Bible Book List

Luke 11 1599 Geneva Bible (GNV)

11 1 He teacheth his Apostles to pray. 14 The dumb devil driven out. 27 A woman of the company lifted up her voice. 29 The Jews require signs. 37 He being feasted of the Pharisee, reproveth the outward show of holiness.

And so it was, that as he was praying in a certain place, when he ceased, one of his disciples said unto him, Lord, teach us to pray, as John also taught his disciples.

And he said unto them, When ye pray, say, [a]Our Father which art in heaven, hallowed be thy Name. Thy kingdom come: Let thy will be done, even in earth, as it is in heaven:

Our daily bread give us [b]for the day:

And forgive us our sins: for even we forgive every man that is indebted to us: And lead us not into temptation: but deliver us from evil.

[c]Moreover he said unto them, Which of you shall have a friend, and shall go to him at midnight, and say unto him, Friend, lend me three loaves?

For a friend of mine is come out of the way to me, and I have nothing to set before him:

And he within should answer, and say, Trouble me not: the door is now shut, and my children are with me in bed: I cannot rise and give them to thee.

I say unto you, Though he would not arise and give him, because he is his friend, yet doubtless because of his [d]importunity, he would rise and give him as many as he needed.

And I say unto you, Ask, and it shall be given you: seek, and ye shall find: knock, and it shall be opened unto you.

10 For everyone that asketh, receiveth: and he that seeketh, findeth: and to him that knocketh, it shall be opened.

11 If a son shall ask bread of any of you that is a father, will he give him a stone? or if he ask a fish, will he for a fish give him a serpent?

12 Or if he ask an egg, will he give him a scorpion?

13 If ye then which are evil, can give good gifts unto your children, how much more shall your heavenly Father give the holy Ghost to them that desire him?

14 Then he cast out a devil which was dumb: and when the devil was gone out, the dumb spake, and the people wondered.

15 [e]But some of them said, He casteth out devils through Beelzebub the chief of the devils.

16 And others tempted him, seeking of him a sign from heaven.

17 [f]But he knew their thoughts, and said unto them, Every kingdom divided against itself, shall be desolate, and an house divided against an house, falleth.

18 So if Satan also be divided against himself, how shall his kingdom stand, because ye say that I cast out devils [g]through Beelzebub?

19 If I through Beelzebub cast out devils, by whom do your children cast them out? Therefore shall they be your judges.

20 But if I by the [h]finger of God cast out devils, doubtless the kingdom of God is come unto you.

21 When a strong man armed keepeth his [i]palace, the things that he possesseth, are in peace.

22 But when a stronger than he cometh upon him, and overcometh him: he taketh from him all his armor wherein he trusted, and divideth his spoils.

23 [j]He that is not with me, is against me: and he that gathereth not with me, scattereth.

24 [k]When the unclean spirit is gone out of a man, he walketh through dry places, seeking rest: and when he findeth none, he saith, I will return unto mine house whence I came out.

25 And when he cometh, he findeth it swept and garnished.

26 Then goeth he, and taketh to him seven other spirits worse than himself: and they enter in, and dwell there: so the last state of that man is worse than the first.

27 [l]And it came to pass as he said these things, a certain woman of the company lifted up her voice, and said unto him, Blessed is the womb that bare thee, and the paps which thou hast sucked.

28 But he said, Yea, rather blessed are they that hear the word of God, and keep it.

29 [m]And when the people were gathered thick together, he began to say, This is a wicked generation: they seek a sign, and there shall no sign be given them, but the sign of Jonah the Prophet.

30 For as Jonah was a sign to the Ninevites: so shall also the son of man be to this generation.

31 The Queen of the South shall rise in judgment, with the men of this generation, and shall condemn them: for she came from the utmost parts of the earth to hear the wisdom of Solomon, and behold, a greater than Solomon is here.

32 The men of Nineveh shall rise in judgment with this generation, and shall condemn it: for they repented at the preaching of Jonah: and behold, a greater than Jonah is here.

33 [n]No man when he hath lighted a candle, putteth it in a privy place, neither under a bushel: but on a candlestick, that they which come in, may see the light.

34 The light of the body is the eye: therefore when thine eye is single, then is thy whole body light: but if thine eye be evil, then thy body is dark.

35 Take heed therefore, that the light which is in thee, be not darkness.

36 If therefore thy whole body shall be light, having no part dark, then shall all be light, even as when a candle doth light thee with the brightness.

37 [o]And as he spake, a certain Pharisee besought him to dine with him: and he went in, and sat down at the table.

38 And when the Pharisee saw it, he marveled that he had not first washed before dinner.

39 And the Lord said to him, Indeed ye Pharisees make clean the outside of the cup, and of the platter: but the inward part is full of ravening and wickedness.

40 Ye fools, did not he that made that which is without, make that which is within also?

41 Therefore, give alms [p]of those things which you have, and behold, all things shall be clean unto you.

42 [q]But woe be to you, Pharisees: for ye [r]tithe the mint and the rue, and [s]all manner herbs, and pass over [t]judgment and the love of God: these ought ye to have done, and not to have left the other undone.

43 [u]Woe be to you, Pharisees: for ye love the uppermost seats in the Synagogues, and greetings in the markets.

44 [v]Woe be to you, Scribes and Pharisees hypocrites: for ye are as graves which appear not, and the men that walk over them, perceive not.

45 [w]Then answered one of the Lawyers, and said unto him, Master, thus saying thou puttest us to rebuke also.

46 And he said, Woe be to you also, ye Lawyers: for ye lade men with burdens grievous to be borne, and ye yourselves touch not the burdens with one of your fingers.

47 [x]Woe be to you: for ye build the sepulchers of the Prophets, and your fathers killed them.

48 Truly [y]ye bear witness, and allow the deeds of your fathers: for they killed them, and ye build their sepulchers.

49 Therefore said the wisdom of God, I will send them Prophets and Apostles, and of them they shall slay, and [z]persecute away,

50 That the blood of all the Prophets, [aa]shed from the foundation of the world, may be required of this generation,

51 From the blood of Abel unto the blood of Zechariah, which was slain between the altar and the Temple: verily I say unto you, it shall be required of this generation.

52 [ab]Woe be to you, Lawyers: for ye have [ac]taken away the key of knowledge: ye entered not in yourselves, and them that came in, ye forbade.

53 [ad]And as he said these things unto them, the Scribes and Pharisees began to urge him sore, and to [ae]provoke him to speak of many things,

54 Laying wait for him, and seeking to catch something of his mouth, whereby they might accuse him.


  1. Luke 11:2 A form of true prayer.
  2. Luke 11:3 That is, as much as is needful for us this day, whereby we are not debarred to have an honest care for the maintenance of our lives; but that carping care, which killeth a number of men, is cut off and restrained.
  3. Luke 11:5 We must pray with faith.
  4. Luke 11:8 Word for word, impudency: but that impudency which is spoken of here, is not to be found fault withall, but is very commendable before God, for he liketh well of such importunity.
  5. Luke 11:15 An example of horrible blindness, and such as cannot be healed, when as upon an evil conscience, and pretended malice, the power of God is blasphemed.
  6. Luke 11:17 The true way to know the true Christ, from the false, is this, that the true Christ hath no accord or agreement with Satan: And it remaineth that after we know him, we acknowledge him.
  7. Luke 11:18 By the name and power of Beelzebub.
  8. Luke 11:20 That is, by the power of God: so it is said, Exod. 8:19.
  9. Luke 11:21 The word signifieth properly an open and void room before an house, and so by translation is taken for noblemen’s houses.
  10. Luke 11:23 Against indifferent men, and such as love to have a mean, which seek means to reconcile Christ and Satan together.
  11. Luke 11:24 He that doth not continue, is in worse case, than he that never began.
  12. Luke 11:27 Christ seeketh not praise in himself, but in our salvation.
  13. Luke 11:29 They that are fond desireres of miracles, instead of miracles shall receive punishment.
  14. Luke 11:33 Our minds are therefore lightened with the knowledge of God, that we should give light unto others, and therefore our chiefest labor ought to be to pray for that light.
  15. Luke 11:37 The service of God consisteth not in outward cleanliness, and devised rites or ceremonies, but in the spiritual righteousness of the heart, and charity.
  16. Luke 11:41 That is, according to your abilities as who would say, instead of your extortions, which hindered you, that you could not eat cleanly, use charity, and accordingly as your ability shall serve you, be good to the poor, and so shall that, that is within the platter, be sanctified though the platter be unwashed.
  17. Luke 11:42 It is the propense of hypocrites, to stand stoutly for little trifles, and let pass greater matters.
  18. Luke 11:42 You decide by God’s Law that the tenth part is due to be paid.
  19. Luke 11:42 Of all kind of herbs some, as Augustine expoundeth it in his Enchiridion to Laurence, chap. 99, where he showeth in like sort how that place of Paul, 1 Tim. 2:4, God will have all men to be saved, is to be expoundeth after the same manner.
  20. Luke 11:42 That is to say, that that is right and reason to do: for this word, Judgment, containeth the commandments of the second table, and the other words, The love of God, contain the first.
  21. Luke 11:43 Hypocrisy and ambition are commonly joined together.
  22. Luke 11:44 Hypocrites deceive men with an outward show.
  23. Luke 11:45 Hypocrites are very severe against other men, but think all things lawful to themselves.
  24. Luke 11:47 Hypocrites honor those saints when they are dead, whom they most cruelly persecute, when they were alive.
  25. Luke 11:48 When you persecute God’s servants, like mad men, even as your fathers did, though you color it with a pretence of godliness, yet notwithstanding, in that you beautify the sepulchers of the Prophets, what do you else, but glory in your fathers’ cruelty, and set up monuments (as it were) in glory and triumph of it?
  26. Luke 11:49 They shall so vex them and trouble them, that at length they shall banish them.
  27. Luke 11:50 That you may be called to an account for it, yea, and be punished, for the shedding of that blood of the Prophet.
  28. Luke 11:52 They have of long time chiefly hindered the people, from entering into the knowledge of God, which ought to be the doorkeepers of the Church.
  29. Luke 11:52 You have hidden and taken away, so that it cannot be found anywhere.
  30. Luke 11:53 The more the world is reprehended, the worse it is, and yet must we not betray the truth.
  31. Luke 11:53 They proposed many questions to him, to draw something out of his mouth, which they might traitorously carp at.
1599 Geneva Bible (GNV)

Geneva Bible, 1599 Edition. Published by Tolle Lege Press. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or transmitted in any form or by any means, electronic or mechanical, without written permission from the publisher, except in the case of brief quotations in articles, reviews, and broadcasts.

הבשורה על-פי לוקס 11 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

יא יום אחד התפלל ישוע במקום מסוים, וכשסיים ניגש אליו אחד מתלמידיו ואמר: "אדון, למד אותנו להתפלל, כשם שיוחנן לימד את תלמידיו."

"התפללו כך," אמר להם ישוע:

"אבינו שבשמים, יתקדש שמך,

ומבקשים שמלכותך תבוא.

ספק לנו יום-יום את המזון הדרוש לנו,

סלח לנו על חטאינו,

כשם שגם אנחנו סולחים לאלה שחטאו לנו,

ועזור לנו לא לחטוא בעת פיתוי."

ישוע הוסיף ואמר: "נניח שאחד מכם הולך לבית חברו באמצע הלילה וקורא בקול: 'עשה לי טובה והלווה לי שלוש ככרות לחם. כי אחד מידידי בא לבקר אותי ואין לי אוכל בשבילו.' ואילו החבר עונה ממיטתו: 'אל תטריד אותי באמצע הלילה. הדלת נעולה, ילדי ישנים וגם אני כבר במיטה בעצמי, מצטער שאיני יכול לעזור לך הפעם.'

"אני אומר לכם: אמנם הוא לא יפתח את הדלת בזכות ידידותם, אבל הוא יקום ויפתח את הדלת ויביא לו את מה שרצה כדי להימנע מהחרפה שלא נענה לבקשת חברו. כך גם בתפילה: אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת. 10 משום שכל המבקש מקבל; כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת דלת.

11 "אני פונה אל האבות שביניכם: כשהילד שלכם מבקש מכם פרוסת לחם, האם אתם נותנים לו אבן? או כאשר מבקש דג, האם אתם נותנים לו נחש? 12 ואם הוא מבקש ביצה, האם אתם נותנים לו עקרב? 13 ואם גם אנשים חוטאים כמוכם נותנים לידיכם מה שטוב להם, האם אינכם מבינים כי אביכם שבשמים יעשה למענכם הרבה יותר, וייתן את רוח הקודש למי שמבקש ממנו?"

14 יום אחד גירש ישוע שד מאיש אילם, וכושר הדיבור שב אליו. הקהל התרגש והתלהב מהמאורע, 15 אולם היו שאמרו: "אין פלא שהוא יכול לגרש שדים, הרי הוא מקבל את כוחו מבעל-זבוב שר השדים!" 16 אחרים רצו לנסותו, ולכן ביקשו ממנו לחולל נס מהשמים על-מנת לשכנע אותם.

17 ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן אמר: "ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. משפחה מפולגת בדעותיה תיהרס. 18 לפיכך כיצד יכולים אתם לטעון שאני נלחם נגד השדים בשם שר השדים? אילו הייתה טענתכם נכונה, אזי כיצד יכלה ממלכת השטן להחזיק מעמד? 19 מלבד זאת, אם אני מקבל את כוחי מבעל זבוב שר השדים, מה בנוגע לבניכם? הלא גם הם מגרשים שדים! האם אתם חושבים כי עובדה זאת מוכיחה שהם מקבלים את כוחם מהשטן? שאלו אותם אם אתם צודקים. 20 אולם אם אני מגרש את השדים בכוח אלוהים, הדבר מוכיח כי הגיעה אליכם מלכות האלוהים.

21 "כשאיש גיבור שומר על ארמונו, חמוש ומצויד בכלי הגנה, הארמון בטוח. 22 אולם כשמישהו חזק ממנו מתקיף אותו ומתגבר עליו, הוא פורק מעליו את נשקו ולוקח את השלל מביתו.

23 "מי שאינו בעדי הוא נגדי; ומי שאינו אוסף איתי – מפזר. 24 "כאשר שד מגורש מאדם, הוא הולך למדבר ומחפש לו מנוחה; מאחר שהשד אינו מוצא מנוחה, הוא חוזר אל האדם שממנו יצא, 25 ומגלה כי מעונו לשעבר מטואטא ומהודר. 26 על כן הולך השד ומביא איתו שבעה שדים רעים ממנו וכולם נכנסים באיש, וכך מצבו של האיש האומלל גרוע משהיה." 27 בזמן שישוע דיבר קראה אישה אחת בקהל: "יברך אלוהים את אמך - את הבטן שנשאה אותך ואת השדיים שהניקו אותך!"

28 "אך האמת היא," אמר ישוע, "שאלוהים יברך את אלה אשר שומעים את דבר אלוהים ומצייתים!"

קהל השומעים הלך וגדל וישוע המשיך: "מה רעים אנשי הדור הזה! הם מבקשים אות מהשמים (כדי להשתכנע שאני דובר אמת), אולם האות היחיד שיינתן להם יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה היה לאות לאנשי נינווה, כך יהיה בן האדם לדור הזה. ביום הדין, כשיעמדו אנשי הדור הזה למשפט, תקום מלכת-שבא ותרשיע אותם, מפני שהיא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה.

33 "איש אינו מדליק נר על-מנת להסתירו. אדם שמדליק נר שם אותו במרכז החדר, שיאיר לכל המבקרים.

34 "עין האדם היא אור גופו; כשעינך בריאה, כל גופך מלא אור, אולם כשעינך חולה, כל גופך שרוי בחשכה. 35 לכן היזהר שאורך הפנימי לא יחשך. 36 אם גופך מלא אור ואין בו פינות חשוכות יזרחו גם פניך, כאילו הן מוצפות אור חזק."

כשסיים ישוע לדבר, פרוש אחד הזמין אותו לאכול בביתו. בבואו אל הבית התיישב ישוע ליד השולחן מבלי ליטול ידיים לפני הארוחה כמקובל. התנהגותו הפליאה מאוד את הפרוש.

39 לכן אמר לו ישוע: "אתם, הפרושים, מטהרים רק מה שבחוץ בעוד שבתוככם אתם מסריחים מרוב מעשים רעים ורדיפת-בצע. 40 כסילים שכמותכם! האם האלוהים אשר ברא את הצד החיצוני לא ברא גם את הצד הפנימי? 41 אם תתנו צדקה לנזקקים מהלב, אז תטהרו את לבכם.

42 "אוי לכם הפרושים! אתם אומנם מקפידים לשלם מעשר מכל הכנסה, ולו גם הקטנה ביותר, אבל אתם מזניחים לחלוטין את הצדק ואת אהבת האלוהים. ודאי שעליכם לשלם מעשר, אבל לא על חשבון חובותיכם האחרים!

43 "אוי לכם הפרושים, כי אתם מחפשים כבוד אצל בני-אדם. אתם אוהבים לשבת במקומות הנכבדים בבית-הכנסת, ואתם גם אוהבים שישאלו לשלומכם בשווקים ויחלקו לכם כבוד.

44 "אוי לכם הפרושים, כי אתם דומים לקברים נסתרים בשדה – אנשים רבים דורכים על השחיתות שלכם בלי שידעו על קיומה!"

45 אחד מחכמי-התורה הגיב על דברי ישוע: "רבי, בדבריך אלו אתה מעליב גם אותנו." 46 "נכון," השיב ישוע, "אוי ואבוי גם לכם, חכמי-התורה, כי אתם כופים על בני-האדם דרישות ומצוות שאין הם יכולים לשאת, בעוד שאתם בעצמכם אינכם נוגעים במשאות ולא מרימים אצבע. 47 אוי ואבוי לכם! אתם מתנהגים ממש כמו אבותיכם שהרגו את הנביאים. 48 הם הרגו אותם ואתם בונים את קברותיהם, וכך שותפים למעשיהם.

49 "אתם יודעים מהי חוכמת אלוהים לגביכם? 'אשלח אליכם נביאים ושליחים, אבל את חלקם תהרגו ואת האחרים תבריחו.' 50 משום כך אתם, אנשי הדור הזה, תהיו חייבים לתת את הדין על שפיכת דמם של כל עבדי האלוהים מבריאת-העולם - 51 מרצח הבל ועד רצח זכריה שנהרג בחצר בית-המקדש. אני אומר לכם שאלוהים יטיל עליכם את האחריות למותם.

52 "אוי ואבוי לכם, חכמי התורה, כי אתם לוקחים את מפתח הדעת מן האנשים. לא די שבעצמכם אינכם מאמינים באמת, אתם גם מונעים מאחרים את האפשרות להאמין בה."

הפרושים והסופרים רתחו מכעס ומאותו יום ואילך הפנו עליו שאלות קשות ומכשילות, בתקווה שייכשל בלשונו ויוכלו לאסור אותו.

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references