A A A A A
Bible Book List

Luke 131599 Geneva Bible (GNV)

13 Of the Galileans, 4 and those that were slain under Siloam. 6 The fig tree that bare no fruit. 11 The woman vexed with the spirit of infirmity, that is, with a disease brought on her by Satan, is healed. 19 The parable of the grain of mustard seed. 21 Of leaven. 23 How few shall be saved. 31 Herod that Fox.

There [a]were certain men present at the same season, that showed him of the Galileans, whose blood [b]Pilate had mingled with their sacrifices.

And Jesus answered, and said unto them, Suppose ye, that these Galileans were greater sinners than all the other Galileans, because they have suffered such things?

I tell you, nay: but except ye amend your lives, ye shall all likewise perish.

Or think you that those eighteen, upon whom the tower in [c]Siloam fell, and slew them, were sinners above all men that dwell in Jerusalem?

I tell you, nay: but except ye amend your lives, ye shall all likewise perish.

[d]He spake also this parable, A certain man had a fig tree, planted in his vineyard: and he came and sought fruit thereon, and found none.

Then said he to the dresser of his vineyard, Behold, this three years have I come and sought fruit of this fig tree, and find none: cut it down: why keepeth it also the ground [e]barren?

And he answered, and said unto him, Lord, let it alone this year also, till I dig round about it, and dung it.

And if it bear fruit, well: if not, then after thou shalt cut it down.

10 [f]And he taught in one of the Synagogues on the Sabbath day.

11 And behold, there was a woman which had a [g]spirit of infirmity eighteen years, and was bowed together, and could not lift up herself in any wise.

12 When Jesus saw her, he called her to him, and said to her, Woman, thou art [h]loosed from thy disease.

13 And he laid his hands on her, and immediately she was made straight again, and glorified God.

14 [i]And the [j]ruler of the Synagogue answered with indignation, because that Jesus healed on the Sabbath day, and said unto the people, There are six days in which men ought to work: in them therefore come and be healed, and not on the Sabbath day.

15 Then answered him the Lord, and said, Hypocrite, doth not each one of you on the Sabbath day loose his ox or his ass from the stall, and lead him away to the water?

16 And ought not this daughter of Abraham, whom Satan had bound, lo, eighteen years, be loosed from this bond on the Sabbath day?

17 And when he said these things, all his adversaries were ashamed: but all the people rejoiced at all the excellent things that were done by him.

18 Then said he, What is the kingdom of God like? or whereto shall I compare it?

19 [k]It is like a grain of mustard seed, which a man took and sowed in his garden, and it grew, and waxed a great tree, and the fowls of the heaven made nests in the branches thereof.

20 And again he said, Whereunto shall I liken the kingdom of God?

21 It is like leaven, which a woman took, and hid in three pecks of flour, till all was leavened.

22 [l]And he went through all cities and towns, teaching, and journeying towards Jerusalem.

23 Then said one unto him, Lord, are there few that shall be saved? And he said unto them,

24 Strive to enter in at the strait gate: for many, I say unto you, will seek to enter in, and shall not be able.

25 When the good man of the house is risen up, and hath shut to the door, and ye began to stand without, and to knock at the door, saying, Lord, Lord, open to us, and he shall answer and say unto you, I know you not whence ye are,

26 [m]Then shall ye begin to say, We have eaten and drunk in thy presence, and thou hast taught in our streets.

27 But he shall say, I tell you, I know you not whence ye are: depart from me, all ye workers of iniquity.

28 [n]There shall be weeping and gnashing of teeth, when ye shall see Abraham, and Isaac, and Jacob, and all the Prophets in the kingdom of God, and yourselves thrust out at doors.

29 Then shall come many from the [o]East, and from the West, and from the North, and from the South, and shall sit at Table in the kingdom of God.

30 And behold, there are last, which shall be first, and there are first, which shall be last.

31 [p]The same day there came certain Pharisees, and said unto him, Depart, and go hence: for Herod will kill thee.

32 Then said he unto them, Go ye and tell that [q]fox, Behold, I cast out devils, and will heal still [r]today, and tomorrow, and the third day I shall be [s]perfected.

33 [t]Nevertheless I must walk today, and tomorrow, and the day following: for it cannot be that a Prophet should perish out of Jerusalem.

34 O Jerusalem, Jerusalem, which killest the Prophets, and stonest them that are sent to thee, how often would I have gathered thy children together, as the hen gathered her [u]brood under her wings, and ye would not.

35 Behold, your house is left unto you desolate: and verily I tell you, ye shall not see me until the time come that ye shall say, Blessed is he that cometh in the name of the Lord.

Footnotes:

  1. Luke 13:1 We must not rejoice at the just punishment of others, but rather be instructed thereby to repentance.
  2. Luke 13:1 Pontius Pilate was governor of Judea, almost ten years, and about the fourth year of his government, which might be about the fifteenth year of Tiberius’ reign, Christ finished the work of our redemption by his death.
  3. Luke 13:4 To wit, in the place, or river: for Siloam was a small river, from whence the conduits of the city came, whereof John 9:7 and Isa. 8:6, and therefore it was a tower or castle, built upon the conduit side, which fell down suddenly, and killed some.
  4. Luke 13:6 Great and longsuffering is the patience of God, but yet so that at length he executed judgment.
  5. Luke 13:7 Maketh the ground barren in that part, which otherwise were good for vines.
  6. Luke 13:10 Christ came to deliver us from the bands of Satan.
  7. Luke 13:11 Troubled with a disease which Satan brought.
  8. Luke 13:12 For Satan had the woman bound, as if she had been in chains, insomuch that for eighteen years space she could not hold up her head.
  9. Luke 13:14 A lively image of hypocrisy, and reward thereof.
  10. Luke 13:14 One of the rulers of the Synagogue, for it appeareth by Mark 5:22 and Acts 13:15 that there were many rulers of the Synagogue.
  11. Luke 13:19 God beginneth his kingdom with small beginnings, that the unlooked for proceeding of it may better set forth his power.
  12. Luke 13:22 Against them which had rather err with many, than go right with a few, and by that means through their own slowness, are shut out of the kingdom of God.
  13. Luke 13:26 He is in vain in the Church, which is not of the Church, which thing the cleanness of life showeth.
  14. Luke 13:28 The casting off of the Jews, and the calling of the Gentiles is foretold.
  15. Luke 13:29 From all the quarters of the world, and these are four of the chiefest.
  16. Luke 13:31 We must go forward in the case of our calling, through the midst of terrors, whether they be true or fained.
  17. Luke 13:32 That deceitful and treacherous man.
  18. Luke 13:32 That is, a small time, and Theophylact saith, it is a proverb: or else, by Today, we may understand the time that now is, and by Tomorrow, the time to come, meaning thereby all the time of his ministry and office.
  19. Luke 13:32 To wit, when the sacrifice for sin is ended.
  20. Luke 13:33 There are nowhere more cruel enemies of the godly, than they which are within the Sanctuary and Church itself: but God seeth it, and will in his time have an account of it.
  21. Luke 13:34 Word for word, the nest: now the brood of chickens is the nest.
1599 Geneva Bible (GNV)

Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.

הבשורה על-פי לוקס 13Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

יג אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית-המקדש.

"האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?" שאל ישוע. "ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם.

"ומה בנוגע לשמונה-עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם שלהם."

ישוע סיפר להם את המשל הבא: "אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. לבסוף אמר לגנן: 'חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה.'

"'חכה עוד שנה אחת, אדוני,' ביקש הגנן. 'אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה.'"

10 בשבת אחת כשלימד ישוע בבית-הכנסת, 11 ראה אישה שהייתה בעלת-מום במשך שמונה-עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף.

12 ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה: "אישה, הרפאי ממחלתך!" 13 הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים.

14 ראש בית-הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת. "שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!" קרא בזעם אל הקהל. "בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!"

15 "צבוע שכמוך!" הייתה תשובתו של האדון. "אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? 16 והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה-עשרה שנים?"

17 דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל.

18 ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים: "כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? 19 מלכות האלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו. מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו."

22 בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. 23 פעם שאל מישהו את ישוע: "אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?"

השיב לו ישוע: "הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל-הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו: 'אדוננו, פתח לנו בבקשה.' הוא יענה לכם: 'אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?'

26 "'אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו,' תגידו. 27 והוא ישיב: 'אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!'

28 "אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. 29 מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. 30 דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים."

31 באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו: "המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!"

32 ישוע השיב להם: "לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. 33 כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים.

34 "ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים, פעמים רבות חפצתי לקבץ את בניך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא הנחתם לי. 35 והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו: 'ברוך הבא בשם ה'.'"

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes