A A A A A
Bible Book List

Mark 111599 Geneva Bible (GNV)

11 1 Christ entereth into Jerusalem riding on an ass. 13 The fruitless fig tree is cursed. 15 Sellers and buyers are cast out of the Temple. 23 The force of faith. 24 Faith in prayer. 25 The brother’s offenses must be pardoned. 27 The Priests ask by what authority he wrought those things that he did. 30 Whence John’s baptism was.

And [a]when they came near to Jerusalem, to Bethphage and Bethany unto the mount of Olives, he sent forth two of his disciples,

And said unto them, Go your ways into that town that is over against you, and as soon as ye shall enter into it, ye shall find a colt tied, whereon never man sat: loose him, and bring him.

And if any man say unto you, Why do ye this? Say that the Lord hath need of him, and straightway he will send him hither.

And they went their way, and found a colt, tied by the door without, in a place where two ways met, and they loosed him.

Then certain of them, that stood there, said unto them, What do ye loosing the colt?

And they said unto them, as Jesus had commanded them: So they let them go.

And they brought the colt to Jesus, and cast their garments on him, and he sat upon him.

And many spread their garments in the way: others cut down branches off the trees, and strawed them in the way.

And they that went before, and they that followed, cried, saying, Hosanna: [b]blessed be he that cometh in the Name of the Lord.

10 [c]Blessed be the kingdom that cometh in the Name of the Lord of our father David: Hosanna, O thou which art in the highest heavens.

11 So Jesus entered into Jerusalem, and into the Temple: and when he had looked about on all things, and now it was evening, he went forth unto Bethany with the twelve.

12 And on the morrow when they were come out from Bethany, he was hungry.

13 [d]And seeing a fig tree afar off, that had leaves, he went to see if he might find anything thereon: but when he came unto it, he found nothing but leaves: for the time of figs was not yet.

14 Then Jesus answered, and said to it, Never man eat fruit of thee hereafter while the world standeth: and his disciples heard it.

15 [e]And they came to Jerusalem, and Jesus went into the Temple, and began to cast out them that sold and bought in the Temple, and overthrew the tables of the moneychangers, and the seats of them that sold doves.

16 Neither would he suffer that any man should carry a [f]vessel through the Temple.

17 And he taught, saying unto them, Is it not written, Mine house shall be [g]called the house of prayer unto all nations? but you have made it a den of thieves.

18 And the Scribes and high Priests heard it, and sought how to destroy him: for they feared him, because the whole multitude was astonied at his doctrine.

19 But when even was come, Jesus went out of the city.

20 [h]And in the morning as they journeyed together, they saw the fig tree dried up from the roots.

21 Then Peter remembered, and said unto him, Master, behold, the fig tree which thou cursedst, is withered.

22 And Jesus answered, and said unto them, Have [i]the faith of God.

23 For verily I say unto you, that whosoever shall say unto this mountain, Be thou taken away, and cast into the sea, and shall not waver in his heart, but shall believe that those things which he saith, shall come to pass, whatsoever he saith, shall be done to him.

24 Therefore I say unto you, Whatsoever ye desire when ye pray, believe that [j]ye shall have it, and it shall be done unto you.

25 But when [k]ye shall stand, and pray, forgive, if ye have anything against any man, that your Father also which is in heaven, may forgive you your trespasses.

26 For if you will not forgive, your Father which is in heaven, will not pardon you your trespasses.

27 [l]Then they came again to Jerusalem: and as he walked in the Temple, there came to him the high Priests, and the Scribes, and the Elders,

28 And said unto him, By what authority doest thou these things? and who gave thee this authority, that thou shouldest do these things?

29 Then Jesus answered, and said unto them, I will also ask you a certain thing, and answer ye me, and I will tell you by what authority I do these things.

30 The baptism of John, was it from heaven, or of men? answer me.

31 And they thought with themselves, saying, If we shall say, From heaven, he will say, Why then did ye not believe him?

32 [m]But if we say, Of men, we fear the people: for all men counted John that he was a Prophet indeed.

33 Then they answered, and said unto Jesus, We cannot tell. And Jesus answered, and said unto them, Neither will I tell you by what authority I do these things.

Footnotes:

  1. Mark 11:1 A lively image of the spiritual kingdom of Christ on earth.
  2. Mark 11:9 Well be it to him that cometh to us from God, or that is sent of God.
  3. Mark 11:10 Happy and prosperous.
  4. Mark 11:13 An example of that vengeance which hangeth over the heads of hypocrites.
  5. Mark 11:15 Christ showeth indeed, that he is the true King and high Priest, and therefore the revenger of the divine service of the Temple.
  6. Mark 11:16 That is, any profane instrument, of which those fellows had a number, that made the court of the Temple a marketplace.
  7. Mark 11:17 Shall openly be so accounted and taken.
  8. Mark 11:20 The force of faith is exceeding great, and charity is ever joined with it.
  9. Mark 11:22 The faith of God is that assured faith and trust which we have in him.
  10. Mark 11:24 Word for word, that you receive it speaking in the time that now is, to show the certainty of the thing and the performance indeed.
  11. Mark 11:25 When you shall appear before the altar.
  12. Mark 11:27 The Gospel hath been assaulted long time since, under the pretense of an ordinary successsion.
  13. Mark 11:32 A reward of an evil conscience to be afraid of those, of whom they should and might have been feared.
1599 Geneva Bible (GNV)

Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.

הבשורה על-פי מרקוס 11Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

יא כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית-פגי ובית-עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר:

"לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שמעולם לא רכבו עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו, 'אדוננו זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם.'"

שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם: "מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?"

התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר.

הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח. רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך.

הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא: "הושע-נא! ברוך הבא בשם ה'! 10 תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע-נא במרומים!"

11 כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית-המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית-עניה.

12 למחרת בבוקר, בעזבם את בית-עניה, היה ישוע רעב. 13 הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה.

14 ישוע קילל את התאנה ואמר: "מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!"" והתלמידים שמעו זאת.

15 הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית-המקדש. הוא החל לגרש משם את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים, 16 ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש.

17 ישוע פנה אל הקהל הנדהם: "כתוב בכתבי-הקודש[a]: 'ביתי הוא בית תפילה ייקרא לכל העמים.' אולם אתם הפכתם את בית האלוהים למאורת גנבים!" 18 ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד.

19 באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר. 20 בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי. 21 פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר: "ראה, רבי- העץ שקיללת התייבש לגמרי!"

22 "פשוט האמינו באלוהים, אמר ישוע. 23 "אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם. 24 דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו! 25 אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם. 26 אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!" בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית-המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס: "באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?"

29 "אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי," השיב ישוע. 30 "אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על-ידי אלוהים או על-ידי בני-אדם?" 31 הם התייעצו ביניהם: "אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. 32 אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי הוא מאמין שיוחנן היה נביא שנשלח על-ידי אלוהים."

33 לאחר התייעצות ממושכת השיבו הזקנים: "איננו יכולים לענות לך, מפני שאיננו יודעים את התשובה."

על כן השיב להם ישוע: "אם כן, גם אני לא אענה על שאלתכם."

Footnotes:

  1. הבשורה על-פי מרקוס 11:17 ישעיהו נו 7
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes