Bible Book List

John 7-8 New American Standard Bible (NASB)

Jesus Teaches at the Feast

After these things Jesus was walking in Galilee, for He was unwilling to walk in Judea because the Jews were seeking to kill Him. Now the feast of the Jews, the Feast of Booths, was near. Therefore His brothers said to Him, “Leave here and go into Judea, so that Your disciples also may see Your works which You are doing. For no one does anything in secret [a]when he himself seeks to be known publicly. If You do these things, show Yourself to the world.” For not even His brothers were believing in Him. So Jesus *said to them, My time is not yet here, but your time is always opportune. The world cannot hate you, but it hates Me because I testify of it, that its deeds are evil. Go up to the feast yourselves; I do not go up to this feast because My time has not yet fully come.” Having said these things to them, He stayed in Galilee.

10 But when His brothers had gone up to the feast, then He Himself also went up, not publicly, but as if, in secret. 11 So the Jews were seeking Him at the feast and were saying, “Where is He?” 12 There was much grumbling among the crowds concerning Him; some were saying, “He is a good man”; others were saying, “No, on the contrary, He leads the people astray.” 13 Yet no one was speaking openly of Him for fear of the Jews.

14 But when it was now the midst of the feast Jesus went up into the temple, and began to teach. 15 The Jews then were astonished, saying, “How has this man become learned, having never been educated?” 16 So Jesus answered them and said, My teaching is not Mine, but His who sent Me. 17 If anyone is willing to do His will, he will know of the teaching, whether it is of God or whether I speak from Myself. 18 He who speaks from himself seeks his own glory; but He who is seeking the glory of the One who sent Him, He is true, and there is no unrighteousness in Him.

19 Did not Moses give you the Law, and yet none of you carries out the Law? Why do you seek to kill Me?” 20 The crowd answered, “You have a demon! Who seeks to kill You?” 21 Jesus answered them, “I did one [b]deed, and you all marvel. 22 For this reason Moses has given you circumcision (not because it is from Moses, but from the fathers), and on the Sabbath you circumcise a man. 23 If a man receives circumcision on the Sabbath so that the Law of Moses will not be broken, are you angry with Me because I made an entire man well on the Sabbath? 24 Do not judge according to appearance, but [c]judge with righteous judgment.”

25 So some of the people of Jerusalem were saying, “Is this not the man whom they are seeking to kill? 26 Look, He is speaking publicly, and they are saying nothing to Him. The rulers do not really know that this is [d]the Christ, do they? 27 However, we know where this man is from; but whenever the Christ may come, no one knows where He is from.” 28 Then Jesus cried out in the temple, teaching and saying, You both know Me and know where I am from; and I have not come of Myself, but He who sent Me is true, whom you do not know. 29 I know Him, because I am from Him, and He sent Me.” 30 So they were seeking to seize Him; and no man laid his hand on Him, because His hour had not yet come. 31 But many of the crowd believed in Him; and they were saying, “When [e]the Christ comes, He will not perform more [f]signs than those which this man has, will He?”

32 The Pharisees heard the crowd muttering these things about Him, and the chief priests and the Pharisees sent officers to seize Him. 33 Therefore Jesus said, For a little while longer I am with you, then I go to Him who sent Me. 34 You will seek Me, and will not find Me; and where I am, you cannot come.” 35 The Jews then said to one another, “Where does this man intend to go that we will not find Him? He is not intending to go to the Dispersion among the Greeks, and teach the Greeks, is He? 36 What is this statement that He said, You will seek Me, and will not find Me; and where I am, you cannot come’?”

37 Now on the last day, the great day of the feast, Jesus stood and cried out, saying, [g]If anyone is thirsty, [h]let him come to Me and drink. 38 He who believes in Me, as the Scripture said, ‘From [i]his innermost being will flow rivers of living water.’” 39 But this He spoke of the Spirit, whom those who believed in Him were to receive; for the Spirit was not yet given, because Jesus was not yet glorified.

Division of People over Jesus

40 Some of the people therefore, when they heard these words, were saying, “This certainly is the Prophet.” 41 Others were saying, “This is [j]the Christ.” Still others were saying, “Surely [k]the Christ is not going to come from Galilee, is He? 42 Has not the Scripture said that the Christ comes from the descendants of David, and from Bethlehem, the village where David was?” 43 So a division occurred in the crowd because of Him. 44 Some of them wanted to seize Him, but no one laid hands on Him.

45 The officers then came to the chief priests and Pharisees, and they said to them, “Why did you not bring Him?” 46 The officers answered, “Never has a man spoken the way this man speaks.” 47 The Pharisees then answered them, “You have not also been led astray, have you? 48 No one of the rulers or Pharisees has believed in Him, has he? 49 But this crowd which does not know the Law is accursed.” 50 Nicodemus (he who came to Him before, being one of them) *said to them, 51 Our Law does not judge a man unless it first hears from him and knows what he is doing, does it?” 52 They answered him, “You are not also from Galilee, are you? Search, and see that no prophet arises out of Galilee.” 53 [[l]Everyone went to his home.

The Adulterous Woman

But Jesus went to the Mount of Olives. Early in the morning He came again into the temple, and all the people were coming to Him; and He sat down and began to teach them. The scribes and the Pharisees *brought a woman caught in adultery, and having set her in the center of the court, they *said to Him, “Teacher, this woman has been caught in adultery, in the very act. Now in the Law Moses commanded us to stone such women; what then do You say?” They were saying this, testing Him, so that they might have grounds for accusing Him. But Jesus stooped down and with His finger wrote on the ground. But when they persisted in asking Him, He straightened up, and said to them, He who is without sin among you, let him be the first to throw a stone at her.” Again He stooped down and wrote on the ground. When they heard it, they began to go out one by one, beginning with the older ones, and He was left alone, and the woman, where she was, in the center of the court. 10 Straightening up, Jesus said to her, “Woman, where are they? Did no one condemn you?” 11 She said, “No one, [m]Lord.” And Jesus said, I do not condemn you, either. Go. From now on sin no more.”]

Jesus Is the Light of the World

12 Then Jesus again spoke to them, saying, I am the Light of the world; he who follows Me will not walk in the darkness, but will have the Light of life.” 13 So the Pharisees said to Him, “You are testifying about Yourself; Your testimony is not [n]true.” 14 Jesus answered and said to them, Even if I testify about Myself, My testimony is [o]true, for I know where I came from and where I am going; but you do not know where I come from or where I am going. 15 You judge [p]according to the flesh; I am not judging anyone. 16 But even if I do judge, My judgment is true; for I am not alone in it, but I and the Father who sent Me. 17 Even in your law it has been written that the testimony of two men is [q]true. 18 I am He who testifies about Myself, and the Father who sent Me testifies about Me.” 19 So they were saying to Him, “Where is Your Father?” Jesus answered, “You know neither Me nor My Father; if you knew Me, you would know My Father also.” 20 These words He spoke in the treasury, as He taught in the temple; and no one seized Him, because His hour had not yet come.

21 Then He said again to them, “I go away, and you will seek Me, and will die in your sin; where I am going, you cannot come.” 22 So the Jews were saying, “Surely He will not kill Himself, will He, since He says, Where I am going, you cannot come’?” 23 And He was saying to them, You are from below, I am from above; you are of this world, I am not of this world. 24 Therefore I said to you that you will die in your sins; for unless you believe that [r]I am He, you will die in your sins.” 25 So they were saying to Him, “Who are You?” Jesus said to them, [s]What have I been saying to you from the beginning? 26 I have many things to speak and to judge concerning you, but He who sent Me is true; and the things which I heard from Him, these I speak to the world.” 27 They did not realize that He had been speaking to them about the Father. 28 So Jesus said, “When you lift up the Son of Man, then you will know that [t]I am He, and I do nothing on My own initiative, but I speak these things as the Father taught Me. 29 And He who sent Me is with Me; He [u]has not left Me alone, for I always do the things that are pleasing to Him.” 30 As He spoke these things, many came to believe in Him.

The Truth Will Make You Free

31 So Jesus was saying to those Jews who had believed Him, If you continue in My word, then you are truly disciples of Mine; 32 and you will know the truth, and the truth will make you free.” 33 They answered Him, “We are Abraham’s descendants and have never yet been enslaved to anyone; how is it that You say, ‘You will become free’?”

34 Jesus answered them, “Truly, truly, I say to you, everyone who commits sin is the slave of sin. 35 The slave does not remain in the house forever; the son does remain forever. 36 So if the Son makes you free, you will be free indeed. 37 I know that you are Abraham’s descendants; yet you seek to kill Me, because My word [v]has no place in you. 38 I speak the things which I have seen [w]with My Father; therefore you also do the things which you heard from your father.”

39 They answered and said to Him, “Abraham is our father.” Jesus *said to them, If you are Abraham’s children, do the deeds of Abraham. 40 But as it is, you are seeking to kill Me, a man who has told you the truth, which I heard from God; this Abraham did not do. 41 You are doing the deeds of your father.” They said to Him, “We were not born of fornication; we have one Father: God.” 42 Jesus said to them, “If God were your Father, you would love Me, for I proceeded forth and have come from God, for I have not even come on My own initiative, but [x]He sent Me. 43 Why do you not understand [y]what I am saying? It is because you cannot hear My word. 44 You are of your father the devil, and you want to do the desires of your father. He was a murderer from the beginning, and does not stand in the truth because there is no truth in him. Whenever he speaks [z]a lie, he speaks from his own nature, for he is a liar and the father of [aa]lies. 45 But because I speak the truth, you do not believe Me. 46 Which one of you convicts Me of sin? If I speak truth, why do you not believe Me? 47 He who is of God hears the words of God; for this reason you do not hear them, because you are not of God.”

48 The Jews answered and said to Him, “Do we not say rightly that You are a Samaritan and have a demon?” 49 Jesus answered, “I do not have a demon; but I honor My Father, and you dishonor Me. 50 But I do not seek My glory; there is One who seeks and judges. 51 Truly, truly, I say to you, if anyone keeps My word he will never see death.” 52 The Jews said to Him, “Now we know that You have a demon. Abraham died, and the prophets also; and You say, ‘If anyone keeps My word, he will never taste of death.’ 53 Surely You are not greater than our father Abraham, who died? The prophets died too; whom do You make Yourself out to be?” 54 Jesus answered, If I glorify Myself, My glory is nothing; it is My Father who glorifies Me, of whom you say, ‘He is our God’; 55 and you have not come to know Him, but I know Him; and if I say that I do not know Him, I will be a liar like you, but I do know Him and keep His word. 56 Your father Abraham rejoiced [ab]to see My day, and he saw it and was glad.” 57 So the Jews said to Him, “You are not yet fifty years old, and have You seen Abraham?” 58 Jesus said to them, “Truly, truly, I say to you, before Abraham [ac]was born, I am.” 59 Therefore they picked up stones to throw at Him, but Jesus [ad]hid Himself and went out of the temple.


  1. John 7:4 Lit and
  2. John 7:21 Or work
  3. John 7:24 Lit judge the righteous judgment
  4. John 7:26 I.e. the Messiah
  5. John 7:31 I.e. the Messiah
  6. John 7:31 Or attesting miracles
  7. John 7:37 Vv 37-38 may also be read: If anyone is thirsty,...let him come..., he who believes in me as...
  8. John 7:37 Or let him keep coming to Me and let him keep drinking
  9. John 7:38 Lit out of his belly
  10. John 7:41 I.e. the Messiah
  11. John 7:41 I.e. the Messiah
  12. John 7:53 Later mss add the story of the adulterous woman, numbering it as John 7:53-8:11
  13. John 8:11 Or Sir
  14. John 8:13 Or valid
  15. John 8:14 Or valid
  16. John 8:15 I.e. by a carnal standard
  17. John 8:17 I.e. valid or admissible
  18. John 8:24 Most authorities associate this with Ex 3:14, I AM WHO I AM
  19. John 8:25 Or That which I have been saying to you from the beginning
  20. John 8:28 Lit I AM (v 24 note)
  21. John 8:29 Or did not leave
  22. John 8:37 Or makes no progress
  23. John 8:38 Or in the presence of
  24. John 8:42 Lit that One
  25. John 8:43 Or My way of speaking
  26. John 8:44 Lit the lie
  27. John 8:44 Lit it
  28. John 8:56 Lit in order that he might see
  29. John 8:58 Lit came into being
  30. John 8:59 Lit was hidden
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי יוחנן 7-8 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

ז לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. בהתקרב חג הסוכות האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג. "לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל," לעגו לו.

"איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם." גם אחיו לא האמינו בו. "עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו," השיב ישוע. "כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני." וישוע נשאר בגליל.

10 אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. 11 בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו: "היכן הוא?" 12 דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו: "הוא אדם נפלא!" ואילו אחרים טענו: "הוא רמאי!" 13 אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים.

14 בעיצומו של החג הלך ישוע לבית-המקדש ולימד את העם. 15 "כיצד הוא יודע כל-כך הרבה?" תמהו היהודים. "הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!"

16 "איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני," השיב ישוע. 17 מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. 18 מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. 19 איש מביניכם אינו מקיים את כל תורת משה, אז מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?" 20 "היצאת מדעתך," קרא הקהל. "מי רוצה להרוג אותך?"

21 "אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך," אמר ישוע. 22 "אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית-מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. 23 אם אתם מתירים קיום ברית-מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? 24 אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!"

25 אחדים מתושבי ירושלים שאלו: "האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? 26 הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! 27 אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי-שם, ממקום בלתי ידוע."

28 "ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי," קרא ישוע בקול בבית-המקדש, "אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על-ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. 29 אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי."

30 ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. 31 אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו: "לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?"

32 כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. 33 אולם ישוע אמר להם: "אני אהיה אתכם עוד זמן-מה, ואחר כך אחזור לשולחי. 34 תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו."

35 היהודים נבוכו מדבריו. "לאן הוא עומד ללכת?" תמהו. "אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! 36 למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?"

37 ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: "כל הצמא שיבוא אלי וישתה! 38 כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים." 39 ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. 40 אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: "הוא באמת הנביא!" 41 אחרים קראו: "זהו המשיח!" היו שלגלגו: "האם המשיח יבוא מהגליל? 42 הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד." 43 דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. 44 אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.

45 אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות. "היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?" שאלו הפרושים וראשי הכוהנים.

46 "הוא דיבר דברים נפלאים כל-כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!" השיבו. 47 "גם אתם הלכתם שולל?" כעסו הפרושים. 48 "האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? 49 רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!"

50 נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: 51 "האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?"

52 "גם אתה מהגליל?" שאלו בלעג. "דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!" 53 בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו.

ח ישוע הלך להר הזיתים, אולם למחרת בבוקר חזר לבית-המקדש. עד מהרה התאספו סביבו אנשים רבים והוא החל ללמד אותם. בעודו מלמד הביאו אליו הסופרים והפרושים אישה שנתפסה במעשה ניאוף, והעמידו אותה לפני הקהל.

"רבי, אישה זאת נתפסה במעשה ניאוף," אמרו, "ותורת משה מצווה עלינו לרגום באבנים נשים כאלה. מה דעתך?"

הם רצו לנסות את ישוע, שכן חיפשו סיבה להכשיל ולהרשיע אותו. אולם ישוע התכופף וצייר באצבעו על הקרקע. כשהאיצו בו הסופרים והפרושים להשיב לשאלתם, הזדקף ישוע ואמר: "מי שלא חטא מעולם ישליך בה את האבן הראשונה!"

הוא התכופף שוב והמשיך לצייר באצבעו על הקרקע. כל השומעים נמלאו בושה, ובזה אחר זה עזבו את המקום, מזקן עד צעיר, וישוע נותר לבדו עם האישה.

10 ישוע נשא את ראשו וראה שנותר לבדו עם האישה. "היכן מאשימיך? האם הרשיע אותך מישהו?" שאל אותה. 11 "לא אדוני," השיבה האישה.

"אם כן גם אני לא ארשיע אותך. לכי לשלום ואל תחטאי יותר." 12 ישוע דיבר שוב אל העם: "אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים".

13 "אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!" קראו לעברו הפרושים. 14 "אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך. 15 אתם שופטים אותי לפי קנה-המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה. 16 אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי. 17 התורה אומרת כי על-פי שני עדים יקום דבר, לא כן? 18 ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני."

19 "היכן אביך?" שאלו אותו.

"אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי."

20 ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית-המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד.

21 "אני הולך מכאן," המשיך ישוע. "אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם. אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך."

22 "האם הוא עומד להתאבד?" תמהו היהודים. "למה הוא מתכוון באמרו: 'אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך'?"

23 ישוע הסביר להם: "מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה. 24 משום כך אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם."

25 "מי אתה?" שאלו.

"אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן," השיב ישוע. 26 "יש לי הרבה דברים לומר עליכם, לשפוט ולהרשיע אתכם, אך איני עושה זאת. אני מוסר לכם אך ורק מה שנאמר לי על-ידי שולחי, שהוא האמת." 27 והם עדיין לא הבינו שהוא התכוון לאלוהים. 28 ישוע המשיך: 'כאשר תרימו את בן-האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח ושאיני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אני מספר לכם מה שלימד אותי אבי. 29 שולחי תמיד איתי; הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו."

30 כשדיבר ישוע דברים אלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח. 31 על כן הוא אמר להם: "אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת. 32 אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!"

33 "זרע אברהם אנחנו," קראו היהודים לעומתו, "ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני-חורין?"

34 "אני אומר לכם במלוא האמת," ענה ישוע, "כל מי שחוטא הוא עבד לחטא, 35 ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. 36 לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת! 37 אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי. 38 אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם."

39 "אברהם הוא אבינו!" השיבו היהודים.

אולם ישוע השיב: "אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו. 40 אולם עתה מבקשים אתם להרוג אותי על שסיפרתי לכם את האמת אשר שמעתי מאלוהים. אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה! 41 ואילו אתם עושים את מעשי אביכם האמתי."

"אין אנו ממזרים! יש לנו אב אחד - האלוהים!" טענו.

42 אולם ישוע המשיך: "אילו אלוהים היה באמת אביכם, אזי הייתם אוהבים אותי, שהרי באתי אליכם מאת האלוהים. לא באתי על דעת עצמי - אלוהים שלח אותי. 43 האם אתם יודעים מדוע אינכם מבינים את דברי? מפני שאינכם מסוגלים להקשיב לי. 44 השטן הוא אביכם, ואתם רוצים לעשות את חפצו! הוא היה רוצח ונשאר רוצח; הוא שונא את האמת, כי אין בו שמץ של אמת; כל דבריו הם שקר בכוונה תחילה, שהרי הוא מלך השקרים. 45 אינכם מאמינים לי משום שאני אומר את האמת. 46 האם יכול מישהו מכם להוכיח אותי על איזשהו עוון? ואם אני אומר את האמת, מדוע אינכם מאמינים לי? 47 ילדי האלוהים מקשיבים בשמחה לקול אביהם, אולם אתם אינכם מקשיבים, כי אינכם ילדי האלוהים!"

48 "בצדק קראנו לך שומרוני!" קראו בחזרה בחימה. "שד נכנס בך!"

49 "לא נכנס בי שד," ענה ישוע. "אתם לועגים ובזים לי רק מפני שאני מכבד את אבי. 50 איני מבקש כבוד לעצמי, אולם אלוהים אבי דורש זאת למעני, והוא ישפוט את מי שאינו מאמין בי. 51 אני אומר לכם ברצינות ובכנות: מי שישמע בקולי לא ימות לעולם!"

52 "עכשיו אנחנו בטוחים שנכנס בך שד," אמרו לו. "אפילו אברהם והנביאים מתו, ואילו אתה טוען שכל השומע בקולך לא ימות לעולם? 53 האם אתה גדול וחזק מאברהם אבינו או מהנביאים? למי אתה חושב את עצמך?"

54 "אם אני מכבד את עצמי, אין לכך כל ערך," אמר ישוע. "אולם אבי מכבד אותי - כן, האב אשר אתם קוראים לו אלוהיכם 55 למרות שאף אינכם מכירים אותו. אולם אני מכיר אותו, ואם אכחיש זאת אהיה לשקרן כמוכם. אני באמת מכיר אותו ושומע בקולו. 56 אברהם אביכם שש לראות את יום בואי; הוא ראה אותו ושמח."

57 "איך יכולת לראות את אברהם?" שאלו היהודים בחוסר אמון. "לא מלאו לך עדיין חמישים שנה אפילו!"

58 אמן אומר אני לכם, עוד לפני שאברהם נולד, אני הוא!" השיב ישוע.

59 דבריו עוררו את חמתם, והם החלו להשליך עליו אבנים. אולם ישוע נעלם מעיניהם, עבר על פניהם ויצא מהמקדש.

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references