A A A A A
Bible Book List

Luke 41599 Geneva Bible (GNV)

1 Of Christ’s temptation, and fasting. 16 He teacheth in Nazareth to the great admiration of all. 24 A Prophet that teacheth in his own country is condemned. 33 One possessed of the devil is cured. 38 Peter’s mother-in-law is healed, 40 and divers sick persons are restored to health. 41 The devils acknowledge Christ.

And [a]Jesus full of the holy Ghost returned from Jordan, and was led by that Spirit into the wilderness,

And was there forty days tempted of the devil, and in those days he did eat nothing, but when they were ended, he afterward was hungry.

[b]Then the devil said unto him, If thou be the son of God, command this stone, that it be made bread.

But Jesus answered him, saying, It is written, That man shall not live by bread only, but by every word of God.

Then the devil took him up into an high mountain, and showed him all the kingdoms of the world, in the twinkling of an eye.

And the devil said unto him, All this [c]power will I give thee, and the glory of those kingdoms: for that is [d]delivered to me: and to whomsoever I will, I give it.

If thou therefore wilt worship me, they shall be all [e]thine.

But Jesus answered him, and said, Hence from me, Satan: for it is written, Thou shalt worship the Lord thy God, and him alone thou shalt serve.

Then he brought him to Jerusalem, and set him on a pinnacle of the Temple, and said unto him, If thou be the Son of God, cast thyself down from hence,

10 For it is written, That he will give his Angels charge over thee to keep thee:

11 And with their hands they shall lift thee up, lest at anytime thou shouldest dash thy foot against a stone.

12 And Jesus answered, and said unto him, It is said, Thou shalt not tempt the Lord thy God.

13 And when the devil had ended all the temptation, he departed from him for a little season.

14 ¶ And Jesus returned by the power of the spirit into Galilee: and there went a fame of him throughout all the region round about:

15 For he taught in their Synagogues, and was honored of all men.

16 [f]And he came to Nazareth where he had been brought up, and (as his custom was) went into the Synagogue on the Sabbath day, and stood up to read.

17 And there was delivered unto him the book of the Prophet Isaiah: and when he had [g]opened the book, he found the place, where it was written,

18 The Spirit of the Lord is upon me, because he hath anointed me, that I should preach the Gospel to the poor: he hath sent me, that I should heal the brokenhearted, that I should preach deliverance to the captives, and recovering of sight to the blind, that I should set at liberty them that are bruised:

19 And that I should preach the acceptable year of the Lord.

20 And he closed the book, and gave it again to the minister, and sat down: and the eyes of all that were in the Synagogue were fastened on him.

21 Then he began to say unto them, This day is the Scripture fulfilled in your ears.

22 [h]And all [i]bare him witness, and [j]wondered at the [k]gracious words, which proceeded out of his mouth, and said, Is not this Joseph’s son?

23 Then he said unto them, Ye will surely say unto me this Proverb, Physician, heal thyself: whatsoever we have heard done in Capernaum, do it here likewise in thine own country.

24 And he said, Verily I say unto you, No Prophet is accepted in his own country.

25 But I tell you of a truth, many widows were in Israel in the days of Elijah, when heaven was shut three years and six months, when great famine was throughout all the [l]land:

26 But unto none of them was Elijah sent, save into Zarephath, a city of Sidon, unto a certain widow.

27 Also many lepers were in Israel, in the time of Elisha the Prophet: yet none of them was made clean, saving Naaman the Syrian.

28 [m]Then all that were in the Synagogue, when they heard it, were filled with wrath,

29 And rose up, and thrust him out of the city, and led him unto the edge of the hill, whereon their city was built, to cast him down headlong.

30 But he passed through the midst of them, and went his way,

31 And came down into Capernaum a city of Galilee, and there taught them on the Sabbath days.

32 And they were astonied at his doctrine: for his word was with authority.

33 And in the Synagogue there was a man which had a spirit of an unclean devil, which cried with a loud voice,

34 [n]Saying, Oh, what have we to do with thee, thou Jesus of Nazareth? art thou come to destroy us? I know who thou art, even the Holy one of God.

35 And Jesus rebuked him, saying, Hold thy peace, and come out of him. Then the devil throwing him in the midst of them, came out of him, and hurt him nothing at all.

36 So fear came on them all, and they spake among themselves, saying, What thing is this: for with authority and power he commandeth the foul spirits, and they come out?

37 And the fame of him spread abroad throughout all the places of the country round about.

38 [o]And he rose up, and came out of the Synagogue, and entered into Simon’s house. And Simon’s wife’s mother was taken with a great fever, and they required him for her.

39 Then he stood over her, and rebuked the fever, and it left her, and immediately she arose, and ministered unto them.

40 Now at the Sun setting, all they that had sick folks of divers diseases, brought them unto him, and he laid his hands on everyone of them, and healed them.

41 [p]And devils also came out of many, crying, and saying, Thou art that Christ that Son of God: but he rebuked them, and suffered them not to say that they knew him to be that Christ.

42 [q]And when it was day, he departed, and went forth into a desert place, and the people sought him, and came to him, and kept him that he should not depart from them.

43 But he said unto them, Surely I must also preach the kingdom of God to other cities: for therefore am I sent.

44 And he preached in the Synagogues of Galilee.

Footnotes:

  1. Luke 4:1 Christ being carried away (as it were out of the world, into the desert) after the fast of forty days, and the overcoming of Satan thrice, coming as it were suddenly from heaven, beginneth his office.
  2. Luke 4:3 Christ being stirred up of Satan, first to distrust in God, secondly to the desire of riches and honor, and lastly to a vain confidence of himself, overcometh him thrice by the word of God.
  3. Luke 4:6 By this word power, are the kingdoms themselves meant, which have the power: and so it is spoken by the figure Metonymy.
  4. Luke 4:6 That is surely so, for he is prince of the world yet not absolutely, and is the sovereign over it, but by sufferance, and way of entreaty, and therefore he saith not true, that he can give it to whom he will.
  5. Luke 4:7 Out of an high place, which had a goodly champion country underneath it, he showed him the situation of all countries.
  6. Luke 4:16 Who Christ is, and wherefore he came, he showeth out of the prophet Isaiah.
  7. Luke 4:17 Their books in those days were rolled up as scrolls upon a ruler: and so Christ unrolled, or unfolded it, which is here called opened.
  8. Luke 4:22 Familiarity causeth Christ to be contemned, and therefore he oftentimes goeth to strangers.
  9. Luke 4:22 Approved those things, which he spake, with common consent and voice: for the word, witness, signifieth in this place, and many others to allow and approve a thing with open confession.
  10. Luke 4:22 Not only the doctors, but also the common people were present at this conference of the Scriptures: and besides that their mother tongue was used, for else how could the people have wondered? Paul appointed the same order in the Church at Corinth, 1 Cor. 14.
  11. Luke 4:22 Words full of the mighty power of God, which appeared in all his doings as well, and allured men marvelously unto him, Ps. 45:2, grace is poured into thy lips.
  12. Luke 4:25 Land of Israel, see Mark 15:38.
  13. Luke 4:28 The more sharply the world is rebuked, the more it rageth openly: but the life of the godly is not simply subject to the pleasure of the wicked.
  14. Luke 4:34 Christ astonisheth not only men, be they never so blockish, but even the demons also, whether they will or no.
  15. Luke 4:38 In that, that Christ healeth the diseases of the body with his word only, he proveth that he is God Almighty, sent for man’s salvation.
  16. Luke 4:41 Satan, who is a continual enemy to the truth, ought not to be heard, no not then, when he speaketh the truth.
  17. Luke 4:42 No color of zeal ought to hinder us in the race of our vocation.
1599 Geneva Bible (GNV)

Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.

הבשורה על-פי לוקס 4Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

ד ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר – שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.

"אם אתה באמת בן-אלוהים," אמר לו השטן, "צווה על האבן הזאת להפוך ללחם."

אולם ישוע השיב: "כתוב[a]: 'לא על הלחם לבדו יחיה אדם, (כי אם על כל מוצא פי ה').'"

לאחר מכן העלה השטן את ישוע על הר גבוה, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר: "אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני."

אולם ישוע השיב לו: "אך כתוב: 'לה' אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד.'"

השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית-המקדש ואמר: "אם אתה באמת בן-אלוהים, קפוץ למטה! 10 הרי כתוב[b]: 'כי מלאכיו יצווה לך לשמרך... 11 על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגליך.'"

12 "אולם כתוב גם 'לא תנסה את ה' אלוהיך'" השיב לו ישוע.

13 כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.

14 לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור. 15 ישוע לימד את העם בבתי-הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו. 16 ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית-הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה, 17 הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול[c]:

18 "רוח ה' עלי, יען משח ה' אותי לבשר ענוים;

שלחני לחבש לנשברי לב,

לקרא לשבוים דרור ולאסורים – פקח-קוח;

19 לקרא שנת רצון לה'."

20 ישוע גלל את המגילה, החזירו לחזן וישב במקומו. כל באי בית-הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה, 21 וישוע הוסיף: "היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!"

22 כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו. "איך ייתכן הדבר?" שאלו איש את רעהו. "האין זה בנו של יוסף?" 23 ישוע ענה להם: "ודאי תאמרו לי: 'רופא, רפא תחילה את עצמך!' או במילים אחרות: 'מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר-נחום?' 24 אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני-עמו.

25 "בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם, 26 לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון. 27 או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי."

28 דברי ישוע עוררו את זעמם. 29 הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון. 30 אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו. 31 לאחר מכן הלך ישוע לכפר-נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית-הכנסת. 32 גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.

33 פעם כשלימד ישוע בבית-הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא: 34 "הסתלק מכאן, ישוע מנצרת! מדוע באת להשמיד אותנו? אני יודע מי אתה – בנו הקדוש של אלוהים!"

35 ישוע קטע את דברי השד וגער בו: "שתוק וצא החוצה!" השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.

36 כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה: "מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?" 37 עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.

38 לאחר שעזב ישוע את בית-הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום. "אנא, רפא אותה," התחננו לפניו כולם.

39 ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

40 עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם. 41 ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול: "אתה הוא בן-האלוהים!" אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.

42 למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו: "אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר-נחום."

43 אולם ישוע השיב להם: "עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי." 44 וישוע המשיך ללמד בבתי-הכנסת השונים שבאזור יהודה.

Footnotes:

  1. הבשורה על-פי לוקס 4:4 דברים ח 3
  2. הבשורה על-פי לוקס 4:10 תהילים צא 12-11
  3. הבשורה על-פי לוקס 4:17 ישעיהו סא 1- 2
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes