The Unrighteous Manager

16 Now He was also saying to the disciples, “There was a rich man who had a manager, and this manager was [a]reported to him as (A)squandering his possessions. And he summoned him and said to him, ‘What is this I hear about you? Give an accounting of your management, for you can no longer be manager.’ And the manager said to himself, ‘What am I to do, since my [b]master is taking the management away from me? I am not strong enough to [c]dig; I am ashamed to beg. I know what I will do, so that when I am removed from the management people will welcome me into their homes.’ And he summoned each one of his [d]master’s debtors, and he began saying to the first, ‘How much do you owe my master?’ And he said, ‘A hundred [e]jugs of oil.’ And he said to him, ‘Take your bill, and sit down quickly and write fifty.’ Then he said to another, ‘And how much do you owe?’ And he said, ‘A hundred [f]kors of wheat.’ He *said to him, ‘Take your bill, and write eighty.’ And his [g]master complimented the unrighteous manager because he had acted shrewdly; for the sons of (B)this age are more shrewd in relation to their own [h]kind than the (C)sons of light. And I say to you, (D)make friends for yourselves by means of the [i](E)wealth of unrighteousness, so that when it [j]is all gone, (F)they will receive you into the eternal dwellings.

10 (G)The one who is faithful in a very little thing is also faithful in much; and the one who is unrighteous in a very little thing is also unrighteous in much. 11 Therefore if you have not [k]been faithful in the use of unrighteous [l](H)wealth, who will entrust the true wealth to you? 12 And if you have not [m]been faithful in the use of that which is another’s, who will give you that which is your own? 13 (I)No [n]servant can serve two masters; for either he will hate the one and love the other, or he will be devoted to one and despise the other. You cannot serve God and [o](J)wealth.”

14 Now the Pharisees, who were (K)lovers of money, were listening to all these things and (L)were [p]ridiculing Him. 15 And He said to them, “You are the ones who (M)justify yourselves in the sight of people, but (N)God knows your hearts; because that which is highly esteemed among people is detestable in the sight of God.

16 (O)The Law and the Prophets were proclaimed until John came; since that time (P)the gospel of the kingdom of God [q]has been preached, and everyone is forcing his way into it. 17 (Q)But it is easier for heaven and earth to pass away than for one [r]stroke of a letter of the Law to fail.

18 (R)Everyone who [s]divorces his wife and marries another commits adultery, and he who marries one who is [t]divorced from a husband commits adultery.

The Rich Man and Lazarus

19 “Now there was a rich man, and he habitually dressed in purple and fine linen, enjoying himself in splendor every day. 20 And a poor man named Lazarus (S)was laid at his gate, covered with sores, 21 and longing to be fed from the scraps which fell from the rich man’s table; not only that, the dogs also were coming and licking his sores. 22 Now it happened that the poor man died and was carried away by the angels to [u](T)Abraham’s arms; and the rich man also died and was buried. 23 And in (U)Hades he raised his eyes, being in torment, and *saw Abraham far away and Lazarus in his [v]arms. 24 And he cried out and said, ‘(V)Father Abraham, have mercy on me and send Lazarus, so that he may dip the tip of his finger in water and cool off my tongue, for I am in agony in (W)this flame.’ 25 But Abraham said, ‘Child, remember that (X)during your life you received your good things, and likewise Lazarus bad things; but now he is being comforted here, and you are in agony. 26 And [w]besides all this, between us and you a great chasm has been set, so that those who want to go over from here to you will not be able, nor will any people cross over from there to us.’ 27 And he said, ‘Then I request of you, father, that you send him to my father’s house— 28 for I have five brothers—in order that he may (Y)warn them, so that they will not come to this place of torment as well.’ 29 But Abraham *said, ‘They have [x](Z)Moses and the Prophets; let them hear them.’ 30 But he said, ‘No, (AA)father Abraham, but if someone goes to them from the dead, they will repent!’ 31 But he said to him, ‘If they do not listen to Moses and the Prophets, they will not be persuaded even if someone rises from the dead.’”


17 Now He said to His disciples, (AB)It is inevitable that [y]stumbling blocks come, but woe to one through whom they come! (AC)It is better for him if a millstone is hung around his neck and he [z]is thrown into the sea, than that he may cause one of these little ones to [aa]sin. [ab]Be on your guard! (AD)If your brother sins, rebuke him; and if he repents, forgive him. And if he sins against you (AE)seven times a day, and returns to you seven times, saying, ‘I repent,’ you shall forgive him.”

(AF)The apostles said to (AG)the Lord, “Increase our faith!” But (AH)the Lord said, “If you [ac]had faith [ad]the size of (AI)a mustard seed, you could say to this (AJ)mulberry tree, ‘Be uprooted and be planted in the sea’; and it would [ae]obey you.

“Now which of you, having a slave plowing or tending sheep, will say to him after he comes in from the field, ‘Come immediately and recline at the table to eat’? On the contrary, will he not say to him, ‘(AK)Prepare something for me to eat, and properly [af]clothe yourself and serve me while I eat and drink; and [ag]afterward you [ah]may eat and drink’? He does not thank the slave because he did the things which were commanded, does he? 10 So you too, when you do all the things which were commanded you, say, ‘We are [ai]unworthy slaves; we have done only that which we ought to have done.’”

Ten Men with Leprosy Healed

11 While He was (AL)on the way to Jerusalem, (AM)He was passing [aj]between Samaria and Galilee. 12 And as He entered a village, ten men with leprosy who (AN)stood at a distance met Him; 13 and they raised their voices, saying, “Jesus, (AO)Master, have mercy on us!” 14 When He saw them, He said to them, (AP)Go and show yourselves to the priests.” And as they were going, they were cleansed. 15 Now one of them, when he saw that he had been healed, turned back, (AQ)glorifying God with a loud voice, 16 and he fell on his face at His feet, giving thanks to Him. And he was a (AR)Samaritan. 17 But Jesus responded and said, “Were there not ten cleansed? But the nine—where are they? 18 [ak]Was no one found who returned to (AS)give glory to God, except this foreigner?” 19 And He said to him, “Stand up and go; (AT)your faith has [al]made you well.”

Second Coming Foretold

20 Now He was questioned by the Pharisees (AU)as to when the kingdom of God was coming, and He answered them and said, “The kingdom of God is not coming with [am](AV)signs that can be observed; 21 nor will (AW)they say, ‘Look, here it is!’ or, ‘There it is!’ For behold, the kingdom of God is [an]in your midst.”

22 And He said to the disciples, (AX)The days will come when you will long to see one of the days of the Son of Man, and you will not see it. 23 (AY)And they will say to you, ‘Look there,’ or, ‘Look here!’ Do not leave, and do not run after them. 24 (AZ)For just like the lightning, when it flashes out of one part [ao]of the sky, shines to the other part [ap]of the sky, so will the Son of Man be in His day. 25 (BA)But first He must suffer many things and be rejected by this generation. 26 (BB)And just as it happened (BC)in the days of Noah, so will it also be in the days of the Son of Man: 27 people were eating, they were drinking, they were marrying, and they were being given in marriage, until the day that Noah entered the ark, and the flood came and destroyed them all. 28 [aq]It was the same as happened in (BD)the days of Lot: they were eating, they were drinking, they were buying, they were selling, they were planting, and they were building; 29 but on the day that Lot left Sodom, it rained fire and [ar]brimstone from heaven and destroyed them all. 30 It will be [as]just the same on the day that the Son of Man (BE)is revealed. 31 On that day, the one who will be (BF)on the [at]housetop, [au]with his goods in the house, must not go down to take them out; and likewise the one in the field must not turn back. 32 (BG)Remember Lot’s wife. 33 (BH)Whoever strives to [av]save his [aw]life will lose it, and whoever loses his life will keep it. 34 I tell you, on that night there will be two in one bed; one will be taken and the other will be left. 35 (BI)There will be two women grinding at the same place; one will be taken and the other will be left. 36 [[ax](BJ)Two men will be in the field; one will be taken and the other will be left.”] 37 And responding, they *said to Him, “Where, Lord?” And He said to them, (BK)Where the body is, there also the [ay]vultures will be gathered.”


  1. Luke 16:1 Or accused
  2. Luke 16:3 Or lord
  3. Luke 16:3 I.e., do manual labor
  4. Luke 16:5 Or lord’s
  5. Luke 16:6 Lit baths, a Heb unit of measure equaling about 9 gallons or 34 liters
  6. Luke 16:7 One kor is about 7.7 cubic feet or 0.22 cubic meters
  7. Luke 16:8 Or lord
  8. Luke 16:8 Lit generation
  9. Luke 16:9 Gr mamonas, for Aramaic mamon (mammon); i.e., wealth, or money
  10. Luke 16:9 Or fails
  11. Luke 16:11 Or proved
  12. Luke 16:11 See note 1 v 9
  13. Luke 16:12 Or proved
  14. Luke 16:13 Or house servant
  15. Luke 16:13 See note 1 v 9
  16. Luke 16:14 Or sneering at
  17. Luke 16:16 Lit is preached
  18. Luke 16:17 I.e., projection of a letter (serif)
  19. Luke 16:18 Or sends away, the Heb term for divorce
  20. Luke 16:18 Or sent away
  21. Luke 16:22 Lit Abraham’s bosom; or lap; ancient Jewish terminology for the place of the righteous dead
  22. Luke 16:23 See note v 22
  23. Luke 16:26 Lit in all these things
  24. Luke 16:29 I.e., the books of Moses and the prophets, read aloud in the synagogues
  25. Luke 17:1 Or temptations to sin
  26. Luke 17:2 Lit has been thrown (intensive)
  27. Luke 17:2 Or stumble
  28. Luke 17:3 Lit Take heed for yourselves
  29. Luke 17:6 Lit have
  30. Luke 17:6 Lit like
  31. Luke 17:6 Lit have obeyed
  32. Luke 17:8 Lit belt up
  33. Luke 17:8 Lit after these things
  34. Luke 17:8 Lit will
  35. Luke 17:10 I.e., possibly unworthy of praise
  36. Luke 17:11 Lit through the middle of
  37. Luke 17:18 Lit Were they not found who
  38. Luke 17:19 Or saved you
  39. Luke 17:20 Lit observation
  40. Luke 17:21 Or among you
  41. Luke 17:24 Lit under heaven; i.e., the lowest heaven, the sky
  42. Luke 17:24 Lit under heaven; i.e., the lowest heaven, the sky
  43. Luke 17:28 Lit In the same way as
  44. Luke 17:29 I.e., burning sulfur
  45. Luke 17:30 Lit according to the same things
  46. Luke 17:31 Housetops were flat living areas
  47. Luke 17:31 Lit and his
  48. Luke 17:33 Or secure
  49. Luke 17:33 Or soul
  50. Luke 17:36 Early mss do not contain this v
  51. Luke 17:37 Or eagles

טז ישוע סיפר לתלמידיו את המשל הבא: "לעשיר אחד היה עובד שניהל את הונו. יום אחד הגיעו שמועות לאוזני העשיר שמנהל עסקיו בוגד בו ומבזבז את רכושו וכספו.

"קרא אליו העשיר את המנהל ואמר: 'שמעתי שאתה מרמה אותי ומועל באמוני. הכן לי דו"ח על מצב העסקים, משום שאני עומד לפטר אותך'.

מנהל העסקים חשב לעצמו: 'מה אעשה לאחר שמעבידי יפטר אותי? אין לי כוח לעבוד עבודה פיזית, ואילו לבקש נדבות זה לא בכבוד שלי. יש לי רעיון! אני יודע מה אעשה כדי שאנשים יאספו אותי אל בתיהם לאחר שיפטרו אותי.'

"הוא הזמין אליו כל אחד מהאנשים שהיו חייבים כסף לאדוניו. 'כמה אתה חייב לאדוני?' שאל הראשון. 'מאה חביות שמן,' ענה בעל החוב. 'נכון. קח את שטר-החוב שלך, קרע אותו וכתוב שטר חדש על חמישים חביות בלבד!'

"'וכמה אתה חייב לאדוני?' שאל מנהל העסקים את בעל החוב הבא. 'מאה שקי חיטה,' השיב האיש. 'הנה השטר שלך,' אמר לו מנהל העסקים. 'קח את השטר הזה וכתוב במקומו שטר התחייבות על שמונים שקים בלבד.'

"האיש העשיר התפעל מעורמתו של המנהל שלו, שהרי בני העולם הזה יותר פיקחים מבני האור. מוסר ההשכל הוא זה: השתמשו במשאבים החומריים שלכם כדי לעזור לאחרים ולהשקיע במערכות יחסים. כי כאשר רכושכם בעולם הזה יאזל לכם, חבריכם יקבלו אתכם בשמחה לביתכם הנצחי.

10 מי שמרמה בדבר פעוט ירמה בדבר גדול. מי שמוכיח את יושרו ונאמנותו בדבר פעוט יהיה ישר ונאמן גם בדברים גדולים. 11 ואם אי-אפשר לסמוך עליכם ולהפקיד בידיכם עושר הבא מן העולם הזה, מי יפקיד בידיכם את העושר האמיתי הבא מן השמים? 12 ואם אי-אפשר לסמוך עליכם במה שנוגע לרכושם של אחרים, מי ייתן לכם רכוש משלכם?

13 "אינך יכול לשרת שני אדונים; אתה תשנא את האחד ותאהב את האחר, או להיפך – תהיה נאמן לאחד ותזלזל באחר. אינך יכול לעבוד את האלוהים ואת הכסף!"

14 הפרושים אהבו מאוד את כספם ולכן לעגו לישוע.

15 אולם ישוע אמר להם: "בפני הציבור אתם מעמידים פני צדיקים תמימים, אבל אלוהים יודע היטב מה מתרחש בלבכם. העמדת הפנים שלכם רכשה לכם כבוד בעיני בני-אדם, אולם היא שנואה ומתועבת בעיני אלוהים.

16 "התורה והנביאים התבשרו עד ימי יוחנן המטביל. מאז, בשורת מלכות האלוהים מוכרזת ואנשים מתאמצים להיכנס אליה. 17 אולם נקל יותר שהשמים והארץ ייעלמו מאשר שפרט קטן בתורה יאבד מאמיתותו.

18 "איש שמגרש את אשתו ומתחתן עם אחרת הוא נואף. גם מי שמתחתן עם גרושה הוא נואף."

19 "פעם היה איש עשיר," סיפר ישוע, "שהתלבש בצורה מפוארת ובילה את ימיו בעונג, בשחצנות ובבזבוז. 20 בשער ביתו המפואר שכב קבצן אחד שהיה מכוסה כולו פצעים. 'אלעזר' קראו לו. 21 הוא השתוקק להשביע את רעבונו מהפירורים שנפלו משולחנו של העשיר, והכלבים היו באים ומלקקים את פצעיו. 22 יום אחד מת אלעזר הקבצן, והמלאכים נשאוהו אל חיק אברהם אבינו. כעבור זמן-מה מת גם העשיר, 23 אולם הוא נלקח אל הגיהינום, שם התענה עינויים גדולים. כשהרים את ראשו בכאב, ראה מרחוק את אלעזר בחיקו של אברהם.

24 "'אברהם, אבי,' קרא העשיר, 'אנא, רחם עלי. שלח אלי את אלעזר כדי שיטבול את אצבעו במים ויקרר את לשוני, כי אני מתענה באש הנוראה הזאת.'

25 "אולם אברהם ענה לו: 'בני, אל תשכח שנהנית בחייך מכל טוב, ואילו אלעזר סבל עוני וחולי. עכשיו התהפך הגלגל – אלעזר מנוחם ואילו אתה מתענה. 26 מלבד זאת, תהום גדולה מפרידה בינינו. איש מאיתנו אינו יכול לעבור אליכם ואיש מכם אינו יכול לעבור אלינו.'

"'אם כך אבי,' התחנן העשיר, עשה לי טובה; שלח בבקשה את אלעזר אל בית אבי, כדי שיזהיר את חמשת אחי מפני המקום הנורא הזה.'

29 "אולם אברהם השיב לו: 'כתבי-הקודש הזהירו את אחיך פעמים רבות. אחיך יכולים לקרוא את דברי משה והנביאים בכל עת שירצו.'

30 "'אני מכיר אותם היטב,' אמר לו העשיר. 'הם לא יטרחו לקרוא את דברי הנביאים. אבל אם יבוא אליהם מישהו מן המתים הם יחזרו בתשובה.'

31 "אך אברהם השיב: 'אם הם לא הקשיבו למשה ולנביאים, הם לא יקשיבו גם למי שיקום מן המתים.'"

יז "אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון," אמר ישוע לתלמידיו, "אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו! לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים. היזהרו לכם.

"אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו. גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו."

ביקשו השליחים מהאדון: "הגדל את אמונתנו!"

"אפילו אם הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל," השיב ישוע, "הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!

"נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו: 'שב, נח ואכול את ארוחת-הערב שלך?' ודאי שלא. הרי תאמר לו: 'הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך.' העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.

10 כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם."

11 בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון. 12 בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה 13 וקוראים בתחינה: "ישוע רבנו, רחם עלינו!"

14 ישוע הביט בהם ואמר: "לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!" בהיותם בדרך הם נרפאו. 15 אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה: "הללויה, אני בריא!" 16 האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.

17 "האם לא ריפאתי עשרה אנשים?" שאל ישוע. "היכן תשעת האחרים? 18 האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?"

19 "קום ולך, אמונתך ריפאה אותך," אמר ישוע לאיש.

20 יום אחד שאלו הפרושים את ישוע: "מתי תבוא מלכות האלוהים?"

"מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה," השיב ישוע. 21 "לא תוכלו לומר: 'מלכות האלוהים כאן,' או 'מלכות האלוהים שם.' כי מלכות האלוהים היא בקרבכם."

22 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "יבוא הזמן שתשתוקקו כל-כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.

23 אם מישהו יאמר לכם: 'ראיתי את המשיח במקום פלוני!' אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי. 24 כי כשיבוא בן-האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה. 25 אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על-ידי הדור הזה.

26 "בימי בן האדם יתנהלו החיים כבימי נוח. 27 בני-האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.

28 "גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו. 29 אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם. 30 כך יהיה המצב ביום שובי – הכול יתנהל כרגיל.

31 "אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה. 32 זכרו מה קרה לאשת לוט! 33 מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיאבד את חייו יציל אותם. 34 בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר. 35 שתי נשים תעסוקנה יחד בניקיון הבית: האחת תילקח וחברתה תישאר. 36 שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר."

37 "אדון, לאן הם יילקחו?" שאלו התלמידים.

"במקום שבו נמצאים הפגרים, שם יתאספו הנשרים," השיב ישוע.