Preaching of John the Baptist

The beginning of the gospel of Jesus Christ, (A)the Son of God,

(B)just as it is written in Isaiah the prophet:

(C)Behold, I am sending My messenger [a]before You,
Who will prepare Your way;
(D)The voice of one calling [b]out in the wilderness,
Prepare the way of the Lord,
Make His paths straight!’”

John the Baptist appeared in the wilderness, [c](E)preaching a baptism of repentance for the (F)forgiveness of sins. And all the country of Judea was going out to him, and all the people of Jerusalem; and they were being baptized by him in the Jordan River, confessing their sins. John was clothed with camel’s hair and wore (G)a leather belt around his waist, and [d]his diet was locusts and wild honey. And he was [e]preaching, saying, “After me One is coming who is mightier than I, and I am not fit to bend down and untie the straps of His sandals. I baptized you [f]with water; but He will baptize you [g]with the Holy Spirit.”

The Baptism of Jesus

(H)In those days Jesus (I)came from Nazareth in Galilee and was baptized by John in the Jordan. 10 And immediately coming up out of the water, He saw the heavens [h]opening, and the Spirit, like a dove, descending upon Him; 11 and a voice came from the heavens: “(J)You are My beloved Son; in You I [i]am well pleased.”

12 (K)And immediately the Spirit *brought Him out into the wilderness. 13 And He was in the wilderness for forty days, being tempted by (L)Satan; and He was with the wild animals, and the angels were serving Him.

Jesus Preaches in Galilee

14 (M)Now after John was [j]taken into custody, Jesus came into Galilee, [k](N)preaching the gospel of God, 15 and saying, (O)The time is fulfilled, and the kingdom of God [l]is at hand; (P)repent and [m]believe in the gospel.”

16 (Q)As He was going along the Sea of Galilee, He saw Simon and Andrew, the brother of Simon, casting a net in the sea; for they were fishermen. 17 And Jesus said to them, “Follow Me, and I will have you become fishers of people.” 18 Immediately they left their nets and followed Him. 19 And going on a little farther, He saw [n]James the son of Zebedee, and his brother John, [o]who were also in the boat mending the nets. 20 Immediately He called them; and they left their father Zebedee in the boat with the hired men, and went away [p]to follow Him.

21 (R)They *went into Capernaum; and immediately on the Sabbath Jesus (S)entered the synagogue and began to teach. 22 And (T)they were amazed at His teaching; for He was teaching them as one having authority, and not as the scribes. 23 Just then there was a man in their synagogue with an unclean spirit; and he cried out, 24 saying, “(U)What [q]business do you have with us, Jesus [r]of (V)Nazareth? Have You come to destroy us? I know who You are: (W)the Holy One of God!” 25 And Jesus rebuked him, saying, “Be quiet, and come out of him!” 26 After throwing him into convulsions and crying out with a loud voice, the unclean spirit came out of him. 27 And they were all (X)amazed, so they debated among themselves, saying, “What is this? A new teaching with authority! He commands even the unclean spirits, and they obey Him.” 28 Immediately the news about Him spread everywhere into all the surrounding region of Galilee.

Crowds Healed

29 (Y)And immediately after they left (Z)the synagogue, they entered the house of Simon and Andrew, with [s]James and John. 30 Now Simon’s mother-in-law was lying sick with a fever; and they immediately *spoke to [t]Jesus about her. 31 And He came to her and raised her up, taking her by the hand, and the fever left her, and she served them.

32 Now (AA)when evening came, (AB)after the sun had set, they began bringing to Him all who were ill and those who were (AC)demon-possessed. 33 And the whole (AD)city had gathered at the door. 34 And He (AE)healed many who were ill with various diseases, and cast out many demons; and He would not permit the demons to speak, because they knew [u]who He was.

35 (AF)And in the early morning, while it was still dark, Jesus got up, left the house, and went away to a secluded place, and (AG)prayed there for a time. 36 Simon and his companions eagerly searched for Him; 37 and they found Him and *said to Him, “Everyone is looking for You.” 38 He *said to them, “Let’s go somewhere else to the towns nearby, so that I may also [v]preach there; for this is why I came.” 39 (AH)And He went into their synagogues [w]preaching throughout Galilee, and casting out the demons.

40 (AI)And a man with [x]leprosy *came to [y]Jesus, imploring Him and (AJ)kneeling down, and saying to Him, “If You are willing, You can make me clean.” 41 Moved with compassion, Jesus reached out with His hand and touched him, and *said to him, “I am willing; be cleansed.” 42 And immediately the leprosy left him, and he was cleansed. 43 And He sternly warned him and immediately sent him away, 44 and He *said to him, (AK)See that you say nothing to anyone; but (AL)go, show yourself to the priest and (AM)offer for your cleansing what Moses commanded, as a testimony to them.” 45 But he went out and began to (AN)proclaim it [z]freely and to (AO)spread the news around, to such an extent that [aa]Jesus could no longer publicly enter a city, but [ab]stayed out in unpopulated areas; and (AP)they were coming to Him from everywhere.

The Paralyzed Man Healed

When Jesus came back to Capernaum a few days later, it was heard that He was at home. And (AQ)many were gathered together, so that there was no longer space, not even near the door; and He was speaking the word to them. (AR)And some people *came, bringing to Him a man who was (AS)paralyzed, carried by four men. And when they were unable to [ac]get to Him because of the crowd, they (AT)removed the roof [ad]above Him; and after digging an opening, they let down the pallet on which the (AU)paralyzed man was lying. And Jesus, seeing their faith, *said to the paralyzed man, “Son, (AV)your sins are forgiven.” But some of the scribes were sitting there and thinking it over in their hearts, “Why does this man speak that way? He is blaspheming! (AW)Who can forgive sins except God alone?” Immediately Jesus, aware [ae]in His spirit that they were thinking that way within themselves, *said to them, “Why are you thinking about these things in your hearts? Which is easier, to say to the (AX)paralyzed man, ‘Your sins are forgiven’; or to say, ‘Get up, and pick up your pallet and walk’? 10 But so that you may know that the Son of Man has authority on earth to forgive sins”—He *said to the paralyzed man, 11 “I say to you, get up, pick up your pallet, and go home.” 12 And he got up and immediately picked up the pallet and went out in the sight of everyone, so that they were all amazed and (AY)were glorifying God, saying, “(AZ)We have never seen anything like this!”

13 And He went out again by the seashore; and (BA)all the [af]people were coming to Him, and He was teaching them.

Levi (Matthew) Called

14 (BB)As He passed by, He saw [ag](BC)Levi the son of Alphaeus sitting in the tax office, and He *said to him, (BD)Follow Me!” And he got up and followed Him.

15 And it *happened that He was reclining at the table in his house, and many tax collectors and [ah]sinners were [ai]dining with Jesus and His disciples; for there were many of them, and they were following Him. 16 When (BE)the scribes of the Pharisees saw that He was eating with the [aj]sinners and tax collectors, they said to His disciples, “(BF)Why is He eating with tax collectors and [ak]sinners?” 17 And hearing this, Jesus *said to them, (BG)It is not those who are healthy who need a physician, but those who are sick; I did not come to call the righteous, but sinners.”

18 (BH)John’s disciples and the Pharisees were fasting; and they *came and *said to Him, “Why do John’s disciples and the disciples of the Pharisees fast, but Your disciples do not fast?” 19 And Jesus said to them, “While the groom is with them, [al]the attendants of the groom cannot fast, can they? As long as they have the groom with them, they cannot fast. 20 But the (BI)days will come when the groom is taken away from them, and then they will fast, on that day.

21 “No one sews a patch of unshrunk cloth on an old garment; otherwise, [am]the patch pulls away from it, the new from the old, and a worse tear results. 22 And no one puts new wine into old wineskins; otherwise the wine will burst the skins, and the wine is lost and the skins as well; but one puts new wine into fresh wineskins.”

Question of the Sabbath

23 (BJ)And it happened that He was passing through the grainfields on the Sabbath, and His disciples began to make their way along while (BK)picking the heads of grain. 24 The Pharisees were saying to Him, “Look, (BL)why are they doing what is not lawful on the Sabbath?” 25 And He *said to them, “Have you never read what David did when he was in need and he and his companions became hungry; 26 how he entered the house of God in the [an]time of (BM)Abiathar the high priest, and ate the [ao]consecrated bread, which (BN)is not lawful for anyone to eat except the priests, and he also gave it to those who were with him?” 27 Jesus said to them, (BO)The Sabbath [ap]was made [aq]for man, and (BP)not man [ar]for the Sabbath. 28 So the Son of Man is Lord, even of the Sabbath.”


  1. Mark 1:2 Lit before your face
  2. Mark 1:3 Or out, Prepare in the wilderness the way
  3. Mark 1:4 Or proclaiming
  4. Mark 1:6 Lit was eating
  5. Mark 1:7 Or proclaiming
  6. Mark 1:8 The Gr here can be translated in, with, or by
  7. Mark 1:8 The Gr here can be translated in, with, or by
  8. Mark 1:10 Or being parted
  9. Mark 1:11 Or delight
  10. Mark 1:14 Lit handed over
  11. Mark 1:14 Or proclaiming
  12. Mark 1:15 Lit has come near
  13. Mark 1:15 Or put your trust in
  14. Mark 1:19 Or Jacob
  15. Mark 1:19 Lit also them in
  16. Mark 1:20 Lit after Him
  17. Mark 1:24 Lit What to us and to You (an ancient idiom)
  18. Mark 1:24 Or the Nazarene
  19. Mark 1:29 Or Jacob
  20. Mark 1:30 Lit Him
  21. Mark 1:34 Lit Him
  22. Mark 1:38 Or proclaim
  23. Mark 1:39 Or proclaiming
  24. Mark 1:40 I.e., leprosy or a serious, unspecified disease, and so throughout the ch; see Lev 13
  25. Mark 1:40 Lit Him
  26. Mark 1:45 Lit much
  27. Mark 1:45 Lit He
  28. Mark 1:45 Lit was
  29. Mark 2:4 Lit bring to
  30. Mark 2:4 Lit where He was
  31. Mark 2:8 Lit by
  32. Mark 2:13 Lit crowd
  33. Mark 2:14 Also called Matthew
  34. Mark 2:15 I.e., irreligious Jews
  35. Mark 2:15 Lit reclining with
  36. Mark 2:16 I.e., irreligious Jews
  37. Mark 2:16 I.e., irreligious Jews
  38. Mark 2:19 Lit sons of the bridal chamber
  39. Mark 2:21 Lit that which fills up
  40. Mark 2:26 Or passage about
  41. Mark 2:26 Lit loaves of presentation
  42. Mark 2:27 Or came into being
  43. Mark 2:27 Lit because of; or for the sake of
  44. Mark 2:27 Lit because of; or for the sake of

א כך מתחיל הסיפור על ישוע המשיח בן-האלוהים. בספרי הנביאים הודיע לנו אלוהים שהוא עומד לשלוח אלינו את בנו, אולם לפני כן ישלח שליח מיוחד אשר יכין את העולם לקראת בואו של בן-האלוהים.[a]

ישעיהו הנביא ניבא:[b] "קול קורא במדבר: פנו דרך לה', ישרו מסילותיו." שליח זה היה יוחנן המטביל. יוחנן גר במדבר והכריז שכל אחד צריך להיטבל במים, לאות חרטה על מעשיו וכדי שאלוהים יסלח לו עליהם. אנשים רבים מירושלים ומכל אזור יהודה באו להקשיב לדברי יוחנן, ולאחר שהתוודו על מעשיהם הרעים הוא הטביל אותם בנהר הירדן. בגדיו היו עשויים שער גמלים והייתה לו חגורת עור; הוא נהג לאכול ארבה ודבש-בר. המסר של יוחנן היה זה:

"בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני; הוא כה נעלה עד כי איני ראוי אפילו להסיר את נעליו! אני הטבלתי אתכם במים, אולם הוא יטביל אתכם ברוח הקודש של אלוהים!"

יום אחד בא ישוע מנצרת שבגליל, ויוחנן הטביל אותו בנהר הירדן. 10 כאשר יצא ישוע מהמים נפתחו השמים, ורוח אלוהים בדמות יונה ירדה ונחתה עליו, 11 וקול מן השמים קרא: "אתה בני אהובי, ובך אני חפץ." רוח אלוהים נשא מיד את ישוע אל המדבר, שם הוא נשאר לבדו עם חיות המדבר ארבעים יום, והשטן ניגש לנסותו. לאחר מכן באו המלאכים לשרת אותו.

14 זמן מה לאחר שאסר המלך הורדוס את יוחנן, בא ישוע אל הגליל כדי להכריז על בשורת אלוהים.

15 "העת הגיעה!" קרא ישוע. "מלכות אלוהים קרבה, שובו מדרככם הרעה והאמינו לבשורה!"

16 יום אחד כשהתהלך ישוע על חוף הכינרת, ראה את האחים שמעון ואנדרי דגים בעזרת רשתות. הם היו דייגים במקצועם.

17 "בואו אחרי!" קרא אליהם ישוע. "אני אעשה אתכם לדייגי אדם!" 18 שני האחים עזבו מיד את הרשתות שלהם והלכו אחריו.

19 לא הרחק משם ראה ישוע את יעקב ויוחנן בני-זבדי יושבים בסירת דיג ומתקנים את הרשתות. 20 ישוע קרא להם, והשניים הצטרפו מיד אל החבורה, לאחר שהשאירו את זבדי אביהם בסירה עם מספר דייגים שכירים.

21 ישוע ומלוויו הגיעו לכפר-נחום. בשבת בבוקר הלכו לבית-הכנסת, וישוע לימד את הקהל. 22 היהודים בבית-הכנסת נדהמו מהדרשה שלו, מפני שדיבר בסמכות רבה, שלא כמו מורי ההלכה.

23 בבית-הכנסת היה איש אחוז שד, והלה צעק לפתע: 24 "מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!"

25 ישוע נזף בשד וציווה עליו לשתוק ולצאת מן האיש. 26 השד טלטל את האיש המסכן מצד אל צד ויצא ממנו בקול צעקה.

27 כל הנוכחים השתוממו והחלו לשוחח זה עם זה על המקרה. "האם זוהי תורה חדשה?" שאלו בהתרגשות. "ראו, גם השדים שומעים בקולו!"

28 עד מהרה התפשטו השמועות על מעשי ישוע והתפרסמו בכל אזור הגליל.

29 ישוע ותלמידיו יצאו מבית-הכנסת והלכו לביתם של שמעון ואנדרי. 30 כאשר נכנסו אל הבית מצאו את חמותו של שמעון שוכבת שם חולה עם חום גבוה. התלמידים פנו מיד אל ישוע וביקשו את עזרתו. 31 ישוע ניגש אל מיטת החולה, אחז בידה ועזר לה לשבת. החום נעלם מיד, היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

עם שקיעת השמש התמלאה חצר הבית בחולים ואנשים אחוזי שדים, אשר הובאו אל ישוע כדי שירפא אותם. ליד הבית התאספו כל אנשי העיירה מתוך סקרנות.

34 ישוע ריפא אנשים רבים שהיו חולים במחלות שונות, וגירש שדים רבים (אולם הוא לא הרשה לשדים לדבר, משום שידעו מי הוא).

35 למחרת בבוקר, עוד לפני זריחת השמש, קם ישוע והלך למקום שקט ומבודד כדי להתפלל. שמעון והאחרים יצאו בעקבותיו, וכשמצאו אותו קראו: "לאן אתה הולך? כולם מחפשים אותך!"

38 איננו יכולים להישאר כל הזמן במקום אחד," השיב ישוע. "עלינו ללכת גם למקומות אחרים, כדי לספר לאנשים על מלכות אלוהים; הרי לשם כך באתי!"

39 ישוע עבר בכל רחבי הגליל, לימד בבתי-הכנסת וגירש שדים מהרבה אנשים. 40 פעם בא אליו אדם חולה צרעת והתחנן לפניו שירפא אותו. "אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי," אמר האיש.

41 ישוע חש חמלה רבה, ועל כן נגע במצורע ואמר: "ודאי שאני רוצה. התרפא!" 42 הצרעת נעלמה מיד, והאדם נרפא כליל!

"לך מהר להיבדק אצל הכוהן," אמר ישוע לאיש בתוקף. "אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני-ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת. אל תעצור בדרך לדבר עם איש!"

45 אבל האיש לא שמע בקול ישוע, והלך והכריז לכולם שהוא בריא. הוא סיפר לכולם שישוע ריפא אותו ממחלת הצרעת, וכתוצאה מכך שוב לא יכול היה ישוע להיכנס לעיר בגלוי, כי אנשים רבים הלכו אחריו לכל מקום ולא נתנו לו מנוחה. על כן הוא החליט לשבת מחוץ לעיר, אך גם זה לא הועיל, כי תוך זמן קצר מצא אותו ההמון והקיף אותו מכל עבר.

ב כעבור ימים אחדים חזר ישוע לכפר-נחום, ומיד נפוצו שמועות על בואו בכל העיר. הבית שבו התארח התמלא במהרה עד אפס מקום. אפילו החצר הייתה מלאה אנשים, עד שלא היה מקום לאף אדם נוסף, וישוע לימד אותם את כתבי-הקודש.

בין הקהל בחצר היו ארבעה אנשים שנשאו אדם משותק על אלונקה. בגלל הקהל הרב הם לא יכלו להיכנס לתוך הבית ולדבר עם ישוע. לכן הם טיפסו על הגג, הזיזו רעפים אחדים ממקומם והורידו את האלונקה אל אמצע החדר, אל המקום שבו עמד ישוע.

כשראה ישוע את אמונתם הגדולה, פנה אל האיש המשותק ואמר: "בני, נסלחו לך חטאיך!"

היו כמה מורי הלכה שנכחו במקום, ואלה אמרו בלבם: "מה הוא מגדף? למי הוא חושב את עצמו, לאלוהים? הרי רק אלוהים יכול לסלוח חטאים!" ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן שאל: "מדוע דברי מטרידים אתכם? לי, המשיח, יש סמכות לסלוח חטאים עלי-אדמות. אני אוכיח לכם שאני לא רק מדבר, אלא גם עושה – מיד תראו כיצד אני מרפא את האיש הזה." 11 הוא פנה אל האיש המשותק ופקד עליו: "קום! קפל את האלונקה שלך ולך לביתך, כי נרפאת!"

12 האיש קפץ על רגליו, קיפל את האלונקה ופילס לו דרך בתוך הקהל הנדהם. כולם היללו את אלוהים מעומק לבם וקראו בפליאה: "אף פעם לא ראינו דבר כזה!"

13 ישוע יצא שוב לחוף הים. אנשים רבים התאספו סביבו והוא לימד אותם. 14 כאשר התהלך על החוף פגש את לוי, בנו של חלפי, יושב בבית-המכס. "בוא אתי", הזמינו ישוע, "בוא והיה תלמיד שלי." לוי עזב את בית-המכס והלך עם ישוע.

15 באותו ערב הזמין לוי לארוחה בביתו את גובי-המכס מהעבודה ואנשים רגילים מהרחוב, כדי שתהיה להם הזדמנות לפגוש את ישוע ותלמידיו (אנשים רבים רצו לפגוש את ישוע פנים אל פנים ולדבר איתו). 16 אחדים מהסופרים והפרושים ראו את ישוע אוכל בחברת אנשים בעלי שם רע. "כיצד הוא יכול לאכול עם האנשים האלה?" שאלו את תלמידיו.

17 ישוע שמע את שאלתם והשיב: "החולים זקוקים לרופא ולא הבריאים. לא באתי לבקש מהאנשים הישרים לחזור בתשובה, אלא מהחוטאים."

18 תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים נהגו לצום, כנהוג במסורת היהודית. יום אחד באו מספר אנשים אל ישוע ושאלו אותו מדוע תלמידיו אינם צמים כמו כולם.

19 השיב להם ישוע: "האם ייתכן שאורחי החתן יסרבו לאכול במסיבת חתונתו? האם ייתכן שיתאבלו בזמן שהחתן נמצא אתם? 20 אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יתאבלו ויצומו. 21 למה הדבר הזה דומה? לאדם התופר טלאי מבד חדש על בגד ישן ובלה; מה יקרה? הטלאי מהבד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד. 22 הדבר דומה גם לאדם הממלא יין חדש בתוך חביות רקובות. הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה. יין חדש יש לשמור בחביות חדשות."

23 באחת השבתות הלכו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה, והתלמידים קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים.

24 "ראה מה הם עושים!" התנפלו הפרושים על ישוע. "מדוע הם קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם עוברים על חוקי התורה ומחללים את השבת!"

"האם מעולם לא שמעתם מה עשה דוד המלך?" השיב להם ישוע. "כאשר דוד המלך ואנשיו היו רעבים הם נכנסו לבית-אלוהים – בימי אביתר הכוהן – ואכלו את הלחם המיועד לכוהנים בלבד. הלא גם זה היה בניגוד לחוקי התורה. 27 דעו לכם כי השבת ניתנה למען בני-האדם, ולא בני-האדם למען השבת. 28 ובן האדם הוא אדון השבת."