A A A A A
Bible Book List

Mark 3 1599 Geneva Bible (GNV)

1 The withered hand is healed. 6 The Pharisees consult with the Herodians. 10 Many are healed by touching Christ. 11 At his sight the devils fall down before him. 14 The twelve Apostles. 24 The kingdom divided against itself. 29 Blasphemy against the holy Ghost. 33 Christ’s parents.

And [a]he entered again into the Synagogue, and there was a man which had a [b]withered hand.

And they watched him, whether he would heal him on the Sabbath day, that they might accuse him.

Then he said unto the man which had the withered hand, Arise: stand forth in the midst.

And he said to them, Is it lawful to do a good deed on the Sabbath day, or to do evil? to save the [c]life, or to kill? but they held their peace.

Then he looked round about on them [d]angrily, mourning also for the [e]hardness of their hearts, and said to the man, Stretch forth thine hand. And he stretched it out: and his hand was restored, as whole as the other.

[f]And the Pharisees departed, and straightway gathered a council with the [g]Herodians against him, that they might destroy him.

But Jesus avoided with his disciples to the sea: and a great multitude followed him from Galilee, and from Judea,

And from Jerusalem, and from Idumea, and [h]beyond Jordan: and they that dwelled about Tyre and Sidon, when they had heard what great things he did, came unto him in great number.

And he commanded his disciples, that a little ship should [i]wait for him, because of the multitude, lest they should throng him.

10 For he had healed many, insomuch that they pressed upon him to touch him, as many as had [j]plagues.

11 And when the [k]unclean spirits saw him, they fell down before him, and cried, saying, Thou art the Son of God.

12 And he sharply rebuked them, to the end they should not utter him.

13 Then he went up into a mountain, and called unto him whom he would, and they came unto him.

14 [l]And he [m]appointed twelve, that they should be with him, and that he might send them to preach.

15 And that they might have power to heal sicknesses, and to cast out devils:

16 And the first was Simon, and he named Simon, Peter,

17 Then James the son of Zebedee, and John James’ brother (and surnamed them Boanerges, which is, The sons of thunder.)

18 And Andrew, and Philip, and Bartholomew, and Matthew, and Thomas, and James the son of Alphaeus, and [n]Thaddaeus, and Simon the Canaanite,

19 And Judas Iscariot, who also betrayed him, and they came [o]home.

20 And the multitude assembled again, so that they could not so much as eat bread.

21 [p]And when his [q]kinsfolks heard of it, they went out to lay hold on him: for they said that he was beside himself.

22 And the Scribes which came down from Jerusalem, said, He hath Beelzebub, and through the prince of the devils he casteth out devils.

23 But he called them unto him, and said unto them in parables, How can Satan drive out Satan?

24 For if a kingdom be divided against itself, that kingdom cannot stand.

25 Or if a house be divided against itself, that house cannot continue.

26 So if [r]Satan make insurrection against himself, and be divided, he cannot endure, but is at an end.

27 No man can enter into a strong man’s house, and take away his goods, except he first bind that strong man, and then spoil his house.

28 [s]Verily I say unto you, all sins shall be forgiven unto the children of men, and blasphemies, wherewith they blaspheme:

29 But he that blasphemeth against the holy Ghost, shall never have forgiveness, but is culpable of eternal damnation.

30 [t]Because they said, He had an unclean spirit.

31 Then came his [u]brethren and mother and stood without, and sent unto him, and called him.

32 And the people sat about him, and they said unto him, Behold, thy mother, and thy brethren seek for thee without.

33 But he answered them, saying, Who is my mother and my brethren?

34 [v]And he looked round about on them, which sat in compass about him, and said, Behold my mother and my brethren.

35 For whosoever doeth the will of God, he is my brother, my sister, and my mother.

Footnotes:

  1. Mark 3:1 Thirdly, for that they preferred the ceremonial Law (which was but an appendant to the moral Law) before the moral Law: whereas contrariwise, they should have learned out of this, the true use of the ceremonial Law.
  2. Mark 3:1 That is, unprofitable and dead.
  3. Mark 3:4 A figurative speech, by the figure Synecdoche. For this kind of saying, To save the life, is as much, as to save the man.
  4. Mark 3:5 Men, when they have wrong done unto them, are angry, but not without vice, but Christ is angry without vice, neither is he sorry so much for the injury that is done to his own person, as for their wickedness: and therefore he had pity upon them, and for that cause is he said to have mourned.
  5. Mark 3:5 As though their heart had been so closed up, and grown together, that wholesome doctrine could prevail no more with them.
  6. Mark 3:6 The more the truth is kept under, the more it cometh out.
  7. Mark 3:6 See also Matt. 22:16.
  8. Mark 3:8 Which Josephus calleth stony or rocky.
  9. Mark 3:9 Should always be ready for him.
  10. Mark 3:10 Diseases wherewith God scourgeth men as it were with whips.
  11. Mark 3:11 In them whom they had entered into: or by the figure called Metonymy, for them which were vexed with unclean spirits.
  12. Mark 3:14 The twelve Apostles are set apart to be trained up to the office of the Apostleship.
  13. Mark 3:14 Chose and appointed out twelve to be familiar and conversant with him.
  14. Mark 3:18 Whom Luke also calleth Judas: and for difference’s sake, the other Judas is called Iscariot.
  15. Mark 3:19 The disciples whom Christ had taken to be of his train and to live with him, come home to his house, to be with him always after.
  16. Mark 3:21 None are worse enemies of the Gospel, than they that least ought.
  17. Mark 3:21 Word for word, they that were of him, that is, his kinfolks: for they that were mad, were brought to their kinsmen.
  18. Mark 3:26 Satan’s imps or . . . .
  19. Mark 3:28 They only are without hope of salvation, which do maliciously oppugn Christ, whom they know.
  20. Mark 3:30 These are the words of the Evangelist.
  21. Mark 3:31 Under this name Brother, the Hebrews understand all that are of the same stock and kindred.
  22. Mark 3:34 The spiritual kindred is far otherwise to be accounted of, than the carnal or fleshly.
1599 Geneva Bible (GNV)

Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.

הבשורה על-פי מרקוס 3 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

ג ישוע חזר לבית-הכנסת בכפר-נחום וראה שם איש שידו משותקת. מאחר שהיום היה שבת, רצו מתנגדיו של ישוע לראות אם ירפא את האיש. הם החליטו שאם ישוע ירפא את האיש, יאסרו אותו.

ישוע קרא אל האיש המשותק: "בוא ועמוד לפני כולם." לאחר מכן הוא פנה אל הזוממים נגדו ושאל: "על-פי התורה האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל נפשות בשבת, או לאבד אותן?" לא הייתה תשובה בפיהם. ישוע הביט בהם בכעס וצער, בגלל לב האבן שלהם, ואז פקד על האיש החולה: "הושט את ידך!" האיש הושיט את ידו, וזו נרפאה מיד.

הפרושים מיהרו להתייעץ עם אנשי הורדוס כיצד להיפטר מישוע.

ישוע ותלמידיו עזבו את בית-הכנסת והלכו לשפת הים. הקהל הרב שהלך אחריהם בא כמעט מכל קצות הארץ: מהגליל, מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ואפילו מאזור צור וצידון. כל האנשים האלה הלכו אחרי ישוע מפני ששמעו על הנסים והנפלאות שחולל, וכמובן שרצו לראות אותו במו עיניהם.

ישוע ביקש מתלמידיו להכין לו סירה, כדי שאם ינסה הקהל להידחק אליו ויאלץ אותו להיכנס למים, יוכל לעלות על הסירה. 10 באותו יום הוא ריפא חולים רבים מאוד, וכתוצאה מכך הלכו והתרבו החולים שנהרו אליו מכל עבר, וכל אחד ניסה לגעת בו כדי להירפא.

11 כאשר נגעו אנשים אחוזי-שדים בישוע, הם נפלו לפניו וצעקו: "אתה הוא בן-האלוהים!" 12 אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. 13 ישוע עלה על אחד ההרים והזמין אליו אנשים מסוימים מבין הקהל. הוא בחר שנים-עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים ושילכו ללמד את העם, ונתן להם סמכות לרפא חולים ולגרש שדים.

אלה שמות השנים-עשר שישוע בחר:

שמעון כיפא (שישוע כינה אותו "פטרוס"),

יעקב ויוחנן בני-זבדי (שישוע כינה "בני-רעם"),

אנדרי,

פיליפוס,

בר-תלמי,

מתי,

תומא,

יעקב בן-חלפי,

תדי,

שמעון (מחבורת הקנאים)

ויהודה איש קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע).

20 כאשר חזר ישוע לבית מארחיו, שוב המתין לו קהל שמילא את כל הבית, כך שישוע ותלמידיו לא יכלו להפסיק ולאכול. 21 כשנודע לבני משפחתו על כך, הם באו לקחתו לביתם. "הוא יצא מדעתו!" קראו. 22 מורי הלכה מירושלים באו לשם ואמרו: "אתם יודעים מדוע הוא יכול לגרש שדים? מפני שבעל-זבול, שר השדים, שוכן בתוכו!"

23 ישוע קיבץ אותם סביבו ודיבר אליהם במשלים. "כיצד יכול השטן לגרש את השטן?" שאל. 24 ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. 25 משפחה שיש בה חילוקי דעות ופילוגים – תיהרס. 26 אם השטן נלחם נגד עצמו, מה יוכל להשיג? 27 אדם צריך להתגבר תחילה על השטן עצמו, לפני שיוכל לגרש את השדים שלו, כשם ששודד חייב להשתלט תחילה על בעל-הבית, לפני שיוכל לשדוד את רכושו.

28 "אני מזהיר אתכם," המשיך ישוע. "כל החטאים וגידופים ייסלחו לבני אדם. 29 רק חטא אחד לעולם לא ייסלח – גידוף רוח הקודש."

30 ישוע מצא לנכון להזהיר אותם, שכן טענו שהוא חולל נסים בכוחו של השטן (במקום שיודו שהוא חולל נסים בכוחו של רוח הקודש).

בינתיים באו אמו ואחיו של ישוע אל הבית שבו לימד. הם שלחו מישהו לקרוא לישוע החוצה, כי רצו לדבר איתו. "אמך ואחיך מחכים לך בחוץ; הם רוצים לדבר אתך," אמר לו מישהו.

33 "מי היא אמי?" "מי הם אחי?" קרא ישוע. 34 הוא הביט באנשים סביבו והכריז: "הנה אמי ואחי! 35 כל השומע בקול אלוהים הוא אחי, אחותי ואמי."

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes