגע עם הלב; האוכל עובר דרך מערכת העיכול." 20 ישוע הוסיף ואמר: "המחשבות הן המטמאות את האדם. 21 כי מקרב לב האדם יוצאות מחשבות רעות של ניאוף, גניבה, רצח, 22 בגידה, רדיפת בצע, רשעות, רמאות, פריצות, קנאה, הוצאת-דיבה, גאווה, ניבול-פה וכדומה. 23 כל הדברים הנתעבים האלה יוצאים מתוך לב האדם, והם המטמאים והמרחיקים אותנו מאלוהים."

24 ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות.

25 לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו 26 והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית).

27 "תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים," ענה לה ישוע. "אין זה צודק לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לכלבים."

28 "נכון, אדוני," ענתה האישה. "אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים."

29 ישוע אמר לה: "בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה."

30 האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד.

31 מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. 32 ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו.

33 ישוע הרחיק את החרש-אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. 34 ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא: "אפתח" ("היפתח!"). 35 מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב.

ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות: "ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים-אילמים!"

ח יום אחד כשהתאסף קהל גדול סביב ישוע, שוב לא היה להם מה לאכול. ישוע כינס את תלמידיו כדי לדון במצב.

"אני מרחם על האנשים האלה," אמר. "הם נמצאים כאן כבר שלושה ימים, ונגמר להם האוכל. אם אשלח אותם הביתה רעבים, הם יתעלפו בדרך, מפני שחלקם באו ממקומות רחוקים."

"מאין נמצא להם אוכל במקום השומם הזה?" שאלו התלמידים בפליאה.

"כמה ככרות לחם יש לכם?" שאל ישוע בהתעלמות מהערתם. "שבע", השיבו. ישוע ביקש מהקהל לשבת על הארץ. הוא לקח את שבע ככרות הלחם, הודה לאלוהים עליהן, פרס את הלחם לפרוסות ונתן לתלמידיו כדי שיגישו לקהל. הם מצאו גם כמה דגים קטנים. ישוע ברך עליהם וביקש מתלמידיו להגישם לקהל. למרבית הפלא אכלו כולם עד ששבעו, ולאחר מכן שלח אותם ישוע הביתה. כארבעת-אלפים איש השתתפו בארוחה באותו יום, וכשאספו את השאריות והפירורים הם מילאו שבעה סלים גדולים!"

10 מיד לאחר מכן עלו ישוע ותלמידיו לסירה ושטו לאזור דלמנותא. 11 הפרושים בדלמנותא שמעו על בואו, ובאו להתווכח איתו ולנסותו. אמרו לישוע: "הראה לנו אות מהשמים, ואז נאמין בך."

12 ישוע נאנח אנחה עמוקה והשיב: "לא אחולל למענכם כל פלא ולא אראה לכם כל אות מהשמים. כמה הוכחות דרושות לכם כדי שתאמינו?"

13 ישוע עזב אותם, חזר לסירה ושט לגדה השנייה של הכינרת. 14 התלמידים שכחו לקחת איתם מספיק אוכל, ונותר להם בסירה רק כיכר לחם אחת.

15 בהיותם בסירה הזהיר ישוע את תלמידיו בתקיפות: "היזהרו מהשאור של המלך הורדוס ושל הפרושים!"

16 "למה הוא מתכוון?" שאלו התלמידים זה את זה. לבסוף הגיעו למסקנה שהוא ודאי מדבר על כך ששכחו לקחת איתם מספיק לחם.

17 ישוע הקשיב לשיחתם והגיב: "אתם טועים לגמרי. איני מדבר כלל על הלחם שבסירה. האם קשה לכם כל-כך להבין זאת? 18 למה אתם לא רואים, למה אתם לא שומעים? למה אתם לא קולטים דבר?

19 האם שכחתם את 5000 האנשים שהאכלתי בחמש כיכרות לחם? אמרו לי, כמה לחם נותר לאחר הארוחה?"

"שנים-עשר סלים מלאים," ענו התלמידים במבוכה.

20 "וכאשר האכלתי את 4000 האנשים בשבע ככרות לחם, כמה נותר בסוף?"

"שבעה סלים מלאים ," השיבו התלמידים.

21 "ואתם עוד מעזים לחשוב שאני דואג משום שיש לנו רק כיכר לחם אחת?"

22 בהגיעם לבית-צידה הביאו אליו מספר אנשים אדם עיוור, והתחננו לפניו שיגע בו וישיב לו את ראייתו. 23 ישוע אחז ביד העיוור והוציאו אל מחוץ לכפר, שם ירק בעיניו והניח עליהן את ידיו.

"האם אתה רואה עכשיו?" שאל ישוע.

24 האיש הביט סביבו והשיב: "כן! אני רואה אנשים; אבל הם נראים מטושטשים – כמו עצים מהלכים!"

25 ישוע הניח שוב את ידיו על עיני האיש, והן נרפאו כליל. עתה יכול היה האיש לראות למרחוק בבירור.

26 ישוע שלח אותו הביתה אל משפחתו ואמר: "אל תלך לספר את הדבר לאנשי הכפר; לך ישר הביתה."

27 ישוע ותלמידיו עזבו את הגליל והלכו לכפרי קיסריה של פיליפוס. בדרך שאל ישוע את תלמידיו: "מה אומרים עלי אנשים? למי הם חושבים אותי?"

28 "יש אנשים שחושבים שאתה יוחנן המטביל," ענו התלמידים, "ואחרים חושבים שאתה אליהו הנביא או נביא אחר שקם לתחייה."

29 "מי אתם חושבים שאני?" המשיך ישוע לשאול.

"אתה המשיח!" קרא פטרוס. 30 אולם ישוע הזהיר אותם שלא יגלו זאת לאיש.

31 רק מאז החל ישוע לספר להם על הייסורים המצפים לו, והוא עוד סיפר שראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים יגרמו למותו, אך יקום לתחייה לאחר שלושה ימים. 32 ישוע דיבר אתם בגלוי לב, אולם פטרוס לקח אותו הצידה והוכיח אותו: "אל תדבר כך!"

33 ישוע הביט בפטרוס ואמר לו בחומרה: "סור ממני, שטן שכמותך! אתה מסתכל על כך מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים."

34 ישוע ביקש מתלמידיו להתקרב אליו ולהקשיב. "מי שרוצה להיות תלמידי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 35 מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, אולם מי שיתכחש לחייו למעני ולמען הבשורה – יציל אותם.

36 "איזה רווח יש לאדם שיכול להשיג את כל העולם אבל מפסיד את חייו? 37 מה כבר יכול בן-אדם לתת בתמורה לחייו? 38 דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי בדור החוטא וחסר האמונה הזה, הוא יהיה לבושה לבן האדם בבואו בכבוד אלוהים עם המלאכים הקדושים."


  1. הבשורה על-פי מרקוס 7:5 ישעיהו כט 13
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references