Parable of the Vine-growers

12 (A)And He began to speak to them in parables: (B)A man (C)planted a vineyard and put a [a]fence around it, and dug a vat under the wine press and built a tower, and leased it to [b]vine-growers and went on a journey. And at the harvest time he sent a slave to the vine-growers, in order to receive his share of the produce of the vineyard from the vine-growers. And they took him, and beat him, and sent him away empty-handed. And again he sent them another slave, and they wounded him in the head, and treated him shamefully. And he sent another, and that one they killed; and so with many others, beating some and killing others. He had one more man to send, a beloved son; he sent him to them last of all, saying, ‘They will respect my son.’ But those vine-growers said to one another, ‘This is the heir; come, let’s kill him, and the inheritance will be ours!’ And they took him and killed him, and threw him out of the vineyard. What will the [c]owner of the vineyard do? He will come and put the vine-growers to death, and give the vineyard to others. 10 Have you not even read this Scripture:

(D)A stone which the builders rejected,
This has become the [d]chief cornerstone;
11 (E)This came about from the Lord,
And it is marvelous in our eyes’?”

12 (F)And they were seeking to seize Him, and yet they feared the [e]people, for they understood that He told the parable against them. And so (G)they left Him and went away.

Jesus Answers the Pharisees, Sadducees, and Scribes

13 (H)Then they *sent some of the Pharisees and (I)Herodians to Him in order to (J)trap Him in a statement. 14 They came and *said to Him, “Teacher, we know that You are truthful and [f]do not care what anyone thinks; for You [g]are not partial to anyone, but You teach the way of God in truth. Is it [h]permissible to pay a [i]poll-tax to Caesar, or not? 15 Are we to pay, or not pay?” But He, knowing their hypocrisy, said to them, “Why are you testing Me? Bring Me a [j]denarius to look at.” 16 And they brought one. And He *said to them, “Whose image and inscription is this?” And they said to Him, “Caesar’s.” 17 And Jesus said to them, (K)Pay to Caesar the things that are Caesar’s, and to God the things that are God’s.” And they were utterly amazed at Him.

18 (L)Some Sadducees (who say that there is no resurrection) *came to [k]Jesus, and began questioning Him, saying, 19 “Teacher, Moses wrote for us that (M)if a man’s brother dies and leaves behind a wife and does not leave a child, his brother is to [l]marry the wife and raise up [m]children for his brother. 20 There were seven brothers; and the first took a wife, and died leaving no children. 21 The second one [n]married her, and died leaving behind no children; and the third likewise; 22 and so the seven together left no children. Last of all the woman also died. 23 In the resurrection, which one’s wife will she be? For each of the seven had her as his wife.” 24 Jesus said to them, “Is this not the reason you are mistaken, that you do not [o]understand the Scriptures nor the power of God? 25 For when they rise from the dead, they neither marry nor are given in marriage, but are like angels in heaven. 26 But [p]regarding the fact that the dead rise, have you not read in the book of Moses, (N)in the passage about the burning bush, how God spoke to him, saying, ‘(O)I am the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob’? 27 (P)He is not the God [q]of the dead, but of the living; you are greatly mistaken.”

28 (Q)One of the scribes came up and heard them arguing, and (R)recognizing that He had answered them well, asked Him, “What commandment is the [r]foremost of all?” 29 Jesus answered, “The [s]foremost is, ‘(S)Hear, Israel! The Lord is our God, the Lord is one; 30 (T)and you shall love the Lord your God with all your heart, and with all your soul, and with all your mind, and with all your strength.’ 31 The second is this: ‘(U)You shall love your neighbor as yourself.’ There is no other commandment greater than these.” 32 And the scribe said to Him, “Well said, Teacher; You have truly stated that (V)He is One, and there is no other besides Him; 33 (W)and to love Him with all the heart, and with all the understanding, and with all the strength, and to love one’s neighbor as oneself, (X)is much more than all the burnt offerings and sacrifices.” 34 When Jesus saw that he had answered intelligently, He said to him, “You are not far from the kingdom of God.” (Y)And then, no one dared any longer to question Him.

35 (Z)And Jesus responded and began saying, as He (AA)taught in the temple area, “How is it that the scribes say that the [t]Christ is the (AB)son of David? 36 David himself said [u]in the Holy Spirit,

(AC)The Lord said to my Lord,
Sit at My right hand,
Until I put Your enemies under Your feet.”’

37 David himself calls Him ‘Lord’; so in what sense is He his son?” And (AD)the large crowd [v]enjoyed listening to Him.

38 (AE)And in His teaching He was saying: “Beware of the scribes who like to walk around in long robes, and like (AF)personal greetings in the marketplaces, 39 and seats of honor in the synagogues, and places of honor at banquets, 40 (AG)who devour widows’ houses, and for appearance’s sake offer long prayers. These will receive all the more condemnation.”

The Widow’s Coins

41 (AH)And Jesus sat down opposite (AI)the treasury, and began watching how the [w]people were (AJ)putting [x]money into the treasury; and many rich people were putting in large amounts. 42 And a poor widow came and put in two [y]lepta coins, which amount to a [z]quadrans. 43 Calling His disciples to Him, He said to them, “Truly I say to you, this poor widow put in more than all [aa]the contributors to the treasury; 44 for they all put in out of their [ab]surplus, but she, out of her poverty, put in all she owned, [ac]all she had (AK)to live on.”


  1. Mark 12:1 Or hedge
  2. Mark 12:1 Or tenant farmers, also vv 2, 7, 9
  3. Mark 12:9 Lit lord
  4. Mark 12:10 Lit head of the corner
  5. Mark 12:12 Lit crowd
  6. Mark 12:14 Lit it is not a concern to You about anyone
  7. Mark 12:14 Lit do not look at the face of people
  8. Mark 12:14 I.e., by Jewish law and tradition
  9. Mark 12:14 I.e., a tax on each person in the census
  10. Mark 12:15 The denarius was a day’s wages for a laborer
  11. Mark 12:18 Lit Him
  12. Mark 12:19 Lit take
  13. Mark 12:19 Lit seed, also vv 20-22
  14. Mark 12:21 Lit took
  15. Mark 12:24 Or know
  16. Mark 12:26 Lit concerning the dead, that they rise
  17. Mark 12:27 Or of corpses
  18. Mark 12:28 Or first
  19. Mark 12:29 Or first
  20. Mark 12:35 I.e., Messiah
  21. Mark 12:36 Or by
  22. Mark 12:37 Lit was gladly hearing Him
  23. Mark 12:41 Lit crowd was
  24. Mark 12:41 I.e., copper coins
  25. Mark 12:42 The smallest Greek copper coin, about 1/128 of a laborer’s daily wage
  26. Mark 12:42 A small Roman copper coin, worth about 1/64 of a laborer’s daily wage
  27. Mark 12:43 Lit those who were putting in
  28. Mark 12:44 Or abundance
  29. Mark 12:44 Lit her whole livelihood

יב ישוע סיפר לעם את המשל הבא: "איש אחד נטע כרם ענבים ובנה גדר, יקב ומגדל שמירה. הוא השכיר את הכרם לכורמים ונסע לחוץ לארץ. בזמן הבציר שלח בעל-הכרם את אחד מאנשיו לאסוף את הרווח מיבול הענבים, אולם הכורמים התנפלו על השליח, הכו אותו ושלחו אותו חזרה אל בעל-הכרם בידיים ריקות.

בעל-הכרם שלח מישהו אחר אל הכורמים, אך גם אותו הכו ואף פצעו את ראשו. השליח הבא נרצח וכל השליחים שבאו לאחר מכן לכרם הוכו או נרצחו. לבסוף נשאר לבעל-הכרם עוד שליח אחד – בנו היחיד. בלית ברירה הוא שלח את בנו, בתקווה שלפחות אליו יתייחסו הכורמים בכבוד. "אבל כשראו הכורמים מרחוק את הבן אמרו: 'הבן הזה יירש את הכרם לאחר מות אביו. הבה נהרוג אותו, ואז יהיה הכרם שלנו!' הם תפסו את הבן, רצחו אותו והשליכו את גופתו מעבר לגדר.

"מה לדעתכם יעשה בעל-הכרם כאשר ישמע מה שקרה? מובן שיבוא בעצמו, יהרוג את כל הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים. 10 האם אינכם זוכרים שככה כתוב בתהילים? האבן שהבונים זלזלו בה וזרקו אותה נעשתה לאבן פינה – לאבן החשובה ביותר בכל הבניין! 11 מעשה נפלא זה של אלוהים הוא מעל ומעבר לכושר הבנתנו"[a].

12 ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים רצו לאסור אותו בו במקום, כי הבינו שבמשל זה הוא מתכוון אליהם – שהם הכורמים הרשעים. אולם הם פחדו לגעת בו בגלל ההמון הרב שהיה שם. על כן ויתרו לו והלכו לדרכם. 13 אולם הם שלחו אליו כמה מאנשי הורדוס ופרושים, כדי שייכנסו איתו לשיחה וינסו לגרום לכך שיאמר משהו נגד החוק, על-מנת שתהיה להם עילה לאסור אותו.

14 ."רבי", פתחו המסתננים, "אנחנו יודעים שאתה איש ישר ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר אלוהים. אמור לנו, רבי, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?"

15 ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה: "תנו לי מטבע ואומר לכם." 16 הם נתנו לו מטבע, והוא שאל: "של מי הדמות החקוקה על המטבע? של מי השם החקוק כאן?"

"של הקיסר!" ענו כולם.

17 "של הקיסר? אם כן תנו לו את מה ששייך לו, אך תנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים." הם נותרו פעורי פה וללא מילים.

18 אחר כך באו צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו אותו:

19 "רבי, משה רבנו לימד אותנו שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו בן, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. 20 במשפחה אחת היו שבעה אחים; האח הבכור התחתן, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. 21 האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. כך קרה גם עם האח השלישי. 22 בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם בן. לבסוף מתה גם האישה."

23 "רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו עמה." 24 השיב להם ישוע: "הבעיה אתכם היא שאינכם יודעים מה כתוב בכתבי-הקודש, ואינכם מכירים את כוחו של אלוהים וגבורתו. 25 כאשר שבעת האחים והאישה יקומו לתחייה הם לא יהיו נשואים – הם יהיו דומים למלאכים.

26 ובנוגע לתחיית המתים – טועים אתם מאוד. האם מעולם לא קראתם בספר שמות על משה והסנה הבוער? אלוהים אמר למשה[b]: 'אנוכי אלוהי אברהם ואלוהי יצחק ואלוהי יעקב'.

27 אלוהים אמר למשה כי למרות שאנשים אלה מתו לפני מאות שנים, הם עדיין חיים. הרי אלוהים לא היה אומר: 'אנוכי האלוהים' של אנשים מתים!"

28 אחד המנהיגים היהודיים שעמד שם נוכח כי ישוע השיב כהלכה, ולכן שאל אותו: "מהי המצווה החשובה ביותר?"

29 ישוע השיב: "'שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד! 30 ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.' 31 המצווה השנייה היא: 'ואהבת לרעך כמוך.' מצוות אלה הן החשובות ביותר!"

32 השואל המשיך: "רבי, אתה צודק. באמת יש רק אלוהים אחד ואין אחר מלבדו. 33 אני יודע שחשוב יותר לאהוב את אלוהים בכל לבי, הבנתי וכוחי, ולאהוב אנשים אחרים כמו את עצמי, מאשר להקריב כל מיני קרבנות בבית-המקדש."

34 ישוע ראה שהאיש דיבר בחוכמה, ולכן אמר לו: "אתה קרוב מאוד למלכות אלוהים!" לאחר מכן לא העז איש לשאול אותו יותר שאלות.

35 מאוחר יותר, כשלימד ישוע את האנשים בבית-המקדש, שאל אותם: "מדוע טוענים הסופרים כי המשיח הוא בנו של דוד המלך? 36 הרי דוד אמר בעצמו בהשראת רוח הקודש[c]: 'נאם ה' לאדני, שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך.' 37 הלא דוד עצמו קרא לו 'אדון', אם כן כיצד הוא יכול להיות בנו?" הקהל נהנה מאוד להקשיב לנימוקיו של ישוע ולמסקנותיו.

38 ישוע המשיך ללמד את העם: "היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. 39 הם אוהבים לשבת במושבות הנכבדים בבית-הכנסת ובסעודות וחגיגות. 40 ללא בושה הם מגרשים אלמנות מבתיהן, וכדי לכסות על מעשיהם מעמידים פני קדושים תמימים ומתפללים בציבור תפילות ארוכות. משום כך יהיה עונשם חמור יותר."

41 ישוע התיישב מול תיבת האוצר והתבונן באנשים שהביאו תרומות. עשירים רבים תרמו סכומי כסף גדולים. 42 אחריהם הופיעה אלמנה ענייה שתרמה שתי מטבעות קטנות בשווי של שתי אגורות.

43 ישוע קרא לתלמידיו ואמר: "אתם רואים את האלמנה הזאת? היא תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה."


  1. הבשורה על-פי מרקוס 12:11 כלשונו: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה; מאת ה' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו." (תהלים קיח 22)
  2. הבשורה על-פי מרקוס 12:26 שמות ג 6
  3. הבשורה על-פי מרקוס 12:36 תהלים קי 1