A A A A A
Bible Book List

John 9-10 New American Standard Bible (NASB)

Healing the Man Born Blind

As He passed by, He saw a man blind from birth. And His disciples asked Him, “Rabbi, who sinned, this man or his parents, that he would be born blind?” Jesus answered, It was neither that this man sinned, nor his parents; but it was so that the works of God might be displayed in him. We must work the works of Him who sent Me as long as it is day; night is coming when no one can work. While I am in the world, I am the Light of the world.” When He had said this, He spat on the ground, and made clay of the spittle, and applied the clay to his eyes, and said to him, “Go, wash in the pool of Siloam” (which is translated, Sent). So he went away and washed, and came back seeing. Therefore the neighbors, and those who previously saw him as a beggar, were saying, “Is not this the one who used to sit and beg?” Others were saying, “This is he,” still others were saying, “No, but he is like him.” [a]He kept saying, “I am the one.” 10 So they were saying to him, “How then were your eyes opened?” 11 He answered, “The man who is called Jesus made clay, and anointed my eyes, and said to me, ‘Go to Siloam and wash’; so I went away and washed, and I received sight.” 12 They said to him, “Where is He?” He *said, “I do not know.”

Controversy over the Man

13 They *brought to the Pharisees the man who was formerly blind. 14 Now it was a Sabbath on the day when Jesus made the clay and opened his eyes. 15 Then the Pharisees also were asking him again how he received his sight. And he said to them, “He applied clay to my eyes, and I washed, and I see.” 16 Therefore some of the Pharisees were saying, “This man is not from God, because He does not keep the Sabbath.” But others were saying, “How can a man who is a sinner perform such [b]signs?” And there was a division among them. 17 So they *said to the blind man again, “What do you say about Him, since He opened your eyes?” And he said, “He is a prophet.”

18 The Jews then did not believe it of him, that he had been blind and had received sight, until they called the parents of the very one who had received his sight, 19 and questioned them, saying, “Is this your son, who you say was born blind? Then how does he now see?” 20 His parents answered them and said, “We know that this is our son, and that he was born blind; 21 but how he now sees, we do not know; or who opened his eyes, we do not know. Ask him; he is of age, he will speak for himself.” 22 His parents said this because they were afraid of the Jews; for the Jews had already agreed that if anyone confessed Him to be [c]Christ, he was to be put out of the synagogue. 23 For this reason his parents said, “He is of age; ask him.”

24 So a second time they called the man who had been blind, and said to him, “Give glory to God; we know that this man is a sinner.” 25 He then answered, “Whether He is a sinner, I do not know; one thing I do know, that though I was blind, now I see.” 26 So they said to him, “What did He do to you? How did He open your eyes?” 27 He answered them, “I told you already and you did not listen; why do you want to hear it again? You do not want to become His disciples too, do you?” 28 They reviled him and said, “You are His disciple, but we are disciples of Moses. 29 We know that God has spoken to Moses, but as for this man, we do not know where He is from.” 30 The man answered and said to them, “Well, here is an amazing thing, that you do not know where He is from, and yet He opened my eyes. 31 We know that God does not hear sinners; but if anyone is God-fearing and does His will, He hears him. 32 [d]Since the beginning of time it has never been heard that anyone opened the eyes of a person born blind. 33 If this man were not from God, He could do nothing.” 34 They answered him, “You were born entirely in sins, and are you teaching us?” So they put him out.

Jesus Affirms His Deity

35 Jesus heard that they had put him out, and finding him, He said, “Do you believe in the Son of Man?” 36 He answered, “Who is He, [e]Lord, that I may believe in Him?” 37 Jesus said to him, “You have both seen Him, and He is the one who is talking with you.” 38 And he said, “Lord, I believe.” And he worshiped Him. 39 And Jesus said, For judgment I came into this world, so that those who do not see may see, and that those who see may become blind.” 40 Those of the Pharisees who were with Him heard these things and said to Him, “We are not blind too, are we?” 41 Jesus said to them, If you were blind, you would have no sin; but [f]since you say, ‘We see,’ your sin remains.

Parable of the Good Shepherd

10 “Truly, truly, I say to you, he who does not enter by the door into the fold of the sheep, but climbs up some other way, he is a thief and a robber. But he who enters by the door is a shepherd of the sheep. To him the doorkeeper opens, and the sheep hear his voice, and he calls his own sheep by name and leads them out. When he puts forth all his own, he goes ahead of them, and the sheep follow him because they know his voice. A stranger they simply will not follow, but will flee from him, because they do not know the voice of strangers.” This figure of speech Jesus spoke to them, but they did not understand what those things were which He had been saying to them.

So Jesus said to them again, “Truly, truly, I say to you, I am the door of the sheep. All who came before Me are thieves and robbers, but the sheep did not hear them. I am the door; if anyone enters through Me, he will be saved, and will go in and out and find pasture. 10 The thief comes only to steal and kill and destroy; I came that they may have life, and [g]have it abundantly.

11 I am the good shepherd; the good shepherd lays down His life for the sheep. 12 He who is a hired hand, and not a shepherd, who is not the owner of the sheep, sees the wolf coming, and leaves the sheep and flees, and the wolf snatches them and scatters them. 13 He flees because he is a hired hand and is not concerned about the sheep. 14 I am the good shepherd, and I know My own and My own know Me, 15 even as the Father knows Me and I know the Father; and I lay down My life for the sheep. 16 I have other sheep, which are not of this fold; I must bring them also, and they will hear My voice; and they will become one flock with one shepherd. 17 For this reason the Father loves Me, because I lay down My life so that I may take it again. 18 No one has taken it away from Me, but I lay it down on My own initiative. I have authority to lay it down, and I have authority to take it up again. This commandment I received from My Father.”

19 A division occurred again among the Jews because of these words. 20 Many of them were saying, “He has a demon and is insane. Why do you listen to Him?” 21 Others were saying, “These are not the sayings of one demon-possessed. A demon cannot open the eyes of the blind, can he?”

Jesus Asserts His Deity

22 At that time the Feast of the Dedication took place at Jerusalem; 23 it was winter, and Jesus was walking in the temple in the portico of Solomon. 24 The Jews then gathered around Him, and were saying to Him, “How long [h]will You keep us in suspense? If You are [i]the Christ, tell us plainly.” 25 Jesus answered them, I told you, and you do not believe; the works that I do in My Father’s name, these testify of Me. 26 But you do not believe because you are not of My sheep. 27 My sheep hear My voice, and I know them, and they follow Me; 28 and I give eternal life to them, and they will never perish; and no one will snatch them out of My hand. 29 [j]My Father, who has given them to Me, is greater than all; and no one is able to snatch them out of the Father’s hand. 30 I and the Father are [k]one.”

31 The Jews picked up stones again to stone Him. 32 Jesus answered them, “I showed you many good works from the Father; for which of them are you stoning Me?” 33 The Jews answered Him, “For a good work we do not stone You, but for blasphemy; and because You, being a man, make Yourself out to be God.” 34 Jesus answered them, “Has it not been written in your Law, ‘I said, you are gods’? 35 If he called them gods, to whom the word of God came (and the Scripture cannot be broken), 36 do you say of Him, whom the Father sanctified and sent into the world, ‘You are blaspheming,’ because I said, ‘I am the Son of God’? 37 If I do not do the works of My Father, do not believe Me; 38 but if I do them, though you do not believe Me, believe the works, so that you may [l]know and understand that the Father is in Me, and I in the Father.” 39 Therefore they were seeking again to seize Him, and He eluded their grasp.

40 And He went away again beyond the Jordan to the place where John was first baptizing, and He was staying there. 41 Many came to Him and were saying, “While John performed no sign, yet everything John said about this man was true.” 42 Many believed in Him there.

Footnotes:

  1. John 9:9 Lit That one
  2. John 9:16 Or attesting miracles
  3. John 9:22 I.e. the Messiah
  4. John 9:32 Lit From the age it was not heard
  5. John 9:36 Or Sir
  6. John 9:41 Lit now
  7. John 10:10 Or have abundance
  8. John 10:24 Lit do You lift up our soul
  9. John 10:24 I.e. the Messiah
  10. John 10:29 One early ms reads What My Father has given Me is greater than all
  11. John 10:30 Or a unity; or one essence
  12. John 10:38 Lit know and continue knowing
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי יוחנן 9-10 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

ט ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.

"רבי," שאלו תלמידיו, מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?"

"לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו," השיב ישוע. "אדם זה נולד עיוור על-מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו. עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר. כל עוד אני בעולם, אני אור העולם - אני מעניק לו את אורי."

ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור. "לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח," אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.

שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה: "האם זהו אותו קבצן עיוור?" אחדים השיבו: "כן." ואחדים אמרו: "לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם," הרהרו בקול. "אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!"

הקבצן בא לעזרתם וקרא "אני האיש!"

10 כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?" שאלו.

11 והקבצן סיפר להם: "אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!"

12 "היכן האיש הזה עכשיו?" שאלו האנשים.

"איני יודע," השיב הקבצן.

13 ואז הם לקחו את הקבצן אל הפרושים 14 (כל זה התרחש בשבת).

15 כיצד נפקחו עיניך?" שאלו הפרושים. והקבצן סיפר להם כיצד ישוע מרח משחה על עיניו ושלחו לשטוף אותן בבריכת השילוח. 16 אחדים מהפרושים החליטו: "האיש הזה, ישוע, אינו יכול לבוא מן האלוהים, מאחר שאין הוא שומר את השבת."

אחרים טענו: "אבל כיצד יכול אדם חוטא לחולל ניסים כאלה? "מחלוקת קשה התפתחה ביניהם.

17 הפרושים פנו אל הקבצן ושאלו: "מה דעתך על האיש שריפא אותך?" "אני חושב שהוא נביא שנשלח על-ידי אלוהים," השיב הקבצן.

18 מנהיגי היהודים לא האמינו שהקבצן היה באמת עיוור ושעתה נרפא, ומשום כך הלכו לברר את הדבר אצל הוריו.

19 "האם זהו בנכם?" שאלו. "האם הוא באמת נולד עיוור? אם כן, כיצד הוא יכול לראות עתה?" 20 אולם ההורים השיבו: "אנחנו יודעים כי זהו בננו וכי נולד עיוור, 21 אך איננו יודעים כיצד הוא יכול לראות, או מי ריפא אותו. הוא אדם מבוגר ויכול לדבר בעד עצמו. שאלו אותו. ההורים ענו כך כי חששו ממנהיגי היהודים, אשר איימו לגרש מקהל ישראל את כל המודה שישוע הוא המשיח.

24 שוב קראו היהודים לקבצן שהיה עיוור ואמרו: "עליך להודות לאלוהים ולא לישוע, כי כולנו יודעים שהוא איש חוטא."

25 "איני יודע אם הוא חוטא או לא," השיב הקבצן, "אבל דבר אחד אני יודע: הייתי עיוור ועכשיו אני רואה!"

26 "מה הוא עשה? כיצד ריפא אותך?" דרשו.

27 כבר סיפרתי לכם. האם לא שמעתם? מדוע אתם מבקשים שאספר לכם בשנית, האם גם אתם רוצים להיות תלמידיו?" שאל הקבצן.

28 הם קללו אותו ואמרו: "אתה תלמידו! אנחנו תלמידיו של משה רבנו! 29 אנחנו יודעים שאלוהים דיבר אל משה, אבל איננו יודעים דבר על האיש הזה."

30 מוזר מאוד שאינכם יודעים דבר על אודות האיש שריפא את עיני," השיב הקבצן. 31 "אנחנו יודעים כי אלוהים אינו שומע לקול הרשעים, אך הוא מקשיב ברצון לאלה שאוהבים אותו ושומעים בקולו. 32 מאז בריאת העולם לא שמענו על אדם שריפא עיוורון מלידה. 33 אילו אדם זה לא בא מאלוהים, הוא לא היה מסוגל לעשות מאומה!"

34 "ממזר שכמוך!" קראו לעברו בזעם. "אתה מתיימר ללמד אותנו?" והם גרשוהו החוצה.

35 כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו: "האם אתה מאמין בבן האדם?"

36 "מיהו?" שאל האיש. "אני רוצה להאמין בו."

37 "ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע" השיב ישוע.

38 "כן, אדוני," קרא האיש, "אני מאמין!" והוא השתחווה לישוע.

39 "אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים," אמר ישוע.

40 הפרושים שעמדו שם שאלו: "האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?"

41 "אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים," הסביר ישוע. "אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים."

י "אני אומר לכם באמת," המשיך ישוע, "מי שמסרב להיכנס למכלאת הצאן דרך השער, ובוחר להיכנס בדרך הצדדית, הוא גנב או שודד. האדם שנכנס דרך השער הוא רועה הצאן. השומר יפתח לו את השער, עדר הצאן ישמע ויכיר את קולו, והרועה יוביל את הצאן החוצה שהוא נוקב בשם כל כבשה. הרועה הולך בראש והעדר נוהר אחריו, כי הוא מזהה את הרועה ומכיר את קולו. הצאן לא תלכנה אחרי אדם זר, אלא תברחנה מפניו, כי קולו אינו מוכר להן."

אלה ששמעו משל זה מפי ישוע לא הבינו למה התכוון, ולכן ישוע הסביר להם: "אמן אני אומר לכם: אני השער של מכלאת הצאן. כל אלה שבאו לפני היו גנבים ושודדים, אולם הצאן לא שמעו בקולם. כן, אנוכי השער. הנכנסים דרכי יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם. 10 הגנב בא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע.

11 "אני הרועה הטוב, ורועה טוב מקריב את חייו למען צאנו. 12 כאשר רועה שכיר יראה זאב מתקרב, הוא יברח ויעזוב את הצאן לאנחות, כי העדר אינו שייך לו, והזאב יחטוף ויפזר את הצאן. 13 הרועה השכיר יברח, משום שאינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן באמת.

14 "אני הרועה הטוב; אני מכיר את צאני והן מכירות אותי, 15 כשם שאבי מכיר אותי ואני מכיר את אבי; ואני מקריב את חיי למען הצאן. 16 יש לי עדר נוסף שאינו מהמכלאה הזאת. עלי להנהיג גם אותו, והצאן שומעות בקולי; כך יהיה עדר אחד ורועה אחד.

17 "אבי אוהב אותי משום שאני מקריב את חיי כדי שאקבל אותם חזרה. 18 איש אינו יכול להרוג אותי ללא הסכמתי. אני מקריב את חיי מרצוני, מפני שיש לי זכות וכוח להקריב את חיי כשאני רוצה בכך, ואף זכות וכוח להשיבם לעצמי. אלוהים הוא המעניק לי זכות זאת."

19 דבריו אלה שוב גרמו למחלוקת בין מנהיגי היהודים. 20 חלקם אמר: "או שהוא יצא מדעתו, או שנכנס בו שד! מדוע אתם מקשיבים לו?"

21 אחרים אמרו: "הוא אינו נשמע כמי שנכנס בו שד. האם שד יכול לפקוח עיני עיוורים?"

22 בחג החנוכה, בחורף, 23 התהלך ישוע בבית-המקדש באגף הנקרא "אולם שלמה". 24 היהודים הקיפוהו מכל עבר ושאלו: "עד מתי בכוונתך לסקרן אותנו? אם אתה הוא המשיח, מדוע אינך אומר זאת בפירוש?"

25 "כבר אמרתי לכם, אבל לא האמנתם לי," השיב ישוע. "המעשים שאני עושה בשם אבי מאשרים זאת. 26 אולם אינכם מאמינים לי, כי אינכם שייכים לצאני. 27 אני מכיר את צאני, צאני מכירות את קולי והן הולכות אחרי. 28 אני מעניק להן חיי נצח והן לא תאבדנה. איש לא יחטוף אותן ממני, 29 כי אבי נתן לי אותן, והוא חזק וגיבור מכולם. משום כך לא יוכל איש לחטוף אותן ממני. 30 אבי ואני אחד אנחנו!"

31 שוב החלו מנהיגי היהודים להשליך עליו אבנים.

32 "הראיתי לכם הרבה מעשים טובים בשם אבי, איזה מהם גרם לכך שתשליכו עלי אבנים?" שאל ישוע.

33 "איננו משליכים עליך אבנים בגלל המעשים הטובים שעשית, אלא בגלל שאתה מגדף את האלוהים; למרות שאתה אדם, אתה עושה את עצמך לאלוהים!"

34 "אך הכתובים אומרים: 'אלוהים אתם'[a], והכוונה היא לבני-האדם," השיב ישוע. 35 "אם האנשים שאליהם מדברים הכתובים מכונים 'אלוהים', והכתוב הוא דבר אמת, 36 מדוע קוראים אתם 'מגדף' למי שקדשו האב ונשלח לעולם הזה על-ידו, ושטוען כי הוא בן האלוהים? 37 אם איני עושה מעשים כפי שעושה אבי, אל תאמינו לי. 38 אולם אם אני אכן עושה את מעשי אבי, האמינו לפחות למעשים גם אם אינכם מאמינים לי, ואז תשוכנעו שאבי שוכן בי ואני בו."

39 הם שוב רצו לתפוס את ישוע, אולם הוא התחמק מידיהם. 40 ישוע חזר לעבר הירדן, למקום שבו הטביל יוחנן לראשונה. הוא נשאר שם זמן-מה, 41 ואנשים רבים הלכו אחריו.

"יוחנן לא חולל נסים," אמרו זה לזה, "אולם כל מה שאמר על האיש הזה היה אמת." 42 אנשים רבים במקום ההוא האמינו כי ישוע באמת המשיח.

Footnotes:

  1. הבשורה על-פי יוחנן 10:34 תהלים פב 6
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes