Bible Book List

Luke 12 1599 Geneva Bible (GNV)

12 1 The leaven of the Pharisee. 5 Who is to be feared. 8 To confess Christ. 16 The parable of the rich man whose land was very fertile. 21 Not to care for earthly things. 31 But to seek the kindom of God. 39 The thief in the night. 51 Debate for the Gospel’s sake.

In [a]the meantime, there gathered together [b]an innumerable multitude of people, so that they trod one another: and he began to say unto his disciples first, Take heed to yourselves of the leaven of the Pharisees, which is hypocrisy.

For there is nothing covered, that shall not be revealed: neither hid, that shall not be known.

Wherefore whatsoever ye have spoken in darkness, it shall be heard in the light: and that which ye have spoken in the ear, in secret places, shall be preached on the houses.

[c]And I say unto you, my friends, be not afraid of them that kill the body, and after that are not able to do anymore.

But I will [d]forewarn you, whom ye shall fear: fear him which after he hath killed, hath power to cast into hell: yea, I say unto you, him fear.

Are not five sparrows bought for two farthings, and yet not one of them is forgotten before God?

Yea, and all the hairs of your head are numbered: fear not therefore: ye are more of value than many sparrows.

[e]Also I say unto you, Whosoever shall confess me before men, him shall the Son of man confess also before the Angels of God.

But he that shall deny me before men, shall be denied before the Angels of God.

10 And whosoever shall speak a word against the Son of man, it shall be forgiven him: but unto him that shall blaspheme the holy Ghost, it shall not be forgiven.

11 [f]And when they shall bring you unto the Synagogues, and unto the rulers and Princes, take no thought how, or what thing ye shall answer, or what ye shall speak.

12 For the holy Ghost shall teach you in the same hour, what ye ought to say.

13 [g]And one of the company said unto him, Master, bid my brother divide the inheritance with me.

14 And he said unto him, Man, who made me a judge, or a divider over you?

15 Wherefore he said unto them, Take heed, and beware of [h]covetousness: for though a man have abundance, yet his [i]life standeth not in his riches.

16 [j]And he put forth a parable unto them, saying, The [k]ground of a certain rich man brought forth fruits plenteously.

17 Therefore he [l]thought with himself, saying, What shall I do, because I have no room where I may lay up my fruits?

18 And he said, This will I do, I will pull down my barns, and build greater, and therein will I gather all my fruits, and my goods.

19 And I will say to my soul, Soul, thou hast much goods laid up for many years, live at ease, eat, drink, and [m]take thy pastime.

20 But God said unto him, O fool, this night will they fetch away thy soul from thee: then whose shall those things be which thou hast provided?

21 So is he that gathereth riches [n]to himself, and is not rich in God.

22 [o]And he spake unto his disciples, Therefore I say unto you, Take no thought for your life, what ye shall eat: neither for your body, what ye shall put on.

23 The life is more than meat: and the body more than the raiment.

24 Consider the ravens: for they neither sow nor reap: which neither have storehouse nor barn, and yet God feedeth them: how much more are ye better than fowls?

25 And which of you with taking thought, can add to his stature one cubit?

26 If ye then be not able to do the least thing, why take ye thought for the remnant?

27 Consider the lilies how they grow: they labor not, neither spin they: yet I say unto you, that Solomon himself in all his royalty was not clothed like one of these.

28 If then God so clothe the grass which is today in the field, and tomorrow is cast into the oven, how much more will he clothe you, O ye of little faith?

29 Therefore ask not what ye shall eat, or what ye shall drink, neither [p]hang you in suspense.

30 For all such things the people of the world seek for: and your Father knoweth that ye have need of these things.

31 [q]But rather seek ye after the kingdom of God, and all these things shall be cast upon you.

32 [r]Fear not, little flock: for it is your Father’s pleasure to give you the kingdom.

33 [s]Sell that ye have, and give [t]alms: make you bags which wax not old: a treasure that can never fail in heaven, where no thief cometh neither moth corrupteth.

34 For where your treasure is, there will your hearts be also.

35 [u]Let your loins be girded about, and your lights burning,

36 And ye yourselves like unto men that wait for their master, when he will return from the wedding, that when he cometh and knocketh, they may open unto him immediately.

37 Blessed are those servants, whom the Lord when he cometh shall find waking: verily I say unto you, he will gird himself about, and make them to sit down at table, and will come forth, and serve them.

38 And if he come in the second watch, or come in the third watch, and shall find them so, blessed are those servants.

39 Now understand this, that if the good man of the house had known at what hour the thief would have come, he would have watched, and would not have suffered his house to be dug through.

40 [v]Be ye also prepared therefore: for the Son of man will come at an hour when ye think not.

41 Then Peter said unto him, Master, tellest thou this parable unto us, or even to all?

42 And the Lord said, Who is a faithful steward and wise, whom the master shall make ruler over his household, to give them their [w]portion of meat in season?

43 Blessed is that servant, whom his master when he cometh, shall find so doing.

44 Of a truth, I say unto you, that he will make him ruler over all that he hath.

45 But if that servant say in his heart, My master doth defer his coming, and shall begin to smite the servants, and maidens, and to eat and drink, and to be drunken,

46 The master of that servant will come in a day when he thinketh not, and at an hour when he is not aware of, and will cut him off, and give him his portion with the unbelievers.

47 And that servant that knew his master’s will, and prepared not himself, neither did according to his will, shall be beaten with many stripes.

48 But he that knew it not, and yet did commit things worthy of stripes, shall be beaten with few stripes: for unto whomsoever much is given, of him shall be much required, and to whom men much commit, [x]the more of him will they ask.

49 [y]I am come to put fire on the earth, and what is my desire, if it be already kindled?

50 Notwithstanding I must be baptized with a baptism, and how am I grieved till it be ended?

51 Think ye that I am come to give peace on earth? I tell you, nay, but rather debate.

52 For from henceforth there shall be five in one house divided, three against two, and two against three.

53 The father shall be divided against the son, and the son against the father: the mother against the daughter, and the daughter against the mother: the mother-in-law against her daughter-in-law, and the daughter-in-law against her mother-in-law.

54 [z]Then said he to the people, When ye see a cloud [aa]rise out of the West, straightway ye say, A shower cometh: and so it is.

55 And when ye see the South wind blow, ye say, that it will be hot: and it cometh to pass.

56 Hypocrites, ye can discern the face of the earth, and of the sky: but why discern ye not this time?

57 [ab]Yea, and why judge ye not of yourselves what is right?

58 While thou goest with thine adversary to the ruler, as thou art in the way, give diligence in the way, that thou mayest be delivered from him, lest he draw thee to the judge, and the judge deliver thee to the [ac]jailer, and the jailer cast thee into prison.

59 I tell thee, thou shalt not depart thence, till thou hast paid the utmost mite.


  1. Luke 12:1 The faithful teachers of God’s word, which are appointed by him for his people, must both take good heed of them, which corrupt the purity of doctrine with goodly glosses, and also take pains through the help of God, to set forth sincere doctrine, openly and without fear.
  2. Luke 12:1 Word for word, ten thousands of people, a certain number for an uncertain.
  3. Luke 12:4 Although hypocrites have princes to execute their cruelty, yet there is no cause why we could be afraid of them, the least iota that may be, seeing they can do nothing, but what pleaseth God, and God wills not anything that may be against the salvation of his elect.
  4. Luke 12:5 He warneth them of dangers that presently hang over their heads, for those that come upon the sudden, do make the greater wound.
  5. Luke 12:8 Great is the reward of a constant confession: and horrible is the punishment of the denying of Christ, yea impossible to be called back again shall the punishment be, if upon set purpose, both with mouth and heart we blaspheme a known truth.
  6. Luke 12:11 It is a great and hard conflict to confess the truth, yet he that can do all things, and is almighty, will not be wanting to the weakest which strive and contend in his appointed time.
  7. Luke 12:13 Christ would not for three causes be a judge to divide an inheritance. First, for that he would not foster up and cherish the fleshly opinion that the Jews had of Messiah: Secondly for that he would distinguish the civil governance, from the Ecclesiastical: Thirdly, to teach us to beware of them which abuse the show of the gospel, and also the name of ministers, to their own private commodities.
  8. Luke 12:15 By covetousness is meant, that greedy desire to get, commonly with other men’s hurt.
  9. Luke 12:15 God is the author and preserver of man’s life; goods are not.
  10. Luke 12:16 There are none more mad, than rich men which hang upon their riches.
  11. Luke 12:16 Or rather country, for here is set forth a man that possesseth not a piece of ground only, but an whole country, as they do, which join house to house, and field to field, Isa. 5:8.
  12. Luke 12:17 Made his reckoning within himself, which is the property of covetous churls that spend their life in those trifles.
  13. Luke 12:19 Be merry and make good cheer.
  14. Luke 12:21 Caring for no man but for himself, and minding to trust in himself.
  15. Luke 12:22 An earnest thinking upon the providence of God, is a present remedy against the most foolish and pining carefulness of men for this life.
  16. Luke 12:29 A Metaphor taken of things that hang in the air, for they that are careful for this worldly life, and hang upon the arm of man, have always wavering and doubtful minds, swaying sometimes this way, and sometimes that way.
  17. Luke 12:31 They shall lack nothing, which are careful for the kingdom of heaven.
  18. Luke 12:32 It is a foolish thing not to look for small things, at his hands, which giveth us freely the greatest things.
  19. Luke 12:33 A godly bountifulness is a ready way to get true riches.
  20. Luke 12:33 This is the figure Metonymy, for by this word, Alms, is meant that compassion and friendliness of an heart that tendereth the misery and poor estate of man, and showeth forth itself by some gift, and hath the name given it in the Greek tongue, of mercy and compassion: and therefore he is said to give alms, who parteth with some thing to another, and giveth to the poor, showing thereby, that he pitieth their poor estate.
  21. Luke 12:35 The life of the faithful servants of God, in this world is a certain watchful peregrination, having the light of the word going before it.
  22. Luke 12:40 None have more need to watch, than they that have some degree of honor in the household of God.
  23. Luke 12:42 That is, every month such measure of corn as was appointed them.
  24. Luke 12:48 More than of him to whom so much was not given.
  25. Luke 12:49 The Gospel is the only cause of peace between the goodly, and so is it the occasion of great trouble among the wicked.
  26. Luke 12:54 Men which are very quick of sight in earthly things, are blind in those things which pertain to the heavenly life, and that through their own malice.
  27. Luke 12:54 Which appeareth, and gathereth itself together in that part of the air.
  28. Luke 12:57 Men that are blinded with the love of themselves, and therefore are detestable and stubborn, shall bear the reward of their folly.
  29. Luke 12:58 To him that had to demand and gather the amerciaments which they were condemned unto that had wrongfully troubled men: moreover, the magistrate’s officers make them which are condemned, pay that, that they owe, yea, and oftentimes if they be obstinate, they do not only take the cost and charge of them, but also imprison them.
1599 Geneva Bible (GNV)

Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.

הבשורה על-פי לוקס 12 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

יב בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר: "היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי-אפשר להסתיר לנצח, כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים!

"ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום!

"מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים-שלושה שקלים? אף-על-פי-כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.

"אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני-האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. אולם מי שמתכחש לי לפני בני-אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. 10 ובכל זאת, מי שידבר נגד בן-האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם.

11 "כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי-הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, 12 כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים."

13 איש אחד מהקהל קרא אל ישוע: "רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו."

14 אולם ישוע השיב: "מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? 15 היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו."

16 ישוע סיפר להם את המשל הבא: "לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. 17 אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. 18 'אני יודע מה עלי לעשות!' קרא האיש. 'אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. 19 אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה.' 20 "אבל אלוהים אמר לו: 'שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?' 21 כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על-פני האדמה ולא בשמים.

22 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, 23 כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. 24 קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף-על-פי-כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! 25 מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד מילימטר לקומתכם? 26 אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר?

27 "הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף-על-פי-כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יפה מהן! 28 ואם אלוהים מלביש את פרי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? 29 אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. 30 בני-אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום-יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. 31 דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום-יום את כל צרכיכם.

32 "אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו. 33 מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו. 34 במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם.

35 "היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק – 36 כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד. 37 שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם. 38 אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו.

39 "אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. 40 גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן-האדם יבוא בשעה בלתי צפויה."

41 "אדון," פתח פטרוס בשאלה, "האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?"

42 "משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם," השיב האדון. 43 "אם אדוניו ישוב וימצא כי מילא את תפקידו בנאמנות, הוא יברך אותו 44 ויגמול לו על נאמנותו – אדוניו ימנה אותו כאחראי על כל רכושו.

45 "אבל אם יחשוב האדם בלבו: 'אדוני יכול לשוב בעוד זמן רב.' ובינתיים יכה את העבדים והשפחות שנמסרו להשגחתו, ויבלה את זמנו באכילה, בשתייה ובהוללות – 46 אדוניו ישוב במפתיע, יפטר אותו מתפקידו ויחליט שמקומו בין המרדנים והבלתי-נאמנים. 47 הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה.

48 "לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים.

49 "באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם. 50 טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה. 51 אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת, 52 מעתה ואילך תפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך. 53 אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה."

54 ישוע פנה אל ההמון ואמר: "כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים: 'עומד לרדת גשם.' ואתם צודקים. 55 כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים: 'יהיה חמסין'. ואתם צודקים. 56 צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים. 57 מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון? 58 "כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית-המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא. 59 ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!"

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references